ילדים ב-COL: פרשת נצבים-וילך
פָּרָשַׁת נִצָּבִים-וַיֵּלֵךְ
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל... טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ". (נצבים כט,ט)
קַל לְדַבֵּר עַל 'אַחְדוּת-יִשְׂרָאֵל', אַךְ לֹא תָּמִיד הַמְּשִׂימָה הַזּוֹ אָכֵן קַלָּה וּפְשׁוּטָה. לְעִתִּים נִרְאֶה כִּמְעַט בִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי, לְהִתְאַחֵד עִם יְהוּדִי אַחֵר הַשּׁוֹנֶה מִמְּךָ בְּתַכְלִית.
וּבְכָל זֹאת, הַדְּרִישָׁה הַזֹּאת מֻפְנֵית אֶל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ: "אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל... טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".
אֵיךְ בִּכְלָל נִתָּן לְבַקֵּשׁ אַחְדוּת בֵּין 'רָאשֵׁיכֶם' לְ'שׁוֹאֵב מֵימֶיךָ'? הֲרֵי לְתַלְמִיד-חָכָם גָּדוֹל וְלִיהוּדִי אַרְצִי וְאָטוּם, אֵין כִּמְעַט שׁוּם-דָּבָר מְשֻׁתָּף... הֵם לֹא יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת שׁוּם-דָּבָר בְּיַחַד, הֵם אֵינָם מְבִינִים זֶה אֶת מַעֲלָתוֹ שֶׁל זֶה, כִּמְעַט אֵינָם מְדַבְּרִים בְּאוֹתָהּ שָׂפָה... אֵיךְ תִּוָּצֵר בֵּינֵיהֶם 'אַהֲבַת-יִשְׂרָאֵל'?
הַתְּשׁוּבָה טְמוּנָה בַּסִּפּוּר שֶׁהֵבֵאנוּ בִּפְנֵיכֶם הַיּוֹם. עַל כָּל אֶחָד לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָךְ שֶׁהַיְּהוּדִי הַשֵּׁנִי, גַּם הוּא בֶּן יָחִיד וְאָהוּב לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. הַיְּהוּדִי הַשֵּׁנִי, גַּם אִם לָנוּ הוּא נִרְאֶה בְּתַכְלִית הַשִּׁפְלוּת, בְּכָל זֹאת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פּוֹנֶה אֵלָיו בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה וּמְיַקֵּר אֶת מִלּוֹתָיו.
אִם נַפְנִים אֶת הַתְּחוּשָׁה הַזֹּאת לְגַבֵּי כָּל יְהוּדִי, נִזְכֶּה לְ"אַתֶּם" (כָּל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל) "נִצָּבִים" (עוֹמְדִים וְזוֹכִים בַּדִּין) "הַיּוֹם" (בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה).
(שבת פרשת נצבים תשי"ח)
הֲמֻלַּת שׁוּק אָפְיָנִית מִלְּאָה אֶת מֶרְכַּז הָעֲיָרָה. אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְטַף סוֹבְבוּ בֵּינוֹת לַדּוּכָנִים, בּוֹדְקִים, מְמַשְּׁשִׁים, שׁוֹאֲלִים, מוֹדְדִים, מְשַׁלְּמִים וּמַעֲמִיסִים...
רַבִּים גַּם הִלְּכוּ אָנָה וָשׁוֹב סְתָם כָּךְ, מְקַוִּים לְאֵיזֶה אֵרוּעַ יוֹצֵא דֹּפֶן, אוֹ לְאֵיזוֹ 'מְצִיאָה' שֶׁתִּזְדַּמֵּן לָהֶם לְפֶתַע.
וּפִתְאוֹם, נוֹצְרָה הִתְקַהֲלוּת מְעַנְיֶנֶת בִּקְצֵה הַכִּכָּר. אַבְרֵךְ אֶחָד בַּעַל פָּנִים מְאִירוֹת וְלָשׁוֹן רַכָּה שׂוֹחֵחַ עִם שְׁנֵי יְהוּדִים. הַשִּׂיחָה הַזּוֹ, מָשְׁכָה אֶת תְּשׂוּמַת-לִבָּם שֶׁל עוֹד מֵעוֹבְרֵי הַשּׁוּק וְאַט-אַט הָלַךְ הַמַּעְגָּל וְהִתְרַחֵב. עַתָּה, דִּבֵּר הָאַבְרֵךְ אֶל כָּל הַקָּהָל שֶׁסְּבִיבוֹ דִּבּוּרִים נְעִימִים וְשׁוֹבֵי-לֵב הַמְּרוֹמְמִים אֶת הַנֶּפֶשׁ וְנוֹשְׂאִים אוֹתָהּ מַעְלָה מֵאֲוִירַת הַשּׁוּק וּמִן הַחֻלִּין שֶׁל הַיּוֹם-יוֹם.
כֻּלְּכֶם מַכִּירִים אֶת ר' יַעֲקֹב, הַתַּלְמִיד-חָכָם הַגָּדוֹל הַגָּר בָּעֲיָרָה זוֹ – פָּנָה הָאַבְרֵךְ (שֶׁלְּיָמִים נִתְפַּרְסֵם כְּ'הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב') אֶל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ – ר' יַעֲקֹב נוֹהֵג תָּמִיד לִלְמֹד בְּעַל-פֶּה אֶת כָּל לִמּוּדָיו. מַדּוּעַ? כִּי הַלִּמּוּד בְּעַל-פֶּה מְאַמֵּץ אֶת כָּל כּוֹחַ הַזִּכָּרוֹן וְכוֹחַ הָרִכּוּז. מַסֶּכְתּוֹת רַבּוֹת, עַל כָּל סוּגְיוֹתֵיהֶן וּמְפָרְשֵׁיהֶן, לוֹמֵד ר' יַעֲקֹב בְּרִכּוּז עָצוּם בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ.
וְעַתָּה, נַחֲשׁוּ נָא, מִי הִצְלִיחַ לַעֲצֹר פִּתְאוֹם אֶת ר' יַעֲקֹב מִלִּמּוּדוֹ, לְהַפְנוֹת אֶת תְּשׂוּמַת-לִבּוֹ, לִגְרֹם לוֹ לְהַקְשִׁיב בְּרֹב קֶשֶׁב וְאַף לְהִתְפַּעֵל? הַאִם זֶהוּ תַּלְמִיד-חָכָם אַחֵר, בַּעַל סְבָרוֹת גְּאוֹנִיּוֹת וְקֻשְׁיוֹת מְרַתְּקוֹת?
לֹא, זֶהוּ בְּנוֹ הַקָּטָן שֶׁל ר' יַעֲקֹב. הַיֶּלֶד הַקָּטָן נִגַּשׁ אֶל אָבִיו בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַלִּמּוּד וּבִקֵּשׁ לוֹמַר לוֹ דְּבַר-חָכְמָה שֶׁעָלָה בְּדַעֲתוֹ. בְּשִׂמְחָה נִפְנָה אֵלָיו הָאָב, שָׁמַע אֶת הַדָּבָר, נֶהֱנָה הֲנָאָה מְרֻבָּה וְאַף הִתְפַּעֵל מְאוֹד... בָּרוּר לַכֹּל שֶׁדִּבְרֵי הַיֶּלֶד לֹא הָיוּ בֶּאֱמֶת מַרְעִישִׁים וּמַחְכִּימִים עֲבוּר גָּאוֹן כְּר' יַעֲקֹב... אַךְ אַהֲבַת הָאַבָּא לִבְנוֹ גָּרְמָה לוֹ לֶאֱהֹב מְאוֹד אֶת דִּבְרֵי הַיֶּלֶד וּלְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם כְּאֶל אוֹצָר יָקָר.
יְהוּדִים יְקָרִים – פָּנָה הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בְּקוֹל נִרְגָּשׁ אֶל תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה הַתְּמִימִים וְהַפְּשׁוּטִים – כָּל אֶחָד מִכֶּם, כַּאֲשֶׁר הוּא פּוֹנֶה אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הוּא כְּבֵן יָחִיד וְאָהוּב הַמִּתְרַפֵּק לִפְנֵי אַבָּא וְאוֹמֵר 'חָכְמָה'...
אֶל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נִפְנֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה, וְאַף מִתְפַּעֵל בִּפְנֵי הַמַּלְאָכִים וְאוֹמֵר: רְאוּ אֶת בָּנַי, רֵחַיִם שֶׁל פַּרְנָסָה וּקְשָׁיִים עַל צַוָּארָם, וּבְכָל זֹאת בְּאֶמְצַע הַיּוֹם הֵם הוֹלְכִים לְהִתְפַּלֵּל 'מִנְחָה'. לִפְנֵי 'עַרְבִית' הֵם מַקְשִׁיבִים מְעַט לְ'עֵין יַעֲקֹב', אֶת אֲשֶׁר הֵם מְבִינִים הֵם לוֹקְחִים אִתָּם הַבַּיְתָה... אַח, אֵילוּ בָּנִים חֲבִיבִים וִיקָרִים...
הסיפור השבועי
לְמִי חִכָּה הַצַּדִּיק
זְמַן הַתְּקִיעוֹת הִתְקָרֵב. הַמֶּתַח בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ גָּבַר מֵרֶגַע לְרֶגַע. הֲמוֹנֵי הַחֲסִידִים, שֶׁנָּהֲרוּ לִקְרַאת יוֹם-הַדִּין לִסְּטוֹלִין, צִפּוּ עַתָּה לְרַבָּם, רַבִּי אָשֵׁר מִסְּטוֹלִין, כִּי יַשְׁלִים אֶת הֲכָנוֹתָיו, יֵצֵא מֵחַדְרוֹ, וְיָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ לִפְתֹּחַ בְּסֵדֶר הַתְּקִיעוֹת, כְּמִנְהָגוֹ בְּכָל שָׁנָה.
אוּלָם הַפַּעַם הִשְׁתַּהָה הָרַבִּי בְּחַדְרוֹ יֶתֶר עַל הַמִּדָּה. כְּבָר עָבְרָה רֶבַע שָׁעָה, חָלְפָה גַּם חֲצִי שָׁעָה, שָׁעָה תְּמִימָה, וַעֲדַיִן פְּנֵי הָרַבִּי אֵינָן נִרְאוֹת. דָּבָר כָּזֶה מֵעוֹלָם לֹא קָרָה, וּדְאָגָה הִתְגַּנְּבָה לְלֵב הַחֲסִידִים.
לְפֶתַע נִרְאָה שַׁמָּשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי מְפַלֵּס לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין הַחֲסִידִים הַצְּפוּפִים, פּוֹנֶה לְעֵבֶר כֹּתֶל הַמִּזְרָח וְלוֹחֵשׁ דְּבַר-מָה בְּאָזְנֵיהֶם שֶׁל שְׁנַיִם מִנִּכְבְּדֵי הַחֲסִידִים. חִוָּרוֹן הֵצִיף אֶת פְּנֵי הַשְּׁנַיִם, וְהֵם מִהֲרוּ לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹת הַשַּׁמָּשׁ וְיָצְאוּ מִבֵּית-הַמִּדְרָשׁ.
חֲרֹשֶׁת שֶׁל הַשְׁעָרוֹת וְנִחוּשִׁים הִתְפַּתְּחָה בַּמָּקוֹם. "גְּזֵרָה קָשָׁה מְרַחֶפֶת עַל הַצִּבּוּר", אָמְרוּ אֵלֶּה. "אוּלַי הָרַבִּי אֵינוֹ חָשׁ בְּטוֹב?", הִבִּיעוּ אֲחֵרִים אֶת חֲשָׁשָׁם. "אָסוֹן אֵרַע בְּבֵיתָם שֶׁל שְׁנֵי הַחֲסִידִים", וְעוֹד כָּהֵנָה.
חָלְפָה לָהּ עוֹד כְּמַחֲצִית הַשָּׁעָה. לְפֶתַע נִשְׁמַע רַחַשׁ בַּקָּהָל. הַכֹּל כִּוְּנוּ אֶת מַבְּטֵיהֶם לְפֶתַח בֵּית-הַמִּדְרָשׁ, וְזֶה הַמַּחֲזֶה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינֵיהֶם: רִאשׁוֹן צָעַד הַשַּׁמָּשׁ, שֶׁרָמַז בִּתְנוּעַת יָד מַרְגִּיעָה כִּי בְּעוֹד רֶגַע קָט יִכָּנֵס הָרַבִּי וְיַתְחִילוּ הַתְּקִיעוֹת. אַחֲרָיו צָעֲדוּ שְׁנֵי הַחֲסִידִים הַנִּכְבָּדִים, רְצִינוּת רַבָּה נְסוּכָה עַל פְּנֵיהֶם.
כַּעֲבֹר דַּקָּה הוֹפִיעַ הָרַבִּי בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. פָּנָיו זוֹהֲרוֹת בְּאוֹר עִלָּאִי וְהוּא נִרְאָה כִּמְרַחֵף בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. אַךְ הָרַבִּי לֹא הָיָה לְבַדּוֹ. הוּא פָּסַע שְׁלוּב-זְרוֹעַ עִם צָעִיר, שֶׁנִּרְאָה כְּנָכְרִי, חוֹבֵשׁ כּוֹבַע מִצְחִיָּה עַל רֹאשׁוֹ. בְּעֵינַיִם מֻשְׁפָּלוֹת וּבְבִרְכַּיִם כּוֹשְׁלוֹת פָּסַע הַצָּעִיר עִם הָרַבִּי עַד לִמְקוֹמוֹ. הָרַבִּי הִגִּישׁ לוֹ מַחֲזוֹר-תְּפִלָּה וְהֵחֵל לְהַתְקִין אֶת עַצְמוֹ לִקְרַאת הַתְּקִיעוֹת.
"שְׁלוֹיְמֶה", עָבְרָה לְפֶתַע הַמִּלָּה מִפֶּה לְאֹזֶן וְהִרְטִיטָה לְבָבוֹת. "שְׁלוֹיְמֶה", מִלְמְלוּ הַחֲסִידִים, וְהָאֲוִיר הַדָּחוּס מִמֵּילָא נַעֲשָׂה טָעוּן עוֹד יוֹתֵר.
אַחַר-כָּךְ בָּאוּ הַתְּקִיעוֹת וּלְאַחֲרֵיהֶן תְּפִלַּת מוּסָף. כָּל אוֹתוֹ זְמַן נִשְׁאָר הָעִנְיָן בְּגֶדֶר תַּעֲלוּמָה. הַתַּעֲלוּמָה גָּבְרָה עוֹד יוֹתֵר נֹכַח הָעֻבְדָּה שֶׁבְּמֶשֶׁךְ כָּל הַתְּפִלָּה עָמַד שְׁלוֹיְמֶה לְיַד הָרַבִּי וְכָל גּוּפוֹ רוֹעֵד מִבְּכִי. מָה מִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי כָּל זֹאת?
רַק בְּתֹם הַתְּפִלָּה הֵחֵלּוּ הַפְּרָטִים מִצְטָרְפִים זֶה לָזֶה וְהַתְּמוּנָה הַמְּלֵאָה נִתְבַּהֲרָה וְהָלְכָה.
שְׁלוֹיְמֶה הָיָה בְּנוֹ שֶׁל אַחַד הַחֲסִידִים. בִּתְחִלַּת דַּרְכּוֹ הָיָה יֶלֶד חָבִיב וּמֻכְשָׁר, שֶׁכָּל מַכָּרָיו צוֹפִים לוֹ עָתִיד גָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה. אַחַר-כָּךְ – בָּחוּר עִלּוּי וְשַׁקְדָן, מֵהַסּוּג שֶׁכָּל אָב וְאֵם חוֹמְדִים כְּחָתָן לְבִתָּם.
שְׁלוֹיְמֶה כְּבָר הָיָה בְּשָׁלָב שֶׁדֻּבַּר בּוֹ נִכְבָּדוֹת בְּשָׁעָה שֶׁאֵרַע הַמִּפְנֶה. זֶה הָיָה בְּרֵאשִׁית הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת, כַּאֲשֶׁר נוֹדַע כִּי שְׁלוֹיְמֶה הָלַךְ שְׁבִי אַחַר רוּחוֹת הַזְּמַן וְהָאִידֵאוֹלוֹגְיוֹת שֶׁמָּכְרוּ נוֹאֲמֵי הַכִּכָּרוֹת לַהֲמוֹנִים, וּפָרַק מֵעָלָיו עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת.
אֶת שִׁבְרוֹן-הַלֵּב שֶׁל הוֹרָיו אֵין צֹרֶךְ לְתָאֵר. לֹא הוֹעִילוּ כָּל הַתַּחֲנוּנִים וְנִסְיוֹנוֹת הַשִּׁכְנוּעַ – שְׁלוֹיְמֶה הָיָה נָחוּשׁ בְּדַעֲתוֹ לְהַשְׁלִיךְ מֵאֲחוֹרֵי גֵּווֹ אֶת עֲבָרוֹ הַמְּפֹאָר וְלִדְבֹּק בְּדַרְכּוֹ הַחֲדָשָׁה.
תְּחִלָּה הָיָה הַדָּבָר לְשִׂיחַת הַבְּרִיּוֹת, אַךְ אַט-אַט נִשְׁכַּח הָעִנְיָן מִלֵּב הָאֲנָשִׁים. בַּחֲלוֹף כַּמָּה חֳדָשִׁים סִפְּרוּ כִּי שְׁלוֹיְמֶה שִׁנָּה אֶת הוֹפָעָתוֹ לְגַמְרֵי, נִקְשַׁר לַחֲבוּרַת צְעִירִים מְסֻיֶּמֶת, וּלְפַרְנָסָתוֹ הֵחֵל לַעֲבֹד בַּנַּגָּרִיָּה שֶׁבִּקְצֵה הָעִיר.
הַבֹּקֶר, כְּשֶׁפָּנָה הָרַבִּי לְחַדְרוֹ לְהִתְכּוֹנֵן לַתְּקִיעוֹת, הִשְׁתַּהָה שָׁם אֲרֻכּוֹת. כַּעֲבֹר כְּשָׁעָה יָצָא מֵחַדְרוֹ, אָפוּף שַׂרְעַפִּים. הוּא פָּנָה לְשַׁמָּשׁוֹ וּשְׁלָחוֹ לִקְרֹא לִשְׁנֵי הַחֲסִידִים הַנִּכְבָּדִים שֶׁבִּשְׁמָם נָקַב. בְּבוֹאָם אֵלָיו אָמַר לָהֶם הָרַבִּי: "אֵינִי יָכוֹל לָגֶשֶׁת לַתְּקִיעוֹת בְּלִי הָאַבְרֵךְ שְׁלוֹיְמֶה, שֶׁסָּר מִן הַדֶּרֶךְ. צְאוּ עַכְשָׁו הָעִירָה וְחַפְּשׂוּ אַחֲרָיו בְּכָל מָקוֹם עַד שֶׁתִּמְצְאוּהוּ. אִמְרוּ לוֹ כִּי אֲנִי קוֹרֵא לוֹ וְכִי לֹא אֶתְקַע הַיּוֹם בַּשּׁוֹפָר עַד אֲשֶׁר יָבוֹא לְכָאן".
מְתוּחִים וּבְהוּלִים נֶחְפְּזוּ שְׁנֵי הַחֲסִידִים לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הָרַבִּי. הֵם חִפְּשׂוּ בְּכַמָּה כְּתוֹבוֹת, שָׁאֲלוּ וּבֵרְרוּ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפֶתַח הַנַּגָּרִיָּה שֶׁבִּקְצֵה הָעִיר. תְּחִלָּה הִתְקַשּׁוּ לְזַהוֹת אֶת שְׁלוֹיְמֶה בֵּין שְׁאָר עוֹבְדֵי הַנַּגָּרִיָּה, אוּלָם הַתַּדְהֵמָה שֶׁאָחֲזָה בּוֹ לְמַרְאֶה הַחֲסִידִים הַלְּבוּשִׁים חַג – הִסְגִּירָה אוֹתוֹ.
"הָרַבִּי יוֹשֵׁב בְּחַדְרוֹ וּמְצַפֶּה לְךָ. הוּא בִּקֵּשׁ לִמְסֹר לְךָ כִּי לֹא יֵצֵא הַיּוֹם לַתְּקִיעוֹת בִּלְעָדֶיךָ", הוֹדִיעוּ לוֹ וְהִמְתִּינוּ בַּחֲשָׁשׁ כָּבֵד לִתְגוּבָתוֹ.
פָּנָיו שֶׁל שְׁלוֹיְמֶה הֶחְוִירוּ וְהִסְמִיקוּ חֲלִיפוֹת. "תְּקִיעוֹת", מִלְמֵל לְעַצְמוֹ, "תְּקִיעוֹת"... הַחֲסִידִים הָיוּ עֵדִים לְמַאֲבַק הָאֵיתָנִים שֶׁהִתְחוֹלֵל אוֹתָהּ שָׁעָה בְּנַפְשׁוֹ וְשֶׁהִשְׁתַּקֵּף בְּמַרְאֵה פָּנָיו וּבִתְנוּעוֹת גּוּפוֹ.
לְאַחַר דַּקָּה אֲרֻכָּה כְּנֶצַח שֶׁל שְׁתִיקָה רְווּיַת מֶתַח – הִשְׁלִיךְ לְפֶתַע שְׁלוֹיְמֶה אֶת פַּטִּישׁוֹ מִיָּדוֹ, הֵסִיר מֵעָלָיו בְּאַחַת אֶת סִנָּרוֹ וּפָרַץ הַחוּצָה בְּרִיצָה.
כְּשֶׁהִגִּיעַ שְׁלוֹיְמֶה לַחֲדַר הָרַבִּי כְּבָר הִמְתִּין לוֹ הָרַבִּי עַל הַמִּפְתָּן וְקִדְּמוֹ בְּפָנִים מְאִירוֹת. הוּא לֹא אָמַר לוֹ מִלָּה, רַק לְקָחוֹ בִּזְרוֹעוֹ וְנִכְנַס עִמּוֹ לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ.
שְׁלוֹיְמֶה נִשְׁאַר גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה וּבַעֲשֶׂרֶת-יְמֵי-תְּשׁוּבָה וּבְיוֹם-הַכִּפּוּרִים. שׁוּב לֹא עָזַב אֶת בֵּית-הַמִּדְרָשׁ.
מבט לגאולה – עם סיפור חסידי
מֵרוֹץ הַסּוּסִים הַשָּׁבִים
קוֹלוֹת רַעַשׁ וַהֲמֻלָּה נִשְׁמְעוּ מִכָּל פִּנָּה. הַיְּרִיד הַגָּדוֹל הִגִּיעַ אֶל הָעִיר וְכֻלָּם נִצְלוּ אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת. בַּעֲלֵי חֲנֻיּוֹת, רוֹכְלִים וְסוֹחֲרִים מֵהָעֲיָרוֹת וְהַכְּפָרִים בַּסְּבִיבָה בָּאוּ אֵלָיו כְּדֵי לְחַדֵּשׁ אֶת מְלַאי הַסְּחוֹרָה שֶׁבִּרְשׁוּתָם וּלְהַצִּיעַ אֶת שֶׁלָּהֶם לִמְכִירָה, וְאַנְשֵׁי הָעִיר הִסְתּוֹבְבוּ כְּדֵי לְהִצְטַיֵּד כָּרָאוּי לַחַגִּים הַמְּמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים. עַקְרוֹת-בַּיִת חֲרוּצוֹת מָדְדוּ שְׁאֵרִיּוֹת בַּדִּים, יְלָדִים הִתְרוֹצְצוּ סְבִיב הַדּוּכָנִים הָרַבִּים וְהָעִיר כֻּלָּהּ צָהֳלָה וְשָׂמֵחָה.
גַּם הַשְּׁטִיבְּל שֶׁעָמַד בִּקְצֵה הָעִיר שָׁקַק חַיִּים. קוֹל הַתְּפִלָּה נִשָּׂא לְמֵרָחוֹק וְכָל מִי שֶׁהִזְדַּמֵּן אוֹתָהּ שָׁעָה לַמִּבְנֶה הַפָּשׁוּט לֹא יָכֹל הָיָה שֶׁלֹּא לְהִתְפַּעֵל מֵהַקְּדֻשָּׁה וְהַהוֹד שֶׁאָפְפוּ אוֹתוֹ. הַהֲמֻלָּה שֶׁשָּׂרְרָה בַּחוּץ לֹא הִשְׁפִּיעָה כְּהוּא-זֶה עַל אֲוִירַת חֹדֶשׁ אֱלוּל שֶׁאִפְיְנָה אֶת הַשְּׁטִיבְּל. קוֹל הַשּׁוֹפָר הַמְּעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה הִתְמַזֵּג עִם הַ'אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא' וְעִם לְחִיצוֹת הַיָּד וּקְרִיאוֹת 'שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם' לַבָּאִים שֶׁזֶּה עַתָּה נִכְנְסוּ.
בֵּין בָּאֵי הַיְּרִיד הָיָה גַּם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר בַּיָּמִים שֶׁטֶּרֶם הִתְגַּלּוּתוֹ הָיָה מְשׁוֹטֵט בֵּין הָעֲיָרוֹת וּמְעוֹדֵד אֶת הַיְּהוּדִים הַפְּשׁוּטִים. הוּא הָיָה מְסַפֵּר לָהֶם מֵאַגָּדוֹת חֲזַ"ל, מַדְגִּישׁ אֶת עָצְמָתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַיְּהוּדִית וּמְעוֹרֵר אוֹתָם לִסְחֹר בְּצֶדֶק, לִדְאֹג לְחַבְרֵיהֶם וְלָתֵת לְיַלְדֵיהֶם חִנּוּךְ יְהוּדִי כָּשֵׁר.
כְּבָר בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם, לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת תְּפִלָּתוֹ הִתְקָרֵב הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְאַחַת הָאַכְסַנְיוֹת שֶׁהָיְתָה מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה בְּבָאֵי הַיְּרִיד. הָיוּ אֵלּוּ בְּרֻבָּם יְהוּדִים פְּשׁוּטִים וּמְגֻשָּׁמִים שֶׁלְּצֹרֶךְ פַּרְנָסָתָם סָחֲרוּ בְּסוּסִים, פָּשְׁטוּ עוֹרוֹת, פִּטְּמוּ בָּקָר וְשָׁהוּ שָׁעוֹת רַבּוֹת בְּחֶבְרַת בַּעֲלֵי-חַיִּים.
רִחֵם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב עַל יְהוּדִים אֵלּוּ, קָרַב אֲלֵיהֶם וְהֵחֵל לְשׂוֹחֵחַ אִתָּם. "שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה לִי אֲלֵיכֶם הַמְּבִינִים בְּסוּסִים" – פָּתַח הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב – "מַהוּ הַהֶבְדֵּל בֵּין סוּס טוֹב וּמְהִיר רִיצָה לְסוּס עָצֵל וּמְקַרְטֵעַ?".
"הַהֶבְדֵּל כֹּה פָּשׁוּט וּבָרוּר וּמוּבָן" – עָנוּ לוֹ כְּאֶחָד הַמֻּמְחִים הָרַבִּים שֶׁהִתְקַבְּצוּ סְבִיבוֹ. "עֲבוּר סוּס מְשֻׁבָּח יֵשׁ לְשַׁלֵּם כְּמֵאָה אֲדֻמִּים וְיוֹתֵר אַךְ הוּא גַּם יַעֲבֹד כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, יִדְהַר בִּמְהִירוּת וְכָל פְּרוּטָה שֶׁתַּשְׁקִיעַ בּוֹ שָׁוָה. לְעֻמָּתוֹ, סוּסָה רָזָה וְצוֹלַעַת אֶפְשָׁר לִקְנוֹת בַּעֲשָׂרָה אֲדֻמִּים אוֹ אֲפִלּוּ בְּפָחוֹת, אוּלָם הַרְבֵּה נַחַת לֹא תִּרְוֶה מִמֶּנָּה וְהִיא תִּפַּח אֶת נִשְׁמָתָהּ אִם תַּעֲמִיס עָלֶיהָ מִדַּי", הִסְבִּיר אֶחָד מֵהֶם אֶת עִקְּרֵי 'תּוֹרַת הַסּוּסִים'.
הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ כְּמֵבִין וְהִמְשִׁיךְ בַּשִּׂיחָה: "אֲבָל דָּבָר אֶחָד אֵינֶנִּי מֵבִין בְּשׁוּם אֹפֶן", אָמַר לָהֶם, "מָה הַתּוֹעֶלֶת שֶׁיֵּשׁ בְּסוּס טוֹב וְיָקָר שֶׁרָץ בִּמְהִירוּת גְּדוֹלָה, אִם אוֹתוֹ סוּס יִסְטֶה מִמַּסְלוּלוֹ הַמְּתֻכְנָן וְיִתְעֶה בַּדֶּרֶךְ? הוּא אָמְנָם יִדְהַר בִּמְהִירוּת שִׂיא, אַךְ הוּא גַּם יִתְרַחֵק מְאוֹד וְהַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאוֹתָהּ סוּסָה זוֹלָה וּשְׁדוּפָה שֶׁאִם תִּטְעֶה בַּדֶּרֶךְ תַּסְפִּיק לְהִתְקַדֵּם רַק מְעַט?".
סִיֵּם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב אֶת קֻשְׁיָתוֹ וּמְגַדְּלֵי הַסּוּסִים נִשְׁאֲרוּ פְּעוּרֵי פֶּה חַסְרֵי תְּשׁוּבָה. אָכֵן, יֵשׁ הִגָּיוֹן בִּדְבָרָיו, הֲרֵי סוּס מָהִיר בָּרֶגַע שֶׁיִּטְעֶה תִּגְרֹם טָעוּתוֹ לְנֶזֶק גָּדוֹל יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר סוּס אִטִּי וְחַלָּשׁ.
"וּבְכֵן שִׁמְעוּ נָא אֶת דְּבָרַי", הִמְשִׁיךְ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב וְהֵחֵל מְתָרֵץ אֶת הַקֻּשְׁיָה אוֹתָהּ הִצִּיב בִּפְנֵיהֶם זֶה הָרֶגַע. "אָמְנָם נָכוֹן הוּא, כִּי סוּס מֵיטִיב לֶכֶת הַדּוֹהֵר בְּדֶרֶךְ שְׁגוּיָה מִתְרַחֵק יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הַסּוּס הַפָּשׁוּט, אַךְ בְּכָל זֹאת יֵשׁ לוֹ יִתְרוֹן גָּדוֹל מְאוֹד. מִשּׁוּם שֶׁכַּאֲשֶׁר מְגַלִּים אֶת טָעוּתוֹ וְהוּא חוֹזֵר לַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה הוּא מַתְחִיל שׁוּב לָרוּץ וְלִדְהֹר בְּמֶרֶץ וּבִמְהִירוּת וּבֶטַח יַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ הַנְּכוֹנָה".
"אָכֵן כֵּן", "כָּל הַכָּבוֹד", "דִּיוֹ סוּס" – עָנוּ כָּל הַסּוֹחֲרִים סְבִיבוֹ בְּהִתְפַּעֲלוּת לְשֶׁמַע הַתְּשׁוּבָה הַגְּאוֹנִית וְהַפְּשׁוּטָה כָּל-כָּךְ.
"וְעַכְשָׁו, תָּבִינוּ אַתֶּם עַצְמְכֶם אֶת הַנִּמְשָׁל" – הִמְשִׁיךְ הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בְּקוֹל שָׂמֵחַ. "יְהוּדִים יְקָרִים, כֻּלָּנוּ בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, יִחוּסֵנוּ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר וּנְשָׁמָה טְהוֹרָה וְזַכָּה שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבֵּנוּ. אַל לָנוּ לְהִתְיָאֵשׁ אִם טָעִינוּ בַּדֶּרֶךְ, אִם זָנַחְנוּ מְעַט אֶת הַתּוֹרָה וְזִלְזַלְנוּ בְּמִצְווֹתֶיהָ שֶׁכֵּן נִיצוֹץ אֱלֹקִים עֲדַיִן נִמְצָא בְּתוֹכֵנוּ. אִם רַק נַבִּיט לְכִוּוּן הַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה וְנַחְזֹר לַנָּתִיב הַיְּהוּדִי הַנָּכוֹן נוּכַל כְּאוֹתוֹ סוּס מָהִיר לִרְתֹּם אֶת כָּל כּוֹחוֹתֵינוּ וּלְהַשִּׂיג אֶת מָה שֶׁמְּבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ. אָמְנָם 'בְּחַטָּאֵנוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ' אַךְ גַּם מַעֲשֵׂנוּ הֵם אֵלּוּ שֶׁיִּגְרְמוּ לְכָךְ שֶׁנַּחְזֹר אֵלֶיהָ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. אִם נָשׁוּב אֶל הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה, נַגִּיעַ בְּעֶזְרַת ה' לִמְחוֹז חֶפְצֵנוּ לְחַיִּים לְשִׂמְחָה וּלְשָׁלוֹם וְנִזְכֶּה עִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְקַבֵּל אֶת תְּשׁוּבָתֵנוּ וְיִשְׁלַח לָנוּ שָׁנָה טוֹבָה, שְׁנַת שָׁלוֹם וּגְאֻלָּה!".
וַאֲפִלּוּ קוֹלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר שֶׁהִדְהֵד מִכִּוּוּן הַשְּׁטִיבְּל הִצְטָרֵף לְהִנְהוּן הָרֹאשׁ הַמֵּבִין שֶׁל הַסּוֹחֲרִים הַיְּהוּדִים.
סיפורי חסידים
הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן
פַּעַם אַחַת יָשְׁבוּ בִּלְיוּבַּאוִויטְשׁ חֲבוּרַת חֲסִידִים וְחָזְרוּ עַל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁשָּׁמְעוּ מֵהָרַבִּי הַ'צֶּמַח-צֶדֶק'. לְפֶתַע נִגַּשׁ שַׁמָּשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי אֶל אֶחָד מִן הַחֲבוּרָה וּמָסַר כִּי הָרַבִּי מְבַקְּשׁוֹ לְהִכָּנֵס לְחַדְרוֹ. הֶחָסִיד קָם מִמְּקוֹמוֹ וְנִגַּשׁ תֵּכֶף אֶל חֲדַר הָרַבִּי. בְּנֵי הַחֲבוּרָה צִפּוּ לְשׁוּבוֹ שֶׁל חֲבֵרָם, אַךְ הוּא לֹא חָזַר אֲלֵיהֶם. רַק לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים הוֹפִיעַ שׁוּב בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ. הֵבִינוּ הַחֲסִידִים שֶׁהָרַבִּי הֵטִיל עָלָיו שְׁלִיחוּת כָּלְשֶׁהִי מִחוּץ לָעִיר, וּבְשׁוּבוֹ הִפְצִירוּ בּוֹ שֶׁיְּסַפֵּר לָהֶם אוֹדוֹת אוֹתָהּ שְׁלִיחוּת מִסְתּוֹרִית.
הִתְרַצָּה הֶחָסִיד וְסִפֵּר:
"כְּשֶׁהִכְנַסְתִּי לָרַבִּי, הוֹרָה לִי לָלֶכֶת לִכְפָר סָמוּךְ, אֶל אֲדוֹן הַכְּפָר הַמְּפֻרְסָם כְּרָשָׁע עָרִיץ וְשׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל, וְלוֹמַר לוֹ בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: 'דֶער רַבִּי הָאט גְּעזָאגְט עֶס אִיז שׁוֹין צַיְיט תְּשׁוּבָה צוּ טָאהן' (=הָרַבִּי אָמַר שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ הַזְּמַן לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה), וּמִיָּד לְאַחַר שֶׁאֶמְסֹר אֶת הַדְּבָרִים – אָמַר הָרַבִּי – עָלַי לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם וְלָלֶכֶת לְדַרְכִּי.
"שָׁמַעְתִּי אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי וְכָל אֲבָרַי נִזְדַּעְזְעוּ. אָמַרְתִּי לָרַבִּי הַ'צֶּמַח צֶדֶק', כִּי הֲרֵי יֵשׁ בְּכָךְ מִשּׁוּם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת מַמָּשׁ, הֱיוֹת וְלִפְנֵי אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הָאָדוֹן עוֹמְדִים שׁוֹמְרִים חֲמוּשִׁים וּכְלָבִים מְסֻכָּנִים, וְעוֹד לֹא הָיָה יְהוּדִי שֶׁהֵעֵז לַעֲבֹר אֶת מִפְתַּן הָאַרְמוֹן. חָשַׁשְׁתִּי, וּבְצֶדֶק, כִּי הַשּׁוֹמְרִים וְהַכְּלָבִים יַעֲשׂוּ בִּי שְׁפָטִים עִם הַגִּיעִי לְשָׁם, וַאֲפִלּוּ אִם אֶנָּצֵל מֵהֶם, אַגִּיעַ אֶל הָאָדוֹן וְאֹמַר לוֹ אֶת הַדְּבָרִים, הֲרֵי בָּרוּר שֶׁהָאָדוֹן יִזְרֹק אוֹתִי הַיְשֵׁר אֶל שִׁנֵּי הַכְּלָבִים הָרְעֵבִים.
"הָרַבִּי הִבִּיט בִּי וַאֲרֶשֶׁת רְצִינִית נְסוּכָה הָיְתָה עַל פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת. הוּא מָסַר בְּיָדִי שֵׁם קָדוֹשׁ לְכַוֵּן מֵעֵת כְּנִיסָתִי לִתְחוּם אַרְמוֹנוֹ שֶׁל הָאָדוֹן וְעַד לִיצִיאָתִי מִשָּׁם, וְהִבְטִיחַנִי שֶׁלֹּא יְאֻנֶּה לִי כָּל רַע. קִבַּלְתִּי עַל עַצְמִי אֶת שְׁלִיחוּתו שֶׁל הָרַבִּי וְיָצָאתִי לַדֶּרֶךְ.
"נִכְנַסְתִּי לַחֲצַר הָאַרְמוֹן בַּחֲשָׁשׁ אַךְ סָמוּךְ וּבָטוּחַ בְּבִרְכָּתוֹ שֶׁל הָרַבִּי. לְהַפְתָּעָתִי, הַכְּלָבִים שָׁתְקוּ וְהַשּׁוֹמְרִים כְּאִלּוּ לֹא רָאוּ אוֹתִי. הִגַּעְתִּי לְחַדְרוֹ שֶׁל הָאָדוֹן וּכְשֶׁמָּסַרְתִּי אֶת דִּבְרֵי הָרַבִּי הִתְעוֹרֵר הָאָדוֹן כְּאֶחָד שֶׁמֵּקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וְהֵשִׁיב בְּמִלָּה אַחַת: 'כֵּן'...
"כְּשֶׁיָּצָאתִי מִן הָאַרְמוֹן, פָּרַח מִזִּכְרוֹנִי הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁמָּסַר לִי הָרַבִּי וּבְשׁוּם אֹפֶן אֵינֶנִּי מַצְלִיחַ לְהִזָּכֵר", סִיֵּם הֶחָסִיד אֶת סִפּוּרוֹ.
*
לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים עַד שֶׁיָּצְאָה הַשְּׁמוּעָה כִּי הָאָדוֹן נֶעֱלַם! גַּם לְאַחַר חִפּוּשִׂים רַבִּים וּמְדֻקְדָּקִים בְּיַעֲרוֹת הַסְּבִיבָה לֹא הִצְלִיחוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ. יְהוּדֵי הַמָּקוֹם שָׂמְחוּ מְאוֹד עַל שֶׁנִּפְטְרוּ מֵרָשָׁע וְשׂוֹנֵא יִשְׂרָאֵל זֶה.
בְּאַחַד הַיָּמִים הוֹפִיעַ בִּלְיוּבַּאוִויטְשׁ אִישׁ מְגֻדַּל שֵׂעָר, מַלְבּוּשָׁיו קְרוּעִים וּבְלוּאִים וְלֹא דִּבֵּר עִם אִישׁ מִטּוֹב וְעַד רַע, אֶת כָּל שְׁעוֹתָיו בִּלָּה בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ עַל הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם-יִתְבָּרֵךְ. מוּעָטִים הָיוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּדְעוּ כִּי עָנִי זֶה אֵינוֹ אֶלָּא אוֹתוֹ אָדוֹן שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר בֵּין הַחֲסִידִים, הֶחְלִיטוּ לִשְׁלֹחַ מִשְׁלַחַת אֶל הָרַבִּי בְּטַעֲנָה צוֹדֶקֶת, שֶׁאִם בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת מֵרָשָׁע גָּמוּר – בַּעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר בְּדֶרֶךְ כֹּה קַלָּה, אִם-כֵּן מַדּוּעַ מֻכְרָחִים הֵם לַעֲמֹל וּלְהִתְיַגֵּעַ תָּמִיד עַל תִּקּוּן נִשְׁמָתָם? יִתֵּן גַּם לָהֶם הָרַבִּי דֶּרֶךְ קַלָּה כָּזוֹ.
הִקְשִׁיב הָרַבִּי לְדִבְרֵיהֶם וְהֵשִׁיב לָהֶם בְּמָשָׁל:
רוֹעֵה-צֹאן יוֹצֵא עִם עֵדֶר צֹאנוֹ לְיַד הָאֲגַם. יֵשׁ מִן הַצֹּאן שֶׁסָּרִים מֵהַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה, יֵשׁ הָעוֹלִים עַל הַר כָּלְשֶׁהוּ וְיֵשׁ הַיּוֹרְדִים לְעֵמֶק וְכַדּוֹמֶה. אִם הָרוֹעֶה יַעֲמֹל בְּעַצְמוֹ לְהָבִיא בְּיָדָיו אֶת כָּל הַתּוֹעִים, הֲרֵי בִּזְמַן מוּעָט יְאַבֵּד אֶת כָּל כּוֹחוֹתָיו וְלֹא יוּכַל עוֹד לִרְעוֹת. מָה אִם-כֵּן עוֹשֶׂה? הוּא קוֹרֵא וְצוֹעֵק, פְּעָמִים שֶׁאַף מַשְׁלִיךְ לְעֶבְרָם אֲבָנִים וּמוֹרֶה לָהֶם לָשׁוּב לַדֶּרֶךְ הַיְּשָׁרָה. רַק כְּשֶׁקּוֹרֶה וְאַחַת מֵהֶן נוֹפֶלֶת חָלִילָה לְבוֹר עָמֹק, מֻכְרָח הָרוֹעֶה לֶאֱזֹר חֵילוֹ וְלָרֶדֶת לַבּוֹר, לְהַעֲלוֹתָהּ עַל כְּתֵפָיו וּלְהָשִׁיבָהּ לְדֶרֶךְ הַיָּשָׁר...