השבוע היהודי

פָּרָשַׁת כִּי-תֵּצֵא

"כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ..."  (כי-תצא כב,ח)

מַהִי הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לִבְנוֹת בָּעוֹלָם דָּבָר חָדָשׁ?

הָרַבִּי מַסְבִּיר כִּי הַמַּתְכּוֹן הַנָּכוֹן נִמְצָא בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ" – בְּנִיַּת בַּיִת, מְבַטֵּאת יְצִיאָה אֶל הָעוֹלָם וְהִתְעַסְּקוּת עִם הַגַּשְׁמִיּוּת. הִתְמוֹדְדוּת עִם הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הִיא מְאוֹד חִיּוּבִית, הִיא מְהַוָּה הִזְדַּמְּנוּת מְצֻיֶּנֶת לְזַכֵּךְ וּלְקַדֵּשׁ אֶת הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל הָעוֹלָם. אַךְ יַחַד עִם זֹאת, יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁבִּבְנִיַּת הַבַּיִת יֶשְׁנוֹ גַּם סִכּוּן בָּרוּר – נִתַּן חָלִילָה, לִפֹּל מִגָּבְהֵי הָרוּחָנִיּוּת אֶל תּוֹךְ הַחֻלִּין שֶׁל הָעוֹלָם, וּנְפִילָה זוֹ הִיא מְאוֹד עֲצוּבָה...

וּבְכֵן, אֵיךְ נִשְׁמָרִים וְנִזְהָרִים?

הַתְּשׁוּבָה מוֹפִיעָה מְפֹרָשׁוֹת בְּפָרָשָׁתֵנוּ: "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ". דַּוְקָא בְּעֵת הַיְּצִיאָה לָעֲבוֹדָה עִם הָעוֹלָם, יֵשׁ לְהִצְטַיֵּד בִּסְיָגִים וּגְדָרִים בְּרוּרִים וְתַקִּיפִים. סְיָגִים אֵלּוּ יִשְׁמְרוּ עַל הָרוּחָנִיּוּת שֶׁלָּנוּ וִיהַוּוּ עֲבוּרֵנוּ מַעֲקֶה אֵיתָן לְבַל נִפֹּל.

(התוועדות שבת כי-תצא תשי"ד, לקוטי שיחות חלק יט)

לְאַבָּא שֶׁלִּי יֵשׁ לָאַחֲרוֹנָה תַּחְבִּיב חָדָשׁ. הוּא 'אִמֵּץ' לְעַצְמוֹ שְׁכוּנָה חֲדָשָׁה וּמְשַׂגְשֶׂגֶת בְּפַאֲתֵי הָעִיר שֶׁאַךְ זֶה הוּקְמָה. מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁהֵחֵלּוּ דַּיָּרִים לָגוּר בַּמָּקוֹם, הוֹפִיעַ שָׁם אַבָּא עִם הַ'מִּבְצָעִים'. 'מִבְצַע מְזוּזָה' הָיָה הָרִאשׁוֹן בָּרְשִׁימָה, אַחֲרָיו 'מִבְצַע כַּשְׁרוּת' בַּמִּטְבָּחִים הַחֲדָשִׁים וְהַנּוֹצְצִים. אַבָּא לִוָּה אֶת הִתְאַקְלְמוּתָם שֶׁל הַמִּשְׁפָּחוֹת בִּמְסִירוּת וְנַעֲשָׂה עֲבוּרָם כְּתֹבֶת לְכָל עִנְיָן יְהוּדִי.

"בּוֹאוּ חֶבְרֶ'ה" – הִזְמִין אוֹתָנוּ אַבָּא בְּאַחַד הַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל חֻפְשַׁת 'בֵּין הַזְּמַנִּים'. "בּוֹאוּ לְסִיבוּב בַּשְּׁכוּנָה. הִבְטַחְתִּי לְכַמָּה מִבַּעֲלֵי הָעֲסָקִים, לְהִכָּנֵס לְבָתֵּי-הָעֵסֶק שֶׁלָּהֶם לִבְדֹּק אֶת הַמְּזוּזוֹת וְלִלְמֹד יַחַד שִׁעוּר קְצַרְצַר".

הִתְיַשַּׁבְנוּ בָּרֶכֶב וּלְהַפְתָּעָתֵנוּ, לְאַחַר דַּקַּת נְסִיעָה אַבָּא עָצַר וְנִכְנַס אֶל הַמַּכֹּלֶת הַקְּטַנָּה וְהַקְּבוּעָה שֶׁלָּנוּ, כַּעֲבֹר שְׁנֵי רְגָעִים יָצָא מִשָּׁם אַבָּא עִם שַׂקִּית מְלֵאָה בְּקַרְטִיבִים צִבְעוֹנִיִּים. "קָדִימָה, אִכְלוּ בִּזְרִיזוּת בַּמְּכוֹנִית וְסַיְּמוּ לִפְנֵי שֶׁנַּגִּיעַ".

אָכַלְנוּ בְּשִׂמְחָה אֶת הַהַפְתָּעָה הַמְּתוּקָה אַךְ לֹא יָכֹלְנוּ שֶׁלֹּא לִשְׁאֹל: "אֲבָל אַבָּא, הֲרֵי בַּ'מִּדְרְחוֹב' הַמְּפֹאָר שֶׁל הַשְּׁכוּנָה הַחֲדָשָׁה בְּוַדַּאי יֶשְׁנָם קַרְטִיבִים רַבִּים בְּכָל קְיוֹסְק. יָכֹלְנוּ לַעֲמֹד שָׁם וְלֶאֱכֹל בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה נִכְנָס לְאַחַת הַחֲנֻיּוֹת".

אַבָּא הֵצִיץ אֵלֵינוּ מִמַּרְאַת הַמְּכוֹנִית בְּחִיּוּךְ רָחָב. "כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לַעֲבוֹדָה חֲדָשָׁה עִם הָעוֹלָם, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת מְאוֹד זְהִירִים שֶׁלֹּא 'נַחְלִיק' בְּטָעוּת וְנַהֲפֹךְ לִהְיוֹת דּוֹמִים לְעוֹלַם הַחֻלִּין שֶׁבְּתוֹכוֹ בָּאנוּ לִפְעֹל. חוֹבָתֵנוּ, לָקַחַת עַל עַצְמֵנוּ סְיָגִים חֲדָשִׁים שֶׁיִּשְׁמְרוּ עָלֵינוּ לֹא לִפֹּל.

"לָכֵן לְמָשָׁל, בַּשְּׁכוּנָה הַחֲדָשָׁה אֲנִי תָּמִיד מִסְתּוֹבֵב לָבוּשׁ בְּכוֹבַע וַחֲלִיפָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁבַּשְּׁכוּנָה שֶׁלָּנוּ, לִפְעָמִים אֲנִי מַשְׁאִיר אֶת הַחֲלִיפָה בַּבַּיִת...

"בַּשְּׁכוּנָה הַחֲדָשָׁה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו אֲנִי הוֹלֵךְ, תָּמִיד אֲנִי לוֹקֵחַ בַּיָּד שִׂיחָה שֶׁל הָרַבִּי לְלִמּוּד מָהִיר בֵּין עִסּוּק לְעִסּוּק.

"וּבַשְּׁכוּנָה הַחֲדָשָׁה..."

"בַּשְּׁכוּנָה הַחֲדָשָׁה, אַתָּה לֹא רוֹצֶה שֶׁהַיְּלָדִים שֶׁלְּךָ יַעַמְדוּ וִילַקְּקוּ אַרְטִיקִים בָּרְחוֹב" – הִשְׁלַמְנוּ אֶת דִּבְרֵי אַבָּא בְּמַקְהֵלָה.

הִגַּעְנוּ, יָצָאנוּ מִן הָרֶכֶב. מַבְּטֵי הַהַעֲרָכָה וּלְחִיצוֹת הַיָּדַיִם הַחַמּוֹת שֶׁלָּהֶן זָכָה אַבָּא, הִבְהִירוּ לָנוּ שֶׁאַבָּא עוֹשֶׂה אֶת מְלַאכְתוֹ נֶאֱמָנָה. הוּא אָכֵן נִשְׁאָר 'מֵעַל' הָרְחוֹב, בְּמַעֲמָד רוּחָנִי אֵיתָן.

הסיפור השבועי

סִפּוּרוֹ שֶׁל מִקְוֶה

בְּאַחַת מֵעַיְרוֹת רוּסְיָה יֵשׁ עַד הַיּוֹם מִקְוֶה יָשָׁן, שֶׁכְּבָר מִזְּמַן אֵין אִישׁ טוֹבֵל בּוֹ. הַמִּקְוֶה חָרֵב וְנָטוּשׁ, אֲבָל סִפּוּרוֹ מוֹסִיף לִחְיוֹת וְהוּא רָשׁוּם בְּסֵפֶר דִּבְרֵי-הַיָּמִים שֶׁל יְהוּדֵי רוּסְיָה. לֹא בִּזְכוּת יָפְיוֹ וַהֲדָרוֹ שֶׁל הַמִּקְוֶה, שֶׁכֵּן מֵעוֹלָם לֹא הָיָה יָפֶה וּמְהֻדָּר, אֶלָּא בִּגְלַל הָאִישׁ שֶׁבָּנָה אוֹתוֹ.

הַיָּמִים יְמֵי רֵאשִׁיתָהּ שֶׁל הַמַּהְפֵּכָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית. טְרוֹצְקִי, מִדְּמֻיּוֹתֶיהָ הַמֶּרְכָּזִיּוֹת שֶׁל מִפְלֶגֶת הַשִּׁלְטוֹן וּמִמְּקֹרָבָיו הַבְּכִירִים שֶׁל לֶנִין, מְמַלֵּא כִּכָּרוֹת בַּהֲמוֹנִים הַבָּאִים לְהַאֲזִין לוֹ וּלְמִשְׁנָתוֹ. בֵּין מִשְׁתַּתְּפֵי הָעֲצָרוֹת לֹא-מְעַט צְעִירִים יְהוּדִים הַנִּסְחָפִים אַחַר הַיְּהוּדִי הַמִּתְבּוֹלֵל, מִגְּדוֹלֵי הָרֶטוֹרִיקָנִים בְּכָל הַזְּמַנִּים.

גַּם שְׁלֹמֹה-זַלְמָן, 'שְׁלוֹזְמֶן' בְּפִי יְדִידָיו, אֶחָד מֵהֶם. צָעִיר תּוֹסֵס וְנִמְרָץ, הַנִּשְׁבֶּה בְּמִקְסַם-הַשָּׁוְא שֶׁל הַמַּהְפֵּכָה, שֶׁמַּבְטִיחָה שִׁחְרוּר, צֶדֶק וְשִׁוְיוֹן לַכֹּל.

הוּא עוֹזֵב אֶת בֵּית-הוֹרָיו. עִם חֲבוּרָה שֶׁל צְעִירִים אֲחֵרִים הוּא מֵקִים בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הָעֲיָרָה גַּרְעִין פָּעִיל שֶׁל הַמִּפְלָגָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית. שְׁלוֹזְמֶן פּוֹרֵק מֵעָלָיו עֹל תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַשְׂבִּיעַ אֶת הוֹרָיו צַעַר וּבוּשָׁה.

הַזְּמַן חוֹלֵף וּבֵינְתַיִם הוֹלְכִים הוֹרָיו שֶׁל שְׁלוֹזְמֶן לְעוֹלָמָם. שְׁלוֹזְמֶן מַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ הַמִּתְנַכֶּרֶת לַיַּהֲדוּת, אוּלָם הַחֲבוּרָה אֵינָהּ מִסְתַּפֶּקֶת בַּזֹאת. בְּאוֹתָם יָמִים שֶׁל תֹּהוּ-וָבֹהוּ, כַּאֲשֶׁר בִּרְחוֹבוֹת רוּסְיָה נִטָּשִׁים קְרָבוֹת עַזִּים בֵּין הַ'לְּבָנִים' לָ'אֲדֻמִּים', הָיוּ גַּם שְׁלוֹזְמֶן וַחֲבוּרָתוֹ חֵלֶק מֵהַהֶפְקֵרוּת הַכְּלָלִית. כְּמוֹ הָאֲחֵרִים, גַּם הֵם שָׁלְחוּ יְדֵיהֶם לֹא-פַּעַם בִּגְנֵבָה וּבְבִזָּה.

חָלְפוּ עוֹד כַּמָּה שָׁנִים, וְהִנֵּה שָׁנָה אַחַת, בְּהַגִּיעַ הַ'יָּארְצַיְּט' (יוֹם-הַשָּׁנָה) שֶׁל אָבִיו, הִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ שֶׁל שְׁלוֹזְמֶן רָצוֹן מוּזָר לוֹמַר 'קַדִּישׁ' בְּמִנְיָן. הוּא הִגִּיעַ לְאֶחָד מִשְּׁלֹשֶׁת בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת בָּעֲיָרָה.

הַקּוֹמוּנִיסְט הַצָּעִיר לֹא הֶעֱרִיךְ נָכוֹן אֶת שֶׁעָתִיד לְהִתְרַחֵשׁ. אַךְ דָּרְכוּ רַגְלָיו עַל מִפְתַּן בֵּית-הַכְּנֶסֶת, הִתְרוֹקֵן הַמָּקוֹם בְּאַחַת. קֹמֶץ הַמִּתְפַּלְּלִים שֶׁשָּׁהָה בּוֹ נָס עַל נַפְשׁוֹ מֵרֹב פַּחַד. מִי יוֹדֵעַ מָה יְעוֹלֵל פִּרְחָח זֶה – חָשְׁבוּ הָאֲנָשִׁים בְּלִבָּם – עַל מִי יַלְשִׁין וְאֶת מִי יַטְעִים מִנַּחַת-זְרוֹעוֹ.

שְׁלוֹזְמֶן נִדְהַם וְנִפְגַּע כְּאֶחָד. הוּא יָדַע אֶת מִקּוּמָם שֶׁל שְׁאָר בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת בָּעֲיָרָה וּפָנָה לְבֵית-כְּנֶסֶת שֵׁנִי. הַמַּחֲזֶה הַקּוֹדֵם חָזַר וְנִשְׁנָה גַּם הַפַּעַם. רֹב מִתְפַּלְּלֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת מִהֲרוּ לִנְטֹשׁ אֶת הַמָּקוֹם וְהוֹתִירוּ אֶת שְׁלוֹזְמֶן כִּמְעַט לְבַדּוֹ.

דַּוְקָא בְּרִיחַת אֶחָיו הַיְּהוּדִים מִפָּנָיו הִבְהִירָה לוֹ עַד כַּמָּה הִתְרַחֵק מֵעַמּוֹ. הַקֹּשִׁי שֶׁנִּצַּב בְּדַרְכּוֹ לְמַמֵּשׁ אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, רַק הִגְבִּיר אֶצְלוֹ אֶת הָרָצוֹן לוֹמַר 'קַדִּישׁ'. הוּא חָשׁ דַּחַף פְּנִימִי גּוֹבֵר וְהוֹלֵךְ לוֹמַר 'קַדִּישׁ' אַחַר אָבִיו.

בְּרֹאשׁ מֻרְכָּן שֵׂרַךְ שְׁלוֹזְמֶן אֶת רַגְלָיו לְעֵבֶר בֵּית-הַכְּנֶסֶת הַשְּׁלִישִׁי בָּעֲיָרָה. זֶה הָיָה בֵּית-כְּנֶסֶת שֶׁל חֲסִידִים. הוּא נִכְנַס פְּנִימָה עַל בְּהוֹנוֹתָיו, כְּאִלּוּ בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא לְהַבְהִיל אֶת הַמִּתְפַּלְּלִים. הַמִּתְפַּלְּלִים הִבִּיטוּ בּוֹ בַּחֲשָׁשׁ, אַךְ לֹא בָּרְחוּ מִפָּנָיו. אֶחָד מֵהֶם, זָקֵן מֻפְלָג שֶׁכְּבָר רָאָה רַבּוֹת בְּחַיָּיו, הִתְקָרֵב אֵלָיו. הַצָּעִיר רָאָה מוּלוֹ זוּג עֵינַיִם מְפִיקוֹת טוּב-לֵב.

"מָה רְצוֹנְךָ, אִינְגְּלֶ'ה (=יֶלֶד)?", שָׁאַל בְּחִבָּה מֻפְגֶּנֶת וְהֵנִיחַ יָד כְּחוּשָׁה עַל כְּתֵפוֹ הַמּוּצָקָה שֶׁל שְׁלוֹזְמֶן.

"'קַדִּישׁ', 'קַדִּישׁ' בִּרְצוֹנִי לוֹמַר", עָנָה שְׁלוֹזְמֶן בְּמַבָּט נִכְלָם.

"וּתְפִלִּין כְּבָר הֵנַחְתָּ הַיּוֹם?", שָׁאַל הַזָּקֵן. שְׁלוֹזְמֶן שֶׁלֹּא הִתְכַּוֵּן כְּלָל לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, הִתְקַשָּׁה לְסָרֵב לַזָּקֵן הֶחָבִיב שֶׁקִּבֵּל אֶת פָּנָיו בִּמְאוֹר-פָּנִים. הוּא הֵנִיד רֹאשׁוֹ בִּשְׁלִילָה. מִיָּד הוֹצִיא הַזָּקֵן מֵחֵיקוֹ זוּג תְּפִלִּין וְסִיֵּעַ לִשְׁלוֹזְמֶן לִכְרֹךְ אוֹתָן עַל זְרוֹעוֹ וְעַל רֹאשׁוֹ.

הַזָּקֵן סָקַר בְּעֵינָיו אֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת לְוַדֵּא שֶׁיֵּשׁ בַּמָּקוֹם עֲשָׂרָה, וּלְאַחַר מִכֵּן הִכָּה בְּיָדוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן. "קַדִּישׁ יָתוֹם!", הִכְרִיז וְתָקַע בְּיָדָיו שֶׁל שְׁלוֹזְמֶן סִדּוּר. בְּאֶמְצַע הַקַּדִּישׁ נֶחְנַק קוֹלוֹ שֶׁל שְׁלוֹזְמֶן מֵהִתְרַגְּשׁוּת. מִסָּבִיב הִבִּיטוּ בּוֹ הַחֲסִידִים בְּעֵינַיִם בּוֹחֲנוֹת וּמִשְׁתָּאוֹת.

חֲבֵרָיו שֶׁל שְׁלוֹזְמֶן, שֶׁנֶּעֱלַם מֵהֶם לְפֶתַע בְּבָקְרוֹ שֶׁל יוֹם, חִכּוּ לוֹ, אַךְ לַשָּׁוְא. שְׁלוֹזְמֶן לֹא חָזַר עוֹד אֵלֵיהֶם. בֵּית-הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַחֲסִידִים הָיָה לְבֵיתוֹ הַשֵּׁנִי. כָּל שָׁעָה פְּנוּיָה שֶׁלּוֹ בִּלָּה שָׁם, בְּחֶבְרַת הַחֲסִידִים. שְׁלוֹזְמֶן חָזַר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְנֶהֱפַךְ לְאֶחָד מֵהַחֲבוּרָה.

שִׁלְטוֹנוֹת הַמַּהְפֵּכָה סָגְרוּ אֶת הַמִּקְוֶה הַיָּחִיד שֶׁהָיָה בָּעֲיָרָה. הֵם נִמְּקוּ זֹאת בְּסִבּוֹת בְּרִיאוּתִיּוֹת, אַךְ בָּרוּר הָיָה כִּי הַסִּבָּה הָאֲמִתִּית הִיא מִלְחַמְתָּם כְּנֶגֶד הַדָּת. שְׁלוֹזְמֶן הֶחְלִיט לְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַמְּשִׂימָה הַקָּשָׁה וְהַמְּסֻכֶּנֶת.

מֵאֲחוֹרֵי בֵּית-הַכְּנֶסֶת שָׁכַן יַעַר עָבוֹת. בְּעֵצָה אַחַת עִם חֲבֵרָיו הַמִּתְפַּלְּלִים, הֶחְלִיט שְׁלוֹזְמֶן כִּי זֶה הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים לַהֲקָמַת הַמִּקְוֶה. בְּמֶשֶׁךְ לֵילוֹת אֲרֻכִּים יוֹצֵא הָיָה אֶל הַיַּעַר, כְּשֶׁבְּיָדָיו כְּלֵי-עֲבוֹדָה. הוּא חָפַר חֲפִירָה, יָצַק יְצִיקָה, וּלְבַסּוֹף בָּנָה סְבִיבָהּ בִּיתָן קָטָן. הַבִּיתָן הֻסְתַּר בְּאֶמְצְעֵי-הַסְוָאָה נוֹסָפִים.

מִקְוֵה הַטָּהֳרָה הַזֶּה שִׁמֵּשׁ אֶת תּוֹשָׁבֵי הָעֲיָרָה עוֹד שָׁנִים רַבּוֹת, לְרַבּוֹת בַּזְּמַנִּים הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר. גַּם שְׁלוֹזְמֶן עַצְמוֹ, הֲלוֹא הוּא שְׁלֹמֹה-זַלְמָן, לֹא וִתֵּר מֵאָז עַל טְבִילָה בְּמִקְוֶה, אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד.

מבט לגאולה

בְּצִפִּיָּה לְשׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ

בְּכָל בֹּקֶר, בְּסִיּוּם הַתְּפִלָּה, מֵבִיא הַמּוֹרֶה שׁוֹפָר מִן הַ'מַּזְכִּירוּת' וְתוֹקֵעַ לָנוּ עֶשֶׂר תְּקִיעוֹת, כַּנָהוּג בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל.

הַשָּׁבוּעַ, בְּאַחַד הַבְּקָרִים, הִזְמִין אוֹתָנוּ הַמּוֹרֶה לְנַסּוֹת אֶת כּוֹחֵנוּ בִּתְקִיעָה. זֶה הָיָה מְעַנְיֵן... הָיוּ יְלָדִים שֶׁבְּקֹשִׁי הִצְלִיחוּ לְחַלֵּץ מִן הַשּׁוֹפָר קוֹלוֹת חֲלוּשִׁים וּשְׁבוּרִים... וְהָיוּ יְלָדִים בַּעֲלֵי נִסָּיוֹן שֶׁהִצְלִיחוּ לְהַשְׁמִיעַ תְּקִיעוֹת צְלוּלוֹת וַאֲרֻכּוֹת, כִּמְעַט כְּבַעֲלֵי-תְּקִיעָה מְבֻגָּרִים...

הַשּׁוֹפָר סִיֵּם אֶת הַסֶּבֶב הָאָרֹךְ בֵּין הַיְּלָדִים וּפִתְאוֹם חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי – רֶגַע, מַדּוּעַ בְּעֶצֶם כָּל הַתְּקִיעוֹת עַכְשָׁו לֹא גּוֹרְמוֹת לִי לְשׁוּם הִתְרַגְּשׁוּת? אֵיךְ זֶה שֶׁבְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַתְּקִיעוֹת, אֲנִי מַרְגִּישׁ גַּל שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת חֲנוּקָה בַּלֵּב? גַּם הַתְּקִיעוֹת הַ"מֻּצְלָחוֹת" וְגַם (וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר), הַתְּקִיעוֹת הַמְּהֻסָּסוֹת שֶׁאֵינָן מַצְלִיחוֹת לְפַלֵּס לָהֶן דֶּרֶךְ אֶל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם, מַעֲבִירוֹת בִּי מִן רֶטֶט שֶׁכָּזֶה...

וְהַתְּשׁוּבָה הָיְתָה בְּרוּרָה: בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה, יֵשׁ אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁקּוֹדְמוֹת לַתְּקִיעוֹת, אֶת הַ"לַמְּנַצֵּחַ" שֶׁאוֹמְרִים שֶׁבַע פְּעָמִים, אֶת הַצִּבּוּר הַגָּדוֹל הָעוֹמֵד וּמַמְתִּין, וּבְעִקָּר – אֶת הָרְצִינוּת הַיְּתֵרָה הַנְּסוּכָה עַל כָּל הַפָּנִים, אֵימַת יוֹם הַדִּין.

אֲנִי מְאַחֵל לְכֻלָּנוּ, שֶׁבַּשָּׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ לְטוֹבָה נִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ וּלְהִתְרַגֵּשׁ לֹא רַק מִקּוֹל הַשּׁוֹפָר שֶׁבְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא גַּם מִקּוֹל הַשּׁוֹפָר הַגָּדוֹל שֶׁיִּתָּקַע "בַּיּוֹם הַהוּא", וִיבַשֵּׂר לָנוּ סוֹף-סוֹף עַל קֵץ הַגָּלוּת הַמָּרָה וְעַל בּוֹא הַמָּשִׁיחַ וְהַגְּאֻלָּה.

לְשָׁנָה טוֹבָה תִּכָּתֵבוּ וְתֵחָתֵמוּ!

סיפורי חסידים

טָעוּת מִן הַשָּׁמַיִם

סִפֵּר הָרַב הוֹלַנְדֶר: בִּשְׁנַת תשי"ח נָסַעְתִּי לְאוֹסְטְרַלְיָה, וְזֶה הָיָה, כַּמּוּבָן, לְאַחַר הִתְיָעֲצוּת עִם הָרַבִּי בִּ'יחִידוּת'. בְּהַתְחָלַת הַבִּקּוּר הָיִיתִי בְּסִידְנִי וְהִנֵּה פּוֹנִים אֵלַי בַּטֶּלֶפוֹן חֲסִידֵי חַבַּ"ד בְּמֶלְבּוֹרְן וּמְסַפְּרִים לִי שֶׁאֵין לָהֶם מִבְנֶה מַתְאִים לְ'בֵית רִבְקָה'. הֵם צִיְּנוּ אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהֵם פּוֹעֲלִים בָּעִיר זֶה כַּמָּה שָׁנִים, מֵאָז הִגִּיעוּ לְאוֹסְטְרַלְיָה אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה וַעֲדַיִן אֵין לָהֶם מָקוֹם מַתְאִים לִלְמֹד בּוֹ. וּבְכֵן, הֵם מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי לִפְנוֹת לִיהוּדִי מְסֻיָּם בְּסִידְנִי, גְּבִיר יָדוּעַ, וּלְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו לִתְרֹם אֶת הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ לִרְכִישַׁת מִבְנֶה מַתְאִים.

חָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי שֶׁהַדָּבָר בִּלְתִּי-אֶפְשָׁרִי, כֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ יְהוּדִי לֹא תָּרַם אֲפִלּוּ לַמּוֹסָדוֹת הַיְּהוּדִיִּים הַמְּקוֹמִיִּים שֶׁל הַיַּהֲדוּת הַמּוֹדֶרְנִית, וְכֵיצַד יַסְכִּים לִתְרֹם לְמוֹסְדוֹת חַבַּ"ד? אֲבָל מֵאַחַר שֶׁבִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי, לֹא יָכֹלְתִּי לְסָרֵב לָהֶם.

הָיָה כָּאן נֵס מִן הַשָּׁמַיִם: נִכְנַסְתִּי לְמִשְׂרָדוֹ שֶׁל הַגְּבִיר וְאָמַרְתִּי לוֹ: "הִגִּיעוּ פְּלִיטִים יְהוּדִים מֵאֵירוֹפָּה לְאוֹסְטְרַלְיָה וְאֵין לָהֶם מָקוֹם מַתְאִים שֶׁיַּלְדֵיהֶם יִלְמְדוּ בּוֹ".

"אֵיךְ נִקְרָא הַמּוֹסָד שֶׁלָּהֶם?" – שָׁאַל הַגְּבִיר. עָנִיתִי לוֹ בְּטָעוּת: "בֵּית מִרְיָם"... הוּא קָפַץ מִכִּסְּאוֹ נִרְגָּשׁ וְאָמַר: "הֲרֵי מִרְיָם הוּא שְׁמָהּ שֶׁל אִשְׁתִּי!". הוּא הִתְלַהֵב וְתָרַם לְמוֹסְדוֹת חַבַּ"ד רֶבַע מִילְיוֹן דּוֹלָר, סְכוּם עָתָק בְּמֻשְּׂגֵי הַיָּמִים הָהֵם וּבַהֶמְשֵׁךְ הוֹסִיף וְתָרַם לָהֶם סְכוּמִים נוֹסָפִים. הַכֹּל בִּגְלַל הַטָּעוּת שֶׁלִּי...

כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי עַל כָּךְ לָרַבִּי, הֵגִיב עַל כָּךְ וְאָמַר: "הַטָּעוּת הָיְתָה מִן הַשָּׁמַיִם".