'מהומות 91' - אירוע מכונן בתולדות ניו-יורק'
מגזין "ניו-יורק" החוגג 35 שנה להיווסדו העלה לרשת אתר אינטרנט המוקדש לתולדות העיר הסואנת כפי שהשתקף בדיווחי השבועון. תחת המדור "פלילים וסקנדלים" מסופר על 'פרעות קראון-הייטס':
העובדות: הפרעות החלו בתאונה, פשוטו כמשמעו: רכב שהיה חלק משיירת מכוניות שליוו את הרבי מליובאוויטש נסע באור אדום, נחבט בצד, ופוגע בגאווין קאטו בן 7 שנהרג בעודו משחק במרפסת הכניסה. שיירת המכוניות "תמיד נעה בטלטולים ובמהירות ברחובות ועברו דרך רמזורים", פקיד אמר למגזין. "תאונה הייתה צפוייה". הדקירה הפטאלית של סטודנט רבני בשם יענקל רוזנבאום על-ידי כנופיית שחורים ברובה שצעקה "תתפסו את היהודי" במהלך המהומה ברחובות הקהילה היא, כמובן, לא תאונה. במשך שלושה לילות, תושבים חסידיים של קראון-הייטס היו תחת מצור עד שהמלחמה הקרה הגזעית של ניו-יורק שקטה.
נפגעים פוליטיים: ראש העיר דייויד דינקינס (השחור), תומך וותיק של עניינים יהודיים, סבל מנזק בלתי-הפיך בעקבות אי מעורבות.
בחיפוש אחר הצדק: המשפטים של האנשים שהואשמו ברציחת רוזנבאום רק הוסיפה לאי-שקט הקהילתי. המשפט הראשון הסתיים בזיכויו של למריק נלסון ג'וניור, האיש שהואשם בהריגת רוזנבאום. ואז נפתח משפט פדרלי ונעשו מאמצים שלא לחזור על הטעויות של המשפט הראשון. זה מוביל להרשעה של שני אנשים בעוון הפרת זכויות האזרח של רוזנבאום. ההרשעה נדחית על בסיס המאמץ הפגום של השופט ליצור חבר מושבעים מאוזן-גזעית.
בכתבה הובא קישור לנכתב לפני שלוש שנים על המהומות: המהומות בקראון-הייטס הכינו את השטח לבחירתו של רודי ג'וליאני לראש העיר ולימדו את מפקד משטרת ניו-יורק ריי קלי איך לא לנהל משבר.
אדוארד שפירו, פרופסור באוניברסיטת סטון-היל, כינה את הפרעות "האירוע האנטישמי הכי רציני בהיסטוריה האמריקאית". כפי שדווח ב-COL, שפירו חיבר ספר שעוסק בפרעות תשנ"א בקראון-הייטס והשפעתם על יחסי השחורים והיהודים בניו-יורק בשם "קראון-הייטס: השחורים, היהודים והפרעות בברוקלין".