זה היה בי"ז בטבת תש"נ. הרב מנחם מענדל פוגלמן פגש יהודי ששמו חיים שניאורסון, וזה סיפר לו כי אביו (שנפטר בקיץ הקודם) ביקשו ללכת אל הרבי מליובאוויטש. הרב פוגלמן החליט להביאו עמו אל הרבי.

לאחר שהיהודי הציג את עצמו, בירכו הרבי באריכות יחסית והוסיף ששם המשפחה שניאורסון צריך להשתקף בהנהגה יומית של אורח חיים יהודי, ועד שיהיה דוגמה לסביבתו.

לאחר מכן עבר לפני הרבי הרב יוסף יצחק אהרונוב. הוא קיבל מהרבי את הדולר וכבר יצא מלפניו, אך הרבי קרא לו ושאל על הקשר שלו אל היהודים מרוסיה. הרב אהרונוב השיב שלא הוא הביא אותם אלא הרב פוגלמן, וגם המזכיר הרב גרונר הבהיר שאין לו קשר אליהם, אבל הרבי כאילו מתעלם מדבריהם ומורה הוראה מפתיעה.

"יש לך מחלקה בצעירי אגודת חב"ד בלנינגרד גם כן?", שואל הרבי או בעצם קובע, ומוסיף: "זה יהיה דבר נכון. שתהיה התחלה טובה. בשורות טובות".

יצויין כי כאן רואים בבירור את הסגנון המיוחד של הוראות שניתנות על-ידי הרבי כאילו בדרך אגב, אך ברור לכל בר-דעת כי אלה הוראות ברורות שבאו במכוון.

המעניין הוא שבאותו זמן לא היה לרב אהרונוב שום קשר לפעילות כלשהי במדינות חבר העמים, ורק לאחר מכן התחיל פרוייקט צ'רנוביל והיתה השליחות המיוחדת לגאולת הספרים, אבל הרבי סימן כבר אז את הכיוון, שרצונו שהרב אהרונוב יפתח "מחלקה בצעירי אגודת חב"ד בלנינגרד".