מאת: חיים ברון

רק אתמול (שני) בשעת ערב מאוחרת, כשהגיע החייל ר' יוסי ועקנין לביתו במרכז הארץ, גילה לתדהמתו שחייו ניצלו בצורה וודאית. "אני עדיין בהלם", הוא אומר בראיון בלעדי ומיוחד ל-COL, "קשה, קשה לי לעכל את זה. זה פשוט נס. נס גלוי!".

יוסי ועקנין הוא אחיו של הרב דוד ועקנין רב המושב ושליח חב"ד בנחמיה והוא בן-דוד של הרב גרשום אוחנה מכפר-חב"ד. בילדותו (שנת תשמ"ה) למד במוסדות חב"ד 'לוי-יצחק' בעיר צפת והרב יגאל ציפורי מנהל בית-חב"ד בקריית-שמונה היה המדריך שלו ובין השניים נשמר הקשר מזה זמן רב.

החת"ת בכל מקום

כשבגר, התגייס לצה"ל ושובץ ביחידה מובחרת ביותר (שאת שמה לא נזכיר מטעמים מובנים). "מספר חודשים לאחר שהתגייס", מספר בן דודו הרב אוחנה ל-COL, "הענקתי ליוסי את ספר החת"ת לשמירה והצלה. יש לציין שהחת"ת היה עטוף בבד עליו הודבק כיס צדקה".

מאז, נושא יוסי איתו את החת"ת לכל מקום. "החת"ת ליווה אותי לכל אורך שירותי בצה"ל וגם לאחר-מכן", מספר יוסי.

עם תחילת המלחמה בצפון לפני למעלה מחודש ימים, הוא קיבל צו 8. יוסי חזר ליחידה הקרבית ולחם לצד חבריו בעוז ובגבורה באנשי החיזבאללה בכפרים רבים בצפון. וגם כאן, לא שכח יוסי לשאת עימו את החת"ת, לשמירה. "הנחתי את הספר בתוך התיק שהיה איתי כל הזמן".

לפני מספר ימים, יצאה היחידה שלו למבצע קשה ומורכב בכפר מרג' עיון בלבנון. "לפני שנכנסו", הוא מספר, "פגש אותי חסיד חב"ד ושאל אותי אם יש לי את ספר החת"ת ועניתי לו שכן, תוך-כדי שאני מצביע על התיק האישי שלי. אבל אותו חב"דניק אמר לי שכדאי שאניח את הספר בכיס האיפוד על-יד הלב".

"חיי ניצלו בוודאות"

"הוצאתי 2 מחסניות מתוך האיפוד והנחתי שם את ספר החת"ת. דקות לאחר-מכן נכנסנו לכפר הערבי. במהלך המבצע, ניהלנו מאבק קשה מול המחבלים שירו עלינו ללא הפוגה. אני חטפתי מספר כדורים שנעצרו בשכפ"צ".

אתמול, שוחרר יוסי לביתו והחל לפרק את חפציו האישיים. "שהוצאתי את החת"ת מהאיפוד", הוא מספר, "הבחנתי בגוש מתכת מבצבץ ממנו. פתחתי אותו וראיתי שאחד הכדורים שירו אנשי חיזבאללה נכנס לחת"ת, עבר אותו, המשיך לכיס הצדקה ואף עיקם את אחד המטבעות ושם נעצר, ממש מול הלב"...

יוסי שרוי עדיין בהלם גמור ממה שגילה. והוא מסיים: "אין לי ספק שההקפדה שלי לקחת את החת"ת איתי לכל מקום, היא זו שהצילה את חיי בוודאות. יש לי גם חת"ת ברכב, לשמירה".

(תודת המערכת נתונה לרב ציפורי)