מערכת COL | יום כ"א אב ה׳תשס״ו 15.08.2006

ילדים ב-COL: פרשת ראה

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ■ המגזין ב'כתבה מלאה'
ילדים ב-COL: פרשת ראה

 סיפור ולקחו


סוֹדוֹ שֶׁל הַשָּׁעוֹן


יֶלֶד נֶחְמָד הָיָה דָּוִד, אַךְ מְעַט עָצֵל, אֲפִלּוּ קְצָת הַרְבֵּה. הוּא לֹא הָיָה מֵהַתַּלְמִידִים הַטּוֹבִים שֶׁל כִּתָּתוֹ וְאוּלַי אֲפִלּוּ מִן הַבֵּינוֹנִיִּים לֹא הָיָה. קְרִיאָתוֹ לֹא הָיְתָה מְשֻׁפֶּרֶת בְּיוֹתֵר וְכַאֲשֶׁר לָמְדוּ חֻמָּשׁ, הוּא לֹא הִקְשִׁיב וּמִמֵּילָא לֹא יָדַע לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹת הַמּוֹרֶה. אֲשֶׁר לְשִׁעוּרֵי-בַּיִת וַהֲכָנוֹת לַמִּבְחָנִים, נוֹהֵג הָיָה דָּוִד 'לְחַשֵּׁב' מָתַי יַגִּיעַ תּוֹרוֹ לִקְרֹא, אוֹ לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלוֹת וְהַתּוֹצָאוֹת הָיוּ מַעֲצִיבוֹת לְמַדַּי. אוּלָם דָּוִד לֹא הִצְלִיחַ לְרַמּוֹת אֶת הַמּוֹרֶה שֶׁלּוֹ. יוֹם אֶחָד הוּא סִפֵּר לַכִּתָּה אֶת הַסִּפּוּר הַבָּא:


הָיָה פַּעַם יֶלֶד שֶׁשְּׁמוֹ הָיָה לֶמֶךְ. יֶלֶד זֶה קִבֵּל מֵאָבִיו לְיוֹם הֻלַּדְתּוֹ הָעֲשִׂירִי שְׁעוֹן-יָד בְּמַתָּנָה. לֶמֶךְ הָיָה נִרְגָּשׁ מְאוֹד מֵהַמַּתָּנָה וְהִבִּיט בִּשְׁעוֹנוֹ לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. בְּלֶכְתוֹ לְבֵית-הַסֵּפֶר, הָיָה לֶמֶךְ עוֹצֵר אֲנָשִׁים, שׁוֹאֵל אוֹתָם מָה הַשָּׁעָה, וּמְכַוֵּן אֶת שְׁעוֹנוֹ בְּהֶתְאֵם. בְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה, שׁוּב שָׁאַל אֲנָשִׁים, מָה הַשָּׁעָה, וְשׁוּב כִּוֵּן אֶת שְׁעוֹנוֹ לַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה. כָּךְ הוּא עָשָׂה גַּם בַּבַּיִת: הָיָה שׁוֹאֵל אֶת אָבִיו, כָּל כַּמָּה רְגָעִים, מָה הַשָּׁעָה – וּמְכַוֵּן אֶת שְׁעוֹנוֹ.


"רֶגַע אֶחָד, לֶמֶךְ, רֶגַע אֶחָד" – אָמַר לוֹ אָבִיו – "מָה הָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי כָּל רֶגַע מָה הַשָּׁעָה?".


"וְכִי כֵּיצַד אוּכַל לָדַעַת מַהִי הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה?" – הֵשִׁיב לֶמֶךְ בִּתְמִימוּת.


"הוֹי לֶמֶךְ, לֶמֶךְ, אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ כֵּיצַד מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּשָׁעוֹן", אָמַר לוֹ אָבִיו. "אַתָּה חַיָּב לְמַלֵּא אֶת הַשָּׁעוֹן – לִמְתֹּחַ אֶת הַקְּפִיץ שֶׁלּוֹ, כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ וְאָז אַתָּה מְכַוֵּן אוֹתוֹ פַּעַם אַחַת וְהוּא מַרְאֶה לְךָ אֶת הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה 24 שָׁעוֹת וְאַף יוֹתֵר. אַחַר-כָּךְ אַתָּה מְמַלֵּא אוֹתוֹ שׁוּב וְכֵן הָלְאָה. כָּךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּשָּׁעוֹן וְלֹא בְּצוּרָה כָּזוֹ, שֶׁמְּכַוְּנִים אוֹתוֹ כָּל כַּמָּה דַּקּוֹת! מָה שֶׁעָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת הוּא לִמְתֹּחַ אֶת הַקְּפִיץ וַחֲסַל!".


הַיְּלָדִים שָׁמְעוּ אֶת הַסִּפּוּר הַמְּאַלֵּף וְצָחֲקוּ בַּהֲנָאָה לְמִשְׁמַע מַעֲלָלָיו שֶׁל לֶמֶךְ הֶ'חָכָם'. לְאַחַר-מִכֵּן הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה וְהוֹסִיף לַסִּפּוּר מוּסַר-הַשְׂכֵּל:


"אַתֶּם רוֹאִים, יְלָדִים, אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ דּוֹמִים מְאוֹד לִשְׁעוֹנוֹ שֶׁל לֶמֶךְ. אָנוּ חַיָּבִים 'לְמַלֵּא' אֶת עַצְמֵנוּ כָּל יוֹם וּלְהַעֲמִיד אֶת עַצְמֵנוּ בְּמַצָּב תָּקִין, מִבְּחִינַת הָעֲבוֹדָה הַיּוֹמִית שֶׁלָּנוּ, שֶׁהִיא לִמּוּד הַתּוֹרָה. אָמְנָם גַּם שָׁעוֹן שֶׁעוֹמֵד, אֶפְשָׁר לְכַוֵּן מִפַּעַם לְפַעַם, אוּלָם זֹאת לֹא הַדֶּרֶךְ, שֶׁבָּהּ הַשָּׁעוֹן עוֹבֵד. אֵין זֶה אֶלָּא טִפְּשִׁי לְכַוֵּן אֶת הַשָּׁעוֹן הָעוֹמֵד – כָּל רֶגַע, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה 'נָכוֹן'. כִּי שָׁעוֹן שֶׁאֵינוֹ 'מְמֻלָּא' וְהַקְּפִיץ שֶׁלּוֹ דָּרוּךְ, לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת נָכוֹן. כַּאֲשֶׁר אָנוּ מְטַפְּלִים בַּשָּׁעוֹן כָּרָאוּי וּמְבִיאִים אוֹתוֹ לִידֵי כָּךְ, שֶׁהוּא יַעֲבֹד כָּל הַזְּמַן, רַק אָז מְמַלֵּא הַשָּׁעוֹן אֶת תַּפְקִידוֹ כָּרָאוּי.


דָּוִד אַף פַּעַם לֹא שָׁכַח אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה. הוּא הִפְסִיק לְהִתְעַצֵּל, 'לְכַוֵּן' אֶת עַצְמוֹ לַבְּחִינוֹת בִּלְבַד, וְהֵחֵל לְהָכִין אֶת שִׁעוּרָיו תְּמִידִים כְּסִדְרָן. מִכָּאן וְאֵילָךְ הוּא הָיָה 'מְכַוֵּן' כָּרָאוּי, כְּשָׁעוֹן הַמְּדַיֵּק עַל הָרֶגַע וְעַד מְהֵרָה הָיָה מִן הַתַּלְמִידִים הַמִּצְטַיְּנִים בַּכִּתָּה...


 


 


הסיפור השבועי


הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא קִיֵּם


בִּקּוּרָיו אֵצֶל רַבּוֹ, הַצַּדִּיק מִלּוּבְּלִין, פָּסְקוּ פִּתְאוֹם. בֶּעָבָר הָיָה מַרְבֶּה לְבַקֵּר בַּחֲצֵרוֹ. הַכֹּל הִכִּירוּהוּ בְּתוֹר 'הַגְּבִיר'. עֲסָקָיו שִׂגְשְׂגוּ וְהִצְלִיחוּ, וּכְגֹדֶל עָשְׁרוֹ, כֵּן גֹּדֶל מַעֲשֵׂי הַחֶסֶד שֶׁעָשָׂה. נוֹסַף עַל כָּךְ נֵחַן בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וְהָיָה יְרֵא-שָׁמַיִם וִישַׁר-דֶּרֶךְ.


אַחַת לְשָׁנָה הָיָה מִתְפַּנֶּה לְגַמְרֵי לַעֲבוֹדַת-הַשֵּׁם. הָיָה מַגִּיעַ אֶל רַבּוֹ וְעוֹסֵק שָׁם בְּתוֹרָה, בִּתְפִלָּה וּבְמַתַּן צְדָקָה בְּיַד רְחָבָה. מֵעוֹלָם לֹא הֵשִׁיב פְּנֵי אִישׁ רֵיקָם.


עַל נְסִיעָתוֹ זוֹ לָרַבִּי לֹא וִתֵּר מֵעוֹלָם. וּפִתְאוֹם חָדַל לְהַגִּיעַ. הַסִּבָּה הָיְתָה מַעֲצִיבָה מְאוֹד מִבְּחִינָתוֹ: מַצָּבוֹ הַכַּלְכָּלִי. הוּא הִסְתַּבֵּךְ בְּכַמָּה עֲסָקִים לֹא מֻצְלָחִים וְהִפְסִיד כֶּסֶף רַב. וּבְפֶרֶק זְמַן קָצָר אִבֵּד אֶת כָּל עָשְׁרוֹ. הֶעָשִׁיר לְשֶׁעָבַר נֶאֱלַץ לְהֵעָשׂוֹת סַבָּל, כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת עַצְמוֹ וְאֶת בְּנֵי-בֵּיתוֹ.


בְּמַצָּבוֹ זֶה לֹא הָיָה יָכֹל לְהַרְשׁוֹת לְעַצְמוֹ לְהוֹפִיעַ בְּלוּבְּלִין. הַכֹּל יְבַקְּשׁוּ צְדָקָה וּתְמִיכָה – וּמָה יָשִׁיב?


עָמַד הוּא בְּכִכַּר הַשּׁוּק, מַמְתִּין לְלָקוֹחוֹת. "שָׁלוֹם, מָה שְׁלוֹמְךָ?", נִתֵּק קוֹל נָעִים אֶת חוּט מַחְשְׁבוֹתָיו. הוּא הֵרִים אֶת עֵינָיו וְרָאָה מוּלוֹ אֶת הַכֹּמֶר הַמְּקוֹמִי. זֶה הֻפְתַּע מְאוֹד לִרְאוֹת אֶת הֶעָשִׁיר הַנּוֹדָע עוֹבֵד כְּסַבָּל בַּשּׁוּק.


הַשְּׁנַיִם הֵחֵלּוּ לְשׂוֹחֵחַ, וּבְמוֹחוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר צָץ רַעְיוֹן. הִנֵּה לְפָנָיו הִזְדַּמְּנוּת נִפְלָאָה לַעֲשׂוֹת נְפָשׁוֹת לְדָתוֹ. אַט-אַט הֵחֵל לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. 'בְּמִקְרֶה' הָיָה פּוֹגֵשׁ בּוֹ שׁוּב וָשׁוּב, מִתְעַנְיֵן בְּמַצָּבוֹ וּמַסְבִּיר לוֹ פָּנִים. הֵם שׂוֹחֲחוּ בִּידִידוּת, וְהַכֹּמֶר הִפְנָה בַּעֲדִינוּת אֶת הַשִּׂיחָה לְדִיּוּנִים פִילוֹסוֹפִיִּים.


אַט-אַט הֵחֵל הַכֹּמֶר לְזַעְזֵעַ אֶת אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי וּלְהָטִיל בָּהּ סְפֵקוֹת. "כָּל חַיֶּיךָ הָיִיתָ יְהוּדִי טוֹב וְיָשָׁר, וּרְאֵה מָה קִבַּלְתָּ", הָיָה אוֹמֵר לוֹ. הַהַצָּעָה הַמְּפַתָּה לֹא אִחֲרָה לָבוֹא. הַכֹּמֶר הִבְטִיחַ לוֹ עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִם יֵאוֹת לְהָמִיר אֶת דָּתוֹ.


בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הִזְדַּעְזֵעַ הַיְּהוּדִי לְגַמְרֵי. אַךְ הַכֹּמֶר לֹא הִתְיָאֵשׁ. הוּא הוֹסִיף לְנַסּוֹת לְשַׁכְנֵעַ וּלְפַתּוֹת. אֶת כָּל כִּשְׁרוֹנוֹ הָרֶטוֹרִי הִפְעִיל, וּמַאֲמַצָּיו נָשְׂאוּ פְּרִי.


"לֹא בְּכָל לִבִּי אֶתְנַצֵּר, חַס וְשָׁלוֹם", אָמַר הַיְּהוּדִי בְּלִבּוֹ, "רַק לְמַרְאִית-עַיִן". גַּם אִשְׁתּוֹ הִסְכִּימָה לְדַעֲתוֹ. הָעֹנִי וְהַמַּחְסוֹר הֶעֱבִירוּ אוֹתָם עַל דַּעְתָּם וְעַל דַּעַת קוֹנָם.


הַכֹּמֶר לָחַץ לְקַיֵּם אֶת טֶקֶס הַהִתְנַצְּרוּת מִיָּד, אַךְ הַיְּהוּדִי, לַמְרוֹת הַסְכָּמָתוֹ הָעֶקְרוֹנִית, לֹא מָצָא עֹז בְּנַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הַנּוֹרָא. מַשֶּׁהוּ פְּנִימִי עָצַר בַּעֲדוֹ. בִּמְצוּקַת נַפְשׁוֹ הֶחְלִיט יוֹם אֶחָד לִנְסֹעַ אֶל רַבּוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מוֹצָא מֵהַסְּבַךְ.


כְּשֶׁדְּמָעוֹת שׁוֹטְפוֹת אֶת לְחָיָיו גִּלְגֵּל אֶת כָּל קוֹרוֹתָיו. סִפֵּר עַל מַצָּבוֹ הַקָּשֶׁה. עַל אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו הָרְעֵבִים. עַל הַהַצָּעָה הַמְּפַתָּה הַנִּצֶּבֶת לְנֶגֶדוֹ. עַל כַּוָּנָתוֹ לְהִתְנַצֵּר לְמַרְאִית-עַיִן, וּלְהִשָּׁאֵר יְהוּדִי מַאֲמִין בְּלִבּוֹ.


אֲרֶשֶׁת תַּדְהֵמָה עָלְתָה עַל-פְּנֵי הָרַבִּי. "הַיִּתָּכֵן שֶׁיְּהוּדִי יַעֲזֹב אֶת דָּתוֹ תְּמוּרַת בֶּצַע-כֶּסֶף?! הַחֲסֵרִים יְהוּדִים הַשְּׁרוּיִים בִּמְצוּקָה?! הַאִם יַעֲלֶה עַל דַּעַת אֶחָד מֵהֶם לְהִתְנַצֵּר, וְלוּ לְמַרְאִית-עַיִן?!".


"אֵינֶנִּי כְּמוֹ כֻּלָּם", עָנָה הַיְּהוּדִי, "מַצָּבִי שׁוֹנֶה. לִי יֵשׁ טְעָנוֹת כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כָּל חַיַּי עָשִׂיתִי רַק טוֹב וָחֶסֶד, וְזֶה גְּמוּלִי?!", וּבְדַבְּרוֹ פָּרַץ בִּבְכִי מַר מֵעֹמֶק לִבּוֹ הַשָּׁבוּר.


"כָּךְ?", הֵגִיב הָרַבִּי, "יֵשׁ לְךָ טְעָנוֹת? נוּ, כְּשֶׁיֵּשׁ טְעָנוֹת, הוֹלְכִים לְדִין-תּוֹרָה! עָלֶיךָ לְהַזְמִין אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְבֵית-דִּין וְלִטְעֹן אֶת טַעֲנוֹתֶיךָ".


הֶעָשִׁיר לֹא הֶאֱמִין לְמִשְׁמַע-אָזְנָיו. לִתְבֹּעַ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְדִין-תּוֹרָה?! אַךְ נִימַת דְּבָרָיו שֶׁל הַצַּדִּיק הָיְתָה רְצִינִית לַחֲלוּטִין. הוּא הִתְכַּוֵּן בְּדִיּוּק לַאֲשֶׁר אָמַר.


שְׁלֹשָׁה תַּלְמִידֵי-חֲכָמִים נִקְרְאוּ לְשַׁמֵּשׁ כְּבֵית-דִּין. הֶעָשִׁיר לְשֶׁעָבַר הִרְצָה אֶת טַעֲנוֹתָיו אַחַת לְאַחַת. מוּלוֹ הִתְיַצֵּב הַצַּדִּיק, כְּסָנֶגוֹרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. הוּא הִזְכִּיר אֶת חֲטָאָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ וְעַד עַתָּה. הֶעָשִׁיר, לְעֻמָּתוֹ, הִצִּיג אֶת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, שֶׁהִצִּילוּ לֹא אַחַת נְפָשׁוֹת רַבּוֹת.


תַּמּוּ הַטְּעָנוֹת. הַדַּיָּנִים הִסְתַּגְּרוּ לְמַתַּן פְּסַק-הַדִּין. שָׁעָה אֲרֻכָּה שָׁקְלוּ וְדָנוּ, וּלִבְסוֹף קָבְעוּ: כַּסְפּוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי שֶׁאָבַד לוֹ, כַּפָּרָה הוּא עַל עֲווֹנוֹתָיו. אוּלָם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁרַחֲמָיו אֵין-סוֹפִיִּים, יָשִׁיב לוֹ אֶת רְכוּשׁוֹ, בִּתְנַאי שֶׁיַּקְפִּיד שֶׁלֹּא לַחְטֹא עוֹד. הַמּוֹעֵד לְבִצּוּעַ פְּסַק-הַדִּין נִקְבַּע לִשְׁלֹשִׁים יוֹם.


שָׁב הַיְּהוּדִי לְבֵיתוֹ וְלַעֲבוֹדַת הַסַּבָּלוּת. הִגִּיעַ הַיּוֹם הַשְּׁלֹשִׁים, הַמּוֹעֵד הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמַלֵּא אֶת פְּסַק-הַדִּין. אוֹתוֹ בֹּקֶר הִגִּיעָה עֲגָלָה מְפֹאֶרֶת לְפֶתַח בֵּית-הַמָּלוֹן שֶׁבּוֹ עָבַד הַיְּהוּדִי. בָּעֲגָלָה יָשַׁב שַׂר נִכְבָּד, שֶׁבִּקְּשׁוֹ לְהַכְנִיס אֶת חֲפָצָיו פְּנִימָה.


הַיְּהוּדִי פָּרַק אֶת הַמִּטְעָן מִן הָעֲגָלָה וְהִמְתִּין לְבוֹאוֹ שֶׁל הַשַּׂר שֶׁיְּשַׁלֵּם לוֹ אֶת שְׂכָרוֹ, אַךְ זֶה בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא. הוּא חִכָּה וְחִכָּה, הֲרֵי אִי-אֶפְשָׁר לַעֲזֹב חֲפָצִים יִקְרֵי-עֶרֶךְ בְּלֹא שְׁמִירָה. כָּךְ עָמַד שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, אוּלָם הַשַּׂר נֶעֱלַם.


לִבְסוֹף נִתְבַּקֵּשׁ עַל-יְדֵי הַנְהָלַת הַמָּלוֹן לְפַנּוֹת אֶת הַחֲפָצִים, שֶׁהִפְרִיעוּ לִתְנוּעַת הָאוֹרְחִים. בְּאֵין-בְּרֵרָה נְשָׂאָם עַל גַּבּוֹ לְבֵיתוֹ. בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת לֹא הָיָה יָכֹל עוֹד לְהַחְזִיק אֶת הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד, וְאַרְגָּז גָּדוֹל נָפַל מִיָּדָיו וְנִבְקַע.


תַּדְהֵמָתוֹ הָיְתָה עֲצוּמָה. מִן הָאַרְגָּז הִתְגַּלְגְּלוּ מַטְבְּעוֹת זָהָב לָרֹב. כְּשֶׁמָּנָה אֶת הַכֶּסֶף גִּלָּה, שֶׁהַסְּכוּם עוֹלֶה בְּדִיּוּק לִסְכוּם הַכֶּסֶף שֶׁאִבֵּד בְּמַפֹּלֶת עֲסָקָיו. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא קִיֵּם אֶת פְּסַק-הַדִּין...


 


 


מבט לגאולה


אֲחַכֶּה לוֹ...


עַל גֹּדֶל אֱמוּנָתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר מֵרַאדִין בַּעַל הַ"חָפֵץ חַיִּים", וְצִפִּיָּתוֹ לְבוֹא הַגּוֹאֵל מְעִידִים תַּלְמִידָיו וּמְקֹרָבָיו, כִּי קָפּוֹטַת שַׁבָּת מְיֻחֶדֶת הָיְתָה מוּכָנָה לוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל בָּהּ אֶת פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וּמִזְּמַן לַזְּמַן הָיָה מִתְעַטֵּף בָּהּ וְיוֹשֵׁב וּמְחַכֶּה לְבוֹאוֹ...


אַף מִזְוָדָה מְיֻחֶדֶת הָיְתָה מֻצְנַעַת בְּבֵיתוֹ, שָׁם הָיוּ מֻנָּחִים חֲפָצָיו הַנְּחוּצִים בְּיוֹתֵר, כְּדֵי שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא הַמֵּשִׂיחַ וְיִגְאַל אֶת יִשְׂרָאֵל, יְהֵא מוּכָן זֶה מִיָּד לְהִצְטָרֵף אֵלָיו וְלֵילֵךְ עִמּוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְלֹא שְׁהוּת בֵּינְתַיִם.


מִפִּי אוֹרְחִים שֶׁבִּקְּרוּהוּ בְּבֵיתוֹ מְסֻפָּר כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת שְׁאָלָם בְּהִתְעַנְיְנוּת רַבָּה, אִם מְדַבְּרִים בְּעִירָם אוֹדוֹת מָשִׁיחַ וּגְאֻלָּה.


פַּעַם, בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, נִכְנַס אֶחָד מִתַּלְמִידֵי הַחֲכָמִים וּמִיָּד לְאַחַר שֶׁנָּתַן לוֹ שָׁלוֹם שָׁאַל מִפִּיו אִם מְדַבְּרִים בַּחוּץ אוֹדוֹת הַמָּשִׁיחַ. וּמִשֶּׁנַּעֲנָה בִּשְׁתִיקָה, גָּמַר וְאָמַר: הֵן זוֹהִי הַצָּרָה, הֲלֹא כָּתוּב "אֲחַכֶּה לוֹ", וְכֵיצַד זֶה לֹא מְחַכִּים? אֵינִי מֵבִין הֲלֹא כָּתוּב "אֲחַכֶּה לוֹ"!..


 


 


סיפורי חסידים


שִׁדּוּךְ מִן הַשָּׁמַיִם


סִפֵּר הָרַב חַיִּים כַּהֲנָא זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה:


יוֹם אֶחָד, בְּעֵת שֶׁנָּסַעְתִּי בָּרַכֶּבֶת הִתְיַשֵּׁב לְיָדִי יְהוּדִי יְרוּשַׁלְמִי וְאָמַר לי: "אַתָּה לְיוּבַּאוִויטְשֶׁער, אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר שֶׁקָּרָה עִמִּי. הָיִיתִי בָּחוּר מְבֻגָּר וְלֹא הִצְלַחְתִּי לִמְצֹא שִׁדּוּךְ מַתְאִים. גַּם הַבְּרָכוֹת וְהַהִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת לֹא עָזְרוּ. מִישֶׁהוּ הִצִּיעַ לִי לִנְסֹעַ לָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וּלְבַקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתוֹ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי, קָבְעוּ לִי תּוֹר לִ'יחִידוּת'. בְּעָמְדִי בַּתּוֹר רָשַׁמְתִּי בְּפֶתֶק אֶת בַּקָּשׁוֹתַי וּכְשֶׁנִּכְנַסְתִּי מָסַרְתִּי אֶת הַפֶּתֶק לָרַבִּי. הָרַבִּי הִבִּיט בַּפֶּתֶק לְרֶגַע, וְאָמַר: 'שָׁכַחְתָּ לִכְתֹּב אֶת שֵׁם הָאֵם. תֵּצֵא הַחוּצָה, תְּבַקֵּשׁ מִמִּישֶׁהוּ עֵט, תִּכְתֹּב אֶת שֵׁם הָאֵם, וְתִכָּנֵס שׁוּב'.


"מְאוֹד הִתְפַּלֵּאתִי מַדּוּעַ שׁוֹלֵחַ אוֹתִי הָרַבִּי הַחוּצָה בִּשְׁבִיל עֵט, הֲרֵי הָרַבִּי יָכֹל לִשְׁאֹל אוֹתִי מַה שֵׁם הָאֵם? חוּץ מִזֶּה, עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הָרַבִּי הָיוּ מֻנָּחִים כַּמָּה עֶפְרוֹנוֹת... אֲבָל יָדַעְתִּי שֶׁאִם הָרַבִּי אוֹמֵר לֹא שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת. יָצָאתִי וְנִגַּשְׁתִּי לְאַחַד הַחֲסִידִים שֶׁעָמְדוּ בַּתּוֹר וּבִקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ עֵט. כְּשֶׁמָּסַר לִי הֶחָסִיד אֶת הָעֵט שְׁאָלַנִי: מֵהֵיכָן אֲנִי וְכוּ'. סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁבָּאתִי בִּמְיֻחָד מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת בִּרְכַּת הָרַבִּי לְשִׁדּוּךְ. לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַסְתִּי שׁוּב, אָמַר לִי הֶחָסִיד, מַשְׁאִיל הָעֵט, שֶׁאַחֲרֵי שֶׁאֵצֵא מֵהַ'יְּחִידוּת' הוּא רוֹצֶה לְשׂוֹחֵחַ אִתִּי.


"כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי, הָרַבִּי לָקַח אֶת הַפֶּתֶק הַמְּתֻקָּן וּבֵרֵךְ אוֹתִי. כְּשֶׁיָּצָאתִי פָּגַשְׁתִּי שׁוּב בֶּחָסִיד וְהִמְשַׁכְנוּ לְשׂוֹחֵחַ. לִבְסוֹף אָמַר לִי: 'תִּשְׁמַע, יֵשׁ לִי בַּת בְּשִׁדּוּכִים וְאוּלַי אַתָּה הַמַּתְאִים לָהּ מִן הַשָּׁמַיִם'...


"כָּךְ יָצָא הַשִּׁדּוּךְ לְמַזַּל-טוֹב. עַכְשָׁו הֵבַנְתִּי מַדּוּעַ הָרַבִּי שָׁלַח אוֹתִי הַחוּצָה לְהָבִיא עֵט... וְאֵיךְ בְּעֶצֶם בְּאוֹתוֹ רֶגַע כְּבָר נוֹשַׁעְתִּי".

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.