שמות הסיירות מעלים תמיהה קלה: הגולם מפראג, עשרת השבטים, וכן הלאה – והכל כמובן קשור לגאולה. מה הקשר? טוב, בשביל זה צריכים ללמוד את חוברת הלימודים של הקעמפ: "איצ'י ופיצ'י ברקיע השביעי"...

ב"בנתיב הגאולה", יש דבר ייחודי שאין באף אחד מן הקעמפים האחרים: עיתון יומי בן שישה עמודים גדולים המחולק לחיילים מידי יום בסיום התוכנית, בעיתון - "חבורה חסידית" שמו – היוצא לאור זו השנה השביעית ונערך על ידי הגנרל הת' מנדי הרשקוביץ, ניתן למצוא שעשועונים לחיילים, פקודת יום, שיחה של הרבי, ועוד רבות.

ליקטנו מתוך העיתון על קצה המזלג בקצרה חלק מאירועי השבוע הראשון, בליווי תמונות:

* הקהל את העם... בסטף

היום יצאו חיילי צבאות ה' למשימה בעומק השטח: מסלול הליכה במים בסטף בהרי ביתר. נהג האוטובוס כבר מכיר את בנתיב הגאולה בשנים האחרונות, והצטייד באטמי אוזניים מסוג מתקדם כדי שצעקות הפסוקים וההמנונים בנסיעה באוטובוס לא יפריעו לו להתרכז בנהיגה.

זה לא עזר לו, וצעקת הסיסמאות ושירת  ההמנונים חדרו מבעד לאטמים. הנהג טוען בסוף שהוא די נהנה, וההמנון של השנה יותר יפה משנה שעברה.

לאחר הנסיעה השמחה הגיעו החיילים לסטף, שם הסבירו המפקדים לחיילים על ההיסטוריה היהודית במקום, ועל היישוב החב"די המתפתח בביתר מלפני מאה שנה, או עשר. בערך.

המסלול עצמו היה מתיש, והמפקדים עמדו כל הזמן בתוקף על חובת השתייה המרובה. גם מלווה הנשק בדק כל שיח במסלול אם לא מסתתר מאחוריו מחבל, מטען, מפגע, או קטיושה. שני מגישי העזרה הראשונה מצידם, דאגו לחבוש את המאבטח בכל פעם אחרי שהוא נשרט מהזחילה בין השיחים. שני החובשים הם בעלי ניסיון רב בתחום. הראשון היה עובד במגן דוד אדום (בתור מנקה). והשני חבש במשך שנים רבות את... ספסלי בית המדרש.

"רגעי גלות אחרונים" שרו החיילים ברוב עזוז, והגיעו לחלק הרטוב של המסלול. שם נרטבו מעט, לא נורא. ישבו על הדשא להתייבש, ובינתיים שמעו מהמפקדים סיפורים מעניינים.

החיילים חזרו כרגיל, עייפים אך רצוצים, מרוצים אך מחייכים. בשטח הקעמפ הם התיישבו לנפוש בכיתות הממוזגות, עם חומר הלימודים איצ'י ופיצ'י ברקיע השלישי, בו הם עקבו אחרי איצ'י ופיצ'י העוזבים את ביתו של הרב אזמרגד לכיוון הרקיע.

מסדר סיום, קצב, והביתה. לנוח לקראת עוד יום מלא חוויות.

* הפקק שהביא לפרק

האוטובוס העמוס שהיה בדרכו מהרי ביתר לירושלים הבירה עצר באחת. טור של מכוניות היה תקוע בפקק במעלה עין כרם ולא התקדם, וגם האוטובוס תפס את מקומו בטור. "מה קורה?" שואלים כל החיילים. "מתיחה?" מנחשים הגדולים. אבל מתברר שלא. חפץ חשוד שהיה על הכביש גרם לסגירת הכביש, והרובוט המשטרתי כבר יצא מהרכב לכיוון החפץ.

בזמן הנסיעה החיילים כמובן אינם קמים ממקומותיהם, אך מיד כשהוא עצר ניגש אחד החיילים  למפקד יעקב גולדשטיין – מפקד סיירת שור הבר, ונפשו בשאלתו: "אפשר להיבחן תניא?"

"כן, למה לא?" השיב המפקד, ומפיו של החייל המצטיין החל לקלוח בשטף וברצף פרק מ"ז בתניא... בכמה דקות שהאוטובוס התעכב, סיים החייל את כל הפרק! להזכירכם, מדובר בחייל צעיר מסיירת שור הבר...

שמו של החייל המצטיין הותר לפרסום: חנניה יוסף רודרמן.

*בית חרושת לכלים

ביום שלישי הפגינו חיילי צבאות ה' במחנה בנתיב הגאולה, את כישרונותיהם בתחום היצירה הבנייה והפיסול, האיור החריטה והקישוט.

40 קילו חימר שהגיעו לשטח הקעמפ הפכו במיטב ידיהם של החיילים ליצירות פאר אומנותיות של כלים ושאר מוצגים. למשל: כדי חרס ונרות עתיקים, פמוטות לנר ובית מזוזה, קערות ומחבתות, ספרי תורה ותפילין, ארטיקים וסלסילות לחמניות ופירות, וכן הלאה.

יצוין לשבח מיוחד מפקד סיירת הר סיני וראש הישיבה שפיסל מחימר דגם 770 מושלם.

את המלאכות עיצבו החיילים בעזרת מקלות ארטיק ועטים, ולאר סיום המלאכה העלו אותה לרחבת המסדרים העליונה כדי שתתייבש בשמש.

לאור יצירות הפאר שוקלת הנהלת הקעמפ להקים חנות כלים, וברווח להוסיף לקעמפ עוד שבוע של טיולים בריכות ופעילויות...

*יום פורים בגן ישראל

"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב" אומרים חז"ל, וגם בנתיב הגאולה אומרים: "לא היו ימים טובים בגן ישראל כחמישה עשר באב"...

ברבע לתשע בבוקר כבר מילאו את הקעמפ עשרות חיילים מחופשים – מהם בתחפושת מלאה ומהם בצעיפים וכובעים מצחיקים בלבד. בין התחפושות המיוחדות ניתן למנות אסטרונאוט (שמוליק עלוש), יוסף הצדיק ומרדכי היהודי (יוסי ודובי שטיינברגר), צוללת-הצלה (מנחם מלוב), ועוד הרבה רעיונות יפים ומבדחים.

בתשע בדיוק עלו כל החיילים המחופשים והשמחים לרחבת המסדרים, שם גילו כי כל הצוות הגנרל והמפקדים מחופש גם הוא, ואפילו ראש הישיבה שליט"א שם על ראשו כובע מבדח.

"פורים שמח" – פתח המרכז את המסדר, כשכולם עונים אחריו בקול גדול. המסדר התאפיין בשירים שמחים ובאירועים מבדחים. ביחד עם ההמנון "וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי אין אין כמו גן ישראל", וריקודי המפקדים – הייתה האווירה פורימית בהחלט.

בתשע וחצי בדיוק פרץ לרחבה להטוטן מחופש, שהפליא בלהטוטיו מול החיילים. פורים או לא – ונהפוך הוא...

במהלך המסדר גם קיבלו החיילים את פני מנהל הקעמפ הרב נועם הכהן רוט ששב מועידת המחנכים בשלום. החיילים הביעו את התפעלותם מכך שגם תחת אש הקטיושות בצפון התכנסו המחנכים על מנת להשקיע יותר חינוכם הם במשך השנה.

התפילה, הייתה גם היא שמחה מהרגיל כמו בפורים. שירים רבים התווספו לתפילה, המפקדים טיפסו על הספסלים והשולחנות, ובסיום התפילה אף קראו את "מגילת בנתיב הגאולה" המתארת את כל הסיירות והמפקדים, כשבכל פעם שמזכירים את שם אחד המפקדים או הגנרל, מרעישים כל החיילים בכל כוחם, באקדחים ובספסלים...

זו הייתה רק ההתחלה. בשעה 1:00 ירדו החיילים לסעווען סעווענטי שם שמחו לגלות כי הבמה כולה מקושטת, ומהבמה משתלשלים שני פלפלים, ועל השולחן מונחים שתי קערות מלאות מים ובתוכם תפוחים... "אוליפיאדה גאולתית!" צהלו החיילים. ואכן, במשך שעה ארוכה התקיימה האולימפיאדה הגאולתית המבדחת בה התחרו החיילים ומפקדיהם במבחר תחרויות מבדחות: שקיות אשפה מקפצות, אכילת פלפלים קשורים, תפוחים בקערה, מי המפקד שגומר בקבוק מים, אכילת מעדנים, נשיקת סידורים ועוד ועוד.

שני הגדודים, בנתיב והגאולה סיימו בתיקו, 21-21, ויצאו בלב שמח למשחקי ספורט בהכוונת הספורטאי נתן קניש, ומסדר סיום מבדח שנתן את הסיום המתאים ליום שמח כזה.

*מתיחה אחת שווה יותר ממאה תמונות

"לזוז טיפה ימינה, רגע – להתאזן קצת שמאלה, אם יש כאן חייל בשם מנדי שיחייך חיוך פחות עקום, להסתכל למצלמה, להגיד צ'יז, ו..." אין פלאש!

החיילים ההמומים שהסתדר במשך דקות ארוכות לתמונת המחזור המסורתית, התפלאו לראות שבמקום פלאש המצלמה המתוכנן מותזים עליהם מלמעלה מטחי מים בעוצמת מפלי הניאגרה. גם מי שניסה לנוס על נפשו זכה למטחי מים היישר מצינור כיבוי האש.

ברקע נשמעה זעקתו של המרכז: "מלחמת-התקשרות!" וכל המפקדים אחריו: "או-אה מה קרה גן ישראל אכל אותה!"

זו הייתה אחת המתיחות המוצלחות בתולדות גן ישראל, כשאף אחד מהחיילים לא הצליח לעלות עליה או להימלט ממנה...

ולמרות המתיחה שבתמונה לא ויתרו בקעמפ על מה שמחלקים כל שנה אחרי התמונה: כל חייל קיבל ארטיק מרענן לכבוד השבת המתקרבת... 

בתמונה האמיתית שנערכה יומיים אחר כך, הביטו החיילים בחשש בכל רגע למעלה... איך אומר הפתגם? מי שנכווה בצוננים נזהר אפילו ביבשים...

*סיירת בית המקדש ניצחה בתחרות השחייה

יום שלם של הנאה עברו חיילינו בפארק המים נס הרים אשר בהרי ביתר. התחלת השחייה התאפיינה בצעקות של המציל על כל החיילים להוריד את החולצות הצבעוניות. החיילים היו בטוחים שזה עוד מתיחה פרי מוחם הקודח של המרכז והמפקדים, אבל לא. הסיבה הייתה שונה: משלחת של משרד הבריאות באו לבדוק את המים של הבריכה הכי נקייה בארץ, והמציל חשש שהחולצות הצבעוניות של הקעמפ ילכלכו את המים. לך תסביר לו שהחולצות של בנתיב הגאולה הן כל כך איכותיות ששום פיסת צבע לא תרד מהם...

מיד אחרי שהלכו המשלחת, התיר המציל לכל החיילים להיכנס עם החולצות, ולקפוץ ראש למים, וכן הלאה ולחיילים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.

לסיומו של יום נערכה תחרות שחיה בין כל הסיירות. את סיירת בית המקדש ייצג הת' מני יוזביץ' סגן המפקד, את שור הבר ייצג הת' מנצ'י בכר המג"ד, את הגולם מפראג ייצג המפקד המסור לוי הולצמן, את עשרת השבטים ייצג המג"ד נתו קניש, ואת סיירת הר סיני-ישיבת קיץ-613-ראובן פעוזנער, ייצג התק שמוליק ליכטשטיין מחיילי הסיירת.

המנצח הגדול בהפרש עצום, היה מני יוזביץ' שזיכה את כל הסיירת ב-10 נקודות בלוח הנקודות. מיד אחריו הגיע הת' לוי הולצמן למקום השני וזיכה את הסיירת שלו ב-5 נקודות, ואחריו הגיע מנדי בכר וזיכה את שור הבר בנקודה.