מלבד השלוחים היקרים, אולם "אהלי תורה" היה עמוס אמש גם באנ"ש ותמימים שעשו להם מנהג להשתתף במלווה-מלכה. המנחה היה הרב ישראל דיסקין, השליח הראשי לגרמניה. בעוד שהרב משה קוטלרסקי דואג שלא להשאיר לו את המיקרופון לפרק זמן ארוך מידי, ועולה להשתיק את הקהל לפני שנואם מכובד ניגש לדוכן. כאן יש לציין כי פיהם של השלוחים מלאים שבחים אל הארגון והסדר של הכינוס, בפיקוחו של הרב קוטלרסקי, הרב ליפא ברענן והצוות המורחב. דבר מלכות נשמע מפי ה'חוזר' של הרבי, הרב יואל כהן. את ברכת ועד רבני ליובאוויטש הכללי (המרכזי) הביא הרב זליג שרפשטיין מאוהיו. את ברכת צעירי-אגודת-חב"ד המרכזית, הביא הרב דוד רסקין היו"ר ומנהל ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית - 770. בהמשך נערך 'סיום' על מבצע ליקוטי-שיחות שנערך בכינוס שעבר, בו כל שליח לקח על עצמו ללמוד כרך אחד מסדרת הספרים של הרבי. את הסיום ערך הרב יהודה-לייב רסקין, השליח במרוקו, לידו ישב ידידו ועמיתו שיזם עימו את רעיון ההוצאה לאור של סדרת הספרים, הרב נחמן סודק, השליח הראשי אנגליה. "הרבה נהיו יראי-שמים בזכות הלימוד בליקוטי-שיחות והתקרבו ליהדות", סיפר הרב רסקין ממשום שבתו לשם הובא רמקול. הוא בירך שהשלוחים ימשיכו לפעול מתוך שמחה וטוב לבב "כמו שהרבי רוצה", והחל לשיר בקול נרגש ושבור את הניגון "דער אייבישטער וועט געבן געזנט און לעבן" (הקב"ה ייתן בריאות וחיים..), כשהקהל מצטרף לניגון. הרב לייבל רסקין הבהיר עובדה מעניינת מנקודת מבט של שליח וותיק. "פעם כשיצאו לשליחות זה היה בגלל שהרבי תבע. מי שיוצא לשליחות היום - עושה זאת מתוך מסירות נפש והתמסרות אמיתית". השליח - מושל המדינה "ה-102 שנים שאנו והעולם חיים עם הרבי, זה המאה ושתיים מדינות שהרבי שלח לשם שלוחים", אמר בנאומו הרב בערל לאזאר, השליח והרב הראשי לרוסיה. הרב לאזאר הכריז כי "שליח של הרבי הוא הבעל-הבית של המדינה שלו", וסיפר על השליח באזרבייג'ן, הרב מאיר ברוק שפתח בית-ספר יהודי והשלטונות הודיעו לו שהוא ייאסר על-כך. "רואים שליח קטן מתמודד מול ממשלה גדולה. אך דווקא מהבעיות האלה הוא ראה הצלחה גדולה עד שהוא פגש את הנשיא שעוזר היום לפעולותיו". "אני לא יכול לעשות גימטריות כמו שהרב נפתלי רוט יודע", פתח המנחה בדברים, "ובכל זאת אני מתכבד להזמין את הרב יוסף-יצחק אהרונוב", יו"ר צעירי-אגודת-חב"ד וסגן-יו"ר אגודת-חסידי-חב"ד בישראל. "אני אולי לא המשפיע והאיש הראוי לומר איזה חשבון נפש וצדק יש לעשות", הוא פתח. "אבל השעה קריטית וחייבים לבדוק את כל האפשרויות לעשות אחדות בין חסידים. זה אפשרי ושנת העשור היא שעת כושר לכך". הוא ציטט את המענה הק' שהרבי כתב לעסקני ארץ-ישראל: "אילו היו עסקני חב"ד מאוחדים - משיח היה בא". בהחלט יש לשבח את הרב אהרונוב על שהרים את הכפפה, אבל התהייה הגדולה היא האם תהיה לכך פעולה נמשכת ושיתוף פעולה עם הגורמים המתאימים. כי בנאומו הוא הביא בדוגמא את כינוס חסידי חב"ד הארצי בנס-ציונה, יו"ר הכינוס, המרכז-לענייני-חינוך ומחנה ישראל, הרב יהודה קרינסקי שזכה לשמש כמזכירו של הרבי, פתח בדברי תורה אוקטואליים על פרשת השבוע וקישר זאת (באיזשהו דרך) עם ההתכנסות של השלוחים. בהמשך הוא הביא סטטיסטיקות על השלוחים ועבודתם. אחד מהם היה הדו"ח של ארגון הקהילות היהודיות בארה"ב, שמצא כי 40 אחוז מבתי-הכנסת במדינה הם אורתודוקסים, ומהם 25 אחוז עם בתי-חב"ד או בתי-כנסת חב"ד ליובאוויטש. בניסיון להמחיש את עומק הכיבוש של הרבי, הרב קרינסקי סיפר כי "בחודשים האחרונים לא קיבלתי שום טלפון בנוגע להתנגדות להצבת חנוכייה בערי ארה"ב. אדרבה, לא רק שהמנגדים השתתקו אלא הם מבקשים להשתתף בעצמם ולהתכבד להדליק נר". במערכת COL בארה"ב עדיין תוהים האם הייתה תקלה בטלפון של הרב קרינסקי או שפשוט לא עדכנו אותו, כי ההתנגדות לחנוכייה המשיכה השנה (ויש שטוענים שעצם הדבר הינו חיובי, שיש לקליפה במה להילחם). אז למי שלא עודכן בנושא: אנו פרסמנו בשבוע שעבר על המאבק בעיר סינסנטי על הצבת החנוכייה בכיכר הציבורית בעיר, שב"ה נחלה הצלחה בעוד שבעיר ניו-ברונזוויק בניו-ג'רזי, נכשלו המאמצים להציב חנוכייה עקב התנגדות עזה של גורמים יהודיים מקומיים. הרב קרינסקי ציטט בהמשך את דבריהם של מנהיגי הארגונים הרפורמים והקונסרברטיבים בכנסים האחרונים שלהם על-כך "שיש ללמוד לאופי עבודתם של חב"ד-ליובאוויטש, אף שאנו חלוקים איתם אידיאולוגית". התשובה שלנו צריכה להיות: סלושה! הנואם המרכזי והמרתק של הערב היה הרב אברהם שם-טוב, יו"ר אגו"ח העולמית והשליח הראשי בפילדפיה, שכבר בתחילת נאומו התייחס בנכונות לדברי האחדות של הרב אהרונוב. בסגנון דיבורו המלהיב הוא דיבר התווה כיצד יש לפעול עם יהודי המרוחק (לעת-עתה) מתורה ומצוות, היהודים הדתיים וכן היהדות החרדית. בתחילת דבריו הוא סיפר שבחפשו התייחסויות של נשיאי חב"ד ליום המר ג' תמוז, הוא מצא כי הפעם הראשונה שהרבי הריי"צ עשה התוועדות לאחר בואו של הרבי לארה"ב היה בג' תמוז תש"י. בין דבריו, הרבי הקודם אמר כי עד עכשיו היה היד החזקה ועתה מתחילה תקופה של היד הגדולה. בהקשר זה, הרב שם-טוב דיבר על אופי הפעילות והפעולות. "כדי לכבוש ביעילות חייבים לזכור את הפרטים הקטנים, ולכן אסור שהכמות תפגע באיכות - הדור הצעיר צריך בכך זהירות יתר. כי מרוב שאנו עסוקים בלהכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו, אנו שוכחים את הלהכין את עצמו". "בפולין", הוא סיפר. "כשמישהו התקשר בטלפון לא היו עונים בשפופרת 'הלו' או 'שלום', אלא סלושה - אני שומע. זו צריכה להיות התשובה לנו שכל האנשים האלה בחוץ. הדיבורים של הרפומים זה בעצם הקול ילד בוכה. הוא מחפשים אותנו, הם מחפשים את הרוחניות והתשובה שלנו צריכה להיות: כן, סלושה, אנחנו שומעים ואנחנו פה בשבילכם. יש היום התעוררות רבה וביקוש ליהדות ורוחניות והתפקיד שלנו הוא לתת תשובה ומענה". בהתייחסו למבצעים של הרבי שנתקלו בתחילה בהתנגדות וזלזול בקרב החוגים הדתיים והחרדיים, והיום אנו סגנון הפעולה דומה ותואם, הרב שם-טוב אמר כי "הרבי החדיר בנו גאון יעקב כדי שלא נשכח מי אנחנו. בעולם היהודי והתורני נשמעים היום דברים שלא הושמעו פעם, ואפילו התנגדו לכך ונהפכו מהקצה אל הקצה. אנו אומרים לכולם ברוכים הבאים, כולם מוזמנים לקרב יהודים כי רק ביחד נקבל את משיח צדקנו". (בנימין וייס, ניו-יורק)