מערכת COL
|
יום ח' אב ה׳תשס״ו
02.08.2006
קינה על חורבן ישובי חבל גוש קטיף
אתמול ציינו ביום מיוחד את יום השנה הראשון לחורבן גוש קטיף בשורה של עצרות וארועים. האירועים נפתחו בבוקר במחסום כיסופים. משם הגיעו המשתתפים לעצרת בגן העצמאות בה שתתפו למעלה מ-10,000 בני אדם, בתוכם מגורשי גוש קטיף וצפון השומרון. בגן העצמאות הוצגו תערוכות מחיי הישובים שחרבו ומהגירוש.
■ קינה על חורבן ישובי חבל גוש קטיף ב'כתבה מלאה'■ לצפייה בגלריית תמונות מפינוי אשתקד: לחצו כאן
(צילום: ישראל ברדוגו)
קינה על חורבן ישובי חבל גוש קטיף בשנת ה' אלפים תשס"ה לבריאה
אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן,
וְדָמַם רן בִּצְפוֹן הַשּׁמְרוֹן,
וְגרְשׁוּ יוֹשְׁבֵי עַזָּה בְּשִׁבָּרוֹן,
וְנָע מִמָּדוֹר אִיש כְּפַר-דָּרוֹם.
בָּכוֹ תִבְכֶּה, וְתִדְמַע עֵינִי,
כִּי שֶׁבֶר גָּדוֹל נִשְׁבַּר עַמִּי,
זֶה חָזִיתִי, הַשָּׁבָץ אֲחָזַנִי,
הָשְׁלַכְתָּ מִבֵּיתְךָ, נֵצֶר-חַזָּנִי.
גָּלְתָה עַזָּה, עֲזוּבָה תִהְיֶה,
כָּלְתָה הָרָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה,
אָבְלָה אֲדָמָה, שֻׁדַּד שָׂדֶה,
כִּי תְכַלֶּה אֶת פְּאַת-שָׂדֶה.
דַּרְכֵי שׁמְרוֹן אֲבֵלִים שׁוֹמֵמִין,
וַיָּפָג לִבֵּנוּ, כִּי לא הֶאֱמִין,
יָגוֹן תִּמָּלֵא הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים,
כִּבְרוּחַ קָדִים נָפצוּ הַכַּדִּים.
הָיוּ צָרֶיהָ לְראשׁ, איְבֶיהָ לַעֲנָה,
הֲפַכְתֶּם לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט, וַיִּגְדַּל עֲוֹנָהּ,
בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם, וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ,
לא יָרְאוּ לְשַׁחֵת אֶת כֶּרֶם-עַצְמוֹנָה.
וַיֵּצֵא מִמְּקמוֹ לָשׂוּם אַרְצֵךְ לִקְצָפָה,
אֲחָזַתְנִי זַלְעָפָה, כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה,
גֶּפֶן פרִיָּה וַעֲנֵפָה הָיְתָה לִשְׂרֵפָה,
הָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה תֵּל-קָטִיפָה.
זָכְרָה יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים,
יְדוָד אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים,
בֵּרַךְ
נְוֵה צַדִּיקִים יוֹשְׁבֵי אהָלִים,
עַתָּה יָצְאוּ מְבהָלִים מִנְּוֵה-דְקָלִים.
חֵטְא חָטָא יִשְׂרָאֵל, וְגַם עָבַר בְּרִית,
לְהָקִים אֶרֶץ, לְהַנְחִיל מוֹרָשָׁה לִשְׁאֵרִית,
בַּעֲוֹן תָּכְנִית, הֵסַבּוּ אֶת לִבָּם אֲחרַנִּית,
הָלַכְנוּ קְדרַנִּית, כְּסָפוּ דוּגִית וְנִיסָנִית.
טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ, לא זָכְרָה פְּלָאָיו,
יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו,
רְאֵה כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב, חָרַק עָלַי שִׁנָּיו,
כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה אָבָד וְנֶאֱסַף הַשְּׂלָו.
יָדוֹ פָּרַשׂ צָר, לֹא הֵשִׁיב אָחוֹר,
הֶחְשִׁיךְ לָאָרֶץ, הִקְדִיר מְאוֹרֵי אוֹר,
וַאֲיַחֲלָה כִּי יֵצֵא מִשְׁפָּטִי לָאוֹר,
וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בְּגַן-אוֹר.
כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָח, זָעֲקוּ אֶל טוֹב וְסַלָּח,
מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רָשָׁע תִּצְלָח, מֵאֵן לְשַׁלַּח,
חֶפְצוֹ בְּיָדוֹ יִצְלָח, נָוֶה נֶעֱזָב ומְשֻׁלָּח,
רוֹדִי יָדוֹ הַחֲזָקָה שָׁלַח אֶל הַבְּדלַח.
לוֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ לָתוּר,
שָׂא קִינָה וָנֶהִי, כִּי נִצְּתוּ וּמִי יָסוּר,
עוֹרֵנוּ נִכְמָר כְּתַנּוּר, ולא רָאִיתִי אוּר,
כי לֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לָגוּר בְּשָׂא-נוּר.
אֵיכָה יָשְׁבָה חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן,
וְדָמַם רן בִּצְפוֹן הַשּׁמְרוֹן,
וְגרְשׁוּ יוֹשְׁבֵי עַזָּה בְּשִׁבָּרוֹן,
וְנָע מִמָּדוֹר אִיש כְּפַר-דָּרוֹם.
בָּכוֹ תִבְכֶּה, וְתִדְמַע עֵינִי,
כִּי שֶׁבֶר גָּדוֹל נִשְׁבַּר עַמִּי,
זֶה חָזִיתִי, הַשָּׁבָץ אֲחָזַנִי,
הָשְׁלַכְתָּ מִבֵּיתְךָ, נֵצֶר-חַזָּנִי.
גָּלְתָה עַזָּה, עֲזוּבָה תִהְיֶה,
כָּלְתָה הָרָעָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה,
אָבְלָה אֲדָמָה, שֻׁדַּד שָׂדֶה,
כִּי תְכַלֶּה אֶת פְּאַת-שָׂדֶה.
דַּרְכֵי שׁמְרוֹן אֲבֵלִים שׁוֹמֵמִין,
וַיָּפָג לִבֵּנוּ, כִּי לא הֶאֱמִין,
יָגוֹן תִּמָּלֵא הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים,
כִּבְרוּחַ קָדִים נָפצוּ הַכַּדִּים.
הָיוּ צָרֶיהָ לְראשׁ, איְבֶיהָ לַעֲנָה,
הֲפַכְתֶּם לְלַעֲנָה מִשְׁפָּט, וַיִּגְדַּל עֲוֹנָהּ,
בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם, וְיָרַד הֲדָרָהּ וַהֲמוֹנָהּ,
לא יָרְאוּ לְשַׁחֵת אֶת כֶּרֶם-עַצְמוֹנָה.
וַיֵּצֵא מִמְּקמוֹ לָשׂוּם אַרְצֵךְ לִקְצָפָה,
אֲחָזַתְנִי זַלְעָפָה, כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה,
גֶּפֶן פרִיָּה וַעֲנֵפָה הָיְתָה לִשְׂרֵפָה,
הָיְתָה לְתֵל שְׁמָמָה תֵּל-קָטִיפָה.
זָכְרָה יָמִים מִקֶּדֶם שְׁנוֹת עוֹלָמִים,
יְדוָד אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים,
בֵּרַךְ
נְוֵה צַדִּיקִים יוֹשְׁבֵי אהָלִים,
עַתָּה יָצְאוּ מְבהָלִים מִנְּוֵה-דְקָלִים.
חֵטְא חָטָא יִשְׂרָאֵל, וְגַם עָבַר בְּרִית,
לְהָקִים אֶרֶץ, לְהַנְחִיל מוֹרָשָׁה לִשְׁאֵרִית,
בַּעֲוֹן תָּכְנִית, הֵסַבּוּ אֶת לִבָּם אֲחרַנִּית,
הָלַכְנוּ קְדרַנִּית, כְּסָפוּ דוּגִית וְנִיסָנִית.
טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ, לא זָכְרָה פְּלָאָיו,
יָפוּצוּ אוֹיְבָיו וְיָנוּסוּ מְשַׂנְאָיו מִפָּנָיו,
רְאֵה כִּי הִגְדִּיל אוֹיֵב, חָרַק עָלַי שִׁנָּיו,
כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה אָבָד וְנֶאֱסַף הַשְּׂלָו.
יָדוֹ פָּרַשׂ צָר, לֹא הֵשִׁיב אָחוֹר,
הֶחְשִׁיךְ לָאָרֶץ, הִקְדִיר מְאוֹרֵי אוֹר,
וַאֲיַחֲלָה כִּי יֵצֵא מִשְׁפָּטִי לָאוֹר,
וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בְּגַן-אוֹר.
כָּל עַמָּהּ נֶאֱנָח, זָעֲקוּ אֶל טוֹב וְסַלָּח,
מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רָשָׁע תִּצְלָח, מֵאֵן לְשַׁלַּח,
חֶפְצוֹ בְּיָדוֹ יִצְלָח, נָוֶה נֶעֱזָב ומְשֻׁלָּח,
רוֹדִי יָדוֹ הַחֲזָקָה שָׁלַח אֶל הַבְּדלַח.
לוֹא אֲלֵיכֶם כָּל עֹבְרֵי דֶרֶךְ לָתוּר,
שָׂא קִינָה וָנֶהִי, כִּי נִצְּתוּ וּמִי יָסוּר,
עוֹרֵנוּ נִכְמָר כְּתַנּוּר, ולא רָאִיתִי אוּר,
כי לֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לָגוּר בְּשָׂא-נוּר.
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
ראוי לפרסום בספרים
ט' אב ה׳תשס״ו
מיהו המחבר ממש כשרון.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
הישוב חומש,
ט' אב ה׳תשס״ו
משום מה, לא מוזכר בקינה.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
