מערכת COL | יום ז' אב ה׳תשס״ו 01.08.2006

ילדים ב-COL: פרשת ואתחנן

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד ■ המגזין ב'כתבה מלאה'
ילדים ב-COL: פרשת ואתחנן

 


השבוע היהודי


וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן


חֹדֶשׁ זֶה נִקְרָא "מְנַחֵם-אָב" כִּי בְּחֹדֶשׁ זֶה מְנַחֲמִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּהַבְטָחָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם "וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן"; הַשֵּׁם יַהֲפֹךְ בִּמְהֵרָה אֶת הַחֹדֶשׁ מִיְּמֵי אֵבֶל לִימֵי שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה.


אוּלָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת אֶת הַתָּלוּי בָּהֶם, לְבַטֵּל אֶת הַסִּבָּה שֶׁהֵבִיאָה לְ"אֵבֶל" זֶה.


סִבַּת הַחֻרְבָּן הִיא (כְּפִי שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה) "מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ". מְצִיאוּת הַגָּלוּת, "גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ", הִיא רַק מִפְּנֵי שֶׁהַיְּהוּדִים (בֶּעָבָר) הִתְנַהֲגוּ שֶׁלֹּא כָּרָאוּי.


מִזֶּה מוּבָן, שֶׁעַל-יְדֵי עֲשִׂיַּת תְּשׁוּבָה כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, עֲבוּר יְהוּדִי אַחֵר וַעֲבוּר כָּל הַדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים שֶׁזֶּה מְבַטֵּל אֶת הַ"חֲטָאֵינוּ", וְחוֹזְרִים לְאַרְצֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.


*


יוֹתֵר מִזֶּה: לֹא רַק שֶׁהַתְּשׁוּבָה עַל "חֲטָאֵינוּ, מְבַטֵּל אֶת הַ"גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ" אֶלָּא יֶשְׁנָהּ גַּם הַבְטָחַת הַשֵּׁם "וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן":


כְּשֶׁיַּגִּיעַ מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ בְּקָרוֹב, וְיָבִיא אִתּוֹ אֶת הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה, יִתְהַפְּכוּ יְמֵי הָאֵבֶל לִימֵי שִׂמְחָה; הֵם יִהְיוּ לֹא סְתָם יָמִים רְגִילִים, כִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אֶלָּא הֵם יֵהָפְכוּ "לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים", יָמִים שְׂמֵחִים וְטוֹבִים יוֹתֵר מִשְּׁאָר יְמֵי הַשָּׁנָה.


*


זֶהוּ גַּם הַצִּוּוּי הַמְּיֻחָד שֶׁיֶּשְׁנוֹ כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְחֹדֶשׁ מְנַחֵם-אָב: בְּיָמִים אֵלֶּה צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל עוֹד יוֹתֵר בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְווֹת, כּוֹלֵל מִצְוַת הַתְּפִלָּה לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם אֶת כָּל הַבְּרָכוֹת, וּבִמְיֻחָד, לְבַקֵּשׁ אֶת הַבְּרָכָה הָעִקָּרִית, שֶׁבִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ, וְנִרְאֶה אֵיךְ הַיָּמִים יֵהָפְכוּ "לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמוֹעֲדִים טוֹבִים" בְּפֹעַל מַמָּשׁ, וְכֻלָּנוּ יַחַד נֵלֵךְ לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ, עִם מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ, וּבִמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ מַמָּשׁ.


(משיחת ד' מנחם אב תש"מ)


 


 


הסיפור השבועי


'טִישׁ' בְּמַחֲנֵה קַיִץ


הַשֶּׁמֶשׁ נָטְתָה כְּלַפֵּי מַעֲרָב. רוּחַ קַלָּה הִרְעִידָה אֶת צַמְּרוֹת הָעֵצִים הַגְּבוֹהִים, שֶׁהִקִּיפוּ אֶת כְּפַר הַנֹּפֶשׁ. מֵאוֹת הַבָּנוֹת שֶׁשָּׁהוּ בַּמָּקוֹם עָשׂוּ אֶת הֲכָנוֹתֵיהֶן הָאַחֲרוֹנוֹת לִקְרַאת הַשַּׁבָּת הַמִּתְקָרֶבֶת. תְּחוּשָׁה שֶׁל צִפִּיָּה דְּרוּכָה מִלְּאָה אוֹתָן. הַשַּׁבָּת יִתְקַיֵּם הַ'טִישׁ' הַגָּדוֹל.


'קֶמְפּ אֱמוּנָה' הוּא מִפְעַל קַיִץ חִנּוּכִי, שֶׁיִּסֵּד הָרַב יַעֲקֹב-יְהוּדָה הֶכְט ז"ל, דְּמוּת רַבָּנִית חַבַּ"דִית יְדוּעָה וּמֻכֶּרֶת בְּאָמֶרִיקָה, שֶׁהָיָה מַנְחֶה אֶת כִּנּוּסֵי צִבְאוֹת-הַשֵּׁם בְּ'בֵית חַיֵּינוּ'. בְּכָל שָׁנָה רִכֵּז בְּמַחֲנֵה-הַקַּיִץ מֵאוֹת בָּנוֹת יְהוּדִיּוֹת מִכָּל הָאֵזוֹר. רֻבָּן בָּאוּ מִבָּתִּים שֶׁלֹּא קִיְּמוּ בָּהֶם חַיֵּי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אַךְ בַּחָדְשַׁיִם שֶׁשָּׁהוּ בַּמַּחֲנֶה סָפְגוּ אֲוִירָה יְהוּדִית חֲסִידִית אֲמִתִּית. רַבּוֹת מֵהֶן שָׁמְעוּ בּוֹ לָרִאשׁוֹנָה עַל מֻשָּׂגִים כְּמוֹ סִדּוּר, שַׁבָּת, כַּשְׁרוּת.


מִנְהָג מְיֻחָד נָהַג הָרַב הֶכְט. מִדֵּי שָׁנָה הָיָה עוֹשֶׂה שַׁבָּת תְּמִימָה בְּחֶבְרַת הַבָּנוֹת וְעוֹרֵךְ עֲבוּרָן מֵעֵין 'טִישׁ' חֲסִידִי. לִקְרַאת הָאֵרוּעַ הָיָה אוּלַם הָאֹכֶל הַגָּדוֹל מְשַׁנֶּה אֶת פָּנָיו וּמְקַבֵּל דְּמוּת שֶׁל בֵּית-מִדְרָשׁ חֲסִידִי: שֻׁלְחָן מֶרְכָּזִי גָּדוֹל וּ'פִּירָמִידוֹת' סְבִיבוֹ.


הַחֲנִיכוֹת, שֶׁרֻבָּן לֹא פָּגְשׁוּ מֵעוֹלָם דְּמוּת רַבָּנִית כָּלְשֶׁהִי, הָיוּ מִצְטוֹפְפוֹת סְבִיב הַשֻּׁלְחָן הַמֶּרְכָּזִי וּמַבִּיטוֹת מְרֻתָּקוֹת בָּרַב הֶחָסִיד שֶׁבַּתָּוֶךְ. הָרַב הֶכְט הָיָה מְנַצֵּל הִזְדַּמְּנוּת זוֹ כְּדֵי לְהַרְבִּיץ בַּחֲנִיכוֹתָיו מְנַת יַהֲדוּת מְרֻכֶּזֶת שֶׁלֹּא תִּשָּׁכַח מֵהֶן לְעוֹלָם.


בַּ'טִישׁ' הָיָה מְשַׁלֵּב שִׁירָה חֲסִידִית שְׂמֵחָה עִם דִּבְרֵי-תּוֹרָה וְסִפּוּרִים מְסוֹרָתִיִּים מְעוֹרְרִים; מְתַבֵּל בְּנִגּוּן חֲסִידִי מְעוֹרֵר רֶגֶשׁ; מוֹסִיף מִלּוֹת חִזּוּק וְהִתְעוֹרְרוּת; וּמְסַיֵּם אֶת הַטֶּקֶס כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא בְּרִקּוּד חֲסִידִי סוֹחֵף.


בְּאוֹתָהּ שָׁנָה הָיָה הָרַב הֶכְט נָתוּן בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל אֵבֶל אַחֲרֵי אָבִיו שֶׁנִּפְטַר. הַבָּנוֹת חָשְׁבוּ שֶׁהַפַּעַם יִמָּנַע מַעֲרִיכַת הַ'טִּישׁ' הַחֲגִיגִי, אַךְ הוּא הוֹדִיעַ שֶׁהַ'טִּישׁ' יִתְקַיֵּם כִּבְכָל שָׁנָה. "בְּמַהֲלַךְ הַ'טִּישׁ' אַסְבִּיר מַדּוּעַ אֲנִי כֹּה מִתְעַקֵּשׁ לְקַיֵּם אוֹתוֹ", הֵשִׁיב לְשׁוֹאֲלָיו.


הַ'טִּישׁ' כְּבָר הָיָה בְּעִצּוּמוֹ. הַבָּנוֹת נִסְחֲפוּ בָּאֲוִירָה הַמְּיֻחֶדֶת, וְהָיוּ מְלֵאוֹת חֶדְוָה וְהִתְרַגְּשׁוּת. וְאָז פָּתַח הָרַב הֶכְט וְסִפֵּר:


זֶה קָרָה לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים. יָשַׁבְתִּי בְּמִשְׂרָדִי וְהַטֶּלֶפוֹן צִלְצֵל. אֲנִי אוֹמֵר 'הָלוֹ', אֲבָל מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו נִשְׁמְעוּ רַק אֲנָחוֹת חֲנוּקוֹת. הֵבַנְתִּי שֶׁהָאַלְמוֹנִי שֶׁמֵּעֵבֶר לַקַּו מִתְקַשֶּׁה לְהֵרָגַע מִבִּכְיוֹ. הִמְתַּנְתִּי בְּסַבְלָנוּת, וְכַעֲבֹר דַּקָּה נִשְׁמַע קוֹלָהּ שֶׁל אִשָּׁה: "הַצִּילוּ, רַאבַּי!". אֵלֶּה הָיוּ שְׁתֵּי הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהוֹצִיאָה מִפִּיהָ.


אַחַר-כָּךְ סִפְּרָה מָה מֵעִיק עָלֶיהָ. בִּתָּהּ הַבְּכִירָה מִתְרוֹעַעַת כְּבָר זְמַן מְמֻשָּׁךְ עִם בָּחוּר אָמֶרִיקָנִי לֹא-יְהוּדִי. הִיא וּבַעֲלָהּ אָמְנָם אֵינָם שׁוֹמְרֵי מִצְווֹת, אֲבָל כְּשֶׁהִבְחִינוּ שֶׁהַקֶּשֶׁר בֵּין הַשְּׁנַיִם הוֹלֵךְ וּמִתְהַדֵּק נֶחְרְדוּ. הֵם לֹא יָכְלוּ לְעַכֵּל אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁבִּתָּם הָאֲהוּבָה לֹא תִּנָּשֵׂא לִיהוּדִי.


פְּעָמִים רַבּוֹת בִּקְּשׁוּ מִבִּתָּם לַעֲזֹב אֶת חֲבֵרָהּ הַגּוֹי, אַךְ הִיא אָטְמָה אָזְנֶיהָ מִשְּׁמֹעַ. יוֹם אֶחָד בִּשְּׂרָה לָהֶם, כִּי בְּקָרוֹב תִּנָּשֵׂא לוֹ. הַהוֹרִים לֹא יָדְעוּ אֶת נַפְשָׁם. כָּל מַאֲמַצֵּי הַשִּׁכְנוּעַ שֶׁלָּהֶם וְשֶׁל קְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה לֹא הוֹעִילוּ. עֲבוּרָם הָיָה זֶה אָסוֹן נוֹרָא.


הָאֵם פָּרְצָה שׁוּב בִּבְכִי מַר וְקוֹרֵעַ לֵב. "רַאבַּי!", זָעֲקָה, "רַק אַתָּה אוּלַי תּוּכַל לְהַצִּיל אֶת בִּתֵּנוּ".


"מַדּוּעַ דַּוְקָא אֲנִי?", שָׁאַלְתִּי בְּתִמָּהוֹן.


הָאֵם סִפְּרָה, שֶׁלִּפְנֵי חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִשְׁתַּתְּפָה הַבַּת בְּ'קֶמְפּ אֱמוּנָה'. זְמַן רַב אַחַר-כָּךְ הָיְתָה מְדַבֶּרֶת בְּעֶרְגָּה עַל הַיָּמִים שֶׁבִּלְּתָה בְּמַחֲנֵה-הַקַּיִץ. לְדִבְרֵי הָאֵם, הִיא גַּם דִּבְּרָה עָלַי בְּהַעֲרָצָה. לָכֵן הֵנִיחָה שֶׁתַּסְכִּים לְהִפָּגֵשׁ אִתִּי, אַף שֶׁסֵּרְבָה לְשׂוֹחֵחַ עִם שׁוּם אִישִׁיּוּת רַבָּנִית.


לֹא הִשְׁתַּהֵיתִי לְרֶגַע. חִיַּגְתִּי אֶת מִסְפַּר הַטֶּלֶפוֹן שֶׁמָּסְרָה לִי הָאֵם. קוֹלָהּ שֶׁל בַּחוּרָה צְעִירָה עָנָה לִי. הִיא הָיְתָה קָרָה וְעִנְיָנִית: "אִם זֶה בְּעִנְיַן נִשּׂוּאַי, חֲבָל עַל זְמַנְּךָ, רַאבַּי". בְּכָל זֹאת הִצְלַחְתִּי לְהַסְכִּים אִתָּהּ עַל פְּגִישָׁה בִּלְתִּי מְחַיֶּבֶת.


לַפְּגִישָׁה הִגִּיעָה עִם חֲבֵרָהּ הַגּוֹי. נִסִּיתִי לְהַסְבִּיר לָהֶם מַדּוּעַ אֵין הֵם מַתְאִימִים. טָעַנְתִּי, שֶׁמְּדֻבָּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת שׁוֹנִים, שֶׁיַּלְדֵיהֶם יִהְיוּ קְרוּעִים בֵּין שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, וְכִי בְּסוֹפוֹ-שֶׁל-דָּבָר, נִשּׂוּאִים כָּאֵלֶּה דִּינָם לְהִכָּשֵׁל. נִסִּיתִי לְשַׁכְנְעָם, שֶׁלְּטוֹבָתָם כְּדַאי שֶׁיִּנָּשְׂאוּ אִישׁ-אִישׁ לִבְּנֵי עַמּוֹ. אַךְ לְלֹא הוֹעִיל.


לֹא אָמַרְתִּי נוֹאָשׁ, לְמָחֳרָת טִלְפַּנְתִּי שׁוּב אֶל הַבַּת וּבִקַּשְׁתִּי שֶׁתָּבוֹא לִפְגִישָׁה נוֹסֶפֶת. "הַפַּעַם, אָנָּא, בּוֹאִי לְבַדֵּךְ", בִּקַּשְׁתִּי.


שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת יָשַׁבְתִּי עִם הַבַּת. הִתְחַלְנוּ לְשׂוֹחֵחַ עַל דָּא וְעַל הָא, הֶעֱלֵינוּ זִכְרוֹנוֹת מִיְּמֵי הַ'קֶּמְפְ' וְהִשְׁתַּדַּלְתִּי שֶׁהַשִּׂיחָה תִּהְיֶה נִנּוֹחָה וּלְבָבִית. שָׁכַחְנוּ לְגַמְרֵי אֶת מַטְּרַת הַפְּגִישָׁה וּפָשׁוּט הִפְלַגְנוּ בְּזִכְרוֹנוֹת.


הַעֲלָאַת הַחֲוָיוֹת הִצִּיתָה אוֹר בְּעֵינֶיהָ. הִיא סִפְּרָה עַל דְּבָרִים שֶׁכְּבָר הִסְפַּקְתִּי לִשְׁכֹּחַ. לְבַסּוֹף הִגִּיעָה לְתֵאוּר הַ'טִּישׁ' שֶׁעָרַכְתִּי אָז בְּאַחַת הַשַּׁבָּתוֹת. הִיא דִּבְּרָה עַל הַטֶּקֶס כְּעַל הַחֲוָיָה הַמַּסְעִירָה שֶׁחָוְתָה שָׁם. דִּבְּרָה בְּגַעְגּוּעִים עַל הַשִּׁירָה, הָאֲוִירָה הַקְּדוֹשָׁה. רָאִיתִי שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְנִסְחֶפֶת.


וְאָז בָּא הָרֶגַע. לְפֶתַע הִשְׁעִינָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל שְׁתֵּי יָדֶיהָ וּפָרְצָה בִּבְכִי עַז. יוֹתֵר מִשָּׁעָה שְׁלֵמָה בָּכְתָה בְּכִי חֲרִישִׁי. לֹא הִפְרַעְתִּי לָהּ. כְּשֶׁהֵרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ, אָמְרָה מִשְׁפָּט קָצָר אֶחָד: "לֹא אֶתְחַתֵּן אִתּוֹ!"...


מְאוֹת זוּגוֹת הָעֵינַיִם שֶׁהָיוּ נְעוּצוֹת בְּרַב הֶכְט כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה, הָיוּ לַחוֹת אַף הֵן.


"מֵאָז", סִיֵּם הָרַב הֶכְט אֶת דְּבָרָיו, "הֶחְלַטְתִּי שֶׁאֶת הַ'טִּישׁ' הַזֶּה, אֶעֱרֹךְ וִיהִי מָה לֹא חָשׁוּב בְּאֵילוּ נְסִבּוֹת. יִהְיֶה זֶה חֹק וְלֹא יַעֲבֹר".


 


 


מבט לגאולה


אַהֲבַת חִנָּם


שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת מְאוֹד, שֶׁלֶג כָּבֵד כִּסָּה אֶת הָרְחוֹבוֹת הַשּׁוֹמֵמִים, כְּפוֹר אֵימִים שָׂרַר בַּחוּץ וְאִיֵּם לְהַקְפִּיא מִיָּדִית כָּל דָּבָר שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּחוּץ. בַּשְּׁמָמָה הַחָרְפִּית הַזּוֹ נִרְאֲתָה דְּמוּת צוֹעֶדֶת בְּאִטִּיּוּת וּמְנַסָּה לְפַלֵּס לָהּ דֶּרֶךְ בֵּין עֲרֵמוֹת הַשֶּׁלֶג הַגְּבוֹהוֹת. הָיָה זֶה הֶחָסִיד הַמְּפֻרְסָם וְרַב-הַזְּכֻיּוֹת, ר' מָרְדְּכַי דּוּבִּין.


זֶה כְּמִסְפַּר חֳדָשִׁים שֶׁר' מָרְדְּכַי יָשַׁב בְּבֵית-הַכֶּלֶא הָרוּסִי וְלִפְנֵי זְמַן קָצָר נִכְנַס אַחַד הַסּוֹהֲרִים כְּשֶׁהוֹדָעָה מְשַׂמַּחַת בְּפִיו: "אַתָּה מְשֻׁחְרָר! עָלֶיךָ לַעֲזֹב מִיָּד אֶת בֵּית-הַסֹּהַר".


ר' מָרְדְּכַי לֹא הִתְמַהְמֵהַּ וְלוּ לְרֶגַע קָט, בִּזְרִיזוּת אָרַז אֶת מִטַּלְטְלָיו הַבּוֹדְדִים בְּתוֹךְ שַׂק מְרֻפָּט שֶׁנִּתַּן לוֹ וּמִהֵר כָּל עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ לָצֵאת מֵהַמָּקוֹם, לִפְנֵי שֶׁמִּישֶׁהוּ יוּכַל אוּלַי לְהִתְחָרֵט עַל הַחֹפֶשׁ שֶׁנִּתַּן לוֹ כָּךְ פִּתְאוֹם.


אַךְ בָּרֶגַע שֶׁיָּצָא מִבַּעַד לַחוֹמוֹת הַבְּצוּרוֹת נִגְלְתָה לְפָנָיו בְּעָיָה חֲדָשָׁה, עָלֶיהָ כְּלָל לֹא חָשַׁב. בַּחוּץ שָׂרַר קֹר עַז, הַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת יָרְדוּ מַעֲלוֹת רַבּוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס וְהוּא לָבוּשׁ בְּבֶגֶד קַל בִּלְבַד. ר' מָרְדְּכַי נִחֵם אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ שֶׁבְּוַדַּאי תּוֹךְ מִסְפַּר דַּקּוֹת יִמְצָא  אֵיזֶה בַּיִת יְהוּדִי בָּאֵזוֹר, שָׁם יוּכַל לְהִתְחַמֵּם, לְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ מֵהַקֹּר וְהַכְּאֵב וְלָנוּחַ מִסְפַּר שָׁעוֹת לִפְנֵי שֶׁיְּתַכְנֵן אֶת צְעָדָיו הַבָּאִים.


וְאָכֵן, ר' מָרְדְּכַי בִּזְרִיזוּת אָפְיָנִית, שֶׁאֲפִלּוּ הָעִנּוּיִים הַקָּשִׁים בַּמַּאֲסָר הָרוּסִי לֹא יָכְלוּ לָהּ, צָעַד בָּרְחוֹבוֹת הַחֲשׁוּכִים כְּשֶׁהוּא כִּמְעַט קוֹפֵא מִקֹּר, תּוֹךְ שֶׁהוּא בּוֹדֵק כָּל דֶּלֶת וּמַשְׁקוֹף, אוּלַי יְגַלֶּה בַּיִת יְהוּדִי.


סוֹף-סוֹף שִׁחְרֵר ר' מָרְדְּכַי אַנְחַת-פֻּרְקָן מִלִּבּוֹ, הוּא מָצָא בַּיִת שֶׁמְּזוּזָה קְבוּעָה בְּפִתְחוֹ וְהֵחֵל לִדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת. "הֵם בְּוַדַּאי יִתְפַּלְּאוּ לִרְאוֹת אוֹרֵחַ לֹא-קָרוּא בִּשְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת כָּל-כָּךְ, אַךְ חֲזָקָה עַל יְהוּדִים שֶׁרַחֲמֵיהֶם יִגְבְּרוּ עַל פַּחֲדָם הַגָּדוֹל וְיַכְנִיסוּ אֶת אֲחִיהֶם הַקּוֹפֵא מִקֹּר לְבֵיתָם" – הִרְהֵר ר' מָרְדְּכַי תּוֹךְ שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ לִדְפֹּק עַל הַדֶּלֶת.


אוּלָם שׁוּם סִימָן וְאוֹת-חַיִּים לֹא נִשְׁמַע מִכִּוּוּן הַבַּיִת. הָאוֹרוֹת כֻּלָּם כְּבוּיִים וְשֶׁקֶט שָׂרַר בְּתוֹכוֹ וּסְבִיבוֹתָיו.


"יִתָּכֵן שֶׁהַיּוֹשְׁבִים בַּבַּיִת כְּלָל לֹא שׁוֹמְעִים אֶת דְּפִיקוֹתַי" – חָשַׁב ר' מָרְדְּכַי – "וְיִתָּכֵן שֶׁהֵם מְשִׂימִים עַצְמָם כְּלֹא שׁוֹמְעִים... הֵן בְּיָמִים טְרוּפִים שֶׁכָּאֵלּוּ כָּל אֶחָד פּוֹחֵד מֵהַצֵּל שֶׁל עַצְמוֹ, וּדְפִיקוֹת בְּאִישׁוֹן-לַיִל בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא מְבִיאוֹת אִתָּן בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת".


ר' מָרְדְּכַי הִמְשִׁיךְ לִדְפֹּק בְּחָזְקָהּ וַאֲפִלּוּ הֵחֵל לִזְעֹק לְעֶזְרָה, אוּלָם מִן הֶעָבָר הַשֵּׁנִי לֹא נִשְׁמְעָה כָּל תְּגוּבָה. הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהַקֹּר חוֹדֵר לְעַצְמוֹתָיו וְכִי כּוֹחוֹתָיו כָּלִים וְאוֹזְלִים. עוֹד רֶגַע קָט הוּא עָלוּל לִקְפֹּא וּלְהִתְמוֹטֵט עַל הַשֶּׁלֶג וְאָז כְּבָר יִהְיֶה מְאֻחָר מִדַּי.


ר' מָרְדְּכַי הִשְׁלִים עִם הַמַּצָּב הַכּוֹאֵב שֶׁנּוֹצַר. הוּא שֶׁסִּיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא לִוְּתָה אוֹתוֹ גַּם בַּשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל חֲקִירוֹת וְעִנּוּיִים, הוּא שֶׁהִצְלִיחַ בְּכוֹחַ הָאֱמוּנָה לִשְׁמֹר עַל פִּיו וְלֹא לְהִגָּעֵל בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים, הוּא שֶׁהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל מְאוֹדוֹ לְהוֹשִׁיט יַד עֶזְרָה וּמִלַּת עִידוּד לְכָל יְהוּדִי שֶׁפָּגַשׁ בְּבֵית-הַכֶּלֶא, הֵבִין שֶׁזֶּהוּ גּוֹרָלוֹ וְכִי כַּנִּרְאֶה נִגְזַר עָלָיו מִשָּׁמַיִם לְהָשִׁיב אֶת נִשְׁמָתוֹ לְבוֹרְאוֹ.


הוּא הֵחֵל לוֹמַר בְּכַוָּנָה תְּפִלַּת פְּרֵדָה, הִתְיַשֵּׁב עַל הָאָרֶץ עַל מְנַת לִקְרֹא בְּכַוָּנָה קְרִיאַת שְׁמַע לִפְנֵי שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ, וְאָז הִבְזִיקָה בְּמוֹחוֹ מַחְשָׁבָה...


"מָחָר בַּבֹּקֶר, בַּעַל-הַבַּיִת הַיְּהוּדִי יִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת וּלְנֶגֶד עֵינָיו יִתְגַּלֶּה יְהוּדִי שֶׁנָּפַח אֶת נִשְׁמָתוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ כִּי קָפָא לַמָּוֶת. וְכָל זֶה לָמָּה? כֵּיוָן שֶׁהוּא יָשָׁן שֵׁנָה עֲרֵבָה וְלֹא שָׁמַע אֶת דְּפִיקוֹתָיו וּקְרִיאוֹתָיו הַנּוֹאָשׁוֹת. הֵן יְהוּדִי זֶה לֹא יִסְלַח לְעַצְמוֹ עַל הָעָוֶל שֶׁנִּגְרַם בְּעֶטְיוֹ לִיהוּדִי אַחֵר כָּל יְמֵי חַיָּיו. הָאַשְׁמָה עַל שֶׁגָּרַם לִיהוּדִי שֶׁהָיָה בְּצָרָה לָמוּת מִקֹּר עַל סַף בֵּיתוֹ תִּרְדֹּף אוֹתוֹ וְהוּא יַרְגִּישׁ אָשֵׁם בְּמִיתָתוֹ שֶׁל יְהוּדִי. אוֹי... חָשַׁב ר' מָרְדְּכַי, כֵּיצַד אוּכַל לַעֲשׂוֹת לִיהוּדִי עָוֶל שֶׁכָּזֶה? מַדּוּעַ עָלַי לִגְרֹם לִיהוּדִי כְּאֵב לֵב וְצַעַר גָּדוֹל כָּל-כָּךְ. אֲנִי חַיָּב לְהָעִיר אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיַּכְנִיסֵנִי לְבֵיתוֹ רַק כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ כָּל יְמֵי חַיָּיו אַשְׁמָה נוֹרָאָה עַל גְּרִימַת מָוֶת לִיהוּדִי".


מַחְשָׁבָה זוֹ נָסְכָה כּוֹחַ מְחֻדָּשׁ בְּר' מָרְדְּכַי. הוּא אָסַף אֶת שְׁאֵרִית כּוֹחוֹתָיו וְהֵחֵל לִדְפֹּק בְּמֶרֶץ עַל הַדֶּלֶת עַד שֶׁסּוֹף-סוֹף זוֹ נִפְתְּחָה וְהִכְנִיסוּ אוֹתוֹ פְּנִימָה. ר' מָרְדְּכַי נִצַּל מִמָּוֶת.


*


אָכֵן, ר' מָרְדְּכַי כְּבָר נוֹאַשׁ וְהִשְׁלִים עִם מַצָּבוֹ בְּכָל הַנּוֹגֵעַ אֵלָיו, אוּלָם הַמַּחְשָׁבָה עַל כָּךְ שֶׁאוּלַי יִגְרֹם צַעַר לִיהוּדִי אַחֵר הִיא זוֹ שֶׁהֵפִיחָה בּוֹ כּוֹחוֹת וְהֵבִיאָה לְהַצָּלָתוֹ הָאִישִׁית. גַּם אֶצְלֵנוּ, אוּלַי הַמַּחְשָׁבָה עַל הַצָּרָה וְהַמְּצוּקָה שֶׁבָּהּ נִמְצָאִים יְהוּדִים אֲחֵרִים, תִּגְרֹם לָנוּ לָקוּם וְלִפְעֹל בְּכָל כּוֹחוֹתֵינוּ לְהָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ (גַּם עֲבוּרֵנוּ) תֵּכֶף וּמִיָּד.


 


 


סיפורי חסידים


חֲבָל עַל הַזְּמַן


קְרוֹב-מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק שְׁנֵיאוֹרְסוֹן – אָבִיו שֶׁל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ – שֶׁהִתְגּוֹרֵר בַּעֲיָרָה הַמְּרֻחֶקֶת כְּחָמֵשׁ שְׁעוֹת נְסִיעָה בְּרַכֶּבֶת מִן הָעִיר יֵקָטֶרִינוֹסְלַב, הִגִּיעַ לְבִקּוּר בְּבֵית רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק וְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בַּאֲרִיכוּת עַל נוֹשְׂאִים שׁוֹנִים. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה תֵּשַׁע, קָם לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, אַךְ רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק עִכְּבוֹ: "בֵּין כֹּה בִּרְשׁוּתְךָ כַּרְטִיס נְסִיעָה, וְלָמָּה לְךָ לְמַהֵר".


נִשְׁאַר הַיְּהוּדִי עוֹד חֲצִי שָׁעָה וְקָם לָלֶכֶת, אַךְ רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מְעַכְּבוֹ שׁוּב וְאוֹחֵז בְּיָדוֹ. מֵחֹסֶר בְּרֵרָה חָזַר לָשֶׁבֶת בִּמְקוֹמוֹ. כַּאֲשֶׁר הַשָּׁעוֹן הִתְקָרֵב כְּבָר לַשָּׁעָה 10:30, לֹא יָכֹל הָיָה קְרוֹב הַמִּשְׁפָּחָה לְהִתְעַכֵּב יוֹתֵר. הוּא נִפְרַד מֵהָרַב לְשָׁלוֹם וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ, לַמְרוֹת בַּקָּשׁוֹתָיו הַחוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת שֶׁל רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק לְחַכּוֹת – "הֲרֵי הָרַכֶּבֶת מִמֵּילָא עֲלוּלָה לְאַחֵר", אָמַר, אַךְ הַיְּהוּדִי עָמַד עַל שֶׁלּוֹ.


כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת נוֹתְרוּ רַק שָׁלֹשׁ דַּקּוֹת לְצֵאת הָרַכֶּבֶת. הוּא מִהֵר וְנִכְנַס לַקָּרוֹן, אַךְ הָרַכֶּבֶת אֵינָהּ זָזָה. עָבְרָה מַחֲצִית הַשָּׁעָה, שָׁעָה, וְעוֹד שָׁעָה וְהָרַכֶּבֶת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת לְלֹא תְּזוּזָה. בְּסוֹפוֹ-שֶׁל-דָּבָר הִגִּיעָה הָרַכֶּבֶת לְיַעֲדָהּ רַק לְמָחֳרָת בְּשָׁעָה 11 לִפְנוֹת-צָהֳרַיִם...


אוֹ-אָז הִתְחִיל הַיְּהוּדִי לְהָבִין פֵּשֶׁר בַּקָּשׁוֹתָיו שֶׁל רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק, פַּעַם אַחַר פַּעַם, לָשֶׁבֶת אִתּוֹ בְּצַוְתָּא וּלְשׂוֹחֵחַ עַל עִנְיָנִים חֲשׁוּבִים וְלֹא לְבַזְבֵּז אֶת הַזְּמַן לָרִיק כְּפִי שֶׁאָמְנָם קָרָה...

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.