"לא ייאמן איך אתם מוצאים אותנו בכל מקום"
יצאנו בבוקר לכיוון צפון. החימוש שלנו כולל בקבוקי מים וממתקים לחיילים, העלונים החדשים שיצאו לאור ע"י צא"ח וכמובן, תפילין.
מתי בפעם האחרונה יכולתם להגיע בשעתיים ורבע מכפר חב"ד לקריית שמונה? כל הכבישים המובילים צפונה פתוחים לחלוטין.
אנחנו מגיעים לכביש הצפון. בצידי הדרך פזורים השלטים המזמינים את המטיילים באזור ללינה כפרית ביישובים הסמוכים. ממש לעג לרש. לפתע, ממש לפני הכניסה לגזרת אביבים, מחסום של משטרה צבאית - אין כניסה לאזרחים. עשרות צוותי שידור מכל העולם עומדים ומחכים לאישור כניסה לשטח, וזה ממאן להגיע. אנחנו כבר יודעים את הסיבה לסגירת השטח – לחימה קשה, שיש בה גם חיילים הרוגים, שמתחוללת במקום מאז שעות הבוקר.
אבל אנחנו לא עוד צוות שידור, אנחנו חב"דניקים. ר' אהרון פרוס מצליח לשכנע את הקצינים במקום לאפשר לנו כניסה פנימה.
קצת אחרי המחסום אתה רואה מחזה מדהים – על כביש אספלט רגיל, מהסוג שעליו נוסעות מדי יום אלפי מכוניות, עומדים עכשיו 'רכבים' שונים לחלוטין. עשרות טנקים, מגח"ים, ורכבי הנדסה קרבית. מאות לוחמים נמצאים באזור. אחד מהם צועק:"חבר'ה, החבדניקים הגיעו".
מיד אנחנו מתחילים במבצע תפילין רחב. מחלקים ספרוני תהילים לחיילים. החום במקום אדיר. ענן אבק שריפה מיתמר מאחורינו, כתוצאה מעוד נפילה של קטיושה. כל העת מלווה את הפעילות רעש היציאות של פגזי סוללות התותחנים שבאזור.
האווירה במקום קשה מאוד. כולם שמעו על התוצאות הקשות של הקרב בבינת-ג'בל, וכל החיילים מבינים שח"ו זה יכול לקרות גם להם. כל אותו הזמן האמרים מוציאים את הנפגעים מתוך השטח.
סרן צעיר מהשריון, שעל פניו ניכר שהוא ער כבר יותר מעשרים וארבע שעות ברציפות, מחייך אלינו ואומר:"לא ייאמן איך שאתם מצליחים למצוא אותנו בכל מקום. המזל שלנו הוא שהחיזבאללה לא עובד כמוכם...".
אחד הקצינים מספר לנו בשקט, כדי ששאר החיילים לא ישמעו, כי ההרוגים הם מחטיבת גולני. אנו ממהרים לקיבוץ מלכיה הסמוך, שם נמצאת מפקדת החטיבה.
לאחר מבצעים במקום אנו ממהרים לעבר קריית שמונה. אתה עלול בקלות לטעות ולחשוב כי היום הוא יום-הכיפורים. העיר ריקה כמעט לחלוטין. סביב לעיר פרוסות סוללות של גדודי תותחנים. באחד מהם אנו מגלים קבוצה של שנים עשר חיילים דתיים. "יש לכם אולי ספר תורה?", הם שואלים. היום ראש חודש אב, והתנאים בשטח לא כוללים בית כנסת.
השעה כבר שש בערב ועוד מעט תשקע השמש. טלפון אחד לרב יגאל ציפורי, מנהל בית חב"ד בקריית שמונה, ותוך שעה מגיע לשטח רכב עם ספר-תורה מבית חב"ד.
"ובראשי חדשיכם תקריבו", גם בשעת השקיעה, חמישה קילומטרים מגבול הלבנון.
כ ל ה כ ב ו ד !!!!!!!!!
איזה אהבת ישראל אדירה!!!
כל הכבוד, בזכותכם יבוא משיח.
ולכל הצופים מהצד ,אנא החלצו והתגייסו כבר.הרבי צריך אותכם.! שליח מהמרכז.
ולרבי אהרון פרוס