"יש כאן היבט נפשי והיבט רוחני", הוא אומר. "מבחינה נפשית, נטישה ובריחה יעצימו את תחושת הפחד וההשפלה. וגם מבחינה רוחנית רצוי להישאר. מסופר על נחום איש גמזו, ששכב על מיטה בבית מט ליפול והורה לפנות מהבית תחילה את החפצים, ורק לאחר מכן אותו-עצמו. עשו כך, וכשהוציאוהו, מיד קרס הבית. עצם הימצאותם של יהודים במקום, ובמיוחד כשביניהם יראי-שמים ותלמידי-חכמים – מגינה עליו. לכן אני מציע לתושבים להישאר בביתם, תוך הקפדה מלאה על הוראות גורמי הביטחון".


רבנים חייבים להישאר

ובתוך כל אימי המלחמה הרב אליהו מתעקש לראות הרבה מאוד ניסים. "אין שום פרופורצייה בין היקף ההפצצות לבין עוצמת הפגיעה בגוף ובנפש", הוא טוען. "פגשתי את כל השכנים שלי, שביתם ספג פגיעה ישירה מטיל, ולכל אחד ואחד מהם היה ה'סיפור' שלו, איך 'בדיוק חמש דקות לפני הפיצוץ יצאתי מהבית', וכדומה".

נוסף על הנימוק העקרוני, הוא סבור שרבנים ומנהיגים רוחניים חייבים להישאר במקום: "הצרכים הרוחניים והאנושיים רבים מאוד, ומוכרחים לתת להם מענה. מלבד הדאגה לשירותי הדת השוטפים, יש לא-מעט אנשים שמטה-לחמם נשבר עקב המלחמה וצריך לסייע להם. יש גם עלייה תלולה במספר הפונים אליי לקבלת סעד נפשי ורוחני. אלה מתייעצים אם לעזוב את העיר אם לאו, אחרים מעלים שאלות הלכתיות שנולדו על רקע המצב, ויש המוטרדים מאוד בסוגיות של אמונה וביטחון בה'".


הכרה בשגיאות

הרב אליהו אינו נרתע מלדבר על התהליך שדרדר את המדינה למצב הנוכחי. "נדמה לי שההכרה בשגיאות שנעשו בשנים האחרונות, קרי הבריחה מלבנון ולאחר מכן מעזה, חוצה מפלגות ונתקיימו בה דברי הפייטן הצפתי 'ימין ושמאל תפרוצי'. דעתו של הרבי מליובאוויטש, שכל ויתור יגביר את תאבונו של האוייב וכל נסיגה תגביר את פעילות הטרור – חלחלו באיחור מכאיב לתודעה הכללית".

בהקשר זה מוסיף ומספר הרב אליהו, כי מיד לאחר מטחי הטילים הראשונים התקשרו אנשים ממגורשי גוש-קטיף, לחזק ולעודד. "אלה אנשים מופלאים, שרק כעת אנחנו מתחילים להכיר בעוז-רוחם, כאשר במשך חמש שנים היו נתונים לגשם בלתי-פוסק של פצצות-מרגמה וטילי קסאם, ואיש מהם לא ברח. והנה עכשיו, ערים שלמות בצפון מתרוקנות מיושביהן".


הקודים של התורה

הרב אליהו מביע תקווה שההתפכחות מהאשליה תתבטא גם בתגובה הישראלית לטרוריסטים מצפון ומדרום. "אם נפעל על-פי הקודים של התורה, ננצח במערכה הזאת בתוך זמן קצר מאוד. הקודים הם 'עין תחת עין' ו'מידה כנגד מידה'. אם הם יורים לעברנו בלי הבחנה ובמטרה לחסלנו, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הלוקסוס של תגובות כירורגיות זהירות מדיי".

וברוח הימים הללו, הרב אליהו משוכנע כי "עת צרה היא ליעקב וממנה ייוושע". מתוך הצרה עצמה תצמח הישועה ומתוך החורבן יצוץ סוף-סוף הבניין.