מערכת COL | יום כ"ד תמוז ה׳תשס״ו 20.07.2006

חסידי חב"ד ממירון מדברים על ענף התיירות שקרס

מלחמה בצפון, ואת הנזקים הישירים והמיידים ספג ענף הצימרים שהושבת כליל. "זה נפל עלינו בעונה שלה ציפינו כל השנה. את הקיץ הזה איבדנו", אומרים בעלי הצימרים בצפון שרואיינו לכתבה בעיתון 'בקהילה'. בין המרואיינים שני חסידי חב"ד ממירון: ר' יוסי זליקוביץ', ור' יוסי לאופר. בסוף השבוע האחרון, הם מצאו עצמם הרחק ממקור פרנסתם, מחפשים מחסה במרכז הארץ. הענף שעליו ישבו בבטחה, קרס באחת ■ לסיפור המלא
חסידי חב
צימרים בצפון. משמאל: החב"דניקים שרואיינו לכתבה: ר' יוסי זליקוביץ ור' יוסי לאופר
אריאל אייזנברג

ביום רביעי בבוקר, עוד לפני שמישהו מאתנו שמע על המתחולל בגבול הצפון והבין את משמעותו, התקשרתי ליוסי לאופר. ביום שישי, אמרתי לו, נגיע למדינת הצפון וזה בדיוק הזמן להיפגש ולדבר על תופעת תיירות הצימרים הדתית-חרדית בצפון בכלל ובמירון בפרט. "מצוין", אמר לאופר ואף רמז על צלחת טשולנט און דה האוס, אם רק נגיע בזמן.

כמה שעות מאוחר יותר, כשהצפון התחיל לבעבע, דיברנו שוב. כששאלתי אותו אם נרשמו ביטולים, הוא גיחך מתחת לשפמו המטופח. "בעיקרון המצב לא משפיע עלינו, למרות שאנחנו כביכול קו עימות. מלא אצלי עד אפס מקום בשבת. אין ביטולים, אף אחד אפילו לא התקשר כדי שנרגיע אותו. וחוץ מזה", הוא צחק, "צריכים להגיע אליי חסידי סאטמר. הם לא מפחדים מכלום".

בערב, כשהקטיושות החלו לדגדג את אזור מירון, דיברנו שוב. לאופר כבר היה בחדר הביטחון, וניסה לאמץ את זכרונו מתי הייתה הפעם הקודמת לסיטאוציה דומה. "בטח במלחמת לבנון", הוא אמר אחרי שתיקה קצרה. "לא יודע מה לומר לך", הוא הגיב כששאלתי אותו אם לבטל. "אני עוד לא קיבלתי טלפונים. נקווה שלא יגיעו".

ביום חמישי בערב הוא התקשר. "אני בבני ברק. עם האישה והילדים", הוא אמר בקול לא מוכר. "זהו. נשברנו. השם יעזור שכל העסק הזה לא יתמוטט".


קרוב למיליארד שקל בשנה

מוזר אולי לדבר על נזקים כלכליים כשברקע, בעת כתיבת השורות, נשמעים הדיווחים הקשים מחיפה, לצד האזהרות לתושבי גוש-דן על העלול, חלילה, להתרחש – אך המכה הקשה שניחתה על תיירני הצפון, תקועה כמו עצם בגרונם, גם כשהם נמצאים הרחק הרחק אצל האחות בבני ברק, או אצל הדודה בירושלים.

קשה להצביע על הנקודה בה התיירות הכפרית זינקה כמטאור בשמי ענף תיירות הפנים ישראלי, אך הנתונים, בשנים האחרונות, ברורים מאוד, שלא לומר: מדברים בעד עצמם. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברים על קרוב ל-400 אלף שקלים בשנה שמכניס הענף, אך בענף עצמו דווקא מדברים על סכומים הקרובים יותר למיליארד.

כך או כך, באיחור אופנתי, החלו לצמוח בשנים האחרונות הצימראים החרדים, כפי שמכנה אותם בחיבה אחד מהעוסקים בענף. אותם אנשים שומרי תורה ומצוות שהבינו שציבור שממלא עד אפס מקום כל מלון שני כוכבים נטול מזגנים ועמוס זאטוטים בערד תחתית, יש פוטנציאל להגיע גם לצימר שהם יבנו בחצר. זה קורה במירון, באור הגנוז, בבר יוחאי, בצפת וביישובים הדתיים שבגולן, נוסח נוב וחיספין. והיד, אם מביטים בקצב הגידול הסילוני, בהחלט עוד נטויה.

לפחות בכל הנוגע למירון ולתיירות המתפתחת סביב קברו של הרשב"י, טוען יוסי זליקוביץ', דור שלישי במירון ומחלוצי העוסקים המקומיים בענף, יש למתוח קו מבדיל וברור בינו וחבריו לבין עמיתיהם הרבים מהגליל המארחים את המגזר החילוני. "אני יושב אתם בוועדת התיירות של המועצה האזורית מרום הגליל, ופשוט מוצא שאנחנו מתעסקים בשני דברים אחרים לגמרי".

"אם נתמקד ספציפית במירון, אז היא מושכת אליה כמיליון איש בשנה. אלו בערך המספרים. מה שכן, אם נהיה כנים, אנשים אינם מגיעים למירון בשל הצימרים היפים שלה. מירון מציעה בעיקר צימרים מאוד סטנדרטיים. אנשים שמחפשים דברים מפוארים יותר, ייסעו בעיקר צפונה יותר. אנחנו מארחים אנשים שבאים הרבה יותר בשביל קבר הרשב"י ופחות בשביל הצימרים שלנו".

עם כל ההבדלים שהוא מוצא בינו לבין התיירנים החילונים, גם זליקוביץ' מודה שאם בוחנים את התפתחותו של הענף, אז בהחלט ניתן למצוא הקבלות. "ברור שחלה עדנה גדולה בענף התיירות במירון בשנים האחרונות. עד לפני כשבע שנים, מירון הייתה מלאה בשבתות ספציפיות. בשבת מברכים, בשבת ראש חודש או בשבתות מסוימות של חסידות ספציפיות. בשנים האחרונות מירון מוצפת בהמוני בית ישראל מדי שבת".

מה באמת ההסבר שלך לזה?

"צרכי עם ישראל מרובים ויש כנראה לא מעט על מה להתפלל. לצד כל זה, כנראה שמירון הפכה לטרנד. באמצע השבוע מירון ריקה, כמעט שוממת, ובשבת, פתאום, היא הופכת את פניה. הופכת לעיירה מיוחדת שכזאת. שטעטל כזה שמלא בחסידים ובחסידויות. מראה משובב נופש. זה כנראה תפס את האנשים. מי שהיה במירון בשבת אחת, ישוב אליה שוב. זה מראה מיוחד. מראה שנוגע".

גם יוסי לאופר, אף הוא בן למשפחה מושרשת היטב ומהמארחים היותר ידועים במירון, סבור שעיקר תיירות הצימרים החרדיים, התבססה ותתבסס בעיקר על צימרים גדולים, עמוסי מיטות, סטנדרטיים ובמחירים השווים לכל נפש. הסיבה, לדעתו, רחבה יותר. זה לא רק קבר הרשב"י שתופס, כמובן, את עיקר תשומת הלב, אלא גם סוג הצימרים שהנופש החרדי ימצא, אולי, רק במירון.

"רוב הצימרים בגליל ובגולן אולי מפנקים יותר מאלו שתמצא אצלנו, אך מצד שני, קטנים מאוד. לא מתאימים למשפחה החרדית הממוצעת. משפחה עם שישה ילדים, למשל, תצטרך במקומות אחרים לקחת שלושה צימרים, והעלויות תהיינה בהתאם. לי, מנגד, יש צימרים עם עשר מיטות. מבחינת מחיר, ההבדל הוא קריטי".

אין אנשים שמגיעים למירון ומחפשים משהו מפנק יותר, שמוכנים לשלם?

"יש כמה צימרים כאלו במירון, אבל לא ברור לי כמה הצדקה כלכלית יש להם. רוב האנשים שאני רואה שבאים למירון אין להם דרישות בשמים. הם מחפשים בעיקר מקום להניח את הראש עם קצת דשא מסביב. מה שכן, אני בונה כרגע צימר כזה, כי אני מריח את הניצנים הראשוניים. ניצנים של אנשים שמוכנים לשלם יותר כדי לקבל גם לצד המיטה ג'קוזי ואולי גם בריכה בחצר".


מניסיון העבר, אין פיצויים


מאות מיליונים הושקעו בשנים האחרונות בענף התיירות בצפון. השקט הממכר והמטעה כל כך הכניס את כולם לאופוריה שתוכננה לחכות לימי וגר זאב עם כבש. מלונות שופצו, אטרקציות רבות קמו לתחייה ומצב הרוח היה בשמים. מספיק להיעדר ממירון כחצי שנה, כדי לחוש בשינויים שלא מפסיקים להתרחש. באלפים הרבים של השקלים שהושקעו שם רק בשנה האחרונה.

ועכשיו עננה שחורה של עשן קטיושות אופפת את הכול. לצד החרדה העכשווית והאבל על השכנה ונכדהּ שנרצחו על ידי קטיושה ארורה סמוך לצימר החדש שחנכו רק לאחרונה, העתיד לוט בערפל. מעורר דאגות רבות. "עיקר פרנסתי", אומר זליקוביץ', "היא מן התיירות. אני לא מפסיק לשאול את עצמי לאן אנחנו בדיוק הולכים מכאן".

"ביום רביעי עוד השלינו את עצמנו שכרגיל, אנחנו לא בעסק. ציפינו לשבת 'מפוצצת' במירון. לא היתה מיטה אחת שלא נמכרה. אם היית מתקשר אליי ביום רביעי בשמונה בבוקר ומבקש מיטה לחודש וחצי הקרובים, הייתי צוחק עליך. התפוסה הייתה מלאה. כל חצי דקה טלפון שאנחנו נאלצים לדחות. רק ביום חמישי, אחרי שקטיושה נפלה 20 מטר מהבית והיינו במקלט ארבע שעות, נפל לנו האסימון. הבנו שזה כדור שמתגלגל. בצהריים כבר ארזנו דברים ועזבנו דרומה, כשבדרך טלפון רודף טלפון. כולם של מבטלים, כמובן".

"בהמשך, התחלנו גם לראות את התרחיש הגרוע ביותר, מבחינה כלכלית, קורם עור וגידים. חברים התחילו לדווח על ביטולים שקיבלו לחופש. זה נפל עלינו בצורה הקטסטרופלית ביותר. בעונה שאנחנו מחכים לה כל השנה. כולנו גם בטוחים שכל העסק הזה מכוון. הם הרי ישבו על הגדר וראו את הצפון מתמלא. אף אחד לא תמים לחשוב שהעיתוי הוא מקרי".

מתברר שלא רק את לבנון החזירו כמה שנים טובות אחורה, אלא גם את מירון. "אם בליל שבת היה קצת יותר ממניין, היום בבוקר (ראשון) כבר לא היה מניין לשחרית. מירון נראית כמו עיר רפאים. ולפי הביטולים שלא מפסיקים, גם תיראה כך בשבועות הקרובים. עוד לא קיבלתי בפועל ביטולים על 'בין הזמנים', אבל אני לא טיפש. אני מבין בדיוק היכן אנחנו עומדים".

בכמה אתה מעריך את הנזקים שלך?

הנזקים המיידיים הם של עשרות אלפי שקלים, ואם מדברים על 'בין הזמנים' זה יגיע גם למאות אלפי שקלים. לא להאמין. רק לפני פחות משבוע הכול היה נראה פסטורלי כל כך, העתיד היה נראה מצוין. שמחנו על החופש הקרב ואתו הפרנסה, ופתאום הכול מתרסק".

אף אחד לא משלם לך על הנזקים?

"מניסיון העבר, אני מעריך, לצערי הרב, שפשוט לא נפוצה. אמנם אף פעם לא היינו במירון במקלטים ובמצב דומה, אך אם נסתכל על השכנים בזרעית או בשתולה שעברו לא מעט משברים תיירותיים ובקושי פוצו, המצב שלנו 'על הפנים'. את הנזק הזה נצטרך לשאת על גבנו".

לא מגלגלים שום דבר על הלקוחות? הם לא נתנו מקדמות?

"יש כאן קבוצות שהשאירו מקדמות, כמו הקבוצה שהייתה צריכה להיות כאן בשבת, וברור שהם יקבלו ממני את הכסף בחזרה או ישתמשו בו לצורך שבת אחרת בעתיד. מקדמה נועדה למקרים שאנשים לא מגיעים כתוצאה מקפריזות שונות ומשונות, אבל כשאני עצמי עוזב את מירון כי סכנת נפשות להיות שם, איך אני יכול לדרוש מאחרים להגיע? כל שקל הם יקבלו בחזרה".


אין כבר לאן לברוח

עוזי כהן ממושב 'בר יוחאי' מתעסק בענף בקושי שלוש שנים, אך תובנות יש לו למכביר. בניגוד לחבריו ממושב מירון, הוא בכלל לא בטוח שהאורח החרדי מחפש בעיקר מיטה להניח את הראש. "מצאתי זלזול במגזר שלנו, כאילו הוא לא מבין או שזה מה שמספיק לו והחלטתי, כעיקרון, שאני אראה שאפשר גם אחרת".

"אני חושב שהציבור שלנו ראוי וזכאי לקבל הרבה יותר ממה שהוא מקבל בדרך כלל. בדיוק בשביל זה בניתי צימרים ברמה הגבוהה ביותר, שמיועדים אך ורק לציבור שלנו. שאורח יכול לבוא ולנפוש ברמה גבוהה, תוך ידיעה שקרש החיתוך שיש לו במטבח הוא באמת פרווה ושהמיקרוגל הוא בשרי. שהמקום בו הוא נמצא מקפיד על קלה כחמורה".

במבט ראשוני זה אולי נשמע כמו פרסומת כשרק הטלפון להזמנות חסר, אך מי שמכיר את כהן יודע כמה הדברים זורמים בעורקיו. "אם אני אראה, כמו שהיה פה פעם, שמגיעה לפה משפחה חילונית, אני פשוט אפנה אותה למקום אחר. אצלי אף אחד לא יחלל שבת או יפעיל ג'קוזי גם כשאף אחד לא רואה. גם אם זה אומר להישאר ריק בשבת ברגע האחרון ולהפסיד, כביכול, כמה אלפי שקלים. יש עקרונות וערכים שגדלתי עליהם שבכלל לא עולים לדיון או גורמים לי לצער שאחרי".

כשאני מעמת את כהן עם סוגיית המחיר. הוא בכלל לא בטוח שאצלו יקר יותר. "התחרות העיקרית שלי היא מול מושב מירון, ונקודת הפתיחה שלי נמוכה יותר, בגלל שאני רחוק יותר מהציון. על זה אני מפצה באיכות הצימרים, כשהמחיר, פחות או יותר, זהה. אפשר לתת איכות גבוהה במחירים השווים לכל נפש".

את העדנה שעברה מירון בשנים האחרונות הוא מייחס לשתי הציפורים. "אפשר גם ליהנות מזיו הרשב"י ומשבת מיוחדת, וגם לנוח. שנים טענתי כאן ביישוב שאם נפתח את היישוב, זה יתגמל אותנו כלכלית בצורה משמעותית. ואכן, היום אדם בא, משנה אווירה, אך נשאר עם אותם עקרונות בסיסיים שהוא חי אתם בעיר. השבת כאן היא שבת, ומצד שני, יש את הפסטורליה, את הנוף והאוויר הנקי".

במשך כל השיחה שמתנהלת עם כהן נשמעים הדי התפוצצויות. נפילות, כמו שמאבחן כהן במיומנות של מי שעשה עשר שנים מחייו כנהג בדרום לבנון, במה ששווה כתבה נפרדת. כהן עזב את המקלט נטול הקליטה והאינפורמציה, כדי להתעדכן בנעשה בחוץ, כפי שהוא עושה בחופזה מתוך הממ"ד שבביתו. עוד כמה דקות הוא יחזור למקלט. אל האישה והילדים שהשאיר שם.

מה רצתם למקלט? מה רע בחדר הממוגן?

"עד לפני כמה שעות, היינו בחדר הממוגן, אבל הרגשתי שזהו. זה חדר קטן של 12 מטר, והילדים כבר לא היו מסוגלים יותר. הם היו מתוחים, עצבניים, צפופים. וזה הקרין גם עלינו. המקלט גדול יותר ומרווח יותר. ארזנו כמה דברים והלכנו במהירות למקלט. נראה איך זה יהיה שם".

רוב החברים שלך עזבו למרכז. נשארת לכבות את האור?

"אני משתדל להיות אדם ריאלי, אבל אין כבר לאן לברוח. חשבנו לעשות שבת בטבריה, והנה, נפלו קטיושות על טבריה. יוסי זליקוביץ' התקשר אליי מבני-ברק ושואל למה אני לא בא. בשביל מה לבוא לשם? המטורף בטח יזרוק טילים גם לשם עוד מעט. אין לאן לברוח".

"אל תשכח שגם הנסיעה עצמה היא מסוכנת. הכבישים הרי מועדים לפורענות. נסעתי בבוקר ל'אור הגנוז' כדי לקנות כמה דברים, ובסופרמרקט, שיכול להכיל איזה שלושת אלפים איש, אני נמצא לבד עם המוכר. והוא אומר לי 'קח את הבשר, הוא במילא ייזרק'. ולמי בדיוק יש לי לתת אותו? אף אחד לא נמצא כאן. אני מודה, המצב פה מפחיד. מפחיד מאוד".

כשברקע הבומים כמעט ולא מניחים, קשה שלא להסכים עם ההגדרה של כהן: המצב מפחיד, כמו גם העתיד, הפרנסה, החלומות. "זה שבשבת הייתי צריך להיות מלא ובסוף אף אחד לא בא, זו הבעיה הקטנה. הבעיה האמיתית היא החוזה שחתמתי לכל תקופת בין הזמנים. חתמתי על חוזה של 45 אלף ש"ח עם קבוצה של אמריקנים שלקחו את כל התקופה. את החוזה הזה אני יכול עכשיו לזרוק לפח".

"המזמין דווקא התקשר אליי. מדוכדך לא פחות ממני. 'לקחתי את הכול בחשבון, אבל לא את המצב הביטחוני', הוא אמר. מבחינה משפטית אני זכאי לקחת את המקדמה. ארבעת אלפים דולר, במקרה הזה. אבל ברור שאני הולך להחזיר לו כל פרוטה. זו בעיה שאני צריך להתמודד אתה. לא הוא".

מי בדיוק הולך לפצות אותך? עם מה אתה הולך עכשיו לשלם מכולת?

"קודם כול, אני מקווה שהקב"ה הולך לפצות אותי. אני לא סומך על בשר ודם. הקב"ה ידאג לי למימוש החוזה הזה. עם זאת, במשרד התיירות הכריזו על מצב חירום. אז אני מקווה שכשאוכיח להם שביטלו לי הזמנות קיימות בשל המצב, הם יפצו במשהו. ה' יעזור".

מתי נפל לך האסימון. מתי הבנת שאתם מתחילים לחוות אירוע בסדר גודל שלא הכרתם?

"ביום חמישי בבוקר עוד האמנתי שהכול יהיה בסדר, אבל בצהריים, אחרי עוד כמה טילים, הבנתי שהמצב קטסטרופלי. אני זוכר את מלחמת יום כיפור כילד בצפת, אני זוכר את מלחמת שלום הגליל, אבל כזו קטסטרופה לא הייתה מאז. כזה פחד. הייתי במשך שנים, כפי שאתה יודע, נהג ספארי. מכניס ומוציא חיילים מלבנון. סיכנתי את החיים שלי כמעט בכל יום, אבל הפחד היום גדול יותר. כשאתה בעורף, צריך להגן על המשפחה והילדים, הפחד הוא גדול. לא מרפה".

יש רגעים, הוא מודה, שעובר לו תסריט מה יקרה, חלילה וחס, אם תיפול כאן קטיושה. מעבר לתפילה על הנפש שלא יארע לה כלום, חלילה, יש גם את עניין הרכוש. הקטיושות מבעירות שריפות והצימרים יכולים בתוך שניות להפוך לערמת גחלים לוחשת. "סידרתי מטפים ליד הצימרים, מים, למקרה שכזה. זו גם אחת הסיבות שעברנו למקלט. גם הבית שלנו יכול להידלק בשניות. זה לא הפסיק להפחיד אותי".

קצת מצחיק לשאול אותך לגבי העתיד כשברקע הפיצוצים. אך בכל זאת.

"אני מאמין שבעזרת ה' יהיה טוב. בעל הבית השתגע, וכשהוא משתגע, המציאות יכולה להיות יותר טובה. בעל הבית זה אנחנו, שלא תבין אחרת. תמיד חששנו מה יהיה עם העורף, מה יהיה עם התיירות בצפון, ועכשיו בעל הבית הולך עם הראש בקיר. אבל זה הפתרון היחידי. זו השפה היחידה שהם מבינים. אנחנו השתגענו עכשיו, חבר'ה, ואתם הולכים לשלם את המחיר".

אתה גם משלם מחיר, עוזי. אתה יושב במקלט, הפרנסה שלך הלכה פייפן.

"בדיוק מהמקום הזה יש לי, כמי שנפגע בצורה קשה מהלחימה עכשיו, את הזכות לומר לבעל הבית שימשיך להשתגע. להשתגע עד שהעסק הזה ייגמר אחת ולתמיד. אין אלטרנטיבה. הביטחון הפיזי של משפחתי בכלל לא נמדד בכסף. אני מוכן לוותר על הרבה כסף ובלבד לדעת שנוכל לשבת בבטחה".

אפשר גם לשבת חודשיים במקלטים, אתה יודע.

"גם שלושה. אשתי ואני מורים במקצועם. אנחנו בחופש עכשיו. מוכנים ומזומנים להקדיש את כולנו לילדים שלנו ולאחרים שנמצאים במקלט. ונקווה שבעז"ה הקב"ה ידאג לעשות את העבודה בחוץ".

"אני יודע שאיבדנו את הקיץ הזה", הוא אומר בסיום השיחה. "שגם אם יחזור לכאן השקט בעוד שבוע, הטראומה תהדהד במשך שבועות רבים. אנשים יפחדו לבוא. אז מצד אחד, אתה אומר אוי ואבוי, כמה כסף שאני הולך להפסיד כאן. אך רגע אחרי זה, כשאתה שומע את הקטיושות נופלות לך ליד הבית, הכול מתגמד. אתה אומר: אלוקים, תשמור לי רק על המשפחה והילדים.

"תיאורטית, וכנראה שגם מעשית, הפסדתי החודש עשרות אלפי שקלים, אבל זה בכלל לא מדבר אליי. כי כשאתה שומע את הבום שמחלחל בתוך הגוף שלך, כשאתה יודע שהבום הזה הרג את הסבתא והנכד במירון והוא יכול היה להרוג אותך ואת כל המשפחה שלך באותה מידה - הנושא הכספי הופך להיות לא רלוונטי. מגוחך. לא מעניין. בכלל לא".
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
3 תגובות
1.
לשבת במירון ולקרוא שאתה בבני ברק...
כ"ד תמוז ה׳תשס״ו
נכון שהייתי בבני ברק בשבת שעברה, אך חזרתי למירון מיד בתחילת השבוע כדי להיות במקום ולדאוג שיהיה מניין בקבר הרשב"י.

בעת כתיבת השורות דלעיל ישבתי במירון ומכאן התראיינתי...

יוסי לאופר, מירון
2.
יוסי היקר
כ"ה תמוז ה׳תשס״ו
כולנו מצדיעים לך ,
יוסלה
3.
משפחת זליקוביץ
כ"ו תמוז ה׳תשס״ו
מראושני הצימריסטים במירון ומהיפים במירון.
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.