בראיון מיוחד ל-COL מספר הרב כספי את השתלשלות האירועים: "היום בבוקר כשהבנתי שהמצב אינו פשוט, כתבתי לרבי באמצעות ספרי 'אגרות-הקודש' ובעמוד בו פתחתי, היה כתוב על עניין בדיקת התפילין והמזוזות וברכה לרפואה קרובה. התקשרתי למשפחת החייל, אבל הועבר אלי מסר שהמשפחה אינה מעוניינת בשום אורחים. 'הם מסתגרים בבית והאווירה לא טובה', אמר אחד הידידים ששהה שם. לאחר תפילת שחרית, החלטתי שאני יוצא לביתו של החייל החטוף.

"ממש בהשגחה פרטית מופלאה, פגשתי ידיד שלי וסיפרתי לו על העניין והוא אמר לי שהוא מוכן לתרום תפילין חדשות לחייל. הלכתי לסופר סת"ם וקניתי תפילין. לאחר-מכן, פניתי לאחד המקורבים שלנו בבית-חב"ד ושאלתי אותו, האם הוא מכיר משפחה ממצפה-הילה, מקום מגורי המשפחה של החייל החטוף והוא ענה לי בחיוב ואף ביקש לנסוע עימי לבית המשפחה. כשהגענו ליישוב מצאנו אדם שהוא שכן וידיד של משפחת החייל והראה לנו בדיוק היכן הבית".

כלי התקשורת התעניינו

"כשהגענו לשם", ממשיך לספר הרב כספי, "זה היה בדיוק מתי שאב המשפחה יצא מהבית בכדי לתת תגובה ראשונה לכלי-התקשורת הרבים שצבאו על בפתח. נכנסתי לבית ואמרתי להם שאני מחב"ד ושהגעתי להתקין מזוזות. אם המשפחה, קיבלה אותנו בסבר פנים יפות. נכנסתי תחילה לחדר של החייל גלעד, שם התקנתי מזוזה, שמתי חת"ת, עליו כתבתי 'לברכה לגלעד, מחב"ד' והנחתי את שקית התפילין החדשה.

"לאחר-מכן התקנתי מזוזה בדלת הראשית. לפני הברכה, כולם נעמדו וכשסיימתי את הברכה כולם ענו 'אמן' בקול-רם. הייתה באוויר עוצמה רוחנית חזקה. אנשים אמרו את זה עם כל הלב והנשמה וזה היה ממש מעמד מרגש שלא אשכח. לפני שיצאתי, הנחתי תפילין לכמה מבני המשפחה.

"כשיצאתי מהבית, כל כלי-התקשורת עטו עלי ושאלו שאלות על המזוזה; רגשות המשפחה וכדומה והיה זה אירוע של קידוש שם ליובאוויטש באופן יוצא מן הכלל".