מאת: צוות כתבי COL

כל העושים דרכם בכביש המהיר מתל-אביב לירושלים, אינם יכולים שלא לראות מימין לנתיב נסיעתם את 'הבית האדום' בכפר-חב"ד, הלא הוא העתקו המדויק של '770' המפורסם – בו עבד הרבי את עבודתו הקדושה בחיים-חיותו, מתוכו ניצח על אלפי שליחיו ומוסדותיו, וממנו יצאה ויוצאת אורה לכל העולם כולו. זהו הבית שבמצוות הרבי ובהנחיתו נרשמה על חזיתו הכתובת: 'בית אגודת-חסידי-חב"ד – אוהל יוסף-יצחק ליובאוויטש'.

'הורתו' של הבניין הייתה ב'התערותא דלעילא', ו'לידתו' אף היא למעלה מדרך הטבע. כזכור, המהירות שבה הושלמה הקמת הבניין שברה שיאים – ארבעים ושלוש יממות!

על ביצוע המשימה הבלתי-שגרתית של השלמת הבניין בן שלוש הקומות העיליות וקומת המרתף הנוספת, בזמן קצר כל-כך, עמלו כשמונים פועלים שעבדו מסביב לשעון – לאור השמש ביום ולאורם של זרקורים בלילה. כל זאת, כדי לעמוד באתגר שהציב הרבי לוועד כפר-חב"ד בראשות ר' מנחם לרר, אותו הפקיד על המלאכה, בשיחה שנשא לרגל ל"ג בעומר של אותה שנה (תשמ"ו). הרבי ביקש לראות את הבית שעתיד לשאת את שמו של הרבי הקודם, כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, עומד על תילו עד י"ב בתמוז, חג הגאולה שלו ממאסרו בכלא הסובייטי.

נחלה לנשיא הדור

העניין כולו החל להתגלגל כשנה קודם לכן, עת הורה הרבי להקים בכפר-חב"ד "נחלה בארץ-הקודש לנשיא דורנו". בשלב ראשון מוקצה לכך מבנה זמני, כאשר הפנים נשואות לעבר בניין חדש שיוקם במיוחד לשם כך. עד מהרה מתקבלת החלטה ולפיה הבית שיקום, ייבנה כהעתק מדויק של מרכז חב"ד העולמי, הלוא הוא '770' המוכר לכול.

נבחר שטח, נורית אבן-פינה וטרקטורים מתחילים ביישור הקרקע. לקראת חג הפסח (תשמ"ו) עומד במקום שלד הבניין, שלד בלבד. ואז, בל"ג בעומר באה ההוראה להחיש את קצב הבנייה ולסיימה עד י"ב בתמוז – פרק זמן של פחות מחודשיים. איש מצוות הקבלנים, הארכיטקטים והפועלים בשטח אינו מבין כיצד אפשר לבצע משימה 'בלתי אפשרית' זו.

אבל רצונו הקדוש של הרבי פקודה היא לחסידים, המדביקים עד מהרה בלהטם את כל צוות הבנייה. בבת-אחת הופך המקום הומה וסואן. משאיות ומכוניות באות ויוצאות; עשרות פועלים עובדים בקדחתנות על הלבשת השלד בקירות, טיח, תאורה, אינסטלציה, חלונות, דלתות, מדרגות וכל השאר; הקבלנים אינם נותנים שינה לעפעפיהם; אנשי מקצוע עולים ויורדים בפיגומים – הולמים בפטישים, מסתתים, מתקינים וצובעים.

כדי לחקות במדויק את הלבנים האדומות של המודל המקורי, מוסב, למשך חודש, פס הייצור של מפעל לרעפים בדרום הארץ – לייצור הלבנים המיוחדות.

מעמד היסטורי

והנה קורה ה'נס': בערב שבת-קודש פרשת בלק, י"ב בתמוז, נשלמת המלאכה ובט"ו בתמוז נחנך הבניין. חנוכת-הבית, בהשתתפות רבבות בני-אדם ובראשם רבנים ואישי ציבור מהשורה הראשונה, משולבת עם חגיגת הבר-מצווה המסורתית שארגנו צעירי-אגודת-חב"ד ליתומי מערכות ישראל.

המעמד המרשים והמרגש מקבל משנה תוקף כאשר לפתע, כמו זרם חשמל באוויר, פורץ מתוך מערכת ההגברה קולו של הרבי הנושא בעצם רגעים אלה שיחת קודש בבית-מדרשו, מודל האב של הבניין הנחנך.

וכך, בין השאר, אומר הרבי: "ביום זה, ט"ו תמוז, היום שקיימא סיהרא דחודש הגאולה באשלמותא – מחנכים את 'בית אהלי יוסף-יצחק ליובאוויטש' בכפר-חב"ד. בכפר-חב"ד – מיסודו ובהנהלתו של בעל השמחה והגאולה – השתדלו ובנו בית, אשר, גם מראהו החיצוני, דומה, בכל הפרטים ופרטי-הפרטים, לבית שבו התגורר כ"ק מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו, בעל השמחה והגאולה, במשך עשר שנים, עשר השנים שחתמו את תקופת חייו בהיותו בחיים-חיותו בעלמא דין – הבית שנקרא בגימטריא ד'פרצת' – '770'"...

ההתייחסות המפתיעה של הרבי, בזמן אמיתי, מעוררת גלי התרגשות ומעצימה את התחושה הכללית כי אמנם מדובר במעמד היסטורי הקשור בבניין היסטורי.

את תכני הבית, קבע הרבי בעצמו. בהתאם לכך, משמש הבניין – בעל הצורה החריגה מאוד בנוף הכללי – מוקד לפעילות ענפה של הפצת יהדות וחסידות.

לצד 'כולל' האברכים והספרייה הגדולה השוכנים בין כתלי הבית, בהוראתו המפורשת של הרבי, וכן מוסדות נוספים, מתקיימות בבניין הרצאות, התוועדויות והתכנסויות לרוב. וכמובן, המשרד הראשי של 'אגודת-חסידי-חב"ד בארץ הקודש ת"ו', שחברי הנהלתה בראשות יו"ר אגו"ח הרב יוסף-יצחק הכהן אהרונוב, מתכנסים בבניין לצורך דיונים וקבלת החלטות בנושאים שעל הפרק.

ישועות למעלה מהטבע

אלפי מבקרים מכל גוני החברה באים למקום כדי לראות, ללמוד, לשאת תפילה ולהתעורר בגעגועים.

מי שמקבלים את פני הבאים למקום הם מנהל בית אגו"ח, הרב מנחם-מענדל לאטר ועוזרו, הרב דניאל-צבי רוזנטאל. בפיו של הרב לאטר יש אין-ספור סיפורים על ההתעוררות העצומה הפוקדת את המבקרים בבואם לבניין ובמיוחד עם כניסתם ל'חדר הרבי'. התרגשות זו צפויה מעתה לגבור עשרת מונים, עם השלמת מלאכת השחזור המדויק של חדר הרבי המקורי, המכונה בפי חסידים 'גן-עדן העליון'.

"לפעמים אני מגשש בעדינות אצל המבקרים ומברר את סיבת בואם, ואז אני מקבל כל מיני תשובות", אומר הרב לאטר. "אחד אומר לי, 'אני נוסע בכביש המהיר ורואה תמיד את הבניין מרחוק, אז החלטתי לבוא פעם אחת ולראותו מקרוב'. לאדם כזה אני מספר על הרבי ועל מה שפעל ופועל למען עם ישראל והעולם כולו.

בדרך-כלל מי שבא פעם אחת, חוזר לביקורים נוספים, המהווים פתח להתחזקות בענייני יהדות. אחר עונה, 'יש לי בעיה רפואית מסוימת', או 'נקלעתי לצרה כלשהי'. אך רוב האנשים באים דווקא בנסיבות חיוביות ושמחות. שלוחים רבים כבר עשו לעצם נוהג של קבע להביא למקום את מקורביהם וילדיהם הנכנסים למצוות, כדי שיעלו לתורה במקום הקדוש והמיוחד הזה. אחרים רואים לעצמם זכות גדולה לערוך את ה'ווארט' שלהם, או את החופה במקום. רבים-רבים, מכל שכבות החברה, זכו לבקר אצל הרבי ב-770 והם באים לכאן כדי לעורר זכרונות.

"לאנשים שבאים עם מצוקות קשות ומצפים לישועה, אני אומר – 'אתם מבקשים מהקב"ה ישועה למעלה מהטבע, אז גם אתם צריכים להתעלות על עצמכם ולקבל עליכם משהו קשה בענייני תורה ומצוות'. לפני זמן מה הגיעו לביקור זוג מצרפת שאבי האישה חלה במחלה קשה. לאחר שנכנסנו ל'חדר הרבי', שם הם כתבו פ"נ וקראו פרקי תהילים, התישבנו לשוחח. השיחה הובילה לצורך לקבל עליהם החלטות טובות. ואמנם הבעל קיבל עליו ללכת בכל שבת לבית-הכנסת והאישה קיבלה על עצמה את עיקרי דיני 'טהרת המשפחה'.

את החלטותיהם העלו בני הזוג על הכתב והניחו את המכתב בתוך אחד מכרכי האיגרות-הקודש. באותם עמודים כותב הרבי על הצורך להעניק לילדים חינוך על טהרת הקודש. לאור זאת ניסיתי לברר איתם היכן לומדים בניהם. הם הביטו זה על זה וחייכו במבוכה. 'זהו נושא שנתון בוויכוח ארוך בינינו', אמר לבסוף הבעל. 'אשתי באה מבית מסורתי ומבקשת שבננו ילמד בבית-ספר יהודי. אבל אני דווקא התעקשתי שילמד בבית-ספר כללי שהלימודים בו ברמה גבוהה מאוד'. לחצתי עליהם בעדינות עד שלבסוף נענו לי גם בעניין זה והבטיחו להעביר את בנם למוסד חינוך יהודי.

"למחרת התקשרו אליי נרגשים וסיפרו לי כי כמה שעות לאחר שעזבו את '770', הגיעה אליהם תוצאה של בדיקת מעבדה אשר הוכיחה כי הבעיה נעלמה כלא הייתה!... סיכמתי איתם שכשיחזרו לצרפת, ייצרו קשר עם שליח הרבי בעירם. ואכן מאז נשמר הקשר בין בני הזוג לבין השליח בעיר, והם נתונים בהתקדמות מתמדת בכל הנוגע לשמירת תורה ומצוות. הם כמובן עמדו בדיבורם והעבירו את בנם לבית-הספר של חב"ד".

לנצל את השפע

לצד המבקרים היחידים שמגיעים באופן אישי וספונטאני, פוקדות את המקום גם הרבה מאוד קבוצות מאורגנות. רק בשבועות האחרונים באו לביקור ולסיור במקום, תלמידי 'מכון-אבשלום ללימודי ארץ-ישראל', תלמידי המכינה הקדם-צבאית בתל-אביב, קבוצה גדולה של חיילים ועוד.

לשם כך הקים הרב לאטר מערך של מרצים מנוסים שביניהם אפשר לפגוש את הרב מנחם ברוד, הרב מאיר מארק, הרב נפתלי ליפסקר, הרב טוביה בולטון והרב חיים פרוס. זהות המרצה ותוכן ההרצאה מותאמים לכל קבוצה וקבוצה בהתאם לאופייה.

בתי-ספר של חב"ד מכל רחבי הארץ מביאים את תלמידיהם ל'770' כדי להפוך את הסיפורים על חצר הרבי למוחשיים יותר. אך לא רק תלמידי מוסדות חב"ד באים. זה לא כבר ביקרו במקום תלמידי 'חדר' של גור, שביקשו ללמוד על הקשרים בין חצר ליובאוויטש לבית גור.

ב'יומי דפגרא' כדוגמת י' בשבט, י"א בניסן וג' בתמוז – פתוח 'חדר הרבי' למבקרים, לאורך כל שעות היום. בימים שכאלה משמש המקום מוקד משיכה להמוני חסידים ו'עמך ישראל' הבאים ללמוד מתורתו של בעל היום, להתפלל, לכתוב פ"נ ולשולחו אל הציון הקדוש.

מנהל בית אגו"ח, הרב לאטר, קורא לשלוחי הרבי די בכל אתר ואתר, "לנצל את השפע העצום של קדושה והתקשרות לרבי, שאפשר לשאוב מבית מיוחד זה, ולהביא למקום מקורבים רבים ככל האפשר. הדברים אמורים במיוחד עתה, כאשר אפשר להיכנס לחדר, להיזכר בחוויות אישיות מהעבר, כמו גם לראות את החדר הקדוש, שיהודים מכל העולם נשאו אליו עיניהם במשך כיובל שנים, החדר שבו ניצבו חסידים חלים ורועדים, רק הם והרבי ב'יחידות'".