מאת כתב COL בפילדלפיה
צילומים: ג'ון קאסוויי עבור COL

ההתארגנות האבגית באחת הפינות שיקפה אולי יותר מכל את ההתקהלות כולה ביום שלישי האחרון. בסוף אירוע ג' תמוז שנערך באולם היוקרתי "קריסטל טי רום" בפילדלפיה, גברים וצעירים סרו לצד, אילתרו סידורים והתפללו ערבית. החולפים במסדרון לא הופתעו, וכמה אף הצטרפו.

המקרם של המתפללים העיד גם על אופי הפעילות החוצה גבולות ועדות. היה שם ילד חב"די עם קובץ 'מנחה מעריב' בידיו, אדם שמנמן חבוש חולצה LA אדומה, ליטאי עם מגבעת וזקן מקוצץ, מבוגר עם שערות מלבינות שדומה לאיש עסקים מכובד, ונראה גם ישראלי צעיר במכנסי ג'ינס.

לפני יותר מארבעים שנה, הרבי שלח שלוחים לפילדלפיה ומאז נפתחו 25 בתי-חב"ד בעיר ובאזור. 27 זוגות שלוחים מפעילים אותם. אחדים כבר נמצאים בשיא, ואחרים רק מתחילים. המשותף להם הוא המטרה והמשלח.

"אני תמיד אומר כי ליובאוויטש היא הסיפור הכי לא ידוע בעולם ובקהילה היהודית", אמר דיק פוקס, איש נדל"ן מצליח שזכה לקירובים מהרבי. לבוש בכיפה לבנה, הוא עומד זקוף מול הקהל בקוקטייל שהקדים את האירוע הגדול. שלוחים ותומכיהם הגדולים שוחחו ונשנשו ברחבה סגורה, מוצפת באור יום מהתקרה הפתוחה עם ספות ועצי דקלים מסביב.

הרב עם השיער האדום

פוקס, מי שייסד יחד עם מקס פישר המנוח את הקואליציה היהודית רפובליקנית ואחד היהודים הנכבדים של פילדלפיה, הוסיף כי הוא אומר את דבריו "לא כליובאוויטשר, אלא כאחד שגדל כחילוני. עשיתי בר-מצווה וביקרנו בבית-הכנסת אולם לא הייתי מעורב. עד שיום אחד פגשתי ברכבת רב נפלא עם שיער אדום. זה היה הרב אייב שם-טוב שהציג בפני את ליובאוויטש ואת משנת הרבי".

האמן גארי ערלבאום, שהציג את פוקס לקהל הסגור, אמר כי "השלוחים ודיק פוקס הם שניהם גיבורים יהודיים וגיבורים של יהודים".

פוקס הוסיף: "בכל מדינה יש חב"ד שלוחים. הם לא מנסים לעשות אתכם חסידים, אלא להחזיר אותנו ליהדות. אין עוד קבוצה ואין עוד דת בעולם עם עשייה בהיקף כזה. לא רק בקרב הקהילה היהודית אלא בעולם".

את התוכנית הקצרה בקוקטייל מנחה הרב אריה ויינשטיין, השליח בפרבר ניוטאון. הוא מזמין את השליח הרב לוי וובר הפועל עם הישראלים בפילדלפיה לשאת ברכת המזון.

הרצאות למבוגרים וקוסם לילדים

את אירוע ג' תמוז, השלוחים בפילדלפיה מקיימים במשותף מידי שנה מאז היום המר בשנת תשנ"ד. הקהילה היהודית כבר יודעת ומוכנה לאירוע השנתי, גם בזכות הפרסום בעיתונות ובמקומות ציבוריים. הם יודעים שמובטח להם ערב עיוני ואיכותי שייתן להם היבט נוסף על הרבי ופועלו, ויותר מכך – המסר שמתאים לכל אחד.

בירכתי האולם הגדול של ה"קריסטל טי רום" במרכז העיר מוצב תערוכת מידע על השירותים והפעילויות שבתי-חב"ד המקומיים מציגים לציבור הרחב. לנשים מוצע קבוצות לימוד, אירועים חברתיים, 'וומן סירקל', תוכנית הדלקת נרות. לצעירים: מחנות קיץ, היברו סקול, גני ילדים, שיעורי בר-מצווה ומועדוני בת-מצווה, תוכנית להמחשת חגי ישראל בשם 'ליוינג לגאסי'. למבוגרים: סניף JLI המכון ללימודי יהדות, כיתות לקריאת עברית, הכנה לנישואין, ביקורי בית, הרצאות בצהריים לעסקים. והרשימה, כצפוי, נמשכת.

קהל המונה יותר מאלף איש מוצא את מקומם בשורות הכסאות. ל-70 הילדים והילדות מאורגן במקביל אירוע נפרד המלמד אותם, בדרכם, על היום ג' תמוז ואישיותו של הרבי. הם מדביקים תמונה של הרבי על מסגרת עץ ומציירים לבבות ועיגולים מסביב, אומרים 12 פסוקים ומקשיבים לסיפור מסקרן. גם קוסם יופיע בפניהם.

הרב לוי אזימוב, שליח חב"ד בניו-ברונזוויק בניו-ג'רזי הגיע במיוחד עבור זה. "רציתי שהילדים ירגישו ג' תמוז", הוא מספר לאחר שעה נסיעה.

המגע האישי הוא המפתח להצלחה

בקדמת האולם שלט גדול עם תמונה של הרבי בטלית על רקע יומן ה'רשימות' שכתב, מופיע הכיתוב "המסר הניצחי של הרבי". המנחה הרב מענדל בענדט, שליח חב"ד בפוקנוס, פותח בדברי הקדמה ומזמין את השליח הרב זלמן ליפסקר, מנהל הועדה לדוברי עברית חב"ד להקריא את פרק התהילים של הרבי. הרב ליפסקר מוסיף דברי ברכה קצרים ומאחל לביאת הגאולה ושלום אמיתי בארץ-ישראל.

הדובר הראשון הוא הרב אברהם שם-טוב, השליח הראשי לפילדלפיה המכהן כיו"ר אגודת-חסידי-חב"ד העולמית, ארגון-הגג של ליובאוויטש שהרבי הפקיד בידיו. "הוא דוגמא חיה של משנת הרבי ומי שהנהיג את התפתחות חב"ד כאן בעיר", המנחה מכריז.

"נאספנו כאן הערב כמשפחה אחת", הרב שם-טוב פותח וממקד את דבריו בנושא הזה כשהוא עומד מאחורי דוכן נואמים רחב מעץ כהה ולצידיו עמודים גבוהים בצבע זהב. "רבים שואלים מדוע ליובאוויטש מצליחה גם איפה שאחרים ניסו ולא הצליחו. מהו הסוד?"

"זה נכון שיש לנו אלפים שמשתתפים באירועים ובפעולות של חב"ד, אולם המגע האישי הוא המפתח. משקיעים בכל אחד ואחד באופן פרטי ואישי. בעוד שאצל אחרים הכלל הוא המטרה, אנו עובדים עם היחיד. הצבא של הרבי הוכיח שלא צריך לחפש מקומות כדי למצוא יהודי. אין יהודי שאינו בהישג יד. אין יהודי out of reach. האנשים שנוכחים כאן הם הסוד של שרידת המורשת והעם היהודי.

"לעיתים, אנחנו כל כך שקועים בעבר ומודאגים מהעתיד, כך שאנו שוכחים את ההווה. לרבי היה מסר ניצחי. ומסר ניצחי זה לא משהו שנשאר להרבה זמן, אלא משהו שלא מושפע מהזמן. Timeless. המסר של הרבי מונח בידיים שלנו ובידינו הפוטנציאל האדיר לעשות שינוי. לצלוח את העבר הגלורי ולהשפיע על  העתיד המדאיג".

הדשא של השכן...

הנואם אורח של האירוע הוא הרב מענדל ליפסקר, השליח הראשי לדרום-אפריקה. לפני שבוע הוא היה בארה"ב ובשבוע הקרוב הוא יחזור שוב לאירוע ג' תמוז בוושינגטון, ומגלה לקהל כי ההשתתפות באירוע בפילדלפיה לא קסמה לו, במיוחד לאחר 14 שעות טיסה.

"אבל הרב שם-טוב מאוד משכנע וכיו"ר אני חייב להקשיב להוראות שלו". הרב ליפסקר הוא חבר בועד הפועל של אגודת-חסידי-חב"ד העולמית. "הרב שם-טוב ואשתו הם גם השדכנים שלי ושל רעייתי מאשי ולכן אני חייב את זה לפילדלפיה".

בשפה קולחת, הרב ליפסקר פותח את דבריו במשל משעשע:

אדם נסע ברחוב ורואה בצד שני ילדים שוכבים על הדשא ולועסים. הוא עוצר מיד את רכבו ושואל אותם על התנהגותם. הם עונים לו: אנחנו רעבים. 'זה לא טוב. תיכנסו אלי ולרכב וניסע לבית שלי ושם תאכלו', ההוא אומר להם. הם מסרבים ומסבירים כי שאר בני המשפחה גם נמצאים כאן ואוכלים דשא. 'אין בעיה', ההוא מיד עונה. 'אני אביא לכאן אוטובוס אפילו שיסיע אתכם. אין סיבה שתאכלו כאן בעוד שאצלי בחצר הדשא נערם בגובה שלוש מטר.

הקהל נהנה, והרב ליפסקר מיהר להסביר "שלפעמים, כמה שנתכוון לטוב האינטרס הפרטי שלנו יהיה מעורב. גם אם זה יהיה מעשי חסד וצדקה, אנו נחשוב איך זה ישפיע לטובתינו. בחב"ד לומדים שיש גם משהו אינטרס טהור, אמיתי וקדוש.

"המילים 'לשנות את העולם' מתגלגל בקלות על הלשון, אולם הרבי באמת עשה זאת ומדהים לחשוב איך הוא עשה זאת: הוא לקח אנשים ונשים רגילים כמונו, והכניס בנו את הרצון והאחריות לנסוע לכל העולם ולרצות לעשות שינוי".

חששות מהאפרטהייד

הרב ליפסקר שגדל בילדותו בטורונטו וניו-יורק, סיפר כי לפני שיצא לשליחות ליוהנסבורג הוא ידע על דרום-אפריקה משתי מקורות בלבד. "אני חושב לפעמים מה הניע אותי ללכת למקום כה רחוק, עד שהרבי תיאר את המדינה כ'מרחקים'. מזכירו של הרבי, הרב חמ"א חודקוב נתן לי דיווח שאיש משרד החינוך בישראל כתב על הקהילות היהודיות לאחר ביקור בדרום-אפריקה. מה שהפתיע אותי היה כמה ארגונים יהודיים כבר קיימים שם.

"החומר השני היה לי על המדינה היה ספרו של אלן דריי "חברה מאוד מוזרה" – לא במובן הביזארי אלא על מקום שיכולים לחיות בו כל מיני תרבויות וגזעים. היו האפריקאנים, הפורטוגזים, היוונים, האנגלים, וכמובן השחורים.

"הקהילה היהודית חיה בגן עדן. הם הצליחו בעסקים והיה העילית של החברה. היה אז 120 אלף יהודים בדרום-אפריקה, ואם היו שואלים תושב כמה יהודים גרים במדינה, ההוא היה כנראה עונה: איזה 5 מיליון. הם לא רצו להצטרף לגויים והיה להם את המפגשים והמועדונים הפתוחים רק ליהודים. הם גם היו מאוד ציונים ואהבו את בית-הכנסת. אנשים דיברו על איפה 'יבלו בפסח או בראש-השנה'.

"זה היה בשנת 1972, ושאלתי את אשתי מה נעשה שם ואיך נתחיל. בשנת 1976 עם פרוץ המרד סווטו של השחורים נגד שלטון האפרטהייד, התחלנו לתכנן איך עובדים עם קהילה שנכנסת למשבר וסכנה. כולם הרגישו ש'המקום הולך להתפוצץ'. אנשים דיברו על טבח, הרס והגירה המונית. היו שטענו כי זימבבואה השכנה היא מדינת העתיד של אפריקה, ויש לעבור להקים שם קהילה יהודית.

"שאלתי את הרבי מה המסר ליהודים ולתושבים. הרבי ענה שיהיה עתיד טוב למדינה וליהודים. ואנשים סירבו להאמין. 'איך הוא יכול להגיד משהו מנוגד למציאות', אמרו. הסוף הולך וקרב".

איפה יותר בטוח? בצבא או בקמפוס

הקהל ישב מרותק שעה קלה לנאומו של הרב ליפסקר שהמשיך לספר איך הרבי הציל את יהדות דרום-אפריקה ואף המדינה כולה. אחדים זכרו כי לפני מספר שנים, באירוע ג' תמוז בפילדלפיה, חתן פרס נובל והסופר היהודי הנודע אלי ויזל הצהיר כי הוא טעה. "בנושא דרום-אפריקה, הרבי צדק ואנחנו טעינו", הוא הודה אז.

הרב ליפסקר סיפר כי באותם ימים הוא השתתף בסימפוזיון יחד עם עוד שני רבנים שדנו ב'מצב'. "הרב הראשון אמר שעל כולם לעזוב מיד את המדינה. השני היה נייטלארי ואמר שההחלטה בידי כל אחד ושהוא לא יכול להחליט לכולם. ואני אמרתי לקהל: תעשו לעצמם טובה ואל תעשו טעות. המקום הזה הוא ברכה.

"מישהו מהכיסאות האחוריים בקהל נענד ושאל אותי איך אני מסוגל להגיד דבר כזה", הרב ליפסקר משחזר. "עניתי לו, ואין לי מושג מאיפה לקחתי את התעוזה: אני מבטיח לך שהבן שלך יהיה יותר בטוח בצבא הדרום-אפריקני מאשר בקמפוס אוניברסיטאי בארה"ב.

"שנים אחר-כך, יהודי עוצר אותי ושואל אם אני מזהה אותו. עניתי שלא. הוא סיפר: אני הבנאדם שענית לו בסימפוזיון ההוא. בסופו של דבר הוא היגר לארה"ב עם המשפחה. הוא רואה את שני הבנים שלו לא יותר מפעמיים בשנה, ואחד מהם נשוי לגוייה. הוא אמר שהוא מתחרט בכל יום שלא הקשיב אז לדעתו של הרבי".

הרב ליפסקר הוסיף לספר: "באותו זמן גם נכנסתי ל'יחידות' לרבי עם איש עסקים דרום-אפריקני. הוא שאל את הרבי בענייני עסקיו והרבי המליץ לו להרחיב את השקעותיו בעולם. ההוא היה בעסקי הבנקאות, ובאותם ימים הממשלה הדרום-אפריקני הערימה קשיים על סחר בדולרים ואיש העסקים הזה הבין כי הרבי מייעץ לו לעזוב את עסקיו בדרום-אפריקה. כשנכנסתי למחרת לבדי ל'יחידות', הרבי ביקש ממני להבהיר לאיש העסקים כי הבסיס של עסקיו חייב להישאר בדרום-אפריקה, ואדרבה, זה יעזור לו ביחסים מול הממשל המקומי.

בסוף שנות השבעים, הרב ליפסקר נערך לפתיחת בית-ספר יהודי ומנהיגי הקהילה היהודית הביעו התנגדות. "אז הם פנו לרבי 'מאחורי הגב שלי' והסבירו כי מדובר בקהילה מתדלדלת עם משאבים מעטים. הרבי השיב להם במכתב בן שני דפים: אני לא חושב שהמצב הוא אכן כך. ואפילו אם כן, התפקיד שלכם הוא לוודא שזה לא יישאר כך. מעניין לציין כי לאחר שנתיים גם הקהילה הקימה בית-ספר נוסף. אני לא יודע אם הם שלחו מכתב התנצלות לרבי".

"הרבי הבין את האירועים ואת העולם. כולם ברחו כמו מספינה טובעת אבל הרבי עמד איתן ולימד אותנו שלא משלימים את מציאות. זה אפשרי ואנחנו יכולים לשנות ולא חשוב מהם האתגרים", הרב ליפסקר מסיים את נאומו והקהל נעמד מיד על רגליו ומריעים לו כפיים. הוקרה לרבי ושליחו שעמדו בהצלחה מול האתגרים. יהודי דרום-אפריקה אמנם מעטים יותר במספרם, אולם מקיימים חיי קהילה מלאים ועשירים.

סרט איכפתי

לקראת סיום, על מסכי ענק מוקרן וידיאו של הרבי. אנשים מתיישרים בכיסאותיהם כדי לראות את התרגום הסימולטני באנגלית לדברי הרבי. רבים מהנוכחים למדו וקראו את תורת הרבי, והם שמחים לשמוע את קולו ולראות את דמותו הקדושה. "ואהבת לרעך כמוך זה בפשטות", הרבי אומר.

הקהל ממשיך לשבת כדי לצפות בסרט וידיאו שהופק במיוחד עבור האירוע. "מורשת האור – השפעת הרבי בעולם", צולם בחודשים האחרונים באירועי ובתי-חב"ד ברחבי פילדלפיה. מארק ערלבאום, במאי יהודי מתחיל שהתקרב לחב"ד ומגדל זקן נאה, יחד הצלם סטיב בלקוביץ' ואנשיו ראיינו שלוחים ומקורבים ותיעדו את הפעולות המגוונות.

"חב"ד לא מסתכלת על מה שנעשה, אלא על מה שצריך לעשות", הקריין קורא על רקע מפת העיר ונקודות המאירות את מיקומם של 27 השלוחים.

כל שליח מציג פעולה אחרת: 13 בתי-כנסת חב"ד, גני ילדים, היברו סקול עבור מספר קהלים (באנגלית, עברית ורוסית), ליוינג לגאסי על חגי ישראל לילדים, 7 קמפוסים, רשת שיעורי תורה למבוגרים, מפגשי אנשי עסקים יהודים, מועדוני נוער, מסיבות לחגים, מזון לאלפיים בתים, מעגל הידידות לילדים מוגבלים, ייעוץ נפשי נגד התאבדות וסמים, ביקורים ב-7 בתי רפואה ובתי אבות.

צוות הצילום גם ביקור בעיר לאנקסטר, השוכנת שעתיים נסיעה ברכב מפילדלפיה. ברחובות שם נראים סוסים ורכבות. "כשרואים כאן אדם עם זקן, לא בטוח שמדובר ביהודי חרדי", השליח הרב אלעזר גרין צוטט בסרט. ששואלים אותו איזה פעילות הוא מארגן בעיר, הרב גרין עונה: 'יש לנו קצת מהכל'. בגלל כמות היהודים הקטנה, הוא מקיים פעילויות בכמות מצומצת שנחשבת להצלחה ברמה המקומית: 6 ילדים בהיברו סקול, 10 הורים בתוכנית 'מאמי אנד מי'.

הקריין מביא את לאנקסטר כדוגמא ומסיים: "לרבי היה איכפת מכל אחד, וגם לשלוחים".