השיטה הייחודית שפיתחתי אומרת, שכאשר אני מגיע לעיירה מסוימת, ובכניסה אני רואה שלט ענק של שם העיירה, אני יודע ששם העיירה הוא כפי השלט שבכניסה. לדוגמה: בכניסה לעיירה ליוזנא, מקום לידתו של רבינו הזקן, יש שלט ענק "ליוזנא", כפי שאפשר לראות בצילום דלעיל. לפי השיטה "הייחודית", השלט בכניסה לאתר כלשהו מורה שכאן הוא המקום המופיע על השלט. ולכן השלט של ליוזנא נמצא בכניסה לליוזנא.

והגם שאי-אפשר לסמוך לגמרי על השלט, כי הרי יתכן שבמשך השנים, מאז שעזב רבינו הזקן את העיירה, נתקנאו תושבי העיירה קאליסק הסמוכה, באנשי ליוזנא, גנבו את השלט "ליוזנא", וקבעו אותו בכניסה של קאליסק. לכן כדי למנוע תקלה כזאת, אני עוצר במרכז העיירה ושואל עוברים ושבים לשם המקום בו אני נמצא. אם הם אומרים שאני נמצא בליוזנא, או אז אני קובע ש-95% שהמקום הזה הוא ליוזנא.

זאת השיטה הייחודית שפיתחתי בשנים האחרונות.

"המעיין הלבן":

נאמן לאותה שיטה נפלאה, הגעתי לליוזנא, ושאלתי עוברים ושבים, האם הם יודעים היכן נמצא "המעיין הלבן". כי הרי המעיין צריך להיות בסביבות ליוזנא. אחד מזקני ליוזנא הצטרף אלי והוביל אותי בכביש ההולך לדוברומיסל, לתוך קרחת יער, בו נמצא יישוב קטן בן עשרה בתים ישנים, ובסמוך לו מעיין, הנקרא בפי התושבים בשם "המעיין הלבן". כך ידעתי שכאן הוא "המעיין הלבן", אותו גילה רבינו הזקן. למרות שיתכן ש"המעיין הלבן" האותנטי, נמצא במקום אחר, והמעיין כאן, שמו המקורי הוא "המעיין השחור", ותושבי המקום נתקנאו במעיין הלבן האמיתי, שכידוע מימיו הפכו למי מרפא, ונתנו למעיין השחור את השם "המעיין הלבן" – אבל זאת אפשרות קלושה.

לאור הנ"ל, לא התאפקתי, הוצאתי את מצלמתי וצילמתי את "המעיין הלבן".

אבל דבר אחד חשוב לי להודיע לכלולת אנ"ש והתמימים שיחיו: לפני שתחל נהירה המונית ל"מעיין הלבן", לצורכי מרפא או לצרכים אחרים, הריני להבהיר, שלקחתי דגימה מאותם מי מעיין והעברתי אותה למכון לבדיקת "מי מרפא" שבמכון ויצמן למדע, כדי לבדוק האם יש באותם מים תכונות מרפא, כפי שהיו בימי רבינו הזקן. עדיין לא קבלתי את התוצאות. לכשיגיעו נפרסם על כך הודעה מפורטת...

גם היו ששאלו איזה עניין יש לבקר ב"מעיין הלבן", ובמקום לידתו של רבינו הזקן. האמת היא שגם אני לא יודע מה העניין בזה. רק זאת אני יודע, שלפי המובא בשיחותיו ורשימותיו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כנראה שיש בכל זאת "איזה עניין" בביקור במקום הזה. בשיחות קיץ ת"ש מצאתי כתוב:

"על פי הוראותיו של רבינו הזקן, מבקר הצמח צדק בכל המקומות בהם נולד רבינו הזקן, התחנך וחי עד חתונתו. לפי ציוויו של רבינו הזקן הוא נוסע לליאזנא לבקר את אחוזתו של רבי ברוך – אביו של רבינו הזקן – שם גדל רבינו הזקן".

בספר המאמרים תש"ט מובאת רשימה מאדמו"ר הריי"צ, בה הוא מספר בשמו של אדמו"ר מוהר"ש, שאדמו"ר האמצעי לקח את נכדו ר' ברוך שלום בן הצ"צ לבקר בחווה של ר' ברוך ובמעיין הלבן. מאוחר יותר לקח הרב"ש את אחיו אדמו"ר מוהר"ש לבקר באותם מקומות.


מקום מנוחתה של הרבנית דבורה לאה:

הוא הדבר באשר למקום מנוחתה של הרבנית הצדקנית דבורה לאה, אם הצ"צ, שמסרה נפשה עבור אביה רבינו הזקן. כשהגענו לליוזנא, שאלנו כמה זקנים היכן הוא בית העלמין היהודי הישן, שלפני מלחמת העולם. הזקנים הובילו אותנו למקום מסוים ואמרו שכאן היה בית העלמין היהודי הישן, ובמקום הזה רצחו הנאצים ימ"ש את יהודי ליוזנא. המסקנה המתבקשת היא, שכאן הוא מקום מנוחתה של הרבנית דבורה לאה. כי הרי זהו בית העלמין היהודי היחיד באותה עיירה קטנה.

המבצר הפטרופאבלי:

גם בית הסוהר בו ישב רבינו הזקן, שנקרא אז "פטרופאבלסקי-קרעפוסט", נקרא גם היום בשם זה. היו כאלה שטענו שבנין בית הסוהר שבו ישב רבינו הזקן נהרס בימי הצמח צדק. אבל הדבר אינו מתקבל על דעת חסיד חב"ד, כי הרי רבותינו נשיאינו מספרים שאדמו"ר הריי"צ ביקר במקום, ואח"כ שאלו אביו אדמו"ר הרש"ב: "האם יש שם מקום בגשמיות לשלושה אנשים, הבעש"ט, הרב המגיד ורבינו הזקן". ואם הבניין נהרס בימי הצ"צ, באיזה בניין ביקר אדמו"ר הריי"צ?

בית הכנסת בו היה אדמו"ר האמצעי:

לפני מספר שנים שמעתי מר' צמח גורביץ,' שבקולוניה "נהר-טוב" שליד חרסון, ששמה הרוסי הוא ברזנוגובטיה, עמד (בזמנו של ר' צמח) על תלו בניין בית הכנסת בו שהה אדמו"ר האמצעי בעת ביקורו בקולוניות בשנת תקע"ז. כל תושבי הקולוניה ידעו, שבניין בית הכנסת ברחוב הראשי של הקולוניה, הוא בית כנסת קדוש. מאוחר יותר בעת ביקורי באותה קולוניה הראו לי תושבי המקום את אותו בית כנסת ישן. את הבניין הזה צילמתי לסרט "מסע אל תולדות חב"ד".

יתכן שמאז שעזב ר' צמח את הקולוניה נהרס ביהכנ"ס הנ"ל ונבנה במקומו בית כנסת חדש. אבל הדבר לא מתקבל על הדעת, כי אחרי שר' צמח עזב את המקום כבר לא בנו שם בתי כנסת, בנו שם דברים אחרים לגמרי... (את סיפור ביהכנ"ס הזה, אפשר לשמוע מזקן התמימים י.מ. קז'מינסקי, או אצל המשפיע ר' מנחם מענדל גורביץ בכפ"ח).

ביתו של אדמו"ר הריי"צ בפטרבורג:

או ניקח למשל את ביתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בלנינגרד (פטרבורג). אדמו"ר הריי"צ כותב שהמאסר בשנת תרפ"ז היה בביתו שברח' מאחוויה 22. אמנם יתכן שעיריית לנינגרד החליפה את שמות הרחובות, ומחווייה של תרפ"ז הוא כיום רחוב פושקין. אבל גם יתכן שהוא אותו רחוב ממש. ולכן כשהגעתי למחוויה 22 שלפתי את המצלמה וצילמתי.

וכפי שהשיטה עבדה במקומות שהזכרתי לעיל, כך עבדה השיטה בכל יתר עשרות המקומות הקשורים לתולדות חב"ד שצולמו בסרט, שכולם, קרוב לוודאי, הם אתרים אמיתיים ואותנטיים.

ואם ארעה תקלה על ידי וצילמתי בנין שאינו קשור בתולדות חב"ד והצגתי אותו כאילו הוא קשור לחב"ד, וגרמתי נזק חמור לאלפי החסידים שצפו בסרט, בכך ששזפו עיניהם בבניין שאינו קשור לתולדות חב"ד – אני סמוך ובטוח שהקב"ה, הטוב והמיטיב יכפר, ימחול ויסלח לי על העוון "הנורא" הזה, ומקבל אני על עצמי שלא להכשיל להבא את כללות אנ"ש והתמימים בעוונות חמורים כאלו...ובא לציון גואל...