ילדים ב-COL: חג השבועות

פָּרָשַׁת נָשׂא
הַאִם כְּבָר הִזְדַּמֵּן לָכֶם פַּעַם לַעֲרֹךְ טִיּוּל בַּמִּדְבָּר? מְעַנְיֵן לָדַעַת מַהִי הַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל מִי שֶׁנִּמְצָא בַּמִּדְבָּר זְמַן רַב. בּוֹאוּ נְנַסֶּה לְהַאֲזִין לַדּוּ-שִׂיחַ הַמּוּבָא בְּפָנֵינוּ:
מִישָׁאֵל: שְׁמַע-נָא אָהֳלִיאָב, מָחָר יִהְיֶה לִי יוֹם הֻלֶּדֶת שֶׁל גִּיל עֶשֶׂר. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁכְּבָר עֶשֶׂר שָׁנִים אֲנִי צוֹעֵד בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל הַזֶּה... לִפְעָמִים, מְעַנְיֵן אוֹתִי אֵיךְ נִרְאִים הַחַיִּים בַּאֲרָצוֹת מְיֻשָּׁבוֹת. אַתָּה לֹא סַקְרָן לָדַעַת אֵיךְ חַיִּים כָּל הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם, בִּמְקוֹמוֹת יִשּׁוּב?
אָהֳלִיאָב: אַל דְּאָגָה מִישָׁאֵל יְדִידִי, בְּעֶזְרַת ה' עוֹד זְמַן לֹא-רַב נַגִּיעַ לָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, וְאָז נִחְיֶה בִּמְקוֹם הַיִּשּׁוּב הֲכִי נִפְלָא בָּעוֹלָם!
מִישָׁאֵל: וּבֵינְתַיִם, עַד שֶׁנַּגִּיעַ, הַאִם יֵשׁ לְדַעְתְּךָ אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת לַהֲלִיכָה שֶׁלָּנוּ בַּמִּדְבָּר?
אָהֳלִיאָב: בְּוַדַּאי שֶׁכֵּן! בְּדִיּוּק אֶתְמוֹל שָׁמַעְתִּי בְּשִׁעוּר תּוֹרָה, אֶת שַׂר הָאֲלָפִים ר' יוֹסֵף, מַסְבִּיר עַד כַּמָּה חֲשׁוּבָה הַהֲלִיכָה בַּמִּדְבָּר: הַמִּדְבָּר, הוּא מְקוֹר כּוֹחוֹת הַטֻּמְאָה, וְהִנֵּה בִּזְכוּתֵנוּ, וְגַם הַרְבֵּה בִּזְכוּת בְּנֵי לֵוִי שֶׁנִּמְנוּ לְבַדָּם, הֶעָנָן הוֹרֵג אֶת הַנְּחָשִׁים וְהָעַקְרַבִּים, וְהַמִּדְבָּר הוֹפֵךְ לִמְקוֹם יִשּׁוּב, לְמָקוֹם מְטֹהָר. תִּרְאֶה, חַיִּים בּוֹ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וּמִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם גְּדֵלִים דְּשָׁאִים וְאִילָנוֹת אֵין-סוֹף.
אָכֵן, לַהֲפֹךְ מִדְבָּר שׁוֹמֵם לִמְקוֹם יִשּׁוּב פּוֹרֵחַ, זוֹהִי מְשִׂימָה מְלֵאַת אֶתְגָּר. וְהַמְּשִׂימָה הַזּוֹ, לֹא נִסְתַּיְּמָה עִם הַגִּיעָם שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל. הַמְּשִׂימָה הַזּוֹ, קַיֶּמֶת גַּם הַיּוֹם...
מִיָּד בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, בָּהּ נָחֲתָה מִרְיָם בִּשְׂדֵה-הַתְּעוּפָה שֶׁל הָעִיר, בָּהּ עָתִיד בַּעֲלָהּ לִהְיוֹת הָרַב, הִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁהִגִּיעָה לְ'מִדְבָּר'. זֶה לֹא הָיָה 'מִדְבַּר שְׁמָמָה' בַּמּוּבָן הָרָגִיל, כִּי חֲנֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת הִצִּיעוּ בְּפָנֶיהָ כָּל טוּב, וּבְלִיל שֶׁל שָׂפוֹת וּפַרְצוּפִים חָלְפוּ מוּל פָּנֶיהָ. אֲבָל בִּשְׁבִילָהּ זֶה הָיָה 'מִדְבָּר', כִּי שׁוּם-דָּבָר יְהוּדִי, מַמָּשׁ כְּלוּם, לֹא הִמְתִּין לָהּ.
כֵּיצַד יְכוֹלָה מִרְיָם לֹא לְהִתְיָאֵשׁ מִן הַמַּצָּב הַ'מִּדְבָּרִי' שֶׁל אֶרֶץ שְׁלִיחוּתָהּ? הֲרֵי לִכְאוֹרָה הַכֹּל מִסָּבִיב כָּל-כָּךְ מְנֻכָּר וְרָחוֹק מִקְּדֻשָּׁה...
אֶלָּא שֶׁדְּבָרִים אֲחָדִים שֶׁלָּמְדָה מִרְיָם, מְחַזְּקִים אוֹתָהּ בִּרְגָעִים קָשִׁים. הִיא נִזְכֶּרֶת בְּשִׂיחַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָרַבִּי, בָּהּ הוּא מְעוֹדֵד אֶת כָּל הַנִּמְצָאִים בַּ'מִּדְבָּרוֹת', שֶׁשְּׁלִיחוּתָם תֻּכְתַּר בְּהַצְלָחָה, כְּפִי שֶׁכְּבָר נִסּוּ וְהִצְלִיחוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר צָעֲדוּ בַּמִּדְבָּר.
יְלָדִים חֲבִיבִים, הַאִם נִרְאֶה לָכֶם שֶׁלְּעִתִּים הַמִּדְבָּר יָכוֹל לִהְיוֹת, גַּם בְּתוֹךְ הָאָדָם, וְלֹא מִחוּץ לוֹ?
מוֹטִי מְאוֹד מִשְׁתַּדֵּל, לְהִתְקַדֵּם עוֹד וָעוֹד, לִלְמֹד יוֹתֵר שָׁעוֹת, לְהִתְפַּלֵּל יוֹתֵר בִּרְצִינוּת, לְהַקְפִּיד עַל כָּל הֲלָכָה וּמִנְהָג וְכוּ'. אֲבָל לְמוֹטִי קָשֶׁה! הוּא כְּבָר אֵינוֹ נַעַר צָעִיר, וְהֶרְגֵּלִים מִן הֶעָבָר שֶׁל כְּבֵדוּת וְעַצְלוּת מְאַיְּמִים לְהַכְנִיעַ אֶת שְׁאִיפוֹתָיו וּרְצוֹנוֹתָיו, מָה יִהְיֶה? לִפְעָמִים הוּא כִּמְעַט מִתְיָאֵשׁ, "אוּלַי פָּשׁוּט אֵין לִי סִכּוּי?" – הוּא חוֹשֵׁב. "אוּלַי אֲנִי מִן כָּזֶה 'מִדְבָּר', חֲסַר-חַיִּים וַחֲסַר-תִּקְוָה?" (חַס וְשָׁלוֹם).
הַאִם יֵשׁ לָנוּ מִלִּים לְעוֹדֵד בָּהֶן אֶת מוֹטִי? כֵּן בְּוַדַּאי, כִּי יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לַהֲפֹךְ אֶת הַמִּדְבָּר לִמְקוֹם יִשּׁוּב. וּלְעוֹלָם לֹא מְאֻחָר מִדַּי. אֶת הַהוֹכָחָה לָזֶה אָנוּ מוֹצְאִים בְּפָרָשָׁתֵנוּ: בְּנֵי לֵוִי הֵחֵלּוּ לְהִמָּנוֹת לַעֲבוֹדַת-הַקֹּדֶשׁ הַמְּיֻחֶדֶת וְהַנִּשְׂגֶּבֶת שֶׁלָּהֶם רַק בִּהְיוֹתָם בְּנֵי שְׁלֹשִׁים וּמַעְלָה! שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, כָּזֶה מַהְפָּךְ וְהִתְרוֹמְמוּת רוּחָנִית, הִצְלִיחוּ לַעֲשׂוֹת בְּבַת-אַחַת, אֲנָשִׁים שֶׁכְּבָר לְגַמְרֵי לֹא הָיוּ 'נְעָרִים צְעִירִים'.
גַּם מוֹטִי וְגַם כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּכָל שָׁלָב בַּחַיִּים, יָכוֹל לְהַחְלִיט לְהִתְגַּיֵּס וּלְהַצְלִיחַ, לַהֲפֹךְ אֶת הַמִּדְבָּר לְמָקוֹם פּוֹרֵחַ. כַּאֲשֶׁר כָּל יְהוּדִי יָבוֹא לְ"יַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְעָבְדוֹ", כְּפִי שֶׁעָשׂוּ הַלְּוִיִּים, מִיָּד יִנָּתֵן לוֹ כּוֹחַ וְסִיּוּעַ מִלְּמַעְלָה לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ.
הסיפור השבועי
קוֹלוֹת וּבְרָקִים
זֶה הָיָה זְמַן-מָה לְאַחַר פְּטִירַת הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין. אֶחָד מֵחֲסִידָיו, שֶׁכְּבָר הִתְקָרֵב לִגְבוּרוֹת, אִישׁ-צוּרָה, סָפוּג תּוֹרָה וַחֲסִידוּת וְעוֹבֵד ה' בִּמְסִירוּת, הִתְגּוֹרֵר בַּעֲיָרָה שֶׁרַבִּים מִבָּנֶיהָ נָהוּ אַחַר הַצַּדִּיק רַבִּי אוּרִי מִסְּטֶרְלִיסְק, הַמְּכֻנֶּה 'הַשָּׂרָף'. בֵּינֵיהֶם הָיוּ לֹא-מְעַט אַבְרֵכִים צְעִירִים, שֶׁהָיוּ קְשׁוּרִים בַּתְּחִלָּה אֶל 'הַחוֹזֶה' וְרַק לְאַחַר פְּטִירָתוֹ 'עָבְרוּ' לִסְּטֶרְלִיסְק.
הֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ, שֶׁהִסְתּוֹפֵף שָׁנִים רַבּוֹת בְּצִלּוֹ שֶׁל 'הַחוֹזֶה' וְהָיָה קָשׁוּר אֵלָיו בְּכָל נִימֵי נַפְשׁוֹ, הִתְקַשָּׁה לְהַשְׁלִים עִם פְּטִירַת רַבּוֹ וּבְוַדַּאי לֹא הָיָה מְסֻגָּל לַעֲבֹר לְמַנְהִיג חָדָשׁ. מִצַּד שֵׁנִי, בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיוּ חֲסִידִים שָׁבִים מִסְּטֶרְלִיסְק וּבְפִיהֶם סִפּוּרִים נִלְהָבִים עַל הַנַּעֲשֶׂה בַּחֲצַר רַבָּם, הָיָה לִבּוֹ יוֹקֵד מִקִּנְאָה. מַאֲבַק-אֵיתָנִים הִתְחוֹלֵל בְּנַפְשׁוֹ פְּנִימָה.
חַג-הַשָּׁבוּעוֹת הִתְקָרֵב וּבָא. תְּפִלָּתוֹ שֶׁל 'הַשָּׂרָף' גַּם בִּסְתָם יוֹם שֶׁל חוֹל הָיְתָה נִלְהֶבֶת וְסוֹעֶרֶת בִּמְיֻחָד. בְּאֵשׁ תְּפִלָּתוֹ הִצְלִיחַ לְהַבְעִיר אֶת לֵב כָּל מִי שֶׁנִּמְצָא בִּסְבִיבָתוֹ. קוֹלוֹת הַתְּפִלָּה שֶׁבָּקְעוּ וְעָלוּ מִבֵּית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל 'הַשָּׂרָף' נִשְׁמְעוּ לְמֵרָחוֹק. אִם בְּכָל הַשָּׁנָה כָּךְ, בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת עַל-אַחַת-כַּמָּה-וְכַמָּה. "הָ'אַקְדָמוּת' שֶׁל הָרַבִּי!", הָיוּ חֲסִידָיו מְסַפְּרִים בְּרֶטֶט; "עֲשֶׂרֶת-הַדִּבְּרוֹת שֶׁלּוֹ!", הִתְרַפְּקוּ בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת עֶרְגָּה.
יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי חַג-הַשָּׁבוּעוֹת, בְּעוֹד הַחֲסִידִים מִתְאַרְגְּנִים לַנְּסִיעָה לִסְּטֶרְלִיסְק, הִבְחִינוּ לְהַפְתָּעָתָם בֶּחָסִיד הַיָּשִׁישׁ הַמְּשָׂרֵךְ אֶת רַגְלָיו אַחֲרֵיהֶם. חִישׁ-מַהֵר פִּנּוּ לוֹ מָקוֹם נוֹחַ וּמְרֻוָּח בְּאַחַת הָעֲגָלוֹת שֶׁבַּשַּׁיָּרָה. הִצְטָרְפוּתוֹ הַמַּפְתִּיעָה שֶׁל הֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ, מִתַּלְמִידָיו הַמֻּבְהָקִים שֶׁל 'הַחוֹזֶה', עוֹרְרָה חֶדְוָה בְּלֵב הַחֲסִידִים הַצְּעִירִים.
גַּם בְּהַגִּיעוֹ לִסְּטֶרְלִיסְק זָכָה הֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ לְיַחַס מְיֻחָד שֶׁל חִבָּה וְכָבוֹד. הוּא קֻדַּם לְרֹאשׁ תּוֹר הַנִּכְנָסִים אֶל 'הַשָּׂרָף', לָתֵת לוֹ וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ בִּרְכַּת שָׁלוֹם. 'הַשָּׂרָף' קִבְּלוּ בִּמְאוֹר פָּנִים וְהֶחְלִיף עִמּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה וּבְרָכָה. הוּא לֹא שָׁאַל וְלֹא הֵעִיר דָּבָר עַל עֶצֶם בּוֹאוֹ שֶׁל הֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ לִסְּטֶרְלִיסְק, מָשָׁל אֵין זֶה אֶלָּא עִנְיָן רָגִיל וְטִבְעִי.
לֵיל הִתְקַדֵּשׁ הַחַג. הַתְּפִלָּה בְּבֵית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל 'הַשָּׂרָף' הִתְנַהֲלָה בִּתְחוּשָׁה עַזָּה שֶׁל הִתְרוֹמְמוּת-רוּחַ. כְּמוֹ קַבַּרְנִיט הַמֵּשִׁיט בְּיָד בּוֹטַחַת אֶת סְפִינָתוֹ בֵּין הַגַּלִּים, הִנְהִיג 'הַשָּׂרָף' אֶת הֲמוֹנֵי חֲסִידָיו, בְּבִטְחָה, עַל גַּלִּים גְּבוֹהִים שֶׁל שִׂמְחָה וְהִתְלַהֲבוּת. גַּם הֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ נִשְׁאַב אֶל תּוֹךְ הָאֲוִירָה הַכְּלָלִית.
אֲמִירַת הַ'תִּקּוּן' בְּמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה נֶעֶשְׂתָה אַף הִיא מִתּוֹךְ תְּחוּשָׁה חַמָּה וּלְבָבִית.
הַשַּׁחַר הִפְצִיעַ וְעִמּוֹ עָלָה גַּם הַמֶּתַח בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ. הַחֲסִידִים תָּפְסוּ מְקוֹמוֹת טוֹבִים, אִישׁ-אִישׁ כְּפִי יְכָלְתּוֹ, כְּדֵי לְהַשְׁקִיף מֵהֶם אֶל הַבִּימָה, שֶׁעָלֶיהָ יֹאמַר הָרַבִּי אֶת הָ'אַקְדָמוּת' וּמִשָּׁם יִקְרָא לְאַחַר מִכֵּן אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. הֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ הִתְכַּבֵּד לַעֲמֹד בְּאַחַד הַמְּקוֹמוֹת הַטּוֹבִים – בַּמַּעְגָּל הַקָּרוֹב בְּיוֹתֵר אֶל הָרַבִּי.
לְפֶתַע נִזְכַּר בְּרַבּוֹ 'הַחוֹזֶה' וּמַחֲשֶׁבֶת-חוּץ חָלְפָה בְּרֹאשׁוֹ – הַאֻמְנָם יִתְאַמְּתוּ תֵּאוּרֵיהֶם שֶׁל הַחֲסִידִים? הַאִם יַעֲמֹד 'הַשָּׂרָף' בַּצִּפִּיּוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁתָּלָה בּוֹ? מִיָּד סִלֵּק מֵעָלָיו מַחְשָׁבָה זוֹ. "שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם", גָּעַר בְּעַצְמוֹ, "וְכִי בָּאתָ לְכָאן כְּדֵי לִהְיוֹת צוֹפֶה מֵהַצַּד אוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה?!".
כְּכָל שֶׁהִתְקָרְבָה הַשָּׁעָה, גָּבְרוּ הַדֹּחַק וְהַצִּפִּיָּה. כְּשֶׁהִגִּיעַ וּבָא הָרֶגַע, הִשְׂתָּרְרָה בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ דְּמָמָה מֻחְלֶטֶת. אֶת הַמֶּתַח בָּאֲוִיר הָיָה אֶפְשָׁר לַחְתֹּךְ בְּסַכִּין. הֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ נִדְחָק בֵּין כֻּלָּם, פּוֹקֵחַ אֶת עֵינָיו, מַטָּה אֶת אָזְנָיו, מִתְאַמֵּץ לִקְלֹט וְלִסְפֹּג כָּל תְּנוּעָה וְכָל מִלָּה.
פּוֹתֵחַ 'הַשָּׂרָף' וְאוֹמֵר "אַקְדָמוּת מִלִּין וְשָׁרָיוּת שׁוּתָא, אַוְלָא שָׁקִילְנָא הַרְמָן וּרְשׁוּתָא"... אַךְ מָה זֹאת? הֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ מִלִּים. רְעָשִׁים שׁוֹמֵעַ הוּא, רְעָשִׁים גּוֹבְרִים וְהוֹלְכִים. וְהַקּוֹלוֹת מַחְרִישִׁים אֶת אָזְנָיו וּמְעַרְפְּלִים אֶת חוּשָׁיו. לְפֶתַע הוּא חָשׁ כְּמִין עִוָּרוֹן מַכֶּה בְּעֵינָיו. הַקּוֹלוֹת הָרוֹעֲמִים אֵינָם פּוֹסְקִים וְהוּא מַבִּיט סְבִיבוֹ כְּסוּמָא בָּאֲרֻבָּה.
"רָאוּי אֲנִי לְעֹנֶשׁ זֶה עַל שֶׁהִרְהַרְתִּי אַחַר הַצַּדִּיק וְחָשַׁבְתִּי מַחְשֶׁבֶת פִּגּוּל בָּרְגָעִים הַנִּשְׂגָּבִים בְּיוֹתֵר", הִלְקָה הַיָּשִׁישׁ אֶת עַצְמוֹ.
וְהִנֵּה זֶה פֶּלֶא, אַךְ סִיֵּם 'הַשָּׂרָף' אֶת סֵדֶר הָ'אַקְדָמוּת', בְּבַת-אַחַת שָׁקְטוּ הָרְעָשִׁים וּרְאִיָּתוֹ שֶׁל הֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ שָׁבָה אֵלָיו בִּמְלֹא צְלִילוּתָהּ. "מִכָּאן וְהָלְאָה לֹא אַבִּיט עוֹד אֶל תּוֹךְ עֵינֵי הַצַּדִּיק וְלֹא אֶבְחַן אוֹתוֹ", הֶחְלִיט הַחְלָטָה נְחוּשָׁה וְהִתְרַכֵּז בַּסִּדּוּר שֶׁבְּיָדָיו.
כַּעֲבֹר רֶגַע אוֹ שְׁנַיִם מַתְחִיל 'הַשָּׂרָף' לִקְרֹא בַּתּוֹרָה וּמַגִּיעַ לַעֲשֶׂרֶת-הַדִּבְּרוֹת: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי... וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹקִים... וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי... וַיְּדַבֵּר אֱלֹקִים אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר, אָנֹכִי ה' אֱלֹקֶיךָ...". פְּנֵי 'הַשָּׂרָף' לְהָבִים. קוֹלוֹ הָרָם מְהַדְהֵד בָּאֲוִיר וּמַרְעִיד אֶת כָּתְלֵי בֵּית-הַמִּדְרָשׁ. אַךְ אֵין עוֹד רְעָשִׁים, אֵין עִוְרוֹן עֵינַיִם וְאֵין עִרְפּוּל חוּשִׁים. לְרֶגַע רָוַח לֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ.
הַתְּפִלָּה הִסְתַּיְּמָה וְהַכֹּל עוֹבְרִים עַל פְּנֵי 'הַשָּׂרָף' לְאַחֵל לוֹ "חַג שָׂמֵחַ". כְּשֶׁהִגִּיעַ הֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ אֶל 'הַשָּׂרָף', נָעַץ בּוֹ זֶה מַבָּט חַד וְחוֹדֵר. "חַג שָׂמֵחַ!", אוֹמֵר 'הַשָּׂרָף' וּמַמְשִׁיךְ מִיָּד בִּשְׁאֵלָה: "מַדּוּעַ נִבְהַלְתָּ! כְּלוּם אֵינְךָ יוֹדֵעַ כִּי גַּם בְּמַעֲמַד הַר-סִינַי הֶחְרִידוּ קוֹלוֹת וּבְרָקִים אֶת הַיְּקוּם וְעָנָן כָּבֵד נָח עַל הָהָר, שֶׁעָשָׁן סָמִיךְ הִתַּמֵּר מִמֶּנּוּ, כַּעֲשַׁן הַכִּבְשָׁן, מִפְּנֵי ה' אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו?!"...
הִבִּיט הֶחָסִיד הַיָּשִׁישׁ בַּצַּדִּיק וְלֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מֵהֶלֶם וּמִתַּדְהֵמָה. הִמְשִׁיךְ 'הַשָּׂרָף' וְאָמַר: "לוּ הִשְׂכַּלְתָּ וְחָכַמְתָּ וְלֹא תָּשׁ כּוֹחֲךָ מֵהָרְעָשִׁים וּמִן הָעֲרָפֶל שֶׁאָפַף אוֹתְךָ, כִּי אָז אֶפְשָׁר שֶׁהָיִיתָ זוֹכֶה גַּם לִרְאוֹת בְּאוֹר קַבָּלַת הַתּוֹרָה... וְעַתָּה, חַג שָׂמֵחַ".
מבט לגאולה
הַחֲלוֹם שֶׁלִּי
שְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, כָּל הַיְּלָדִים עֲדַיִן יְשֵׁנִים, רַק אִמָּא מְכִינָה חֶרֶשׁ אֶת הַכְּרִיכִים בַּמִּטְבָּח. וּפִתְאוֹם, רַחַשׁ נִשְׁמָע בְּפֶתַח הַמִּטְבָּח, אִמָּא רוֹאָה אֶת שָׁאוּלִי עוֹמֵד, מְפַהֵק, עֵינָיו עֲדַיִן חֲצִי עֲצוּמוֹת.
"בֹּקֶר טוֹב" – הִיא מְקַדֶּמֶת אֶת פָּנָיו בִּבְרָכָה. "כְּבָר נָטַלְתָּ יָדַיִם?".
"כֵּן" – מֵשִׁיב שָׁאוּלִי, מִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא וּמְסַפֵּר: "חָלַמְתִּי חֲלוֹם מַדְהִים"...
אִמָּא מַטָּה אֹזֶן בַּהֲנָאָה. הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל שָׁאוּלִי הֵם תָּמִיד מְרַתְּקִים בְּאֹפֶן מְיֻחָד.
"חָלַמְתִּי, שֶׁאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ – גַּם סַבָּא וְסַבְתָּא וְכֻ-לָּ-ם, עוֹמְדִים לְיַד הַר יָפֶה מֻקָּף בִּפְרָחִים צִבְעוֹנִיִּים, וְכֻלָּנוּ יוֹדְעִים שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ הַר-סִינַי. וּפִתְאוֹם, ה' מַתְחִיל לְדַבֵּר אֵלֵינוּ. אֲנַחְנוּ לֹא רוֹאִים כְּלוּם, רַק אוֹר חָזָק וּמְסַנְוֵר, וְהַמִּלִּים כָּל-כָּךְ מְהַדְהֲדוֹת...
"וְאַתְּ יוֹדַעַת? הֵבַנְתִּי כָּל מִלָּה, וְהִרְגַּשְׁתִּי כָּזֹאת מִן שִׂמְחָה, הִתְרַגְּשׁוּת וְגַם פַּחַד גָּדוֹל... אֲנִי לֹא יָכוֹל לְהַסְבִּיר לָךְ... הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי נַעֲשֶׂה קָטָן-קָטָן, כִּמְעַט נִמְחָק לְגַמְרֵי... הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁעוֹד מְעַט יִשָּׁאֲרוּ רַק הָאוֹר וְהַקּוֹל הַגָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָם – וְזֶהוּ".
שָׁאוּלִי הִתְנַשֵּׁם בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְהִבִּיט בְּאִמָּא בְּצִפִּיָּה לִרְאוֹת אֵיךְ תָּגִיב.
"זֶה חֲלוֹם מְאוֹד יָפֶה" – לָחֲשָׁה אִמָּא. "אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁבֶּאֱמֶת כָּךְ הִרְגִּישׁוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהֵם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה. בֶּאֱמֶת נִשְׁמָתָם כִּמְעַט פָּרְחָה, כָּךְ כָּתוּב. אֶלָּא שֶׁאָז ה' הֶחְיָה אוֹתָם וְנָתַן לָהֶם כּוֹחוֹת מְיֻחָדִים לַעֲמֹד וְלִשְׁמֹעַ אֶת הַדְּבָרִים".
שָׁאוּלִי חָשַׁב רֶגַע וְאָז נֶאֱנַח וְאָמַר בְּעֵינַיִם חוֹלְמָנִיּוֹת: "חֲבָל שֶׁלֹּא נוֹלַדְתִּי בַּדּוֹר שֶׁקִּבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר-סִינַי. עַכְשָׁו אַחֲרֵי הַחֲלוֹם הַזֶּה, אֲנִי מֵבִין מָה הִפְסַדְנוּ... כָּזֹאת מִן הַרְגָּשָׁה, בָּטוּחַ לֹא יְכוֹלָה לִהְיוֹת לְאַף אֶחָד, אַף פַּעַם, מִשּׁוּם דָּבָר. אֲנִי מַמָּשׁ עָצוּב שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַרְגִּישׁ אֶת זֶה בֶּאֱמֶת, לֹא בַּחֲלוֹם".
אִמָּא הִתְבּוֹנְנָה בְּפָנָיו שֶׁל שָׁאוּלִי שֶׁלָּהּ, וּפִתְאוֹם נִזְכְּרָה בְּמַשֶּׁהוּ וְאָמְרָה בְּשִׂמְחָה: "אַל תִּדְאַג, אַתָּה דַּוְקָא כֵּן עוֹמֵד לְהַרְגִּישׁ, בְּדִיּוּק אֶת הַהַרְגָּשָׁה הַזֹּאת, בְּקָרוֹב מַמָּשׁ! כֵּן, כְּשֶׁמָּשִׁיחַ יָבוֹא, פִּתְאוֹם אוֹתוֹ אוֹר אֱלֹקִי יִתְגַּלֶּה בְּכָל הָעוֹלָם. הַאִם אַתָּה יָכוֹל לְדַמְיֵן מָה נַרְגִּישׁ אָז? לְפֶתַע יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת וְיֵעָלְמוּ כָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים וְהַטִּפְּשִׁיִּים. פִּתְאוֹם נַעֲמֹד כֻּלָּנוּ, מְרֻגָּשִׁים מְאוֹד-מְאוֹד, וְלֹא יְעַנְיֵן אוֹתָנוּ שׁוּם-דָּבָר, רַק דִּבְרֵי ה'!".
שָׁאוּלִי הִקְשִׁיב מֻקְסָם: "וְשׁוּב ה' יִתֵּן לָנוּ כּוֹחוֹת מְיֻחָדִים כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לַעֲמֹד וְלֹא תִּפְרַח נִשְׁמָתֵנוּ?".
"כֵּן" – עָנְתָה אִמָּא. "כָּתוּב שֶׁ'טַּל' הַתְּחִיָּה שֶׁנָּתַן ה' לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּהַר-סִינַי, כְּדֵי שֶׁיִּחְיוּ, הָיָה טְעִימָה מִתּוֹךְ הַ'טַּל תּוֹרָה' שֶׁנְּקַבֵּל אֲנַחְנוּ, בְּקָרוֹב מַמָּשׁ, כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַגְּאֻלָּה".
עֵינָיו שֶׁל שָׁאוּלִי נָצְצוּ: "וְאָז זֶה יִהְיֶה אֲמִתִּי לְגַמְרֵי, בִּכְלָל לֹא בַּחֲלוֹם" – הוּא סִכֵּם בְּאֹשֶׁר.
סיפורי חסידים
בִּרְכַּת כֹּהֵן
כַּאֲשֶׁר שְׁכֵנִי לְשֶׁעָבַר בָּא לְבַקֵּר בְּבֵיתֵנוּ, סִפֵּר לָנוּ בֵּין הַשְּׁאָר עַל בִּקּוּרוֹ אֵצֶל הָרַבִּי בִּ'יחִידוּת'.
בִּהְיוֹתוֹ כֹּהֵן הוֹרָה לוֹ הָרַבִּי לְבָרֵךְ אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁבִּרְכַּת כֹּהֵן מְמַהֶרֶת לְהִתְקַיֵּם. הָרַבִּי הוֹצִיא מַטְבֵּעַ מֵאַחַת הַמְּגֵרוֹת וְנָתַן לוֹ אוֹתָהּ, בְּאוֹמְרוֹ: "תֵּן לִיהוּדִים לְהַחְזִיק בְּמַטְבֵּעַ זוֹ, וּבָרֵךְ אוֹתָם!".
לְאַחַר הַ'יְּחִידוּת', כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל בַּמַּטְבֵּעַ שֶׁקִּבֵּל, רָאָה שֶׁהָיְתָה זוֹ מַטְבֵּעַ שֶׁל לִירָה אַחַת שֶׁכְּבָר יָצְאָה מִכְּלַל שִׁמּוּשׁ בַּיָּמִים הָהֵם, מֵאַחַר וְהֶחְלִיפוּ אֶת הַמַּטְבֵּעַ לִשְׁקָלִים. וּמֵאָז, הוּא נוֹתֵן לִיהוּדִים לְהַחְזִיק בַּמַּטְבֵּעַ וּמְבָרֵךְ אוֹתָם.
כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ שָׁאַלְתִּי: "אוּלַי הַמַּטְבֵּעַ כָּאן בִּרְשׁוּתְךָ?". – "בְּוַדַּאי", הֵשִׁיב. "אֲנִי תָּמִיד מַחְזִיק אוֹתָהּ בְּכִיסִי". בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְהַחְזִיק בַּמַּטְבֵּעַ, וְהוּא בֵּרֵךְ אוֹתִי: "שֶׁיִּשָּׁמַע קוֹלְךָ!".
לְאַחַר זְמַן, שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מַדּוּעַ בָּחַר בִּבְרָכָה זוֹ. הֵשִׁיב לִי הַשָּׁכֵן: "אֲנִי מְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה שֶׁעָלְתָה לִי רִאשׁוֹנָה בְּמַחְשַׁבְתִּי".
סִפַּרְתִּי לוֹ, שֶׁזְּמַן קָצָר לְאַחַר שֶׁקִּבַּלְתִּי אֶת הַבְּרָכָה, פָּנָה אֵלַי יְהוּדִי שֶׁהָיָה פָּעִיל בְּאַחַת מִמְּדִינוֹת אֵירוֹפָּה, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי לְסַיֵּעַ לוֹ בַּהֲכָנַת סִדְרָה שֶׁל קַלָּטוֹת עֲבוּר הַקְּהִלּוֹת הַמְּקוֹמִיּוֹת, מִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ אֶת שְׂפָתָם. אֶחָד מֵחֲבֵרַי פָּתַח בְּאוֹתוֹ זְמַן אֻלְפַּן הַקְלָטוֹת וְהָיָה זָקוּק לַעֲבוֹדָה כֵּיוָן שֶׁאֻלְפָּנוֹ טֶרֶם הִתְפַּרְסֵם. כָּךְ נוֹצַר שִׁתּוּף-פְּעֻלָּה שֶׁעֲדַיִן קַיָּם וְעַד כֹּה הֵנִיב 12 קַלָּטוֹת, בְּעִקָּר סִפּוּרֵי צַדִּיקִים בְּעִבְרִית לִילָדִים, שֶׁחֵלֶק נִכְבָּד מִמִּשְׁפְּחוֹת אֲנַ"שׁ מַכִּירִים וּמוֹקִירִים. כָּךְ הִתְקַיְּמָה בִּרְכַּת הַכֹּהֵן עִם הַמַּטְבֵּעַ שֶׁל הָרַבִּי: "שֶׁיִּשָּׁמַע קוֹלְךָ"...
