מערכת COL
|
יום כ"ז אייר ה׳תשס״ו
25.05.2006
על קוניאק ממי גבינת עכו"ם שמעתם?
הרבנות הראשית פירסמה השבוע חוברת המגדירה כלא כשרים את רוב המשקאות החריפים המיובאים ונמכרים בישראל ■ ברבנות הראשית אומרים כי גם הציבור שומר המצוות רוכש מוצרים שהם בעליל אסורים ■ "סוגים שונים של אלכוהול מיוצרים מיין, ומדובר הרי ב'סתם יינם'. מסיבה זו הקוניאק בחזקת 'לא כשר'. גם האלכוהול הנייטרלי מיוצר לעתים קרובות מ'מי גבינה', שהם כמובן חלב עכו"ם", אומר הרב אברהם קורזוך שהתמחה באופן פרטי בנושא, וקיבל את חסותה של הרבנות הראשית בראיון ל'משפחה' ■ לסיפור המלא
מאת שרה פרדס
את עוגת הגבינה והגלידות החלביות לחג השבועות הקרב ובא, תכינו מן הסתם מחלב ומוצריו, ולא מאלכוהול ומוצריו. ובכל זאת, ישנו מכנה משותף בין שני המוצרים הללו: שניהם המוצרים היחידים ברשתות השיווק הגדולות בארץ, שאינם כשרים.
עד כמה שזה נשמע מוזר, למרות שהציבור בארץ, כולל המסורתי ואפילו החילוני, מקפיד לקנות רק מוצרים כשרים, במשקאות חריפים אין כלל דרישה כזו. הדבר המוזר ואפילו החמור הרבה יותר הוא שגם הציבור הדתי אינו מוטרד מן העובדה שלרבים מן המשקאות החריפים המיובאים אין תעודת כשרות מוסמכת המוכרת בארץ, והם מוצרים אסורים בעליל, ולמרות זאת אנשים צורכים אותם!
"ישנם שלושה גורמים למצב שמותגים מפורסמים רבים הנקנים על ידי יהודים שומרי מצוות הם ללא תעודת כשרות כלשהי", אומר ל"משפחה" ר' חיים לסרי, מרכז בכיר במחלקת ייבוא ברבנות הראשית לישראל. "קודם כל, מדובר במסים גבוהים מאוד, בניגוד למוצרי מזון אחרים, מה שמייקר מאוד את עלות המוצר, וזאת ללא תוספת עלות ההכשר. כמעט כל המשקאות החריפים האיכותיים הנמכרים בארץ - מיובאים, שכן הציבור בארץ אינו צורך משקאות חריפים בכמות שתצדיק את ההשקעה בכשרותם. ואולם הסיבה המרכזית היא, שהציבור כלל אינו מודע לבעיתיות שיש במשקאות החריפים, וממילא אנשים קונים גם ללא הכשר, כך שאין על היבואנים לחץ צרכני שבשמו הם יכולים לדרוש מהיצרנים להכשיר את מוצריהם".
את הבעיה של חוסר המודעות הציבורית לנושא כשרות המשקאות החריפים, הן של הציבור הרחב והן של משגיחי הכשרות, מנסה לפתור הרב אברהם קורזוך, שהתמחה באופן פרטי בנושא, וקיבל את חסותה של הרבנות הראשית. לפני כשנתיים יצאה לאור המהדורה הראשונה של החוברת "המדריך לכשרות למשקאות החריפים", חוברת שפרסמה הרבנות, וחולקה למשגיחי הכשרות.
בימים אלו יוצאת המהדורה השנייה, עם עדכון של המותגים הכשרים. "החוברת מכילה שני חלקים", מספר ל"משפחה" הרב קורזוך. "החלק הראשון הוא עיוני, ומכיל דיונים הלכתיים שבסופם מתחלקים המשקאות לשמונה קבוצות עיקריות, כולל רשימות של חלק מהמותגים שאינם כשרים. החלק השני מהווה מעין "הלכה למעשה", ומכיל רשימות של מותגים מאושרים, כולל תמונות (החשובות מאוד בזיהוי המוצרים) וקודים שמקלים על הזיהוי.
קוניאק ממי גבינת עכו"ם
מהן הבעיות העיקריות במשקאות החריפים המיובאים?
"סוגים שונים של אלכוהול מיוצרים מיין, ומדובר הרי ב'סתם יינם'. מסיבה זו הקוניאק הוא בחזקת "לא כשר". גם האלכוהול הנייטרלי מיוצר לעתים קרובות מ"מי גבינה", שהם כמובן חלב עכו"ם. זאת חוץ מהעובדה שהמשקאות החריפים המיוצרים הללו הם חלביים! ישנו לדוגמה מפעל גדול בניו זילנד, שמיצר אלכוהול רק ממי גבינה. המוצרים שלו נמכרים גם למפעלים באירופה, וכאן המכשלה גדולה מאוד".
ולמרות זאת רבים וטובים, כדבריך, נכשלים בשתיית משקאות אסורים.
"יש מוצרים שכולם יודעים שהם בעייתיים ולכן לא צורכים אותם. יש משקאות שנחשבים כמותרים, אם כי גם בנושא הזה ישנן טעויות רבות, ויש תחום רחב מאוד, שהוא תחום אפור.
יבואנים רבים אינם מתמצאים בסוגים השונים ובבעיות הרבות, והם מייבאים את הבקבוקים הללו. לצערנו, הציבור הרחב, כולל החרדי, צורך אותם רק משום שאנשים ראו אצל חברים או אפילו יהודים ת"ח את המותגים הללו, בלי להתעמק ולנסות לברר האם הם באמת כשרים.
הרב קורזוך מביא לדוגמא מותגים כמו "צ'טנו" או "מרטיניק". "המותגים הללו הם בעלי כשרות מהודרת של הרב גרליק ממילאנו, הנמצא במקום בכל ימות השנה ומכיר את השפה ואת המנהלים. אך לא כל מוצר של 'צ'טנו' כשר, ולכן יש חשיבות רבה לזיהוי המוצרים הכשרים ולקודים הספציפיים של כל מוצר".
מהי הסיבה שהרבנות הראשית בישראל לא שולחת משגיחים למפעלים המייצרים משקאות חריפים, לפחות לכמה מהם?
"הרבנות הראשית אינה יוזמת מהלכים כאלו, על אף שמדובר בעבודה מבורכת ונחוצה. זאת מאחר שמדובר בעלות גבוהה מאוד, שהרבנות אינה יכולה לממן. לעתים יש אלכוהול שמיושן בחביות במשך כשתים עשרה שנה, וכמובן משגיח שיוצא לשבועיים לא יכול לקחת פרויקט כזה. לצורך זה נחוץ יבואן שיהיה מוכן לספוג את העלויות הגבוהות הכרוכות בכך".
ואיש עדיין לא פנה בהצעה כזו?
"לפני מספר שנים", נזכר הרב לסרי, "השקיע יבואן הון עתק על מנת לקבל הכשר לאחד מסוגי הוויסקי המשובחים ביותר, ג'וני ווקר. האיש הצליח לקבל הכשר מבד"צ מנצ'סטר, הנחשב כאחד מגופי הכשרות הרציניים בעולם, וסמל הכשרות שלהם התנוסס על הבקבוקים מפס הייצור הכשר.
היבואן שהשקיע כסף רב פנה למחלקת הייבוא ברבנות הראשית לישראל בבקשה לפרסם שיש "ג'וני ווקר" כשר ומומלץ, ואילו הסדרות האחרות אינן כשרות. להפתעתו, אמרו לו גורמים שונים ברבנות, שלמרות שמדובר במהלך חיובי לכל הדעות, הרבנות לא יכולה לפרסם על מוצרים שלא נבדקו שהם אינם כשרים!"
מה מותר ומה אסור
האם יש עדיפות למשגיחים מהארץ של הרבנות או של ועדי הכשרות הפרטיים על פני משגיחים בחו"ל?
"לא בהכרח", אומר הרב קורזוך, "דווקא בנושא הזה יש לעתים עדיפות של רב מקומי, המכיר את השפה, את המנהלים ואת נהלי הייצור, והוא נמצא במקום כל העת ויכול להשגיח מתחילת הייצור עד סופו, דבר שיכול לקחת מספר שנים. זה כמובן טוב יותר ממשגיח שלא מכיר את השפה, את נוהלי היצור ומגיע לזמן מוגבל. אולם כמובן, לכל השגחה יש כללים משלה, מה מותר ומה אסור, מה מהדרין ומה בכשרות רגילה, ולכן פעמים רבות ההכשרים בחו"ל לא מספקים".
ואם הרבנות אינה ממהרת להודיע שמוצרים מסוימים אינם כשרים, ניתן ללמוד מכך מה רב הקושי לקבל תעודת כשרות?
"בעשר השנים האחרונות נעשו מאמצים רבים מטעם הרבנות הראשית שלא להכניס מוצרים מיובאים לחנויות ולרשתות השיווק ללא תעודת כשרות", אומר ל"משפחה" ר' רפי יוחאי, מנהל מחלקת הונאה בכשרות ברבנות הראשית. "הבעיה היא שמשקאות חריפים הוגדרו כ'כשרים' או כ'בעייתיים' על ידי גופי כשרות ברבנויות בעולם, בדרך כלל על סמך העתקה משנים קודמות ועל חזקה שלא ברור מה מקורה. כאשר אנו באים ושואלים על סמך מה נקבע האם מוצר כשר או לא, ומי האחרון שבדק את הליכי הייצור, אנו רו אים שאין עם מי לדבר. מובן שגוף אחראי כרבנות לא יכול לסמוך על 'הוכחות' כאלו ולהכריז על מוצרים ככשרים על סמך הבנות מעין אלו.
מנגד, ר' יוסף זריצקי, מומחה לכשרות המזון, מסתייג מהקביעה הזו. "ישנם רבנים רבים שביקרו במפעלים, בדקו לעומק את הנושאים והוציאו תעודת כשרות. מדובר בעיקר בגופי כשרות בחו"ל, שם מתבצע עיקר הייצור: בד"צ לונדון, בד"צ מנצ'סטר, האו יו האמריקני וגופי כשרות מברזיל ואוסטרליה. אם ניקח לדוגמה את ה'דרמבואי' שהוא אחד מהמשקאות הפופולריים בעולם, או את ה'קירסאו', שזה גם אחד מהמותגים המובילים, שמעתי עדויות של רבנים מפורסמים מחו"ל שהיו במפעלים והעידו שהם כשרים".
האם לציבור הרחב יש מספיק כלים לדעת מה כשר ומה לא?
"ישנם מספר כללים ידועים", אומר זריצקי, "מקובל לומר שהייצור בסקוטלנד לא צריך הכשר, ואילו באירלנד ובארצות הברית לא ניתן לסמוך באופן אוטומטי. בכל מקרה, החוברת שהוציאה הרבנות היא בבחינת מורה נבוכים בתחום הזה. אולם הנושא של 'מודעות ציבורית' אינו תמיד מדד מדויק לבדוק אמינות. לדוגמה, רבים מבני עדות המזרח נמנעים מלצרוך את תוצרת היקבים בארץ, חוץ מכרמל מזרחי, בשל ההנחה שאין בהם רוב יין לפי דעת מרן ה"בית יוסף", אולם מידיעה אישית אני יכול לומר, שאין יקב בארץ שלא שם בבקבוקים כ 80-90- אחוז של יין, וזאת בשל
היבול המבורך של היין בארץ".
200 סוגי משקאות
ואם נחזור לנושא המשקאות החריפים, מה הצפי לעתיד, במצב רדום כזה, כאשר כח הקנייה אינו משחק תפקיד כמעט?
הרב חיים לסרי מקווה שאחד מוועדי הכשרות יהיה מוכן להשקיע כסף ומאמץ על מנת לפקח על ייצור המשקאות החריפים - על סוגים אחדים לכל הפחות. לא פחות חשוב מכך, שרשתות השיווק, העומדות תחת פיקוחם של משגיחים מטעם הרבנות המקומית, יורידו מהמדפים את כל המשקאות שכיום הם בחזקת לא כשרים. זאת בתנאי שהרבנויות המקומיות בעצמן יאמצו את הנחיות הרבנות הראשית בנושא.
לסרי מודאג מהעובדה שברשתות שיווק ישנם משגיחים הפועלים מטעם הרשת, וכאשר המשגיח מטעם הרבנות רוצה להוריד מוצרים שונים מהמדפים בשל בעיות כשרות, מתייצב נגדו המשגיח הממונה, שבשל מחויבותו לרשת שמממנת את משכורתו הוא לא מקבל את החלטת הרבנות. הדבר הזה גורם, כדבריו, למכשלות גדולות ברשתות השיווק, כאשר למרות שהרשת עומדת תחת פיקוח, נמכרים בה גם מוצרים שהם לחלוטין אינם כשרים.
"כיום, כל סניף מכובד של רשת שיווק מחזיק לכל הפחות כמאתיים סוגים של משקאות חריפים", אומר ר' רפי יוחאי. "אנו מקווים שהמודעות הציבורית לחשיבות הפיקוח על המוצרים הללו תגבר, יחד עם התמצאות טובה יותר של משגיחי הכשרות בנושא הזה, כך שהלחץ מחד גיסא והמודעות מאידך גיסא יגרמו ליבואנים להרים את הכפפה ולדאוג שיותר ויותר מוצרים יוכלו להיכנס ללא חשש לבתי ישראל".
גם הרב אברהם קורזוך מקווה שעם הגברת המודעות הציבורית של המשגיחים והצרכנים, בעיקר כלפי הסוגים שאינם כשרים, יחול מפנה בנושא. מצד אחד יפסיקו לצרוך את הסוגים הללו, ומנגד - הירידה במכירות שלהם תעודד את היבואנים לקיים פיקוח כשרותי הדוק ואמין יותר על סוגי המשקאות החריפים המיוצרים בעולם.
עוד בנושא:
• תגלית חמורה: ויסקי לא כשר
• ראיון: הרב מרדכי הסופר אוסר
• הרב ליווי מציג הוכחות להיתר
• הרב הכט: החביות אינן אוסרות
• הרב ירוסלבסקי: אפשר לשתות
• 'משפחה' על הסערה
• הרב פדווא: אין יסוד לאיסור
• ההבהרה של הרב פדווא
• חביות יין מספרד מוצעות למכירה
• ידיעות: ג'וני ווקר בעייתי
• הצופה: "אתר COL מתפוצץ מתגובות חסידים"
• ויסקי על שולחנו של הרב לנדא
• הרבנות הראשית נלחמת במשקאות החריפים
את עוגת הגבינה והגלידות החלביות לחג השבועות הקרב ובא, תכינו מן הסתם מחלב ומוצריו, ולא מאלכוהול ומוצריו. ובכל זאת, ישנו מכנה משותף בין שני המוצרים הללו: שניהם המוצרים היחידים ברשתות השיווק הגדולות בארץ, שאינם כשרים.
עד כמה שזה נשמע מוזר, למרות שהציבור בארץ, כולל המסורתי ואפילו החילוני, מקפיד לקנות רק מוצרים כשרים, במשקאות חריפים אין כלל דרישה כזו. הדבר המוזר ואפילו החמור הרבה יותר הוא שגם הציבור הדתי אינו מוטרד מן העובדה שלרבים מן המשקאות החריפים המיובאים אין תעודת כשרות מוסמכת המוכרת בארץ, והם מוצרים אסורים בעליל, ולמרות זאת אנשים צורכים אותם!
"ישנם שלושה גורמים למצב שמותגים מפורסמים רבים הנקנים על ידי יהודים שומרי מצוות הם ללא תעודת כשרות כלשהי", אומר ל"משפחה" ר' חיים לסרי, מרכז בכיר במחלקת ייבוא ברבנות הראשית לישראל. "קודם כל, מדובר במסים גבוהים מאוד, בניגוד למוצרי מזון אחרים, מה שמייקר מאוד את עלות המוצר, וזאת ללא תוספת עלות ההכשר. כמעט כל המשקאות החריפים האיכותיים הנמכרים בארץ - מיובאים, שכן הציבור בארץ אינו צורך משקאות חריפים בכמות שתצדיק את ההשקעה בכשרותם. ואולם הסיבה המרכזית היא, שהציבור כלל אינו מודע לבעיתיות שיש במשקאות החריפים, וממילא אנשים קונים גם ללא הכשר, כך שאין על היבואנים לחץ צרכני שבשמו הם יכולים לדרוש מהיצרנים להכשיר את מוצריהם".
את הבעיה של חוסר המודעות הציבורית לנושא כשרות המשקאות החריפים, הן של הציבור הרחב והן של משגיחי הכשרות, מנסה לפתור הרב אברהם קורזוך, שהתמחה באופן פרטי בנושא, וקיבל את חסותה של הרבנות הראשית. לפני כשנתיים יצאה לאור המהדורה הראשונה של החוברת "המדריך לכשרות למשקאות החריפים", חוברת שפרסמה הרבנות, וחולקה למשגיחי הכשרות.
בימים אלו יוצאת המהדורה השנייה, עם עדכון של המותגים הכשרים. "החוברת מכילה שני חלקים", מספר ל"משפחה" הרב קורזוך. "החלק הראשון הוא עיוני, ומכיל דיונים הלכתיים שבסופם מתחלקים המשקאות לשמונה קבוצות עיקריות, כולל רשימות של חלק מהמותגים שאינם כשרים. החלק השני מהווה מעין "הלכה למעשה", ומכיל רשימות של מותגים מאושרים, כולל תמונות (החשובות מאוד בזיהוי המוצרים) וקודים שמקלים על הזיהוי.
קוניאק ממי גבינת עכו"ם
מהן הבעיות העיקריות במשקאות החריפים המיובאים?
"סוגים שונים של אלכוהול מיוצרים מיין, ומדובר הרי ב'סתם יינם'. מסיבה זו הקוניאק הוא בחזקת "לא כשר". גם האלכוהול הנייטרלי מיוצר לעתים קרובות מ"מי גבינה", שהם כמובן חלב עכו"ם. זאת חוץ מהעובדה שהמשקאות החריפים המיוצרים הללו הם חלביים! ישנו לדוגמה מפעל גדול בניו זילנד, שמיצר אלכוהול רק ממי גבינה. המוצרים שלו נמכרים גם למפעלים באירופה, וכאן המכשלה גדולה מאוד".
ולמרות זאת רבים וטובים, כדבריך, נכשלים בשתיית משקאות אסורים.
"יש מוצרים שכולם יודעים שהם בעייתיים ולכן לא צורכים אותם. יש משקאות שנחשבים כמותרים, אם כי גם בנושא הזה ישנן טעויות רבות, ויש תחום רחב מאוד, שהוא תחום אפור.
יבואנים רבים אינם מתמצאים בסוגים השונים ובבעיות הרבות, והם מייבאים את הבקבוקים הללו. לצערנו, הציבור הרחב, כולל החרדי, צורך אותם רק משום שאנשים ראו אצל חברים או אפילו יהודים ת"ח את המותגים הללו, בלי להתעמק ולנסות לברר האם הם באמת כשרים.
הרב קורזוך מביא לדוגמא מותגים כמו "צ'טנו" או "מרטיניק". "המותגים הללו הם בעלי כשרות מהודרת של הרב גרליק ממילאנו, הנמצא במקום בכל ימות השנה ומכיר את השפה ואת המנהלים. אך לא כל מוצר של 'צ'טנו' כשר, ולכן יש חשיבות רבה לזיהוי המוצרים הכשרים ולקודים הספציפיים של כל מוצר".
מהי הסיבה שהרבנות הראשית בישראל לא שולחת משגיחים למפעלים המייצרים משקאות חריפים, לפחות לכמה מהם?
"הרבנות הראשית אינה יוזמת מהלכים כאלו, על אף שמדובר בעבודה מבורכת ונחוצה. זאת מאחר שמדובר בעלות גבוהה מאוד, שהרבנות אינה יכולה לממן. לעתים יש אלכוהול שמיושן בחביות במשך כשתים עשרה שנה, וכמובן משגיח שיוצא לשבועיים לא יכול לקחת פרויקט כזה. לצורך זה נחוץ יבואן שיהיה מוכן לספוג את העלויות הגבוהות הכרוכות בכך".
ואיש עדיין לא פנה בהצעה כזו?
"לפני מספר שנים", נזכר הרב לסרי, "השקיע יבואן הון עתק על מנת לקבל הכשר לאחד מסוגי הוויסקי המשובחים ביותר, ג'וני ווקר. האיש הצליח לקבל הכשר מבד"צ מנצ'סטר, הנחשב כאחד מגופי הכשרות הרציניים בעולם, וסמל הכשרות שלהם התנוסס על הבקבוקים מפס הייצור הכשר.
היבואן שהשקיע כסף רב פנה למחלקת הייבוא ברבנות הראשית לישראל בבקשה לפרסם שיש "ג'וני ווקר" כשר ומומלץ, ואילו הסדרות האחרות אינן כשרות. להפתעתו, אמרו לו גורמים שונים ברבנות, שלמרות שמדובר במהלך חיובי לכל הדעות, הרבנות לא יכולה לפרסם על מוצרים שלא נבדקו שהם אינם כשרים!"
מה מותר ומה אסור
האם יש עדיפות למשגיחים מהארץ של הרבנות או של ועדי הכשרות הפרטיים על פני משגיחים בחו"ל?
"לא בהכרח", אומר הרב קורזוך, "דווקא בנושא הזה יש לעתים עדיפות של רב מקומי, המכיר את השפה, את המנהלים ואת נהלי הייצור, והוא נמצא במקום כל העת ויכול להשגיח מתחילת הייצור עד סופו, דבר שיכול לקחת מספר שנים. זה כמובן טוב יותר ממשגיח שלא מכיר את השפה, את נוהלי היצור ומגיע לזמן מוגבל. אולם כמובן, לכל השגחה יש כללים משלה, מה מותר ומה אסור, מה מהדרין ומה בכשרות רגילה, ולכן פעמים רבות ההכשרים בחו"ל לא מספקים".
ואם הרבנות אינה ממהרת להודיע שמוצרים מסוימים אינם כשרים, ניתן ללמוד מכך מה רב הקושי לקבל תעודת כשרות?
"בעשר השנים האחרונות נעשו מאמצים רבים מטעם הרבנות הראשית שלא להכניס מוצרים מיובאים לחנויות ולרשתות השיווק ללא תעודת כשרות", אומר ל"משפחה" ר' רפי יוחאי, מנהל מחלקת הונאה בכשרות ברבנות הראשית. "הבעיה היא שמשקאות חריפים הוגדרו כ'כשרים' או כ'בעייתיים' על ידי גופי כשרות ברבנויות בעולם, בדרך כלל על סמך העתקה משנים קודמות ועל חזקה שלא ברור מה מקורה. כאשר אנו באים ושואלים על סמך מה נקבע האם מוצר כשר או לא, ומי האחרון שבדק את הליכי הייצור, אנו רו אים שאין עם מי לדבר. מובן שגוף אחראי כרבנות לא יכול לסמוך על 'הוכחות' כאלו ולהכריז על מוצרים ככשרים על סמך הבנות מעין אלו.
מנגד, ר' יוסף זריצקי, מומחה לכשרות המזון, מסתייג מהקביעה הזו. "ישנם רבנים רבים שביקרו במפעלים, בדקו לעומק את הנושאים והוציאו תעודת כשרות. מדובר בעיקר בגופי כשרות בחו"ל, שם מתבצע עיקר הייצור: בד"צ לונדון, בד"צ מנצ'סטר, האו יו האמריקני וגופי כשרות מברזיל ואוסטרליה. אם ניקח לדוגמה את ה'דרמבואי' שהוא אחד מהמשקאות הפופולריים בעולם, או את ה'קירסאו', שזה גם אחד מהמותגים המובילים, שמעתי עדויות של רבנים מפורסמים מחו"ל שהיו במפעלים והעידו שהם כשרים".
האם לציבור הרחב יש מספיק כלים לדעת מה כשר ומה לא?
"ישנם מספר כללים ידועים", אומר זריצקי, "מקובל לומר שהייצור בסקוטלנד לא צריך הכשר, ואילו באירלנד ובארצות הברית לא ניתן לסמוך באופן אוטומטי. בכל מקרה, החוברת שהוציאה הרבנות היא בבחינת מורה נבוכים בתחום הזה. אולם הנושא של 'מודעות ציבורית' אינו תמיד מדד מדויק לבדוק אמינות. לדוגמה, רבים מבני עדות המזרח נמנעים מלצרוך את תוצרת היקבים בארץ, חוץ מכרמל מזרחי, בשל ההנחה שאין בהם רוב יין לפי דעת מרן ה"בית יוסף", אולם מידיעה אישית אני יכול לומר, שאין יקב בארץ שלא שם בבקבוקים כ 80-90- אחוז של יין, וזאת בשל
היבול המבורך של היין בארץ".
200 סוגי משקאות
ואם נחזור לנושא המשקאות החריפים, מה הצפי לעתיד, במצב רדום כזה, כאשר כח הקנייה אינו משחק תפקיד כמעט?
הרב חיים לסרי מקווה שאחד מוועדי הכשרות יהיה מוכן להשקיע כסף ומאמץ על מנת לפקח על ייצור המשקאות החריפים - על סוגים אחדים לכל הפחות. לא פחות חשוב מכך, שרשתות השיווק, העומדות תחת פיקוחם של משגיחים מטעם הרבנות המקומית, יורידו מהמדפים את כל המשקאות שכיום הם בחזקת לא כשרים. זאת בתנאי שהרבנויות המקומיות בעצמן יאמצו את הנחיות הרבנות הראשית בנושא.
לסרי מודאג מהעובדה שברשתות שיווק ישנם משגיחים הפועלים מטעם הרשת, וכאשר המשגיח מטעם הרבנות רוצה להוריד מוצרים שונים מהמדפים בשל בעיות כשרות, מתייצב נגדו המשגיח הממונה, שבשל מחויבותו לרשת שמממנת את משכורתו הוא לא מקבל את החלטת הרבנות. הדבר הזה גורם, כדבריו, למכשלות גדולות ברשתות השיווק, כאשר למרות שהרשת עומדת תחת פיקוח, נמכרים בה גם מוצרים שהם לחלוטין אינם כשרים.
"כיום, כל סניף מכובד של רשת שיווק מחזיק לכל הפחות כמאתיים סוגים של משקאות חריפים", אומר ר' רפי יוחאי. "אנו מקווים שהמודעות הציבורית לחשיבות הפיקוח על המוצרים הללו תגבר, יחד עם התמצאות טובה יותר של משגיחי הכשרות בנושא הזה, כך שהלחץ מחד גיסא והמודעות מאידך גיסא יגרמו ליבואנים להרים את הכפפה ולדאוג שיותר ויותר מוצרים יוכלו להיכנס ללא חשש לבתי ישראל".
גם הרב אברהם קורזוך מקווה שעם הגברת המודעות הציבורית של המשגיחים והצרכנים, בעיקר כלפי הסוגים שאינם כשרים, יחול מפנה בנושא. מצד אחד יפסיקו לצרוך את הסוגים הללו, ומנגד - הירידה במכירות שלהם תעודד את היבואנים לקיים פיקוח כשרותי הדוק ואמין יותר על סוגי המשקאות החריפים המיוצרים בעולם.
עוד בנושא:
• תגלית חמורה: ויסקי לא כשר
• ראיון: הרב מרדכי הסופר אוסר
• הרב ליווי מציג הוכחות להיתר
• הרב הכט: החביות אינן אוסרות
• הרב ירוסלבסקי: אפשר לשתות
• 'משפחה' על הסערה
• הרב פדווא: אין יסוד לאיסור
• ההבהרה של הרב פדווא
• חביות יין מספרד מוצעות למכירה
• ידיעות: ג'וני ווקר בעייתי
• הצופה: "אתר COL מתפוצץ מתגובות חסידים"
• ויסקי על שולחנו של הרב לנדא
• הרבנות הראשית נלחמת במשקאות החריפים
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
4 תגובות
1.
ר יוסף זריצקי, מומחה לכשרות המזון????
כ"ח אייר ה׳תשס״ו
עם כל הכבוד. לר יוסף זריצקי, שהינו מומחה לכשרות המזון, הידיעות והבקיאות שלו בכשרות ללא ספק מרובות. ישנם מקומות אולמות בתי מלון שנותן את הכשרות שלו, אך על אנ"ש לדעת כי רמת הכשרות בפועל רחוקה מהידיעות והמומחיות ולא לרמת הכשרות של אנ"ש.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
כשרות מהודרת של הרב גרליק ממילאנו,
כ"ח אייר ה׳תשס״ו
אם יש ב"ה רב חבדי מקובל שיש לו מערכת כשרות שסומכים על זה רצוי וכדאי להגדיל ולתת כוח ולהפכו לכשרות בד"צ בסדר גודל עולמי. שיתן מענה למשקאות החריפים והיינות בחו"ל. ואולי גם בארה"ק.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
היכן אפשר להשיג את החוברת ???
כ"ח אייר ה׳תשס״ו
אנא פרסמו, היכן אפשר להשיג את החוברת . המהדורה החדשה או הישנה.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
בקשה והצדעה
כ"ח אייר ה׳תשס״ו
1.האם אפשר בבקשה לפרסם את הרשימה הנ"ל לתועלת הרבים? יש הרבה מאיתנו שפשוט לא בטוחים מה כן ומה לא לשים על השולחן בהתוועדות או שמחה בחודשים האחרונים.
2. לאתרכם שהעלה לאוויר את בעיית משקאות החריפים, ועל כולם עולה הרב לנדא ע"י הכתבה שר מוטי הסופר שלא נכנעו לפשרנים ולמחפשי היתרים ועומדים על המשמר ומזהירים שוב ושוב על בעיות בכשרות שאנשים כערכנו לא מודעים להם.
2. לאתרכם שהעלה לאוויר את בעיית משקאות החריפים, ועל כולם עולה הרב לנדא ע"י הכתבה שר מוטי הסופר שלא נכנעו לפשרנים ולמחפשי היתרים ועומדים על המשמר ומזהירים שוב ושוב על בעיות בכשרות שאנשים כערכנו לא מודעים להם.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
