מערכת COL | יום כ"ז אייר ה׳תשס״ו 25.05.2006

מיפקד אוכלסין ומשמעותו / שולחן שבת

מיפקד אוכלסין ומשמעותו. מהמיפקד ניתן כוח להתגבר על מחלוקות וליצור אחדות ואהבה ■ מבט לפרשת-השבוע, לפי מדרשי חז"ל, הקבלה והחסידות לאור תורת חב"ד מאת הרב יוסף קרסיק. המאמר - ב'כתבה המלאה'
מיפקד אוכלסין ומשמעותו  / שולחן שבת

שלושה מִיפקדים רציפים

בפרשתינו מצווה ה' לערוך "מפקד אוכלסין" לישראל, היה זה המפקד השלישי שנערך באותה שנה: המפקד הראשון נערך בט"ו בניסן עם היציאה ממצרים (כמסופר בפרשת בא, שמות יב, לז). כעבור שלושה חודשים, בי"ז תמוז, אחר חטא העגל והמגיפה שפרצה בעם בעקבותיו, נערך המפקד השני (ככתוב בסוף ספר שמות, פרק לח, כו). ולאחר הקמת המשכן - בא' בחודש אייר, נערך המפקד השלישי (ככתוב בפרשתנו, פרק א , מו).

וצריך להבין: 1) מדוע מדוע נערכו שלושה מפקדים (ניתן להבין את המנין השני שנערך אחר המגיפה, "כדי לידע מנין הנותרים" מהמגיפה, אבל מה הסיבה למנין השלישי, חודשים ספורים אחר-כך)? 2) בדרך-כלל עורכי המפקד הם פשוטי העם ולא ראשיו ומנהיגיו, ומדוע ציווה ה' שמיפקד זה יעשה על-ידי ראשי העם - "איש האלוקים" משה רבינו ו"הכהן הגדול" אהרון? 3) מה הצורך בכל הענין, הלא ה' יודע את מספר היהודים גם ללא שמשה ואהרון ימנו?

חז"ל אומרים שהמיפקד נעשה כדי להראות את חיבת ה' לישראל, ובלשון רש"י (במדבר, א,א) "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה", בגלל החיבה היתירה שהקב"ה מחבב את ישראל הוא מונה אותם וחוזר ומונה אותם, כי כל דבר חביב וחשוב מונים אותו אבל צריך להבין: מה הכוונה "כל שעה" הרי נערכו רק שלושה מיפקדים? ועוד, כאמור, הלא הקב"ה יודע את מנין בני ישראל גם ללא ספירת משה?

אחדות ושוויון

שינויים רבים בין בני אדם - בין צדיק לרשע, בין חכם לטיפש, בין עשיר לעני וכדומה, אבל כשעורכים מיפקד כולם שווים: הגדול שבגדולים הוא אחד והקטן שבקטנים אחד. בספירה לא מתייחסים למעלות ולאופי המיוחד של כל אדם, אלא לעצם החיים, ובזה כולם שווים, לכולם נפש חיים. גם חולה השוכב על ערש דווי וגם צעיר בריא וחזק, מאוחדים בכך שכולם "חיים" לכן כולם נמנים בספירה כאחד.

הפערים בין בני האדם הם חיצוניים בלבד, אבל בפנימיות, קיימת נקודה מאחדת בין כל האנושות - נקודת החיים. אכן קשה לחוש אותה בחיי היום יום, ומטבע העולם יש דרגות ומעמדות חברתיים, אבל באמת כל ההבדלים הם כאין ואפס לגבי המחאד והשווה שבכולם - עצם נקודת החיים.

אפילו בתחום הרוחני, שישנם פערים גדולים בין צדיקים גדולים לרשעים גמורים, קיים שוויון בין כולם, שלכולם נשמה קדושה, "חלק אלוקה ממעל ממש". לכן עשרה יהודים המתקבצים יחד הם "מנין" ו"עדה קדושה" ויכולים לומר "קדיש" "לקרוא בתורה" וכו', מבלי הבדל אם הם צדיקים או רשעים; תשעה צדיקים גמורים אינם מנין ועשרה יהודים פשוטים הם מנין! כי למרות ההבדלים הגדולים בכוחות הקדושה הנשמתיים רוחניים בין צדיק לרשע, עצם נקודת היהדות, הנשמה הקדושה, זהה בכולם.

את הכוח "לשכוח" את חילוקי המעמדות והדרגות, להתעלות מעליהם ולהסתכל על האמת הפנימית והשוויון בחיים ובעצם הנשמה, מקבלים מהמניין והמפקד שעשו במצוות הא-ל, רבן של ישראל והכהן הגדול!

שלושה מיפקדים

מדוע נערכו שלושה מפקדים ולא הספיק מפקד אחד? כי להגשמת רעיון האחדות בכל המצבים והרבדים צריכים שלושה שלבים:

1) ראשית יש להכיר בעצם העובדה שישנם נקודות מאחדות בין כולם - "עצם החיים" "נשמה קדושה". 2) בשלב השני כשמתגלים פערים שכליים ורגשיים, צריך להתגבר על הנטיה הטבעית ולא לגרום חילוקי דרגות ומעמדות. 3) בשלב השלישי צריך לגרום לכך שהשכל עצמו יבין בשוויון שבין כולם, שהוא עצמו יבין שלמרות הבדלי הרמות, באמת כולם שווים, כי כשם שגוף אינו יכול לתפקד ללא רגליים וידים, והוא נקרא גוף מושלם רק כשיש בו את כל האיברים והגידים, כך בעם ישראל למרות הפערים והדרגות, תקפידו של כל אחד הכרחי לכללות האומה, ורק בצירוף כולם - ישראל מגיעים לשלימותם.

לכן ציווה הקב"ה למנות את ישראל וליצור את גורם האחדות שלוש פעמים:

1) מיד ביציאתם ממצרים והפיכתם לעם ציווה למנות כדי לסמל שיסוד העם הוא באחדותו - "כולנו בני איש אחד נחנו". ראשי ומנהיגי הציבור צריכים לזכור שכשם שהקב"ה הוציא את כל ישראל בשווה ממצרים ואת כולם נשא "על כנפי נשרים" בצוותא, כך הם צריכים להתייחס לכל העם בשווה, ללא חילוקי מעמדות ודרגות. על כל אחד ואחד מהעם לדעת ולהכיר שהוא חבר חשוב בכלל הציבור.

2) לאחר מתן תורה נוצרו פערים בין לומדי התורה, הבין תלמידי החכמים לעמי הארץ, ולאחר חטא העגל נוצרו פערי דרגות בין הרשעים שחטאו, לצדיקים והתמימים שלא חטאו - אז נערך מיפקד נוסף, כדי לשוב וליצור אחדות גם כשקיימות תחושות כאלו.

3) לאחר בניית המשכן שנוצרו ההבדלים בין עובדי ה' והקרובים להיכל הקודש, הכהנים, לבין שאר העם, שהרי התורה עצמה קבעה מעמדות בעם - כהנים, לווים לישראלים - אבל ביחד עם זה צריכה להיות תחושת שוויון ואחדות מוחלטים. גם לדורי דורות, יש ליצור אחדות בין עובדי ה' לבין האנשים הפשוטים.

"מונה אותם כל שעה"

זה הפירוש מונה אותם כל שעה, שאין הכוונה למנין פיזי הנעשה כל הזמן ממש, אלא להשפעתו התמידית והנצחית של המנין, "כל שעה" היינו לדורי דורות - מנין שואבים כוח להתאחד ולחבר בין אנשים פחותים לנעלים - מהמנין שעשה משה רבינו בציווי ה', שגילה את הנקודה המאחדת והשווה בין כולם.

נסיים בדברי רבי לוי יצחק מבארדיטשוב (קדושת לוי, במדבר): נשמות ישראל הקדושות הם התורה, וישנם שישים רבוא נשמות כמנין אותיות התורה, לכן כשמשה רבינו מנה את השישים רבוא נשמות הוא בעצם למד את התורה.

מקורות - לקוטי שיחות חלק ג, לפרשתינו. חלק ח, עמוד 1. ועוד.

תגובות והערות-הארות יתקבלו בשמחה, למייל: [email protected]

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
1 תגובות
1.
איזה יפה!...
י' סיון ה׳תשס״ו
הציור
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.