ילדים ב-COL: פרשת במדבר
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת בַּמִּדְבָּר
בְּשַׁבָּת, אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לְכָל מָקוֹם – בָּרֶגֶל. אַךְ, הַאִם אָכֵן מֻתָּר לָנוּ לָלֶכֶת לְכָל מֶרְחָק שֶׁנֶּחְפַּץ?
בְּיוֹם שִׁשִּׁי בַּבֹּקֶר, בְּשׂוֹרָה מְשַׂמַּחַת פָּשְׁטָה בְּבֵית מִשְׁפַּחַת ש. אֲחוֹתָם הַגְּדוֹלָה יָלְדָה בֵּן בְּשָׁעָה טוֹבָה וּמֻצְלַחַת. וְהִנֵּה, הָגוּ הַבָּנִים רַעְיוֹן נוֹעָז: אוּלַי נֵלֵךְ לְבַקֵּר אֶת הַתִּינוֹק הֶחָדָשׁ בְּשַׁבָּת אַחַר-הַצָּהֳרַיִם. נִצְטַיֵּד בִּשְׁתִיָּה מְרֻבָּה, וְתוֹךְ שָׁעָה וָחֵצִי – שְׁעָתַיִם, נוּכַל לְהַגִּיעַ!
אַבָּא שׁוֹמֵעַ אֶת הַהַצָּעָה וּפוֹסֵק שֶׁאִי-אֶפְשָׁר. מַדּוּעַ? מִשּׁוּם 'תְּחוּם שַׁבָּת'. בֵּית-הָרְפוּאָה נִמְצָא מִחוּץ לָעִיר, בְּמֶרְחָק שֶׁל יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם אַמָּה. לָכֵן אָסוּר לָלֶכֶת לְשָׁם בְּשַׁבָּת.
עַכְשָׁו, כְּשֶׁאָנוּ יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לָלֶכֶת בְּשַׁבָּת, מִחוּץ לִ'תְחוּם הַשַּׁבָּת', הָבָה נִבְדֹּק, אֵיךְ מִתְיַחֶסֶת הַפָּרָשָׁה לִמְקוֹם חֲנִיָּתָם שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. הֲלוֹא הָיָה עֲלֵיהֶם לָלֶכֶת בְּוַדַּאי מֶרְחַקִּים אֲרֻכִּים, כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַ'מִּשְׁכָּן' בְּשַׁבָּת...
וְכָךְ הָיְתָה חֲנִיַּת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל-מוֹעֵד יַחֲנוּ". רַשִׁ"י מְפָרֵשׁ עַל הַמִּלָּה 'מִנֶּגֶד' – "מֶרְחַק מִיל... כְּאַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁיּוּכְלוּ לָבוֹא בַּשַּׁבָּת".
אָכֵן, לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הָיְתָה בְּעָיָה. רַשִׁ"י מְסַפֵּר לָנוּ שֶׁבְּנֵי-יִשְׂרָאֵל חָנוּ בְּמֶרְחָק שֶׁל כְּאַלְפַּיִם אַמָּה מִן הַמִּשְׁכָּן. לֹא יוֹתֵר קָרוֹב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ חָלִילָה בִּכְנִיסַת זָרִים לַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יוֹתֵר רָחוֹק, כְּדֵי שֶׁבְּשַׁבָּת יִהְיוּ כֻּלָּם בְּתוֹךְ תְּחוּם הַשַּׁבָּת.
יוֹצֵא אִם-כֵּן, שֶׁחֲנִיַּת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ נִקְבְּעָה עַל-פִּי הַשַּׁבָּת. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהַשָּׁבוּעַ כֻּלּוֹ הֻשְׁפַּע מִן הַשַּׁבָּת...
לִפְעָמִים יוֹסִי מַרְגִּישׁ שֶׁפָּשׁוּט שׁוֹכְנִים בְּתוֹכוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים: אֶחָד הוּא "יוֹסִי שֶׁל יוֹם חוֹל", שֶׁקּוֹנֶה וּמוֹכֵר, וְדוֹאֵג וְלָחוּץ, וּ'מַרְבִּיץ' תְּפִלָּה בַּבֹּקֶר... וְהַשֵּׁנִי הוּא "יוֹסִי שֶׁל שַׁבָּת", שֶׁלּוֹמֵד וּמְזַמֵּר, וּבוֹטֵחַ בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמִתְפַּלֵּל בְּנַחַת...
יוֹסִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: הַאִם יֵשׁ סִכּוּי שֶׁיּוֹם אֶחָד אַצְלִיחַ לְאַחֵד אֶת שְׁנֵי הַ'יּוֹסִים' הַלָּלוּ, לִדְמוּת אַחַת?
כֵּן יוֹסִי, אַתָּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת זֹאת. כֵּיצַד? מִפֵּרוּשׁ רַשִׁ"י אֲנַחְנוּ מְבִינִים שֶׁלַּשַּׁבָּת יֵשׁ הַשְׁפָּעָה עַל הַקִּרְבָה שֶׁלָּנוּ לַמִּשְׁכָּן בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ. וְהַמִּשְׁכָּן, מְסַמֵּל אֶת עֲבוֹדַת-הַשֵּׁם שֶׁל כָּל יְהוּדִי.
בָּרוּר אִם-כֵּן, שֶׁהַשַּׁבָּת נוֹתֶנֶת לָנוּ כּוֹחוֹת לִנְהֹג בְּאֹפֶן 'שַׁבַּתִּי' גַּם בִּימוֹת הַחוֹל!
יוֹסִי הֶחְלִיט לְהַתְחִיל לָקַחַת אִתּוֹ אֶת "טַעַם הַשַּׁבָּת", גַּם לִימוֹת הַחוֹל. כְּדֵי לְהַצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת זֹאת, הוּא הֵחֵל לִשְׁקֹד עַל שַׁבְּתוֹתָיו שֶׁתִּהְיֶינָה מְלֵאוֹת בְּתֹכֶן רוּחָנִי. הוּא קָבַע לְעַצְמוֹ סֵדֶר לִמּוּד חָדָשׁ, הִשְׁתַּתֵּף בְּהִתְוַעֲדֻיּוֹת, וְהִתְפַּלֵּל בִּמְתִינוּת יְתֵרָה.
הַתּוֹצָאָה לֹא אִחֲרָה לְהַגִּיעַ. "יוֹסִי שֶׁל יוֹם חוֹל" נֶעֱלַם אַט-אַט, וּבִמְקוֹמוֹ הוֹפִיעַ חָסִיד, שֶׁבְּכָל הַנְהָגָתוֹ וּמִסְּחָרוֹ הָיָה נִכָּר בּוֹ "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ".
הַאִם נוּכַל גַּם אֲנַחְנוּ, לַהֲפֹךְ אֶת הַ'חוֹל' שֶׁלָּנוּ לְ'שַׁבָּת'?
זוֹהִי עֲבוֹדָה רַבָּה, אַךְ הַשַּׁבָּתוֹת וְהַ'יָּמִים-טוֹבִים' מְסַיְּעִים בְּיָדֵינוּ וְנוֹתְנִים לָנוּ כּוֹחוֹת.
עִם הָעִידוּד הַזֶּה, נוּכַל לָגֶשֶׁת בְּמֶרֶץ לַמְּשִׂימָה: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ", גַּם בְּהַנְהָגַת יְמֵי הַחוֹל.
הסיפור השבועי
אַלְפֵי מִצְווֹת
'בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן' – זֶה הָיָה כִּנּוּיוֹ בְּפִי כֹּל, מִפְּנֵי שֶׁהִתְפַּרְנֵס מֵחֲלֻקַּת חָלָב בֵּין הַבָּתִּים, כְּדֶרֶךְ הַיָּמִים הָהֵם. ר' בְּצַלְאֵל גּוֹלְדְשְׁטֵין הָיָה דְּמוּת מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ בַּנּוֹף הָאֱנוֹשִׁי הַסַּסְגּוֹנִי מְאוֹד שֶׁל שְׁכוּנַת שַׁעֲרֵי-חֶסֶד בִּירוּשָׁלַיִם.
הוּא עָשָׂה מְלַאכְתוֹ עֲרַאי וְתוֹרָתוֹ קֶבַע. עָבַד כְּכָל שֶׁצָּרְכֵי בֵּיתוֹ חִיְּבוּהוּ וְתוּ לֹא. אָמְרוּ עָלָיו כִּי כָּל הַשַּׁ"ס, עִם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י וְ'תוֹסְפוֹת', שָׁגוּר עַל לְשׁוֹנוֹ. לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא גַּם בְּכָל הַשָּׁעוֹת שֶׁנָּשָׂא עַל גַּבּוֹ אֶת כַּדֵּי הֶחָלָב, וּמָזַג מִתּוֹכָם לִכְלֵיהֶם שֶׁל לָקוֹחוֹתָיו, לֹא פָּסַק פִּיו מִלְּמַלְמֵל דִּבְרֵי תּוֹרָה.
בֹּקֶר אֶחָד פָּגַשׁ אֶחָד מִתַּלְמִידֵי-הַחֲכָמִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁל שַׁעֲרֵי-חֶסֶד אֶת ר' בְּצַלְאֵל, עוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב וּבְיָדוֹ שַׂקִּית גְּדוֹלָה. ר' בְּצַלְאֵל נִרְאָה נָטוּעַ בִּמְקוֹמוֹ, תָּלוּשׁ מֵהַנַּעֲשֶׂה סְבִיבוֹ, שָׁקוּעַ בְּשַׂרְעַפָּיו. הִתְקָרֵב אֵלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד-חָכָם לְבָרֵר בַּמֶּה הָעִנְיָן.
"זֶה עַתָּה מָצָאתִי שַׂקִּית זוֹ הַמְּלֵאָה כֶּסֶף", אָמַר ר' בְּצַלְאֵל וְהִצִּיג לִפְנֵי אִישׁ-שִׂיחוֹ אֶת הַשַּׂקִּית שֶׁבְּיָדָיו. הַשַּׂקִּית הָיְתָה כְּבֵדָה בְּיוֹתֵר. הֵצִיץ הָאִישׁ לְתוֹכָהּ וְנִדְהַם מִכַּמּוּת הַכֶּסֶף שֶׁבָּהּ. "זֶה סְכוּם כֶּסֶף עָצוּם, עָצוּם!", אָמַר הַלָּה לְר' בְּצַלְאֵל, אִם זֶה עֲדַיִן לֹא קָלַט אֶת גֹּדֶל הַמְּצִיאָה שֶׁבְּיָדָיו.
תְּגוּבָתוֹ שֶׁל ר' בְּצַלְאֵל הָיְתָה מְעַנְיֶנֶת. כָּל סִימָן שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת לֹא נִכַּר עָלָיו. הַהִתְלַהֲבוּת מִן הַמְּצִיאָה רַבַּת-הָעֶרֶךְ הָיְתָה מִמֶּנּוּ וְהָלְאָה. אוֹתוֹ הֶעֱסִיק רַק דָּבָר אֶחָד – מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה.
"הַאִם כְּשֶׁמַּחְזִירִים מָמוֹן אָבוּד לִבְעָלָיו מְקַיְּמִים מִצְוָה עַל כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה, אוֹ שֶׁמָּא אֲבֵדָה אַחַת מַשְׁמָעָהּ מִצְוָה אַחַת", חָקַר ר' בְּצַלְאֵל, כְּאִלּוּ עָסַק עַתָּה בְּסוּגְיָה שֶׁאֵינָהּ נוֹגַעַת לוֹ כְּלָל. "שֶׁהֲרֵי אִם אָמְנָם מְקַיְּמִים מִצְוָה עַל כָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה, הֲרֵי שֶׁמְּזֻמָּן אֲנִי לִזְכּוֹת בְּאַלְפֵי מִצְווֹת!", הוֹסִיף הַחַלְבָּן לְפָרֵשׁ אֶת חֲקִירָתוֹ, בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת.
שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל ר' בְּצַלְאֵל נוֹתְרָה לְלֹא מַעֲנֶה. מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ, בִּקֵּשׁ לָסוּר עִם בֶּן-שִׂיחוֹ לְקֶרֶן-זָוִית כְּדֵי לִמְנוֹת אֶת הַכֶּסֶף יַחְדָּו. הֵחֵלּוּ הַשְּׁנַיִם לִסְפֹּר אֶת הַמַּטְבְּעוֹת הָרַבִּים שֶׁבַּשַּׂקִּית. סָפְרוּ וְסָפְרוּ וְהַכֶּסֶף לֹא תַּם. "מִי בִּכְלָל קָבַע כִּי עָלֶיךָ לְהָשִׁיב אֶת הַמְּצִיאָה, אוּלַי אֵין בָּהּ סִימָנִים כְּלָל?", הִתְעוֹרֵר לְפֶתַע הַתַּלְמִיד-חָכָם.
וְאָכֵן, מֵרֶגַע לְרֶגַע הָלַךְ הַתַּלְמִיד-חָכָם וְהִתְחַזֵּק בְּדַעֲתוֹ כִּי אָמְנָם אֵין בַּמְּצִיאָה שׁוּם סִימָן וּלְפִיכָךְ לֹא חָלָה עָלֶיהָ מִצְוַת "הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם". הַמַּטְבְּעוֹת הָיוּ כְּכָל הַמַּטְבְּעוֹת וְגַם הַשַּׂקִּית הָיְתָה שַׂקִּית בַּד מְצוּיָה, שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם סִימַן-הֶכֵּר מְיֻחָד. אַךְ ר' בְּצַלְאֵל לֹא הָיָה מוּכָן לְוַתֵּר וְהֵחֵל לְחַפֵּשׂ בַּשַּׂקִּית סִימָנִים אֶפְשָׁרִיִּים.
בְּעוֹדָם מִתְוַכְּחִים – זֶה מַעֲלֶה טִעוּן הַמְּחַיֵּב לְהַכְרִיז עַל הָאֲבֵדָה וְזֶה מֵשִׁיב בְּטַעֲנָה הַפּוֹטֶרֶת אוֹתוֹ מִמִּצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה – הֶחְוִיר לְפֶתַע ר' בְּצַלְאֵל וְגוּפוֹ הֵחֵל לִרְעֹד.
נִבְהַל אוֹתוֹ תַּלְמִיד-חָכָם וּמִהֵר לְבָרֵר אֶת סִבַּת הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁאָחֲזָה לְפֶתַע בַּחַלְבָּן. "הֲלוֹא עָשִׂינוּ חֶשְׁבּוֹן שֶׁיֵּשׁ כָּאן כַּמָּה אַלְפֵי מַטְבְּעוֹת", הִסְבִּיר ר' בְּצַלְאֵל בְּקוֹל נִרְגָּשׁ, "וְאִם אֵין שׁוּם חִיּוּב לְהָשִׁיב אֶת הָאֲבֵדָה, הֲרֵי נִבְצַר מִמֶּנִּי לְקַיֵּם אֶת כָּל אוֹתָן אַלְפֵי מִצְווֹת שֶׁקִּוִּיתִי לְקַיֵּם!".
בִּקֵּשׁ הַתַּלְמִיד-חָכָם לְדַבֵּר עַל לֵב הַחַלְבָּן וּלְהַרְגִּיעוֹ. "הֲלוֹא כֻּלָּנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כִּי כָּל מָה דְּעָבִיד רַחְמָנָא – לְטַב עָבִיד", אָמַר. "וְאִם אָכֵן אֵינְךָ מְחֻיָּב בַּהֲשָׁבַת הַכֶּסֶף, הֲרֵי שֶׁמְּצִיאָה כְּשֵׁרָה מָצָאתָ וּמֵעַתָּה תּוּכַל לְפַרְנֵס אֶת בֵּיתְךָ בְּשֶׁקֶט וּלְהַשְׁקִיעַ אֶת כָּל-כֻּלְּךָ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה!".
"דָּבָר זֶה לֹא בָּא בְּחֶשְׁבּוֹן כְּלָל!", הִתְקוֹמֵם ר' בְּצַלְאֵל תֵּכֶף וּמִיָּד, "וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת כִּי אֵשֵׁב בְּבֵיתִי וְאֵהָנֶה מִכֶּסֶף שֶׁמָּצָאתִי, בְּשָׁעָה שֶׁבְּבַיִת אַחֵר יוֹשְׁבִים וּמְבַכִּים אֶת אָבְדָּנוֹ?! לֹא וָלֹא! וְחוּץ מִזֶּה, בָּרוּךְ ה' אֵינֶנִּי זָקוּק לִמְאוּמָה. יֵשׁ לִי דֵּי צָרְכִּי – כַּזַּיִת לֶחֶם וּמֶלַח".
"וּמָה נוֹרָא כָּל-כָּךְ אִם מֵעַתָּה יִהְיוּ לְךָ שְׁנֵי 'כְּזֵיתִים', וְתוּכַל לִמְרֹחַ עַל הַלֶּחֶם מְעַט חֶמְאָה, לְהַבְרָאַת הַגּוּף?", הִתְעַקֵּשׁ הַתַּלְמִיד-חָכָם.
'בְּצַלְאֵל הַחַלְבָּן' לֹא קִבֵּל אֶת הַדְּבָרִים. "אִם כְּבָר הִזְכַּרְנוּ לִמּוּד תּוֹרָה – הֲרֵי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה כִּי לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם שֶׁיִּכָּנְסוּ לְתוֹךְ מֵעָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה וְאַל יִכָּנְסוּ לְתוֹכָם מַעֲדַנִּים!".
"חֶמְאָה בְּיָמֵינוּ כְּבָר אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת לְמַעֲדַנִּים", נִסָּה בְּכָל-זֹאת הַתַּלְמִיד-חָכָם לְשַׁכְנֵעַ.
"נִיחָא", הֵשִׁיב ר' בְּצַלְאֵל, "לוּ יְהִי כִּדְבָרֶיךָ וְהַצֶּדֶק אִתְּךָ. נָנִיחַ שֶׁאֵין בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ מִצְוָה שֶׁל הֲשָׁבַת אֲבֵדָה – אֵיזֶה טַעַם בִּכְלָל יִהְיֶה לַלֶּחֶם וְלַחֶמְאָה שֶׁיָּבוֹאוּ בְּפִי, כַּאֲשֶׁר אֵדַע שֶׁקְּנִיתִים בְּמָמוֹן שֶׁיְּהוּדִי אַחֵר מִצְטַעֵר עָלָיו?".
רָאָה אוֹתוֹ תַּלְמִיד-חָכָם עַד הֵיכָן מַגִּיעִים יָשְׁרוֹ וְתֹם-לִבּוֹ שֶׁל ר' בְּצַלְאֵל; הֵבִין כַּמָּה נוֹגֵעַ הַדָּבָר לְלִבּוֹ, וּמִיָּד שִׁנָּה אֶת טַעֲמוֹ וְהֵחֵל לָתוּר עִמּוֹ אַחַר סִימָנִים בַּשַּׂקִּית.
רַק לְאַחַר דַּקּוֹת, כְּשֶׁנִּדְמֶה הָיָה לָהֶם כִּי יִתָּכֵן שֶׁמָּצְאוּ סִימָן כָּלְשֶׁהוּ בְּשׁוּלֵי הַשַּׂקִּית, נִרְגַּע ר' בְּצַלְאֵל וְהַצֶּבַע חָזַר לְפָנָיו. "אָכֵן זָכִיתִי הַיּוֹם בִּמְצִיאָה גְּדוֹלָה", אָמַר בְּפָנִים קוֹרְנוֹת מֵאֹשֶׁר, "זָכִיתִי בְּאַלְפֵי מִצְווֹת וְכֻלָּן בְּשַׂקִּית אַחַת".
מבט לגאולה – עם ר' זלמן
לִטְעֹם מִמַּעֲדַנֵּי הַגְּאֻלָּה
שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, יְדִידַי הַוָּתִיקִים!
מָה מַתְאִים יוֹתֵר לִקְרַאת רֹאשׁ-חֹדֶשׁ סִיוָן, מֵאֲשֶׁר לְהִתְאַחֵד וְלִכְתֹּב אֲלֵיכֶם שׁוּב?
מַדּוּעַ דַּוְקָא בְּרֹאשׁ-חֹדֶשׁ סִיוָן? מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הַיּוֹם שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד הָהָר", וּפֵרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם-לִבְרָכָה: "כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד". בְּיוֹם זֶה כָּל עַם-יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְאֻחָדִים לְגַמְרֵי – כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא אָדָם אֶחָד.
כַּמּוּבָן, הָיְתָה זוֹ הֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּי בִּכְדֵי לְקַבֵּל מַתָּנָה מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צְרִיכִים כֻּלָּנוּ לִהְיוֹת 'כְּלִי שָׁלֵם' – וְזֶה רַק כְּשֶׁאָנוּ מְאֻחָדִים.
וְאֶת הָאַחְדוּת הַזּוֹ יְדִידַי, עָלֵינוּ לָקַחַת הֵיטֵב-הֵיטֵב אֶל לִבֵּנוּ בַּשָּׁבוּעַ הַקָּרוֹב.
*
הָבָה נַעֲצֹם יַחְדָּו אֶת הָעֵינַיִם לְרֶגַע, דַּקָּה אוֹ שְׁתַּיִם. נְנַסֶּה 'לְצַיֵּר לְעַצְמֵנוּ' (=לְדַמְיֵן) אֵיךְ נִרְאִים הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ, הַקְּהִלָּה שֶׁלָּנוּ, הַתַּלְמוּד-תּוֹרָה, הַ'חֵדֶר' אוֹ בֵּית-הַסֵּפֶר שֶׁלָּנוּ – כְּשֶׁכֻּלָּנוּ כְּאֶחָד מַמָּשׁ. לֹא רַק כְּאִישׁ אֶחָד – אֶלָּא גַּם בְּלֵב אֶחָד. גַּם בְּתוֹךְ הַלֵּב מַרְגִּישִׁים אַהֲבָה אֲמִתִּית אֶל כָּל יְהוּדִי בִּסְבִיבָתֵנוּ.
אַתֶּם יוֹדְעִים מָה יִקְרֶה בְּמַצָּב כָּזֶה? (וְהַחְזִיקוּ עֲדַיִן אֶת הָעֵינַיִם סְגוּרוֹת...) – פָּשׁוּט תִּהְיֶה 'מַפֹּלֶת'. הָרִים שֶׁל גַּאֲוָה, רְכִילֻיּוֹת, הַעֲלָבוֹת, פְּגִיעוֹת, הָרִים שֶׁל כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת הָאֵלּוּ, יִפְלוּ בְּבַת-אַחַת.
פִּתְאוֹם הַלֵּב שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה פָּנוּי לִרְאוֹת אֶת הַמַּעֲלוֹת בְּכָל אֶחָד וּבְכָל דָּבָר. הַכֹּל יֵרָאֶה לָנוּ טוֹב וְנָעִים.
אַךְ יֵשׁ מִלָּה אַחֶרֶת שֶׁמַּגְדִּירָה אֶת כָּל הַמַּצָּב הַזֶּה. נִחַשְׁתֶּם? – גְּאֻלָּה (עַכְשָׁו תִּפְקְחוּ אֶת הָעֵינַיִם...).
כֵּן, כָּךְ בְּדִיּוּק נַרְגִּישׁ בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה. בְּוַדַּאי לְמַדְתֶּם פַּעַם אֶת הַפָּסוּק "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ". בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה לֹא יִהְיֶה מָקוֹם לִדְבָרִים טְמֵאִים – כְּמוֹ גַּאֲוָה, מַחֲלֹקֶת וְכַדּוֹמֶה. כְּשֶׁנַּרְגִּישׁ וְנִרְאֶה הֵיטֵב אֶת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִהְיֶה כָּל-כָּךְ קְטַנִּים בְּעֵינֵי עַצְמֵנוּ, כָּךְ שֶׁשּׁוּם-דָּבָר לֹא יַפְרִיעַ לָנוּ. כָּל מָה שֶׁנְּחַפֵּשׂ זֶה רַק לָדַעַת אֶת ה' עוֹד וָעוֹד. וְאֶת זֶה נַעֲשֶׂה כֻּ-לָּ-נ-וּ יַחַד.
*
אִם תַּעַבְרוּ בְּמַאֲפִיַּת עוּגוֹת ('קוֹנְדִיטוֹרְיָה') בְּיָמִים אֵלּוּ, תִּרְאוּ שֶׁכְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת מוֹכְרִים שָׁם עוּגוֹת גְּבִינָה. לֹא בִּגְלַל שֶׁנּוֹהֲגִים לֶאֱכֹל גְּבִינָה בִּסְפִירַת הָעֹמֶר... אֶלָּא שֶׁכֻּלָּם רוֹצִים לְהַתְחִיל לִטְעֹם אֶת מַטְעַמֵּי חַג הַשָּׁבוּעוֹת עוֹד לִפְנֵי כְּנִיסַת הַחַג.
הָבָה נִהְיֶה חֲכָמִים יְדִידַי, וְנַתְחִיל גַּם לִטְעֹם מִמַּעֲדַנֵּי הַגְּאֻלָּה כְּבָר עַכְשָׁו. נָכוֹן שֶׁעֲדַיִן אֵינֶנּוּ רוֹאִים אֶת ה' כְּבִזְמַן הַגְּאֻלָּה, אַךְ בְּכָל זֹאת אֶפְשָׁר לְנַסּוֹת לִשְׁכֹּחַ, לִסְלֹחַ, לְהַסִּיחַ אֶת הַדַּעַת מִכָּל מָה שֶׁנִּרְאֶה מַפְרִיד בֵּינֵינוּ לְבֵין חֲבֵרֵינוּ.
הַטַּעַם הַמָּתוֹק הַזֶּה שֶׁל הַשָּׁלוֹם וְהָאַחֲוָה, שֶׁכֻּלָּנוּ מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה וּמְחַיְּכִים בְּשִׂמְחָה זֶה לָזֶה – זוֹהִי טְעִימָה קְטַנָּה מִן הַגְּאֻלָּה.
אַךְ לֹא רַק זֶה. הַטַּעַם הַמָּתוֹק הַזֶּה שֶׁל הָאַהֲבָה אֲמִתִּית בֵּינֵינוּ, הוּא לֹא רַק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לָנוּ נָעִים יוֹתֵר. אֶלָּא הוּא עַצְמוֹ גַּם מֵבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה. כִּי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹאֶה שֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר מוּכָנִים יַחְדָּו לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמָּשִׁיחַ, מִיָּד יְזָרֵז וְיִשְׁלַח אוֹתוֹ אֵלֵינוּ לָאַחְדוּת הַגְּדוֹלָה בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.
בְּבִרְכַּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה בְּשִׂמְחָה וּבִפְנִימִיּוּת
ר' זַלְמָן
סיפורי חסידים
מַזָּל-טוֹב, הַחֲתֻנָּה בֻּטְּלָה!
שְׁלִיחַ הָרַבִּי בְּאַרְגֶנְטִינָה, הָרַב דּוֹבֶּער בּוֹיְמְגַּרְטֶן ע"ה, נִתְבַּקֵּשׁ פַּעַם טֶרֶם שׁוּבוֹ מֵחֲצַר הָרַבִּי לִבּוֹאֶנוֹס-אַיְירֶס, שֶׁיִּסַּע לְעִיר בְּרָזִילָאִית רְחוֹקָה, הַמְּמֻקֶּמֶת כְּאֶלֶף וַחֲמֵשׁ-מֵאוֹת קִילוֹמֶטֶר מִסַּאן-פַּאוּלוֹ, וּבָהּ מְצוּיָה קְהִלָּה יְהוּדִית עַתִּיקַת שָׁנִים, מֵאָז גֵּרוּשׁ סְפָרַד. הֻטַּל עָלָיו לְחַפֵּשׂ אֶת הַיְּהוּדִים וּלְעוֹרְרָם. כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים הִגִּיעַ לָעִיר, הִתְעַנְיֵן עַל יְהוּדֵי הַמָּקוֹם וּפִרְסֵם כִּי "חָכָם בָּא לָעִיר" וְיִנְאַם בְּבֵית-כְּנֶסֶת. יְהוּדֵי הַמָּקוֹם הִתְקַבְּצוּ וְהָרַב בּוֹיְמְגַּרְטֶן עָלָה עַל הַדּוּכָן וְהֵחֵל בִּנְאוּם חוֹצֵב לֶהָבוֹת, כַּאֲשֶׁר עִקַּר דְּבָרָיו בְּעִנְיַן הָאִסּוּר לְהִתְבּוֹלֵל וּלְהִטָּמַע בֵּין הַגּוֹיִים רַחְמָנָא-לִיצְלָן.
תּוֹךְ כְּדֵי נְאוּמוֹ, הִבְחִין כִּי בַּפִּנָּה יוֹשֵׁב בָּחוּר צָעִיר, וְעַל פָּנָיו נִרְאִים אוֹתוֹת הִתְעַנְיְנוּת מְיֻחָדִים. בְּתֹם הַנְּאוּם אָכֵן נִגַּשׁ אוֹתוֹ צָעִיר, וּבִקֵּשׁ לְהִתְיַעֵץ עִם הָרַב, עַל עִנְיָן שֶׁמְּאוֹד-מְאוֹד מַעֲסִיק וּמַטְרִיד אוֹתוֹ.
הוּא בָּחוּר יְהוּדִי הָעוֹמֵד לְהִתְחַתֵּן הַשָּׁבוּעַ בְּ...מִנְזָר עִם נוֹצְרִיָּה, וְהַסַּבְתָּא שֶׁלּוֹ אָמְרָה כִּי הִיא זוֹכֶרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַחֲתֻנָּה הוֹלֵךְ הֶחָתָן לְבֵית-הַכְּנֶסֶת וְלָכֵן הִגִּיעַ הַיּוֹם לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע כְּלָל עַל הַדְּרָשָׁה. וְהִנֵּה שָׁמַע מִפִּי הָרַב דְּבָרִים מְעוֹרְרִים וְהֵבִין כִּי בַּחֲתֻנָּה שֶׁכָּזוֹ הוּא מְנַתֵּק אֶת עַצְמוֹ מֵהָאֻמָּה הַיְּהוּדִית, וְעַתָּה, הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת נַפְשׁוֹ. הֵבִין הָרַב בּוֹיְמְגַּרְטֶן כִּי הִגִּיעַ לְמַטְּרַת שְׁלִיחוּתוֹ, הִזְמִין אֶת הַבָּחוּר לְבֵית-קָפֶה סָמוּךְ וְיָשַׁב עִמּוֹ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, עַד שֶׁשִּׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לַעֲזֹב אֶת הַקֶּשֶׁר עִמָּהּ. אֶלָּא שֶׁעַתָּה הָיָה עָלָיו לְדַבֵּר עַל לֵב הוֹרָיו שֶׁגַּם הֵם יַסְכִּימוּ לַהַחְלָטָה הַנּוֹעֶזֶת. לְשֵׁם כָּךְ נִשְׁאַר לָלוּן בָּעִיר, וּלְמָחֳרָת עָשָׂה אֶת הַיּוֹם בַּעֲבוֹדַת שִׁכְנוּעַ, עַד שֶׁהִצְלִיחַ וְלָקַח עִמּוֹ אֶת הַבָּחוּר לִבּוֹאֶנוֹס-אַיְירֶס...
תּוֹךְ תְּקוּפָה קְצָרָה נִמְצָא לוֹ שִׁדּוּךְ יְהוּדִי, הוּא הִתְקָרֵב לְשָׁרָשָׁיו וְכַיּוֹם הִנּוֹ בַּעַל מִשְׁפָּחָה חֲסִידִית לְתִפְאֶרֶת.