מערכת COL
|
יום כ"ג אייר ה׳תשס״ו
21.05.2006
חיים יבין עושה 'יום ביישוב' בכפר-חב"ד
"בחוץ מטפטף גשם ללא הפסקה, אבל בישיבה בכפר-חב"ד חמים. הלימודים נמשכים ברציפות. בחורים צעירים יושבים זה ליד זה, באולם מלא מפה לפה. לפניהם ספרי קודש, באלה קוראים התלמידים משעה מוקדמת בבוקר ברציפות, עד הלילה כמעט ללא הפוגה", כך פתח השדרן חיים יבין את את התוכנית "יום ביישוב" ששודרה ב'קול-ישראל' בחודש אדר תשכ"ז ■ בכתבה הובא גם סקירה על שאר מוסדות הכפר: בית-הספר למלאכה ו'יד החמישה', שם שהו צוות הכתבים: דן רביב ואלימלך רם ■ במהלך התוכנית מספר הרב צבי גרינוולד את הסוד של ביה"ס למלאכה, הרב משה וישצקי ע"ה מסביר את המושג 'משפיע', בחורים מהישיבה עונים על השאלות: מדוע מתנדדים בלימוד, האם לא חסר ידע של לימודי חול וגם: האם לא נמאס לשבת שעות רבות ברציפות וללמוד? ■ לסיפור המלא • להאזנה לתוכנית המוגשת במלאות 57 שנים לכפר-חב"ד: לחצו כאן
תמונה נדירה: התוועדות במקום בו ארע הרצח בבית-הספר למלאכה בכפר-חב"ד. בהתוועדות נכחו מספר תלמידים שניצלו. במרכז: הרב אברהם פריז (ארכיון COL)
בחודש אדר בשנת תשכ"ז, שודרה ב'קול-ישראל' כתבה על חיי כפר-חב"ד: ישיבת 'תומכי-תמימים' המרכזית, בית-הספר למלאכה ודפוס 'יד-החמישה'. הכתבים: דן רביב, אלימלך רם וחיים יבין התפרסו במוקדים אלו והביאו את הקולות, כשהם מראיינים את תושבי הכפר. הכתבה שודרה במסגרת הפינה "יום ביישוב". מערכת COL מגישה חלק מהתמליל של התוכנית.
הסוד המיוחד
"אנו נמצאים בליבו של המוסד החינוכי הגדול והמפואר בכפר-חב"ד, בו לומדים ברמה של תיכון כ-300 נערים. קיימים פה: בית-ספר חקלאי, נגרות ועוד. כאן על גבעה נמצאים חברי הקרייה ויש פה גם בית-כנסת. בכל כיתה ניבטת תמונתו של הרבי מליובאוויטש", כך מתאר אלימלך רם בהקדמה לכתבתו את ראות-עיניו בבית-הספר למלאכה.
בחדר צדדי בבית-הספר, יושבים כמה מאנשי הצוות: הרב צבי גרינוולד, הרב משה וישצקי והרב צבי הרטמן.
האם יש הבדל בין המוסד שלכם ולבין כל מוסד חינוכי אחד בארץ?
הרב גרינוולד: "מבחינה מקצועית אולי אין, אבל מבחינת התוכן הפנימי - הדרישות המיוחדות, ההווי של החיים בוודאי שיש".
מה הרקע של התלמידים; מאיזה בתים באים?
"התלמידים באים מכל שכבות הציבור, מכל העדות ומכל סוגי הבתים. אצלנו לא דוחים אף ילד, זאת בתנאי שהוא מתחייב לקבל את עול בית-הספר אז אנחנו משתדלים להכניסו".
מהו העול המיוחד של בית-הספר?
"יש דרישות שעיקרם להיות חסיד ירא שמים ולמדן: חסיד - להתנהג במידת החסידות, יראת שמים, ולימוד - שזה דורש מאמץ קשה".
יש הגבלות על התלמידים?
"לא משהו מיוחד. אבל עצם המעמסה של הלימודים והעבודה, זה כבר מאמץ לא קל".
מהם הדרישות?
"ההתמסרות ללימודים, התמסרות למקצוע, עזרה לזולת ועוד".
אולי נשאל כך: מהם הדרישות מבחינת מסורת חב"ד?
"כמו כל הדרישות של ספר ה'שולחן-ערוך'. יש כאן עניין של קיום המידות: גידול זקן, פיאות וכולי".
והאם אפשר לומר שהנערים עומדים בזה?
"ישנם כאלה בהחלט שבהתחלה מהססים אבל רובם הגדול לאחר-מכן מסכימים לתנאים אלו ואכן רובם הגדול נקלטים בבית-הספר הרבה יותר ממה שאנחנו שיערנו".
מהו משפיע?
ר' משה, אתה נקרא 'משפיע'. למען האמת, זאת הפעם הראשונה שאני שומע על דבר כזה...
"ראשית כל, תפקידי הוא להשתדל להכיר את הילדים; לחדור לכל נפש ולמצוא מפתח איך לפתח תחושה בליבו שיהיה מוכן לקבל את החינוך וההדרכה שאנחנו מקנים לו".
איך עושים?
"יש לזה אמצעים: צריך לשוחח אם כל ילד וילד, לדבר איתו ולהסביר לו על כל מיני עניינים כמו המעלה בחינוך שלנו ועוד".
במהלך הכתבה, מראיין הכתב ארבעה תלמידים שתחילה מציג את עצמו ולאחר-מכן מספר מהיכן הגיע ומה כעת עוסק במסגרת לימודיו בבית-הספר למלאכה.
שמענו מפי מוריכם שהדרישות שלכם הן הרבה יותר חמורות ממידות טובות ועזרה הדדית, מאשר בבית-ספר אחר. קודם כל, זה באמת קשה יותר?
אחד התלמידים: "לגמרי לא. אני מקיים מצוות באורח-מלא וזה בהחלט מסתדר בשבילי"
אחד התלמידים: "אולי בתהחלה זה קצת קשה, אבל לאחר-מכן מתרגלים לחינוך ולתנאים".
הכתב דן רביב שהה ב'יד-החמישה' והביא בהקדמה לכתבתו קולות מבית-הדפוס. לאחר-מכן הוא מספר מעט על הדפוס ומבקש מר' מאיר פרידמן לספר מדוע נקרא המקום 'יד-החמישה' והוא מספר בקצרה את מה שארע עשר שינם קודם לכן: הרצח הקטלני בכפר-חב"ד שגבה חמישה מהתלמידים.
יבין מנסה להבין
"בחוץ מטפטף גשם ללא הפסקה, אבל בישיבה בכפר-חב"ד חמים. הלימודים נמשכים ברציפות. בחורים צעירים יושבים זה ליד זה, באולם מלא מפה לפה. לפניהם ספרים מספרים שונים, בעיקר ספרי קודש, באלה קוראים תלמידי הישיבה משעה מוקדמת בבוקר ברציפות, עד הלילה כמעט ללא הפוגה. קריאה בקול, וויכוחים קולניים והכל מתוך התכוונות. בדקות המעטות נדבר עם מספר מתלמידי הישיבה, השוהים עימי באחד מחדרי בפנימייה, בו נמצאים ארבעה מיטות" כך מקדים השדרן חיים יבין.
תחילה אשאל, איך אפשר ללמוד ברעש כזה? מדוע הצעקות, התנודדויות והמכות על הספרים?
אחד הבחורים: "להיפך. הרעש לא מפריע, אלא רק מוסיף. זה יותר מושך ללימוד זה לא נותן לחשוב על משהו אחר. והמכות על הספרים? זה חלק מהתנועות של הלימוד. מתוך התלהבות".
האם לא חסר לכם שאתם לא יודעים אנגלית?
"ודאי שחסר. אבל לכל אחד יש את הזמן הפנוי לאחר ה'סדרים' בו הוא יכול ללמוד איזה מקצוע שהוא רוצה. אנגלית? אנחנו היינו באמריקה יותר משנה ולא הצטרכנו לדבר אנגלית וכל-שכן בארץ"...
בחור נוסף מוסיף: "הייתי שם ולא היה חסר לי אנגלית".
לפעמים לא נמאס לכם?
"בדיוק הפוך, אנחנו מחפשים יותר זמן. אם היה ביממה ארבעים ושמונה שעות - היינו שמחים".
בחור נוסף: "יש לי סיפוק מהלימוד הייתי יותר שמח אם היה עוד יותר זמן".
איזה לימוד אתם יותר מעדיפים?
אחד הבחורים: "דברים עמוקים - אני יותר אוהב, כי זה מצריך יגיעה והבנה".
בהמשך, מבקש יבין מהבחורים להסביר לו את המושג: "כיבוש היצר". והתוכנית מסתיימת בניגון חב"די מיוחד.
(מי הם הבחורים שמשתתפים בשידור ) ?
הסוד המיוחד
"אנו נמצאים בליבו של המוסד החינוכי הגדול והמפואר בכפר-חב"ד, בו לומדים ברמה של תיכון כ-300 נערים. קיימים פה: בית-ספר חקלאי, נגרות ועוד. כאן על גבעה נמצאים חברי הקרייה ויש פה גם בית-כנסת. בכל כיתה ניבטת תמונתו של הרבי מליובאוויטש", כך מתאר אלימלך רם בהקדמה לכתבתו את ראות-עיניו בבית-הספר למלאכה.
בחדר צדדי בבית-הספר, יושבים כמה מאנשי הצוות: הרב צבי גרינוולד, הרב משה וישצקי והרב צבי הרטמן.
האם יש הבדל בין המוסד שלכם ולבין כל מוסד חינוכי אחד בארץ?
הרב גרינוולד: "מבחינה מקצועית אולי אין, אבל מבחינת התוכן הפנימי - הדרישות המיוחדות, ההווי של החיים בוודאי שיש".
מה הרקע של התלמידים; מאיזה בתים באים?
"התלמידים באים מכל שכבות הציבור, מכל העדות ומכל סוגי הבתים. אצלנו לא דוחים אף ילד, זאת בתנאי שהוא מתחייב לקבל את עול בית-הספר אז אנחנו משתדלים להכניסו".
מהו העול המיוחד של בית-הספר?
"יש דרישות שעיקרם להיות חסיד ירא שמים ולמדן: חסיד - להתנהג במידת החסידות, יראת שמים, ולימוד - שזה דורש מאמץ קשה".
יש הגבלות על התלמידים?
"לא משהו מיוחד. אבל עצם המעמסה של הלימודים והעבודה, זה כבר מאמץ לא קל".
מהם הדרישות?
"ההתמסרות ללימודים, התמסרות למקצוע, עזרה לזולת ועוד".
אולי נשאל כך: מהם הדרישות מבחינת מסורת חב"ד?
"כמו כל הדרישות של ספר ה'שולחן-ערוך'. יש כאן עניין של קיום המידות: גידול זקן, פיאות וכולי".
והאם אפשר לומר שהנערים עומדים בזה?
"ישנם כאלה בהחלט שבהתחלה מהססים אבל רובם הגדול לאחר-מכן מסכימים לתנאים אלו ואכן רובם הגדול נקלטים בבית-הספר הרבה יותר ממה שאנחנו שיערנו".
מהו משפיע?
ר' משה, אתה נקרא 'משפיע'. למען האמת, זאת הפעם הראשונה שאני שומע על דבר כזה...
"ראשית כל, תפקידי הוא להשתדל להכיר את הילדים; לחדור לכל נפש ולמצוא מפתח איך לפתח תחושה בליבו שיהיה מוכן לקבל את החינוך וההדרכה שאנחנו מקנים לו".
איך עושים?
"יש לזה אמצעים: צריך לשוחח אם כל ילד וילד, לדבר איתו ולהסביר לו על כל מיני עניינים כמו המעלה בחינוך שלנו ועוד".
במהלך הכתבה, מראיין הכתב ארבעה תלמידים שתחילה מציג את עצמו ולאחר-מכן מספר מהיכן הגיע ומה כעת עוסק במסגרת לימודיו בבית-הספר למלאכה.
שמענו מפי מוריכם שהדרישות שלכם הן הרבה יותר חמורות ממידות טובות ועזרה הדדית, מאשר בבית-ספר אחר. קודם כל, זה באמת קשה יותר?
אחד התלמידים: "לגמרי לא. אני מקיים מצוות באורח-מלא וזה בהחלט מסתדר בשבילי"
אחד התלמידים: "אולי בתהחלה זה קצת קשה, אבל לאחר-מכן מתרגלים לחינוך ולתנאים".
הכתב דן רביב שהה ב'יד-החמישה' והביא בהקדמה לכתבתו קולות מבית-הדפוס. לאחר-מכן הוא מספר מעט על הדפוס ומבקש מר' מאיר פרידמן לספר מדוע נקרא המקום 'יד-החמישה' והוא מספר בקצרה את מה שארע עשר שינם קודם לכן: הרצח הקטלני בכפר-חב"ד שגבה חמישה מהתלמידים.
יבין מנסה להבין
"בחוץ מטפטף גשם ללא הפסקה, אבל בישיבה בכפר-חב"ד חמים. הלימודים נמשכים ברציפות. בחורים צעירים יושבים זה ליד זה, באולם מלא מפה לפה. לפניהם ספרים מספרים שונים, בעיקר ספרי קודש, באלה קוראים תלמידי הישיבה משעה מוקדמת בבוקר ברציפות, עד הלילה כמעט ללא הפוגה. קריאה בקול, וויכוחים קולניים והכל מתוך התכוונות. בדקות המעטות נדבר עם מספר מתלמידי הישיבה, השוהים עימי באחד מחדרי בפנימייה, בו נמצאים ארבעה מיטות" כך מקדים השדרן חיים יבין.
תחילה אשאל, איך אפשר ללמוד ברעש כזה? מדוע הצעקות, התנודדויות והמכות על הספרים?
אחד הבחורים: "להיפך. הרעש לא מפריע, אלא רק מוסיף. זה יותר מושך ללימוד זה לא נותן לחשוב על משהו אחר. והמכות על הספרים? זה חלק מהתנועות של הלימוד. מתוך התלהבות".
האם לא חסר לכם שאתם לא יודעים אנגלית?
"ודאי שחסר. אבל לכל אחד יש את הזמן הפנוי לאחר ה'סדרים' בו הוא יכול ללמוד איזה מקצוע שהוא רוצה. אנגלית? אנחנו היינו באמריקה יותר משנה ולא הצטרכנו לדבר אנגלית וכל-שכן בארץ"...
בחור נוסף מוסיף: "הייתי שם ולא היה חסר לי אנגלית".
לפעמים לא נמאס לכם?
"בדיוק הפוך, אנחנו מחפשים יותר זמן. אם היה ביממה ארבעים ושמונה שעות - היינו שמחים".
בחור נוסף: "יש לי סיפוק מהלימוד הייתי יותר שמח אם היה עוד יותר זמן".
איזה לימוד אתם יותר מעדיפים?
אחד הבחורים: "דברים עמוקים - אני יותר אוהב, כי זה מצריך יגיעה והבנה".
בהמשך, מבקש יבין מהבחורים להסביר לו את המושג: "כיבוש היצר". והתוכנית מסתיימת בניגון חב"די מיוחד.
(מי הם הבחורים שמשתתפים בשידור ) ?
מראה כללי של כפר-חב"ד בשנים הראשונות, ללא תשתית חשמל
ר' זושה דבורץ, חסיד תלמיד חכם, עובד על תשתית לבניית כביש בכפר-חב"ד - יום חמישי, ז' אלול תש"ט
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
8 תגובות
1.
הרב אהרון הלפרין
כ"ג אייר ה׳תשס״ו
אחד התמימים הוא המשגיח של כפח הרהח אהרון הלפרין שיחי .
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
ל 1
כ"ג אייר ה׳תשס״ו
לעניות דעתי זה לא הלפרין - זה אברהם רטובסקי
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
3.
זיהוי
כ"ד אייר ה׳תשס״ו
בצד שמאל: ר אייזיק קרסיק, ר זושה וילימובסקי, ר אליהו ריבקין, ר אברהם פלדמן ע"ה
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
4.
כל הכבוד
כ"ד אייר ה׳תשס״ו
כל הכבוד לזה ששמר את כל התמונות וההקלטות. אנו הדור הצעיר לא ידענו את כל ההסטוריה, ובזכותכם אנו למדים, היו ברוכים.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
5.
באמת היו פעם ימים יפים יותר?
כ"ד אייר ה׳תשס״ו
או שרק נדמה לנו תמיד שחבל שאנו חיים בהווה...?
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
6.
כבר אז...
כ"ד אייר ה׳תשס״ו
חיים יבין לא סבל דוסים, נפשו פשוט יוצאת אל הבחורים האומללים...
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
7.
ל2 התמימים בישיבה
כ"ד אייר ה׳תשס״ו
השאלה הייתה מי התמימים שמדברים בשידור ולא את אנשים בתמונות .
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
8.
-מי זא?
כ"ד אייר ה׳תשס״ו
אתמונות מאוד יפות אול מי זא
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
