מוסדות חב"ד בארץ יוכלו להגיע בקרוב להישגים חדשים, עם הקמתו של מיזם חדש במסגרת אגודת חסידי חב"ד באה"ק, שתפקידו להעניק הכוונה וייעוץ למוסדות, לכל סוגיהם וגווניהם. המיזם ינוהל על-ידי הרב ישראל ברוד, ששימש עד לפני כשנה מנהל אגף הסניפים בצעירי-אגודת-חב"ד.

המיזם החדש נוסד לאור פניות של מוסדות חב"ד אל יו"ר אגו"ח, הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב, לסייע למוסדות במגוון קשיים ובעיות שהם נתקלים בהם. בעקבות זאת פנה הרב אהרונוב אל הרב ברוד, וביקשו לרתום את כישרונותיו ואת היכולות שהביאו לקידום פעילותם של רבים מבתי-חב"ד בארץ, לטובת כלל מוסדות חב"ד.

"בעבר נתתי את השירות הזה רק לבתי-חב"ד", אומר הרב ברוד. "כעת יינתן השירות לכל מוסדות חב"ד בארץ". הוא מוסיף, שלמרות שעסק בקידום בתי-חב"ד בתחום זה, בתפקידו הקודם, השקיע בזה רק חלק מזמנו, מכיוון שהתפקיד היה תובעני בתחומים רבים נוספים, ולא היה יכול להתמקד רק בזה. "עכשיו אני הולך להשקיע את עצמי רק בקידום המוסדות ובהכוונה לניהול נכון ויעיל", הוא אומר.

לדבריו, פעילות המיזם יתמקד בקידום המוסדות בשלושה תחומים: גיוס כספים, ניהול זמן וארגון כללי של המוסד. בכל התחומים הללו יכולים רבים מהמנהלים להתייעל ולאמץ שיטות עבודה שיזניקו את המוסדות קדימה.

הרב ברוד, מה הרקע שלך בתחומים האלה?

"צברתי ב"ה ניסיון רב, החל מעשר שנות שליחות בניו-ג'רסי, שבהן עברתי את כל הדרך מהקמת בית-חב"ד ועד הפיכתו למוסד משגשג ומצליח. לאחר מכן עסקתי במשך חמש-עשרה שנים בניהול אגף הסניפים בצאגו"ח, וחלק גדול מהעבודה היה בתחום הזה של הדרכה והכוונה לניהול ראוי של המוסד.

"במשך השנים רכשתי ידע מקצועי נרחב, בסמינרים ובהרצאות, ובספרות מקצועית, תוך התאמתו לצרכים ולאופי של מוסדות חב"ד. את הידע הזה יישמתי בעשר השנים האחרונות במתן סמינרים לשלוחים ביותר מעשר מדינות ברחבי העולם, ובכלל זה גם ייעוץ אישי לשלוחים ולמנהלי מוסדות. אני יכול לומר, בלי לחטוא בחוסר צניעות, כי ההדרכה וההכוונה הניבו הצלחות גדולות ביותר לשלוחים שיישמו את הדברים והשתמשו בכלים שהוענקו להם".

יש בארץ ובעולם מומחים מיוחדים לעניינים האלה. מה הייתרון בהכוונה זו מטעם אגו"ח?

"אכן, התחום הזה מאוד התפתח בעולם, ויש גופים וחברות שנותנים ייעוץ והכוונה למנהלים, ובכל-זאת יש הבדל מהותי בין הדרכה שניתנת על-ידי אנשים שאינם מבינים את המטרה והיעדים האמיתיים של המוסד, לבין מי שמכירים היטב את אופיים, ייעודם וצורכיהם של מוסדות חב"ד, ובתוך היעדים הקדושים הללו משלבים את כל הכלים המקצועיים".

העולם כולו רואה בשלוחים ובמנהלי מוסדות חב"ד סיפור הצלחה, ואתה טוען שיש להם מה ללמוד?

"אין ספק שמוסדות חב"ד מעוררים קנאה והערכה. יש לנו מה שאין לאיש מלבדנו – המסירות למשלח והכוחות הכבירים שהרבי מעניק לנו. הרבי לימד את העולם כולו איך אפשר לקחת אברכים צעירים, לתת בידם אחריות, וכעבור זמן קצר הם אכן מנהלים מערכות גדולות. אולם כל החידוש של מתן-תורה הוא ש'עליונים' ו'תחתונים' מתחברים. לנהל מוסד עם רוחניות בלבד – רבי, התקשרות, התמסרות וכו' – זה חשוב והכרחי, אבל בלי החיבור ל'תחתונים', לניהול גשמי נכון, ההצלחה לא תהיה לאורך ימים, ובמהרה יצוצו קשיים וחריקות. לכן יש חשיבות רבה לאימוץ כלים של ניהול נכון, כדי שהכוחות הכבירים שמוענקים לשלוחים יתלבשו בכלים נכונים בעולם הזה הגשמי".

איפה אתה רואה את הקושי המרכזי של המוסדות?

"ככלל, מוסדות חב"ד סובלים מגירעונות תקציביים, וחשוב לתת למנהלים כלים כדי לקיים את כל הפעילות, תוך שמירה על איזון תקציבי. ההכוונה בנושא זה מבוססת על ניהול לפי תקציב שנתי, תוך התאמת ההוצאות להכנסות מצד אחד, והגדלת ההכנסות מצד שני.

"כמו-כן אני מוצא מניסיוני, שגורם מרכזי הפוגע בניהול המוסדות הוא העדר מעורבות קבועה מצד ההנהלה. עם כל הכבוד למנהל המסור והנמרץ, בלי הנהלה התומכת בו והשותפה לקבלת ההחלטות, עלולות להתקבל החלטות לא-נכונות, שיפגעו בסופו של דבר במוסד. אני שם על זה דגש מיוחד, גם לאור המענה האישי שקיבלתי מהרבי, כאשר בחנתי בשעתו הצעות עבודה שהוצעו לי בארץ, והרבי כתב לי: 'כל הנ"ל יכול להיעשות ע"י הנהלה ולא ע"י יחיד'. לכן זה תנאי הכרחי לקבל השירות מצידי".

כלומר?

"קבענו כמה קריטריונים, שעל המוסדות לעמוד בהם כדי לקבל את הסיוע: ראשית, המוסדות צריכים להיות מוכרים על-ידי מוסדות חב"ד הרשמיים. שנית, העניינים החוקיים צריכים להיות מוסדרים, ובכלל זה להיות עמותה חוקית. ושלישית, הסכמת ההנהלה להיכנס למערכת ההדרכה, ומעורבותה ביישום הכלים. אני חוזר ואומר, כי הניסיון הוכיח ששום שינוי מהותי לא הצליח להתקיים לאורך זמן, בלי שותפות של הנהלה פעילה, שעוקבת ומכוונת את הפעילות".

כשאתה דורש, למשל, בניית תקציב בתחילת שנה והתאמת ההוצאות להכנסות, האם אין זה מנוגד להוראות רבות של הרבי, שתחילה יש לפעול וזה עצמו יפתח צינורות להשגת המשאבים?

"אכן, היו הוראות כאלה, בעיקר בשנים הראשונות של הנשיאות, אבל עם השנים מתחילים לראות שהרבי מכוון לפעול על-פי תקציב, ועד הוראות 'לפעול על-פי המזומן שבקופה'. הרבי כותב בצורה ברורה שאי-אפשר לנהל מוסד וארגון בלי הכנת תקציב מראש.

"כנראה שבשנים הראשונות היה שלב הפריצה, ואז הרבי כיוון והדריך למסירות-נפש. אבל ההוראות של השנים המאוחרות יותר מלמדות שהכיוון עכשיו הוא של ביסוס, ושיש כיום אפשרויות לבנות את הפעילות בצורה יותר מסודרת ופחות פרטיזנית".

מה הולך לקרות בפועל? איך תתנהל הפעילות עם המוסדות?

"השאיפה היא לקדם את כלל המוסדות, ולא רק את המעטים שאפשר יהיה להדריכם באופן אישי. אני מתכונן לערוך בקרוב סמינר בן יום שלם בארבעה אזורים בארץ (צפון, דרום, מרכז, וירושלים). בבסיסו זה סמינר שאני מעביר כבר שנים, אבל עד עכשיו ההמשך של הסמינר היה רק בעבודה יחידנית מול המנהל. כאן נקיים אחר-כך שישה מפגשים שבועיים, עם כל המשתתפים, כדי לתרגם את כל השיטות והכלים לדפוסי פעולה ממשיים. יהיו שיעורי בית והדרכה פרטנית. הדבר יוכל לסייע לרבים מהמנהלים לאמץ שיטות עבודה יעילות יותר".