מערכת COL
|
יום י' חשוון ה׳תשס״ד
05.11.2003
אצל המוהל הרב מנחם פליישמן כל מילה - ברית
מאז כריתת הברית בין הקב"ה לאברהם אבינו, ברית מילה היא הסמל היהודי המובהק ביותר. אפילו מי שמגדירים עצמם 'חילונים גמורים' אינם מוותרים עליו. הרב מנחם פליישמן, מוהל ותיק והמפקח על המוהלים באזור המרכז מטעם הרבנות הראשית, יכול להעיד על כך. יום-יום הוא מל ילדים להורים מכל העדות, הדעות והסוגים; בעיר, בכפר ובקיבוץ.
כבר עשרים ושבע שנים הוא עוסק באומנות המילה. אלפי תינוקות נימולו תחת ידיו. בתפקידו הוא גם מסמיך (או דוחה) מועמדים למוהלים. תהליך ההסמכה כולל לימודים מקיפים, בקיאות הלכתית, לימוד פרק ברפואה ומבחן מעשי.
מתוך שיחת השבוע: פרשת לך-לך.
אזעקה באמצע הברית
"התכונות הנדרשות ממוהל הן זוג ידיים טובות, שיקול דעת נכון, קור-רוח והרבה סבלנות ונועם", מונה הרב פליישמן. "המוהל עשוי להיקלע למצבי-חירום ועליו לדעת להיחלץ מהם. צריך גם לזכור כי זה אירוע מרגש מאוד ורווי מתח נפשי, לפחות למקצת הסובבים את התינוק".
במרוצת השנים התמודד הרב פליישמן עם מצבים מגוונים כל-כך, עד שככל הנראה יהיה קשה להפתיעו. במלחמת-המפרץ הראשונה, למשל, ערך ברית שבעיצומה החלה ליילל צפירת האזעקה, וההורים התעקשו להכניס את הרך הנימול לממ"ט. הטיפול בתינוק הופסק ונמשך רק לאחר צפירת ההרגעה.
ברית לשלישייה
לפני זמן-מה הגיע לברית באחד הקיבוצים. אבי התינוק סירב להתעטף בטלית, לחבוש כיפה או לשתף פעולה בכל צורה שהיא. "עשה את שלך ולך", זרק לעברו בקוצר-רוח. הרב פליישמן שאל את האב בשקט: "אתה ממנה אותי לשליח שלך?". כשנענה בחיוב, ביצע לבדו גם את הפעולות המוטלות על האב.
יש בריתות מרגשות במיוחד: "אתמול מלתי בביתי תינוק שנולד לאם במצב סוציאלי קשה מאוד. לאחרונה גם ערכתי ברית לילד שאביו נהרג בתאונת-דרכים כמה שבועות לפני שנולד. קשה אפילו לתאר את עוצמת הרגשות שיש במעמד כזה. הילד, כמובן, נקרא על שם אביו". ויש גם מקרים משמחים יותר. למשל, ברית המילה שביצע לא-מכבר באשקלון, לשלישיית בנים (בתמונה). "למול שלושה אחים בזה אחר זה - זה מאורע יוצא-דופן אפילו למוהל ותיק".
שינויי הדורות
הרב פליישמן כבר מל תינוקות באיטליה, בברזיל ובקזחסטאן. "לפעמים מדובר באנשים בעלי-אמצעים שקיבלו המלצה על מוהל מסוים ובעקבותיה החליטו כי הוא שימול את בנם. אך יש גם ארצות שבהן פשוט אין מוהל ומוכרחים להטיס לשם מוהל מבחוץ".
כך אירע לפני כארבעה חודשים, כאשר נולד בן לבתו ולחתנו, הרב יחזקאל והגב' חנה ליפשיץ, המשמשים שליחי חב"ד בנפאל. הסב המאושר טס לשם, כמובן, כדי לערוך את הברית. בעוד ימים אחדים יצא הרב פליישמן לתאילנד, למול את בנו של יהודי מקומי.
הרב פליישמן רואה במו-עיניו את שינויי הדורות: "לפני עשרים-שלושים שנה, הייתי מזדמן הרבה לבריתות שבהן הסבא שומר מצוות וכל צאצאיו כבר לא. באחרונה אני נתקל יותר ויותר בתופעה הפוכה - הסב איננו שומר מצוות ואילו בניו, הורי התינוק, הם בעלי-תשובה".
הרב פליישמן. מה מוהל צריך לדעת ?
סנדק בברית-מילה
שאלה: מה חשיבותו של סנדק בברית-מילה?
תשובה: מנהג ישראל, שאם אבי הבן אינו אוחז את התינוק על ברכיו בשעת המילה, הוא מכבד בכך אדם אחר, והוא הנקרא 'סנדק' [=פטרון ופרקליט]. "ויש לאדם לחזור ולהדר אחר מוהל ובעל-ברית היותר טוב וצדיק", שהרי הוא יושב אצל אליהו הנביא, מלאך הברית.
לסנדק זו זכות גדולה: "ונוהגים להדר אחר מצווה זו" (ואפילו לקנותה בתשלום, בפרט אם האב עני). הסנדק מסייע למילה והוא בכלל המצווה, ולא עוד אלא שנחשב כמקטיר קטורת על-גבי המזבח [ולכן זו סגולה לאריכות ימים], ורגליו הן כמזבח, ולכן יפה כוחו מכוח המוהל להקדימו לעלייה לתורה (ביום המילה, אם הוא חל בימי הקריאה).
במקור הייתה הבאת התינוק מאימו אל הברית ("קוואטר" בלשון אשכנז, שמשמעותו "סנדק") חלק ממצוות הסנדק, שאשתו הייתה לוקחת את התינוק מן היולדת ומביאתו אליו לכבוד הברית. בדורות האחרונים חילקו את המצווה לשניים, ומכבדים זוג אחר להיות "קוואטר".
נהגו שהסנדק טובל במקווה לפני המילה (ורצוי שיעשו כן גם אבי הבן והמוהל), ומסתפר ולובש בגדים חשובים. נהגו שהסנדק מתעטף בטלית בשעת המילה (למנהג חב"ד – ראשו מכוסה בכובע, ולא בטלית). ויש נוהגים שפורש טליתו ומכסה בה את פני התינוק. נהגו שהסנדק נותן מתנה לתינוק הנימול.
המנהג הוא שאין האב מכבד אדם אחד פעמיים בסנדקאות אצל בניו, ויש נוהגים לתת לרבו או לרב המקום אפילו כמה פעמים. כמו-כן יש מקילים בקרוב-משפחה, וכל-שכן אם האב לוקח זאת לעצמו.
בימינו נוהגים 'סנדקאות' גם בבריתות של מבוגרים (מחבר המדינות וכיו"ב) למי שמסייע ותורם את הוצאות הברית, והסנדק מברך "להכניסו בבריתו של אברהם אבינו", וזאת על-פי מה שכתבו ראשונים, שממרא היה הסנדק בבריתו של אברהם אבינו.
מקורות: זוהר ח"א צד,ב. פדר"א כט. מדרש תהלים לה,ו. צוואת ריה"ח סי' מ. כללי המילה לר' יעקב הגוזר עמ' 66. מנהגי מהרי"ל עמ' תעו. רמ"א יו"ד רסד,א. רסה,יא. אוצר הברית (מהדורת תשנ"ג) עמ' קפו, קצה; 'עדות לישראל' להר"י ורדיגר עמ' קמב; ילקוט יוסף, שובע שמחות ח"ב עמ' עז, וש"נ. התוועדויות תשמ"ה ח"ג עמ' 1958.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
