ילדים ב-COL: פרשת בהר-בחוקותי

השבוע היהודי
פָּרָשַׁת בְּהַר-בְּחֻקּוֹתַי
הַאִם גַּם לָכֶם לִפְעָמִים, מַבְטִיחִים פְּרָס, עַל מַעֲשֶׂה טוֹב שֶׁתַּעֲשׂוּ? בּוֹאוּ נִבְדֹּק סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל פְּרָסִים:
צִיפִּי הַקְּטַנָּה הִזְדָּרְזָה וְאָסְפָה אֶת כָּל קֻבִּיּוֹת הַ'לֶּגוֹ' מִן הָרִצְפָּה. אִמָּא שָׂמְחָה, וּמִיָּד נָתְנָה לְצִיפִּי – סֻכָּרִיָּה.
כְּשֶׁבָּעֶרֶב דִּבֵּר אַבָּא עִם הַ'מַּשְׁפִּיעַ' בַּיְּשִׁיבָה שֶׁל יוֹסִי וְשָׁמַע מִמֶּנּוּ שֶׁיּוֹסִי מִצְטַיֵּן בְּהַנְהָגָתוֹ וּבְהַתְמָדָתוֹ, הֶחְלִיטוּ הַהוֹרִים שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת לוֹ פְּרָס. אֵיזֶה? הֵם אָמְרוּ לְיוֹסִי שֶׁהוּא מֻזְמָן לְהִכָּנֵס לַחֲנוּת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ, וְלָקַחַת מִשָּׁם סֵפֶר אֶחָד, שֶׁיִּבְחַר לְעַצְמוֹ.
אֵיךְ לְדַעְתְּכֶם הָיָה יוֹסִי מֵגִיב, אִלּוּ הַהוֹרִים הָיוּ 'מַעֲנִיקִים' לוֹ – סֻכָּרִיָּה? בְּרוּרָה לְגַמְרֵי שֶׁזֶּהוּ פְּרָס שֶׁאֵינוֹ מַתְאִים!
שָׂרִי יוֹשֶׁבֶת לְיַד שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת שֶׁל סַבָּא וּמַאֲזִינָה מֻקְסֶמֶת לְתֵאוּר יְמוֹת הַגְּאֻלָּה. סַבָּא מֵיטִיב לְתָאֵר אֶת הַשֶּׁפַע הַנִּפְלָא שֶׁל הַפֵּרוֹת וְהַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁיִּהְיוּ וְאֶת הַדֶּרֶךְ הַקַּלָּה שֶׁבָּהּ נַשִּׂיג כָּל דָּבָר שֶׁנִּצְטָרֵךְ לוֹ.
פִּתְאוֹם מִתְגַּנֶּבֶת לְלִבָּהּ שֶׁל שָׂרִי תְּמִיהָה קְטַנָּה: הִיא הֲרֵי מַכִּירָה אֶת סַבָּא, הִיא יוֹדַעַת שֶׁאֶת סַבָּא מְעַנְיְנִים לִמּוּד הַתּוֹרָה, מַאַמְרֵי הַחֲסִידוּת וּשְׁעוֹת הַתְּפִלָּה... אֵיךְ זֶה שֶׁסַּבָּא פִּתְאוֹם מִתְלַהֵב מִפֵּרוֹת גְּדוֹלִים וּמְשֻׁבָּחִים, שֶׁיִּצְמְחוּ בִּמְהִירוּת לֶעָתִיד לָבוֹא?
אָכֵן, תְּמִיהָתָהּ שֶׁל שָׂרִי מֻצְדֶּקֶת וּתְמִיהָה דּוֹמָה מִתְעוֹרֶרֶת גַּם בְּפָרָשָׁתֵנוּ:
דָּנִיֵּאל מִשְׁתַּתֵּף בְּשִׁעוּר בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ. הוּא שׁוֹמֵעַ מִן הָרַב הֶסְבֵּר מַעֲמִיק עַל הַמִּלָּה 'בְּחֻקּוֹתַי'. הוּא מֵבִין שֶׁמְּדֻבָּר בַּעֲבוֹדַת ה' נַעֲלָה, כַּאֲשֶׁר הַתּוֹרָה הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת 'חֲקוּקָה' בְּתוֹךְ הַיְּהוּדִי. בַּהֶמְשֵׁךְ מְסַפֵּר הָרַב מַהוּ הַשָּׂכָר שֶׁמַּגִּיעַ לְמִי שֶׁמִּתְנַהֵג 'בְּחֻקּוֹתַי', וְדָנִיֵּאל מֻפְתָּע: "...וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ...", "וַאֲכַלְתֶּם לַחַמְכֶם לָשֹׂבַע...". דָּנִיֵּאל שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁעַל עֲבוֹדַת ה' כָּל-כָּךְ רוּחָנִית, מֻבְטָח שָׂכָר כָּל-כָּךְ גַּשְׁמִי?
הַאִם רְאִיתֶם פַּעַם מָה קוֹרֶה לְאָדָם שֶׁהוּא מְאוֹד-מְאוֹד שָׂמֵחַ, וְהַרְגָּשַׁת הַשִּׂמְחָה שֶׁלּוֹ שְׁלֵמָה וּמְלֵאָה? הָרַגְלַיִם שֶׁל הָאָדָם הַשָּׂמֵחַ, פִּתְאוֹם מַתְחִילוֹת לִרְקֹד, כְּאִלּוּ מֵעַצְמָן... דַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁשִּׂמְחָתוֹ כָּל-כָּךְ מֻשְׁלֶמֶת, הִיא מִתְפַּשֶּׁטֶת וְחוֹדֶרֶת אֲפִלּוּ עַד כַּפּוֹת רַגְלָיו.
כַּאֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ יָבוֹא, יִהְיֶה גִּלּוּי הָאֱלֹקוּת שָׁלֵם וּמֻשְׁלָם. ה' יִתְגַּלֶּה בְּצוּרָה מְלֵאָה בְּתוֹךְ כָּל הָרְבָדִים שֶׁל הָעוֹלָם, עַד שֶׁזֶּה יְקַבֵּל בִּטּוּי אֲפִלּוּ בַּגַּשְׁמִיּוּת שֶׁל הָעוֹלָם. הַפֵּרוֹת הַמְּשֻׁבָּחִים וְהַמַּאֲכָלִים הָעֲרֵבִים הֵם שֶׁיָּעִידוּ עַל כָּךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹתֵר לֹא מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ מֵאִתָּנוּ כְּלָל וּכְלָל. לָכֵן סַבָּא שֶׁל שָׂרִי, כָּל-כָּךְ שָׂמֵחַ בַּגַּשְׁמִיּוּת הַנִּפְלָאָה הַמַּמְתִּינָה לָנוּ בִּימוֹת הַגְּאֻלָּה. כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁגַּשְׁמִיּוּת כָּזוֹ, הִיא הַהוֹכָחָה לְרוּחָנִיּוּת מֻשְׁלֶמֶת.
וְזוֹ גַּם הַתְּשׁוּבָה לְדָנִיֵּאל הַמִּסְכֵּן, שֶׁלְּרֶגַע הִתְבַּלְבֵּל. פָּרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי מְבַקֶּשֶׁת מִן הַיְּהוּדִי לְהִתְאַחֵד לְגַמְרֵי עִם הַתּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה תִּהְיֶה כָּל חַיָּיו, וְלֹא יִהְיוּ לוֹ שׁוּם חַיִּים אֲחֵרִים 'מִן הַצַּד', מִחוּץ לַתּוֹרָה. אוֹ-אָז הַתּוֹרָה תַּשְׁפִּיעַ מִטּוּבָהּ וּמִקְּדֻשָּׁתָהּ עַל כָּל רָבְדֵי חַיָּיו. הַתּוֹרָה תַּהֲפֹךְ, לֹא רַק אֶת שִׂכְלוֹ וְאֶת לִבּוֹ לְמוּאָרִים וּשְׂמֵחִים, אֶלָּא גַּם אֶת חַיָּיו הַגַּשְׁמִיִּים, הַ"וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ..." זוֹ עֵדוּת לַדַּרְגָּה הַגְּבוֹהָה שֶׁל הִתְאַחֲדוּת הַיְּהוּדִי עִם הַתּוֹרָה, עַד שֶׁהַתּוֹרָה 'חֲקוּקָה' ('בְּחֻקּוֹתַי') בְּכָל אוֹרְחוֹת-חַיָּיו.
וּמָתַי נוּכַל לְהַגִּיעַ בְּאֹפֶן אִישִׁי לְמַצָּב שֶׁבּוֹ הַתּוֹרָה חֲרוּתָה וְחוֹדֶרֶת בְּתוֹךְ חַיֵּינוּ מִצַּד לְצַד, 'חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת', וְלֹא רַק 'חֲקוּקָה'?
הָרָמָה הַזּוֹ, שֶׁהִיא הֲכִי גְּבוֹהָה, שְׁמוּרָה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, "חָרוּת לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא חֵרוּת – שֶׁאֵין לְךָ חֵרוּת אֶלָּא מִן הַיֵּצֶר הָרַע" – שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ כַּאֲשֶׁר יְסֻלַּק הַיֵּצֶר הָרַע לְגַמְרֵי.
אוֹ-אָז, גַּם הַשָּׂכָר הַגַּשְׁמִי יַהֲפֹךְ לִהְיוֹת מַפְלִיא וּמַפְעִים, כְּפִי שֶׁמְּתֹאָר בְּיִעוּדֵי הַגְּאֻלָּה.
הסיפור השבועי
שִׂמְחַת לַ"ג בָּעֹמֶר
זֶה סִפּוּרָהּ שֶׁל מִשְׁפָּחָה גְּלִילִית אַחַת. לִכְאוֹרָה אַנְשֵׁי עָמָל פְּשׁוּטִים, אַךְ בְּתוֹךְ תּוֹכָם אַנְשֵׁי מַעֲלָה בָּרֵי לֵבָב.
הַסִּפּוּר מַתְחִיל בְּשֶׁבַחְ'ל הַקָּטָן. כְּבֶן שְׁנָתַיִם הָיָה שֶׁנִּתְיַתֵּם מֵאָבִיו, ר' נְתַנְאֵל שְׁוַרְץ, תּוֹשַׁב הָעִיר קַמֶּנִיץ פּוֹדוֹלְסְק שֶׁבְּרוּסְיָה הַלְּבָנָה. הָאֵם, שֶׁבִּקְּשָׁה לַעֲלוֹת עִם בְּנָהּ הָרַךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בָּאָה לִפְנֵי הַצַּדִּיק רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵרוּזִ'ין כְּדֵי לְבַקֵּשׁ אֶת הַסְכָּמָתוֹ וּבִרְכָּתוֹ קֹדֶם צֵאתָהּ לַדֶּרֶךְ.
נָתַן הַצַּדִּיק בָּאֵם וּבִבְנָהּ מַבָּט מָלֵא חֶמְלָה וְשָׁקַע בְּהִרְהוּרָיו. לְבַסּוֹף יָעַץ לָאֵם לָשִׂים אֶת פְּעָמֶיהָ לְעֵבֶר הָעִיר טְבֶרְיָה וּבֵרְכָה: "בִּזְכוּת הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים וְכָל שְׁאָר הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַטְּמוּנִים בַּגָּלִיל, תִּזְכִּי לְגַדֵּל אֶת בְּנֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְלִרְאוֹת מִמֶּנּוּ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרַךְ"...
לְאַחַר נְדוּדִים קָשִׁים הִגִּיעוּ הָאֵם וּבְנָהּ הַקָּט לְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ. כְּמִצְוַת הָרַבִּי מֵרוּזִ'ין נָטְעוּ אֶת אָהֳלָם בִּטְבֶרְיָה, וְשָׁם, בְּמַחְסוֹר וּבְדֹחַק, אַךְ בְּאַהֲבָה רַבָּה, גִּדְּלָה הָאֵם אֶת בְּנָהּ.
כְּשֶׁהִתְבַּגֵּר שֶׁבַחְ'ל נָשָׂא לְאִשָּׁה אֶת יוּטָה, בִּתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַחֶבְרָה קַדִישָׁא בָּעִיר. יַחְדָּו זָכוּ לְגַדֵּל שְׁנֵי בָּנוֹת וְאַרְבָּעָה בָּנִים – נְתַנְאֵל-מֶנְדֶּל, מְשֻׁלָּם, חַיִּים-בִּנְיָמִין וּמֹשֶׁה-מָרְדְּכַי.
אַרְבַּעַת הַבָּנִים הָיוּ אַנְשֵׁי עָמָל וּבַעֲלֵי עֵסֶק, שֶׁלֹּא הֻכְּרוּ כְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים מֻפְלָגִים, אֲבָל הִתְפַּרְסְמוּ בְּיָשְׁרָם הָרַב וּבְיִרְאַת הַשָּׁמַיִם שֶׁלָּהֶם.
בָּלַט בֵּינֵיהֶם ר' נְתַנְאֵל-מֶנְדֶּל, הַבְּכוֹר. אֶת רֹב שְׁעוֹת הַיּוֹם עָשָׂה בַּחֲנוּת הַמַּכֹּלֶת שֶׁלּוֹ, כְּשֶׁרֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ שָׁקוּעַ בְּסֵפֶר 'חֹק לְיִשְׂרָאֵל'. בִּימֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, כַּאֲשֶׁר הָרָעָב שָׂרַר בָּאָרֶץ, הָיוּ נְתַנְאֵל-מֶנְדֶּל וְאִשְׁתּוֹ מוֹצִיאִים מֵהַמַּחְסָן מִינֵי קִטְנִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וּמְחַלְּקִים לָרְעֵבִים, חִנָּם אֵין כֶּסֶף.
נְתַנְאֵל-מֶנְדֶּל נוֹדַע גַּם בִּתְפִלּוֹתָיו עַל הַחוֹלִים שֶׁלֹּא הוּשְׁבוּ רֵיקָם. כְּשֶׁבָּא לְפָנָיו חוֹלֶה, נוֹהֵג הָיָה לְעַסּוֹת אֶת הָאֵיבָר הַחוֹלֶה וּבְתוֹךְ כָּךְ לִלְחֹשׁ תְּפִלָּה: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לִפְלוֹנִי בִּזְכוּת הַתַּנָּאִים וְהַצַּדִּיקִים הַטְּמוּנִים בְּעִיר זוֹ וּבִסְבִיבוֹתֶיהָ".
לְאַחַר הַ'טִּפּוּל' הָיָה מוֹרֶה בְּאֶצְבָּעוֹ עַל קֻפַּת צְדָקָה לִזְכוּתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, שֶׁנִּצְּבָה בְּקֶרֶן זָוִית. הַחוֹלֶה הָיָה מְשַׁלְשֵׁל לְתוֹכָהּ כְּנִדְבַת לִבּוֹ וּמֻבְטָח הָיָה כִּי לֹא יֶאֶרְכוּ הַיָּמִים וְגוּפוֹ יָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ.
אֲבָל יִחוּדָם שֶׁל ר' שֶׁבַחְ'ל וּבָנָיו הִתְבַּטֵּא בְּעִקָּר בְּלַ"ג בָּעֹמֶר. הָאָב וְאַרְבַּעַת הַבָּנִים הָיוּ רַקְדָנִים מְעֻלִּים. כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה נָהֲגוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחוֹת הַמִּצְוָה בָּעִיר וּלְשַׂמֵּחַ אֶת הַנּוֹכְחִים בְּרִקּוּדֵיהֶם הַמַּלְהִיבִים. אֲבָל בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, עַל יַד קִבְרוֹ שֶׁל הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, הִפְלִיאוּ בִּמְיֻחָד בִּתְנוּעוֹתֵיהֶם.
מִדֵּי שָׁנָה בְּעֶרֶב לַ"ג בָּעֹמֶר, יוֹצְאִים הָיוּ הָאָב וּבָנָיו רְכוּבִים עַל סוּסִים לְעֵבֶר מִירוֹן. פְּנֵיהֶם נָהֲרוּ בְּאוֹר מְיֻחָד וְכָל מִתְבּוֹנֵן מֵהַצַּד יָכֹל הָיָה לָחוּשׁ אֶת הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁהָיְתָה עוֹטֶפֶת אוֹתָם, כְּמִי שֶׁמִּתְכּוֹנְנִים לִקְרַאת מְאֹרָע חָשׁוּב בְּחַיֵּיהֶם.
וְאָמְנָם, מִיָּד לְאַחַר הַהַדְלָקָה, כְּשֶׁאַךְ פָּתְחוּ הַ'כְּלֵיזְמֶרִים' בְּנִגּוּן, הָיוּ פּוֹצְחִים חֲמֵשֶׁת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה בְּרִקּוּד. בַּתְּחִלָּה רָקְדוּ לְאַט וּבְנַחַת, וְאַט אַט הִגְבִּירוּ אֶת קֶצֶב תְּנוּעוֹתֵיהֶם. מִשָּׁעָה לְשָׁעָה נַעֲשָׂה רִקּוּדָם נִמְרָץ יוֹתֵר וְנִתְקַיֵּם בָּהֶם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר עַל הַשּׁוֹפָר בְּמַעֲמַד הַר סִינַי, "הוֹלֵךְ וְחָזָק מְאֹד". בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה הַמְּאֻחָרוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁמַּרְבִּית הָרוֹקְדִים כְּבָר הִתְעַיְּפוּ וּפָרְשׁוּ לְקֶרֶן זָוִית לָנוּחַ קִמְעָה, הוֹסִיפוּ שֶׁבַחְ'ל וּבָנָיו לִרְקֹד וְלִרְקֹד.
כָּךְ הָיָה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. רוֹקְדִים הָיוּ בְּמֶשֶׁךְ רֹב הַ'מֵעֵת לְעֵת' שֶׁל לַ"ג בָּעֹמֶר. פַּעַם אַחַת יָשַׁב בֶּחָצֵר הַצַּדִּיק רַבִּי אַבְרָהָמֶ'לֶה, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁמוּאֵל הֶלֶר, שֶׁהָיָה רַב וְאַב בֵּית-דִּין בִּצְפַת. זֶה הָיָה בְּסוֹף יָמָיו וְהוּא כְּבָר הָיָה סָגִי-נָהוֹר. בֵּין הַנִּגּוּנִים נִגַּשׁ אֵלָיו ר' שֶׁבַחְ'ל וְהִצִּיג לְפָנָיו אֶת אַרְבַּעַת בָּנָיו. לִטֵּף ר' אַבְרָהָמֶ'לֶה אֶת יְדֵיהֶם וְאָמַר: "יְהִי חֶלְקִי עִמָּכֶם".
נִבְהֲלוּ וְאָמְרוּ לוֹ: "אֲנַחְנוּ יְהוּדִים פְּשׁוּטִים וְאִלּוּ כְּבוֹדוֹ מְפֻרְסָם בְּצִדְּקוּתוֹ!".
הֵשִׁיב לָהֶם רַבִּי אַבְרָהָמֶ'לֶה: "מְקֻבְּלַנִּי בְּשֵׁם הָאֲרִ"י זַ"ל, כִּי בְּיוֹם קָדוֹשׁ זֶה רוֹקֶדֶת וּשְׂמֵחָה כָּאן כָּל הַפָּמַלְיָה שֶׁל מַעֲלָה. אַתֶּם רוֹקְדִים וְאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֲפִלּוּ עִם מִי אַתֶּם רוֹקְדִים. וְאִלּוּ אֲנִי, לְצַעֲרִי אֵינִי יָכוֹל עַתָּה לִרְקֹד. יְהִי אֵפוֹא חֶלְקִי עִמָּכֶם".
ר' שֶׁבַחְ'ל הִתְמִיד בְּמִנְהָגוֹ זֶה גַּם כְּשֶׁכְּבָר זָקַן וְכֹחוֹ תָּשׁ. שָׁנָה אַחַת, לִפְנֵי לַ"ג בָּעֹמֶר, נֶחְלַשׁ ר' שֶׁבַחְ'ל מְאֹד וּבָנָיו חָשְׁשׁוּ לִשְׁלוֹמוֹ. בְּיָמִים כְּתִקּוּנָם הָיוּ עֲסוּקִים בַּהֲכָנוֹת לַנְּסִיעָה לְמִירוֹן, אֲבָל הַפַּעַם חָשְׁשׁוּ לְהָנִיחַ אֶת אֲבִיהֶם לְבַדּוֹ וְלֹא יָדְעוּ כֵּיצַד לִנְהֹג.
לַמְרוֹת גִּילוֹ הַמֻּפְלָג נוֹתַר ר' שֶׁבַחְ'ל צָלוּל לְגַמְרֵי. בְּהַגִּיעַ עֶרֶב לַ"ג בָּעֹמֶר הִבְחִין בִּלְבָטֵי בָּנָיו. "אֵינֶנִּי חָפֵץ לִפְגֹּם בְּשִׂמְחָתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן", אָמַר. "סְעוּ לְדַרְכְּכֶם, וַאֲנִי אַמְתִּין לָכֶם"...
הַבָּנִים יָצְאוּ כְּמִצְוַת אֲבִיהֶם וְסָמוּךְ לִשְׁעַת הַהַדְלָקָה הִגִּיעוּ לְמִירוֹן. כְּכָל שָׁנָה רָקְדוּ וְשִׂמְּחוּ אֶת הַנּוֹכְחִים, אַךְ בְּלִבָּם הִתְפַּלְּלוּ לִשְׁלוֹם אֲבִיהֶם. לְמָחֳרָת, בְּיוֹם י"ח בְּאִיָּר לִפְנוֹת עֶרֶב, הוֹפִיעַ פָּרָשׁ מְיֻחָד מִטְּבֶרְיָה וְהִזְעִיק אֶת אַרְבַּעַת הַבָּנִים לְמִטַּת אֲבִיהֶם.
עָלוּ הַבָּנִים עַל סוּסֵיהֶם וְדָהֲרוּ לִטְבֶרְיָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵית אֲבִיהֶם כְּבָר יָרַד הַלַּיְלָה. "כֻּלָּם כְּבָר כָּאן?", שָׁאַל ר' שֶׁבַחְ'ל. כְּשֶׁנַּעֲנָה בְּחִיּוּב, אָמַר: "כָּעֵת יָכֹל אֲנִי... 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד'", קָרָא בְּקוֹל וְעָצַם אֶת עֵינָיו.
(סיפר ר' חיים-שלום שווארץ, נינו של ר' שבח'ל)
מבט לגאולה
יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת
שְׁאֵלָה: אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת, בִּשְׁעַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב, בְּדֶרֶךְ כְּלָל יֶשְׁנָהּ מְהוּמָה לֹא קְטַנָּה. אוּלַי בִּגְלַל שֶׁרַק הַיְּלָדִים יוֹשְׁבִים לֶאֱכֹל, אוּלַי בִּגְלַל שֶׁכֻּלָּם כְּבָר עֲיֵפִים, בְּכָל אֹפֶן אֵין אֲוִירָה שֶׁל אֲרוּחַת עֶרֶב מִשְׁפַּחְתִּית רְגוּעָה. אֲנִי הַגְּדוֹלָה מִבֵּין הַיְּלָדִים. הַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ אֲנִי יְכוֹלָה לְשַׁפֵּר אֶת הַמַּצָּב?
תְּשׁוּבָה: בּוֹאִי נְנַסֶּה לַחְשֹׁב, מָה בְּעֶצֶם הַהֶבְדֵּל בֵּין אֲרוּחַת עֶרֶב בִּסְתָם יוֹם שְׁלִישִׁי לְבֵין סְעוּדַת לֵיל שַׁבָּת.
"אוֹהוֹ, זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר לְגַמְרֵי" – אַתְּ בְּוַדַּאי אוֹמֶרֶת לְעַצְמֵךְ. וּבֶאֱמֶת, אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם בִּסְתָם אֲרוּחַת עֶרֶב וְגַם בִּסְעוּדַת שַׁבָּת – פָּשׁוּט יוֹשְׁבִים וְאוֹכְלִים, בְּכָל זֹאת זֶהוּ 'עוֹלָם' אַחֵר. לָמָּה? כִּי סְעוּדַת שַׁבָּת נִפְתַּחַת בְּקִדּוּשׁ חֲגִיגִי, נְטִילַת הַיָּדַיִם הִיא לֹא סְתָם כָּךְ, בְּדֶרֶךְ אַגַּב, אֶלָּא חֵלֶק מְכֻבָּד מֵהַפְּתִיחָה שֶׁל הַסְּעוּדָה... אַחַר-כָּךְ אוֹכְלִים. אֲבָל הָאֹכֶל הוּא לֹא הָעִקָּר! הָעִקָּר זוֹ הָאֲוִירָה הַשַּׁבַּתִּית – הַנִּגּוּנִים, דִּבְרֵי הַתּוֹרָה...
הַאִם נִרְאֶה לָךְ שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי לְהַעֲתִיק אֶת כָּל זֶה לַאֲרוּחַת עֶרֶב בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ?
בִּקְצָת מַאֲמָץ, תּוּכְלִי לְהַעֲבִיר מְעַט מִזֶּה גַּם לִסְתָם יוֹם שְׁלִישִׁי. אֶת הֲרֵי הַגְּדוֹלָה בַּבַּיִת, נָכוֹן? נַסִּי לַעֲרֹךְ אֶת כָּל הַיְּלָדִים לְשׁוּרָה מְסֻדֶּרֶת לִנְטִילַת יָדַיִם, אוּלַי אֲפִלּוּ תּוֹךְ כְּדֵי מַנְגִּינָה עַלִּיזָה. בַּקְּשִׁי מִכֻּלָּם לְחַכּוֹת עִם בִּרְכַּת 'הַמּוֹצִיא' עַד שֶׁכָּל הַיְּלָדִים יוֹשְׁבִים סָבִיב וְאָז תְּבָרְכוּ בְּקוֹל רָם, בְּיַחַד. הִנֵּה כָּךְ, אַף יֶלֶד אֵינוֹ יוֹשֵׁב עַל "חֲצִי כִּסֵּא" וְאֵין מַצָּב שֶׁבּוֹ הָאֶחָד מְסַיֵּם לִפְנֵי שֶׁהַשֵּׁנִי מַתְחִיל.
הָאֲרוּחָה הִתְחִילָה, עַכְשָׁו עָלַיִךְ לְהַמְשִׁיךְ. הַרְגִּילִי אֶת הַיְּלָדִים שֶׁבְּכָל יוֹם, כַּאֲשֶׁר הֵם אוֹכְלִים בְּשֶׁקֶט, אַתְּ מְסַפֶּרֶת לָהֶם סִפּוּר קָצָר. יֵשׁ הַיּוֹם אוֹצָרוֹת רַבִּים שֶׁל סִפּוּרֵי צַדִּיקִים קְצָרִים וְהַיְּלָדִים יֵהָנוּ מֵהֶם מְאוֹד.
בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, תְּבָרְכוּ שׁוּב כֻּלְּכֶם בְּיַחַד. הִנֵּה הָפַכְנוּ אֶת הָאֲרוּחָה הַפְּשׁוּטָה לִסְעוּדָה יָפָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ עוֹד מַשְׁמָעוּת, מֵעֵבֶר לָאֹכֶל.
אַתְּ בְּוַדַּאי יוֹדַעַת שֶׁיְּמוֹת הַמָּשִׁיחַ מְכֻנִּים "יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת". עַכְשָׁו אַתְּ יְכוֹלָה לְדַמְיֵן אֶת זֶה טוֹב יוֹתֵר. כָּל אֲרוּחָה פְּשׁוּטָה בִּזְמַן יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, תִּהְיֶה שַׁבַּתִּית וְרוּחָנִית כְּמוֹ סְעוּדַת שַׁבָּת יָפָה. כָּל בְּרָכָה רְגִילָה עַל מְלָפְפוֹן יָרֹק, תִּהְיֶה כְּמוֹ 'קִדּוּשׁ' חֲגִיגִי, שֶׁבּוֹ חוֹשְׁבִים עַל מָה שֶׁאוֹמְרִים וּמִתְכַּוְּנִים לְזֶה.
בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ כְּבָר לֹא תִּצְטָרְכִי לְהִתְאַמֵּץ, כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת אֲרוּחַת הַיְּלָדִים לַאֲרוּחָה עִם תֹּכֶן וַאֲוִירָה מְרוֹמֶמֶת.
סיפורי חסידים
תַּקָּנָה 'חֲדָשָׁה'
כַּאֲשֶׁר נִתְקַבֵּל הַצַּדִּיק רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק לְרַב בָּעִיר בַּרְדִיצ'וֹב, הִתְנָה עִם פַּרְנְסֵי הָעִיר שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּהוּ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּאֲסֵפוֹת שֶׁל וַעַד הַקָּהָל, אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיֶה בְּדַעֲתָם לְהַתְקִין תַּקָּנָה חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי.
בְּאַחַד הַיָּמִים נִקְרָא לַאֲסֵפָה שֶׁעָמְדָה לְקַבֵּל תַּקָּנָה חֲדָשָׁה. כְּשֶׁבָּא לָאֲסֵפָה שָׁמַע, כי הַכַּוָּנָה הִיא לְהַגְבִּיל אֶת הָעֲנִיִּים, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְחַזֵּר עַל פִּתְחֵי הַבָּתִּים שֶׁבָּעִיר, אֶלָּא יְקַבְּצוּ נְדָבוֹת רַק בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁיִּקָּבְעוּ לְכָךְ...
אָמַר לָהֶם רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק: "תָּמֵהַּ אֲנִי עֲלֵיכֶם, הֲרֵי סִכַּמְנוּ בְּפֵרוּשׁ שֶׁלֹּא אֶקָּרֵא לַאֲסֵפָה אֶלָּא אִם מְתַקְּנִים בָּהּ תַּקָּנָה חֲדָשָׁה!".
תָּמְהוּ הַפַּרְנָסִים: "הֲרֵי תַּקָּנָה חֲדָשָׁה אָנוּ רוֹצִים לְתַקֵּן".
"זוֹ אֵינָהּ חֲדָשָׁה כְּלָל וּכְלָל", אָמַר הַצַּדִּיק. "הִיא הָיְתָה קַיֶּמֶת עוֹד בִּימֵי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה"...
בְּאֵיזֶה עַיִן מִסְתַּכְּלִים...
סִפֵּר הָרַבִּי הָרַיַי"צ (רַבִּי יוֹסֵף-יִצְחָק) בְּ'לִקּוּטֵי דִּבּוּרִים': כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד בֵּן אַרְבַּע שָׁאַלְתִּי אֶת אָבִי (רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער נ"ע): מַדּוּעַ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לָאָדָם שְׁתֵּי עֵינַיִם וְלֹא אַחַת, כְּדֶרֶךְ שֶׁבָּרָא לוֹ פֶּה אֶחָד וְאַף אֶחָד?
הֵשִׁיב לִי אָבִי: יֵשׁ שִׁי"ן יְמָנִית וְיֵשׁ שִׁי"ן שְׂמָאלִית, מָה הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶן? עָנִיתִי, שֶׁבַּיְּמָנִית הַנְּקֻדָּה הִיא מִיָּמִין, וְאִלּוּ בַּשְּׂמָאלִית הַנְּקֻדָּה הִיא מִשְּׂמֹאל.
וַיֹאמֶר לִי אָבִי: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַבִּיט עֲלֵיהֶן בְּעַיִן יְמָנִית, בְּאַהֲבָה וּבְקֵרוּב, וְיֶשְׁנָם דְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַבִּיט עֲלֵיהֶן בְּעַיִן שְׂמָאלִית, בְּרִחוּק. בְּאוֹתִיּוֹת הַסִּדּוּר וּבִיהוּדִי יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּעַיִן יְמָנִית, וְאִלּוּ בְּסֻכָּרִיָּה וּבְצַעֲצוּעִים יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בְּעַיִן שְׂמָאלִית...
מֵאָז, סִיֵּם הָרַבִּי רַיַי"צ, נֶחְקְקָה בְּלִבִּי אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל: שֶׁעַל כָּל יְהוּדִי, יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, יֵשׁ לְהַבִּיט בְּעַיִן יָפָה...
מְסִירוּת נֶפֶשׁ
הֶחָסִיד הַמְּפֻרְסָם רַבִּי יִצְחָק הוֹרְבִיץ (אִיצֶ'ה מַתְמִיד) הִתְלוֹנֵן פַּעַם בִּ'יחִידוּת' לִפְנֵי הָרַבִּי הָרַשַׁ"בּ, שֶׁהוֹאִיל וְהוּא מְשַׁמֵּשׁ שָׁלִיחַ שֶׁל הָרַבִּי, הַנּוֹדֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מוֹסְרִים לוֹ אֲנָשִׁים פִּתְקָאוֹת כְּדֵי לְהָבִיא אֶל הָרַבִּי. וְלִפְעָמִים, כְּשֶׁהַשּׁוֹלֵחַ זָקוּק לִישׁוּעָה מִיָּדִית, הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הַבַּקָּשָׁה בְּמַחְשָׁבָה, וְהַיְּשׁוּעָה אָכֵן בָּאָה תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהַבְּרִיּוֹת סְבוּרִים שֶׁהַיְּשׁוּעָה בָּאָה בִּזְכוּתוֹ...
הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי, שֶׁהַ'צֶּמַח צֶדֶק' עָנָה עַל טַעֲנָה כְּגוֹן זוֹ לְרַבִּי הִלֵּל מִפַּארִיטְשׁ (שֶׁאַף הוּא הָיָה שָׁדָ"ר) – כְּדֵי לַעֲשׂוֹת טוֹבָה לִיהוּדִי צְרִיכִים מְסִירוּת נֶפֶשׁ, וּמִכֵּיוָן שֶׁהַלָּה זָקוּק לִישׁוּעָה מִיָּדִית עוֹשִׂים מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה. "אֶלָּא מָה, הַהוּא חוֹשֵׁב מַה שֶּׁהוּא חוֹשֵׁב – שֶׁיַּחְשֹׁב"...
אֵיךְ לְהוֹכִיחַ
פַּעַם הִתְבּוֹנֵן הָרַבִּי הָרַיַי"צ בָּרוֹפֵא שֶׁהִזְרִיק לוֹ זְרִיקָה, וְאָמַר שֶׁלָּמַד מִמֶּנּוּ אֵיךְ צָרִיךְ יְהוּדִי לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ:
תְּחִלָּה יֵשׁ לִבְדֹּק אֶת נְקִיּוּת הַמַּחַט. הָרוֹפֵא לוֹבֵשׁ חָלוּק לָבָן. יֵשׁ לִרְחֹץ אֶת הַיָּדַיִם. צָרִיךְ לִבְדֹּק גַּם אֶת הַצִּפָּרְנַיִם, אוּלַי חָבוּי שֶׁמֶץ זֻהֲמָה. לְאַחַר מִכֵּן מְחַטְּאִים אֶת הַיָּדַיִם בְּחֹמֶר חִטּוּי, וּמְחַטְּאִים גַּם אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מִתְכּוֹנְנִים לְהַזְרִיק אֶת הַזְּרִיקָה. וְאָז בִּזְרִיקָה עֲדִינָה מַזְרִיקִים אֶת הַזְּרִיקָה.
כָּךְ, אָמַר, צָרִיךְ יְהוּדִי לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ קֹדֶם שֶׁהוּא מוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, וְאָז הַתּוֹכָחָה פּוֹעֶלֶת אֶת פְּעֻלָּתָהּ. אִם אֵין עוֹשִׂים הֲכָנוֹת אֵלֶּה, לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהַתּוֹכָחָה לֹא תַּצְלִיחַ, הִיא אַף עֲלוּלָה לִיצֹר זִהוּם מְסֻכָּן עוֹד יוֹתֵר...
לִקְרֹעַ אֶת הַלֵּב
רַבִּי מְנַחֵם מֶענְדֶּל מִסְּקַרְנֶבִיץ פָּגַשׁ פַּעַם עָנִי שֶׁהָיָה לְבוּשׁ בְּלוּיֵי סְחָבוֹת. בִּקֵּשׁ הַצַּדִּיק לְהַלְבִּישׁוֹ בְּגָדִים חֲדָשִׁים, אוּלָם הֶעָנִי סֵרֵב. הִתְפַּלֵּא הָרַבִּי וְשָׁאַל לְסִבַּת הִתְעַקְּשׁוּתוֹ לִלְבֹּשׁ קְרָעִים.
עָנָה הֶעָנִי: "הַבְּגָדִים הַקְּרוּעִים הֵם סְגֻלָּה לְפַרְנָסָה, מִכֵּיוָן שֶׁהֵם מְעוֹרְרִים אֶת רַחֲמֵי הַבְּרִיּוֹת"...
נֶאֱנַח הָרַבִּי וְאָמַר: "בִּמְקוֹם לִקְרֹעַ אֶת הַבְּגָדִים וּלְצַפּוֹת לְרַחֲמֵי בָּשָׂר וָדָם, מוּטָב לִקְרֹעַ אֶת הַלֵּב וְלִזְכּוֹת בְּרַחֲמֵי שָׁמַיִם"...
הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי דֹּב מֵהוֹרְנֵיסְטוֹפּוֹלִי חָלָה פַּעַם, וְהָרוֹפֵא קָבַע שֶׁיֵּשׁ לִצְרֹב אֶת הַמָּקוֹם הַחוֹלֶה. הַצְּרִיבָה הָיְתָה נַעֲשֵׂית עַל-יְדֵי שִׁפּוּד מְלֻבָּן, שֶׁהָיוּ בּוֹ שָׁלֹשׁ דַּרְגוֹת חֹם. אִם הַחוֹלֶה לֹא הִרְגִּישׁ אֶת הַחֹם שֶׁל הַדַּרְגָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיוּ מַעֲלִים אֶת הַחֹם, אַךְ בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיוּ הַחוֹלִים זוֹעֲקִים מִכְּאֵב כְּבָר בְּדַרְגָּה זוֹ.
הַצַּדִּיק הָיָה בַּעַל יְכֹלֶת סֵבֶל עֲצוּמָה, וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל הָרוֹפֵא לְטַפֵּל בּוֹ, סָבַל אֶת הַכְּאֵבִים וְשָׁתַק. הָרוֹפֵא חָשַׁב שֶׁאֵין הוּא מַרְגִּישׁ אֶת הַחֹם וְהֶעֱלָה אֶת הַדַּרְגָּה, וַעֲדַיִן סָבַל הַצַּדִּיק בְּשֶׁקֶט. גַּם בַּדַּרְגָּה הַשְּׁלִישִׁית, כְּשֶׁיִּסּוּרָיו הָיוּ נוֹרָאִים, עֲדַיִן לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו.
הִשְׁתּוֹמֵם הָרוֹפֵא וְקָרָא: "אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אִם זֶה מַלְאָךְ אוֹ שֵׁד".
אָמַר הַצַּדִּיק לִמְקֹרָבָיו: "אִמְרוּ לוֹ, שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּא יְהוּדִי וּמְסַפֵּר אֶת מְצוּקוֹתָיו וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹשִׁיעוֹ, כּוֹאֵב הַרְבֵּה יוֹתֵר, וּמֻכְרָחִים גַּם כֵּן לִשְׁתֹּק".
