• פרק ראשון: כך החלו תהלוכות ל"ג בעומר בישראל
• פרק שני: חשיפה: כך נולדה הסיסמא "יחד כל ילדי ישראל"

מאת חיים ברון

בפרק הקודם, סיפרנו על האסיפות הדחופות בכפר-חב"ד ועל ההכנות לקראת תהלוכות ל"ג בעומר בארץ-הקודש. בשבת-קודש פרשת אמור, ערב ל"ג בעומר בשנת תש"מ התוועד הרבי. בהתוועדות, דיבר הרבי רבות על מהותו של יום ההילולא של רבי שמעון בר-יוחאי ועל התהלוכות הצפויות להתקיים למחרת היום. הרבי ביקש שידאגו לקיים עם הילדים את שלושת הקווים שעליהם העולם עומד: תורה, תפילה וצדקה. כמו-כן הורה לעמוד בקשר עם הילדים גם לאחר התהלוכה. הרבי גם הציע לפרסם ספר תמונות מהתהלוכות ברחבי העולם, שיכלול גם התרשמויות וסיפורים ויודפס בכל הלשונות שבהם מדברים ילדי ישראל: לשון הקודש, אנגלית, רוסית ופרסית, ושאר הלשונות.

מכיוון שהעלויות היו רבות, הרבי דאג להזכיר לציבור גם בנוגע לצד הכספי, ועורר להירתם ולסייע בנושא. את השיחה סיים הרבי בבקשה "שכל אחד יעלה רעיונות, הצעות וסברות - והעיקר (בנוגע לתהלוכות) שיקויים מיניה ומיניה יתקלס עילאה - שיהיה קידוש-ה’, קידוש עם-ישראל וקידוש התורה, וילכו עם הילדים לקבל פני משיח צדקנו ורשב"י בתוכם ובראשם".

החסידים יצאו מגדרם

הרבי אף דיבר דברים חריגים במהותם בחשיבות ההתעסקות בתהלוכות באומרו: "כל אחד יש לו ענייני משאלת לבבו, פרטיים וכלליים - על-כך אומרים לו: בזכות התעסקות עם הילדים יתן לך ה’ כל רצונותיך". ובהמשך הוסיף הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר מסר נפשו וחינך כל אחד שבד' אמותיו יעסקו בפועל ממש, לא יחפשו כבוד וכו'.. אלה שפעלו עד עתה בפועל ממש עם ילדים, ובפרט בפעולות להשתתפותם של בנים ובנות בתהלוכה לכבוד שמחת רשב"י - יוסיף בכך שהדבר יתנהל ביתר הצלחה".

מארגני התהלוכות בארץ שראו את החשיבות הרבה שהרבי מקדיש לעניין, לא הסתפקו בשישים התהלוכות בהם נצטוו, ויצאו מגדרם כדי להגיע לכל מקום אפשרי לנחת רוחו של הרבי.

למרות התכנון הקצר יחסית, ההצלחה היתה מעל ומעבר למצופה: אלפי ילדי ישראל השתתפו ב-‏167 (!) תהלוכות שהתקיימו בכל רחבי ארץ ישראל, מדרום ועד צפון, כולל בישובי יש"ע ורמת הגולן.

המספר המדויק הגיע בזכות ספחי הרישום שחולקו קודם לכן, אותם מילאו הילדים. (מאגר השמות העצום הזה, אגב, סייע כעבור חצי שנה להקמת ארגון 'צבאות ה', כאשר הרבי ייסד בסוכות תשמ"א את ארגון הילדים).

משטרת ישראל דרשה ליווי צמוד של מדריכים לכל כמות מסוימת של ילדים. הדבר יצר עומס אצל המדריכים, שבמסירות נפלאה השתתפו כל אחד לכל הפחות ב-‏3 תהלוכות!

כולם התגייסו למבצע, ורבים מאנ"ש והתמימים גילו כשרונות יצירתיים למדי שהיו חבויים בתוכם. כך לדוגמא, בנחלת הר חב"ד, קבוצה של בחורים נרתמה יומם ולילה לבניית "רכבת מבצעים" מיוחדת באורך של 100 מטר; ברמת-גן סבב "טנק המבצעים" הראשון בארץ ועשה פרסום מסיבי לקראת התהלוכה. בתל-אביב הסתובב חמור ועליו חסיד עבדקן, ושניהם סחבו מאחוריהם שלט פרסומי ענק מעורר השתאות...

הרבי הורה: לקיים התהלוכה

מארגני התהלוכות הראשונות, לא הסתפקו רק בערי וישובי פנים הארץ, והוחלט לערוך תהלוכות גם מעבר לקו-הירוק - ביש"ע ורמת הגולן. משלחת אנ"ש נשלחה לישובים היהודים בעזה, שם הוציאו את הילדים לרחובות. בצפון הארץ נרתמו השלוחים הצפתיים, והם ארגנו שש תהלוכות, בהם גם ברמת הגולן. אפילו בימית נערכה תהלוכה מרשימה.

סיפור מעניין אירע סביב התהלוכה שהתקיימה בקרית-ארבע, ממנו ניתן ללמוד את החשיבות הרבה שייחס הרבי לתהלוכות:

התוכנית נטוותה בסיועה של משפחת נחשון המתגוררת בקרית-ארבע ועמם צוות חסידים מכפר-חב"ד שכלל את הרב ישבעם סגל והרב יוסף לבנהרץ. תוכנן שהתהלוכה תצא מקרית-ארבע לעבר מערת-המכפלה בחברון.

בלילה שלפני התהלוכה, ביצעו מחבלים ימ"ש פיגוע מחריד בקרית-ארבע. בקרב המארגנים נוצר חשש שאין זה מתאים לערוך תהלוכה ססגונית בשעה שאבל כבד שורר בחוצות קריה. השאלה הופנתה בדחיפות אל הרבי, ששלח את המענה הבא: "מעבירים את המת מלפני הכלה".

התהלוכה התקיימה כמתוכנן בהצלחה רבה בהשתתפות מאות רבות של ילדים, ודווקא היא הפגינה עוז וגאון יעקב.