מאת מנחם גורן

כשהגיע הרב מאיר שטרן למירון, לפני ארבעים-ושבע שנים, היה צריך לחפש עשירי למניין. היום, שבוע לפני ל"ג-בעומר, כשהוא נזכר כיצד היה יורד אל תוככי מושב מירון, מבוסס בבוץ וצועק בייאוש 'א צענטר', הוא מחייך כלא-מאמין.
"היינו צועקים שוב ושוב 'א צענטר' וכל שחזר אלינו היה ההד. היום יש ברוך ה' עשרות מניינים בכל יום. בשבתות, יש מאות אורחים וכל ימות השנה אלפים רבים מגיעים לפקוד את הציון".

הרב מאיר שטרן הגיע לראשונה למושב מירון בשנת תשי"ח ושנה לאחר-מכן, בתשי"ט, קיבל על עצמו את רבנות היישוב. הוא היה אז עדיין בחור "ובעצם הרב הצעיר ביותר בישראל".

תפקידו באותם ימים היה אמירת דרשות לציבור הדל במושב ומסירת שיעורים ביום ההילולא. היום התפקיד התרחב ומירון מהווה מוקד משיכה לאלפים אבל בפי הרב יש לא מעט געגועים לעבר. "פעם האווירה הכללית היתה יותר טהורה. היום אנשים רודפים יותר אחר חומריות ורווחה כלכלית ויש תחרות למי יש ריהוט יותר יפה או מכונית יותר יקרה, וחבל".

מירון מתפתחת

תנאי החיים במירון לפני כיובל שנים היו קשים. המושב, שלא לדבר על ציון רשב"י, לא היו מחוברים לרשת החשמל והאספקה הייתה תלויה בגנרטור מקומי. בלילות קרו לעתים תכופות הפסקות חשמל והתאורה הציבורית כבתה. כבישים סלולים לא היו והדרכים היו מלאי מהמורות. ההולך הסתכן בנפילה או שקיעה בבוץ.

גם החיים בתוככי הבית היו קשים. הפעלת מכשירים חשמליים נאסרה מחשש שתיצור עומס וקצר כללי ביישוב. מקררים היו בבחינת בל-יימצא. לכל היותר, החזיקו התושבים ארונות קרח לאכסון תבשילים צורכי קירור. "ובכל-זאת", אומר הרב שטרן, "לפעמים מתגעגעים לימים ההם. האחווה והעזרה ההדדית וחיי הקהילה היו ערים יותר".

עם השנים, המודעות לציון הרשב"י גברה, ובעקבותיה נהנה כפר מירון מהתפתחות כלכלית בתחום תיירות הפנים. תושבי מירון הקימו 'צימרים' בצמוד לבתיהם, ובשנים האחרונות מספר הבאים למירון - לאו-דווקא בל"ג בעומר - גדל משנה לשנה. בשבתות שוהים במקום מאות אורחים - אדמו"רים עם מאות חסידיהם; משפחות וקבוצות מאורגנות המגיעות לטעום אווירה דקדושה של הרי הגליל וקברות צדיקים, וגם אנשים פרטיים שנהנים לעשות את השבת ביישוב, לא הרחק מציון רשב"י.

"עד ההתפתחות הזו, לא היה בציבור מושג של ביקורים בכפר מירון. מלבד קבוצות של חסידי ברסלב ואנשים פרטיים בודדים, המקום היה יחסית שומם. אני לא מתכוון לל"ג-בעומר, מועד שבו הגיעו המונים מדי שנה. כשלא היו עדיין 'צימרים' ואכסניות, המבקרים היו ישנים בתוככי הציון על-גבי מזרנים. אף אחד לא חיפש מיטה נוחה...".

כולנו שייכים לרשב"י

מאות-אלפים, מכל עדות וקהילות ישראל, נוהרים לציון רשב"י בל"ג בעומר. מה הייחוד? מה מושך אותם? - לרב שטרן תשובה ברורה ביותר: האחראי לכך הוא התנא האלוקי רבי שמעון בר-יוחאי. "רשב"י הוא משה שבדור. ברשב"י גלום ניצוץ של נשמת משה רבנו ע"ה ולכל יהודי יש שייכות לנשמה הזו. המקובלים בצפת אמרו שהתנא האלוקי אוסף אליו את כל נשמות ישראל, וביום ההילולא עומד על קברו ומברך את כל הבאים אליו. מכאן נובעת המשיכה הטבעית של כל אחד מישראל אל הציון".

ואיך תסביר שמגיעים גם יהודים שעדיין לא שומרים תורה ומצוות?

"לדעתי, יש לכך שני סיבות. האחת, כל יהודי שמגיע לציון רשב"י ומרגיש את טעם ההשתייכות לר' שמעון, לא צריך שיקרה לו עוד משהו שישכנע אותו לחזור. הראיה לכך גלויה: כל מי שביקר במקום פעם אחת, חוזר לכאן שוב ושוב. הסיבה השנייה קשורה בפיתוח המקום - סלילת דרכי הגישה לציון כמו 'כביש המהדרין' המוביל אל הציון; פיתוח הכנסת-האורחים הפועלת במקום בכל שעות היממה, וכולי. ואולי יש גם סיבה שלישית: המושג מירון נתפס כמקום של שמחה. כשאדם מאזין לניגון מירון, הוא מתלהב כיוון שהניגון רוחני מטבעו ובד-בבד שמח ומעלה את המנגן או השומע כמה טפחות מעל הקרקע.

הרב שטרן לא יכול להתאפק ופותח ספונטנית בניגון 'פתחי לי שערי צדק' בעיניים עצומות. "זה ניגון של אש" הוא אומר וממשיך לנגן.

'יחידות' אצל הרבי

בשנים האחרונות הרב שטרן מפעיל בציון רשב"י כולל בו לומדים אברכים גמרא ושולחן-ערוך אך בעיקר את כתבי האר"י הקדוש וה'זוהר'. בערבים הם לומדים את ספר ה'תניא' ו'תורה-אור' לרבנו הזקן.

האם כל אדם יכול ללמוד בספר ה'זוהר'?

"למעשה, כל ספרי החסידות בנויים על כתבי האר"י והתנא האלוקי רשב"י שנתנו רשות לגלות את הקבלה. לאחר-מכן הגיע הבעל שם-טוב והלביש את כל אלה בתורת החסידות. בנוגע לשאלתך, אי-אפשר להבין את ה'זוהר' בלי ללמוד את כתבי האר"י וכל יהודי שיש לו תשתית ב'נגלה', יכול ללמוד 'זוהר' - לימוד המטהר את הנשמה. מובן ופשוט שהלימוד חייב להיעשות רק לאחר טבילה והיטהרות".

לפני ארבע-עשרה שנה, ביום ה' בשבט תנש"א, ביקר הרב שטרן אצל הרבי נשיא-דורנו בחלוקת הדולרים. בהגיע תורו סיפר לרבי על הכולל שהוא מפעיל במירון, שמנה אז שני מניינים. בסיום דבריו, סיפר לרבי כי ייחודיות הכולל היא בלימוד תורת רבי שמעון בר-יוחאי יחד עם תורת החסידות. "למשמע הדברים, הרבי העלה על פניו הבעה של שמחה רבה, לקח חופן מהדולרים שהיו מונחים על השולחן, נתן לי ואמר: 'שיהיה בהצלחה רבה ויפוצו מעיינותיך חוצה. יש שם, מן הסתם, קופת צדקה. תכניס (את הדולר) בקופת הצדקה של הכולל, שיהיה בשעה טובה". ואז הרבי הוסיף: "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק".

גם קודם לכן נהג הרב שטרן לבוא אל הרבי מזמן לזמן. "שנה אחת הייתי בהתוועדות בי"ד כסלו, יום הנישואין של הרבי ובהזדמנות אחרת זכיתי למבט וקירוב מיוחד וידעתי שהכל בזכות מירון".

אין שינה בל"ג בעומר

בביתו הצנוע במושב מירון, הרב שטרן מקיים מדי ל"ג-בעומר סעודת-חג המונית עם עשרות רבות של אורחים ביניהם רבנים ונכבדים. "חוץ מזה, בל"ג-בעומר איני יודע מהי שינה. אני נמצא כמעט כל היום בסמיכות ל'ציון', אומר את כל התפילות ורוקד. כל שנה אני זוכה לראות בציון אור חדש".

איך תסביר את העלייה הגדולה במספר העולים לציון בשנים האחרונות?

"אענה לך בסיפור משבחי האריז"ל. פעם אחת הגיע האריז"ל אל מירון יחד עם כל תלמידיו, ביניהם משמשו שלא נמנה עם תלמידיו החשובים. בעיצומם של הריקודים, תפס האר"י בידיו של המשמש והחל לרקוד עמו. התלמידים שהבחינו במעשה השתוממו: כיצד ייתכן שרבנו רוקד עמו ולא עם ה'גדולים' שבחבורה? - השיב להם האר"י: 'אם לרשב"י מתאים לרקוד אתו, גם לי מתאים לרקוד אתו'...

"רשב"י נמצא כאן כל השנה, אבל ביום ההילולא, זכותו פועלת ביתר-שאת וביתר-עוז וכולם מרגישים בכך ובאים לכאן. אין שום גוף המארגן פרסומת-חוצות, תעמולה וכיוצא-באלה כדי למשוך לכאן את הקהל; אדרבא - המצב לכאורה הפוך: יש קשיים רבים להגיע למקום קשיי תחבורה; קשיים הנובעים מהדוחק וכולי - ובכל-זאת אנחנו רואים את הקהל האדיר שמגיע הנה על אף הקשיים. שום קושי לא גורם לאדם שתכנן להגיע לכאן, להישאר בביתו. מדובר בתופעה שלמעלה מדרך הטבע".

נוכחת בוודאי במופתים מיוחדים המתרחשים כאן.

"מדובר במאות רבות של מופתים שממש מתגלגלים מתחת השולחן. אני מחזיק אצלי רשימה של מאות אנשים, נשים וטף, שהגיעו לציון רשב"י הקדוש עם בעיות שחלקן קשות ביותר ולאחר הביקור נושעו בנסים שלמעלה מדרך הטבע.

"ל"ג-בעומר נחשב ליום של ישועות וסגולות. כל אדם שמגיע אל רבי שמעון וקורא את מאמריו, מתפלל ורוקד בשמחה, רואה ישועות. רשב"י לא יישאר בעל-חוב. כל אחד ממבקריו יתברך בעזרת-השם בשעת-הכושר הגדולה המתרחשת פעם בשנה, בל"ג-בעומר, וכל מי שיש לו אפשרות להביא חבר, קרוב-משפחה או ידיד - מן הראוי שישפיע עליו לבוא עמו.

"המופתים האלה גלויים ומסופרים בחוברות וספרים רבים. מדובר במאות של עקרות שנפקדו לאחר שנואשו ויש גם מופתים רבים של רפואה שלמעלה מגדר הטבע. לפני שנה, הגיעה לציון בל"ג-בעומר אשה מארצות-הברית שגילו אצלה רחמנא-ליצלן את 'המחלה ההיא'. לאחר הבדיקות הרבות שעברה, הבינה שמדובר בגידול רציני ונסעה למירון. יום לאחר חזרתה לביתה בארצות-הברית, נכנסה שוב לסידרת בדיקות - והתוצאות הדהימו את הרופאים: הגידול נעלם באופן שלמעלה מדרך הטבע. אני אישית מכיר משפחה שלא זכתה בזחו"ק קרוב לעשרים שנה ושני בני הזוג היו ממורמרים וכאובים - עד שהלכו לר' שמעון. לאחר מכן זכו לשני ילדים שנקראו שמעון ואלעזר ולאחר שנה נולדה לבני הזוג גם בת".

כדאי הוא רשב"י...

"אספר לך סיפור מדהים שהתרחש רק לפני מספר חודשים. בצפת מתגורר ר' אליעזר קעניג, חסיד ברסלב שהיו לו בעיות חמורות בריאותיו עד כדי קושי גדול לנשום. כשהמצב הגיע לכדי פיקוח-נפש, עבר סדרת בדיקות ואבחונים בבתי-רפואה בארץ ולבסוף הוחלט שיש להטיסו לבית-רפואה במונסי בניו-יורק, שם יעבור השתלת ריאה. תוך כדי המתנה לריאה מתאימה, מצבו החמיר ואפילו המכשירים החדישים כבר לא ממש הועילו ומבחינת הרופאים, מצבו היה מאוד חמור, השם ישמור. בשלב זה, משפחתו המודאגת, החליטה כי עד שימצאו את הריאה המתאימה, ייסעו יחדיו למירון לעשות כאן שבת-קודש שבמהלכה יעתירו תפילות ותחנונים.

"באותה שבה בה שהו ועתרו בציון רשב"י, התקיים באחת הערים במדינת ניו-יורק משחק כדורגל ואחד משחקני הקבוצה שהפסידה, התבייש בהפסד עד כדי כך שהחליט להתאבד וירה בעצמו למוות. וכך, בשעה שבני-המשפחה נמצאו בקבר רשב"י ובכו מעומק-הלב שרבי שמעון יעתור בעדם וישלח מזור לחולה, הוטסה הריאה לבית-הרפואה ולמרבה הפלא היא ממש התאימה לחולה. היום ר' לוזר הוא 'אדם חדש' לגמרי".

ולסיום?

"אחזור על סיפור המובא במדרש 'שיר השירים': זוג לא נפקד בילדים במשך עשר שנים והבעל שחפץ בכל מאודו לילדים, החליט לגרש את אשתו ולהתחתן בשנית. אשתו ששמעה על רצון בעלה, החלה לבכות ולב הבעל התרכך. החליטו השניים ללכת אל רבי שמעון בר-יוחאי וסיפרו לו על מצוקתם. אמר להם רבי שמעון, כשם שעשיתם סעודת-מצווה כשהתחתנתם, כך תעשו גם עכשיו, כשאתם נפרדים. קיימו בני הזוג סעודה בביתם כמצוות רבי שמעון והאישה מזגה כוסות יין לבעלה. השתכר הבעל ואמר לה בשכרותו, את יכולה לקחת לעצמך כל דבר שתרצי מן הבית ובסיום דבריו נרדם. כשהתעורר, מצא עצמו במקום לא מוכר - ביתו של אבי אשתו. לפליאתו, ענתה לו אשתו בחיוך: 'אמרת לי לקחת כל דבר שאני חפצה בו ואין לי דבר שאני חפצה בו יותר ממך'.

"חזרו הבעל ואשתו אל רבי שמעון וכשנכנסו אליו, בירך אותם לילד שאכן נולד כעבור שנה... הנה, כשם שהקב"ה פוקד עקרות, כך צדיקים פוקדים עקרות וכוחו של בעל ההילולא גדול במיוחד ביום כזה - ל"ג-בעומר מדי שנה".

קול הרבי מהדהד במירון

לפני עשרים שנה לערך, פנתה לרב שטרן קבוצה של חסידי חב"ד בבקשה שייאות לתת להם להתכנס בחצרו הגדולה, כדי לשמוע בה שידור-חי של תהלוכת ל"ג בעומר אצל הרבי ולהאזין לשיחת הקודש. השיב הרב שטרן: "אני מוכן בתנאי אחד - שהרבי יידע מזה". הסכימו חברי המשלחת לתנאי והודיעו על כך לרבי.

בהגיע ל"ג בעומר, הצטופפו מאות חסידים וקהל רב נוסף בחצרו של הרב שטרן כדי להקשיב לקולו של הרבי. "החצר הייתה מלאה עד אפס מקום", הוא מספר, "ואז ראיתי לראשונה את צמאונם של החסידים לשמוע כל מילה של הרבי".

מדובר, ככל הנראה, על ל"ג-בעומר בשנת תשל"ו, שאף כי חל ביום שלישי ובדרך כלל נערך אצל הרבי 'פאראד' רק ביום ראשון, אורגנה בו תהלוכה גדולה בחצר הרבי. הרבי לא הודיע רשמית על השתתפותו, אך היו שניחשו שישתתף ובפרט לאחר הדלפת הידיעה לפיה הרבי אישר יצירת קשר טלפוני עם מירון.

להלן קטע מיומנו של אחד התמימים המתאר את הפאראד באותה שנה: "...שבת פרשת בהר ט"ו באייר. חשבנו שהיום תתקיים התוועדות, מצד כמה טעמים ובפרט ששבת זו היא שבת שלפני התהלוכה, אך לפועל לא התקיימה התוועדות. כל השבוע היינו עסוקים עם ה'פאראד' וב"ה נראה שאכן יתקיים מאוד בהצלחה. לא יודעים ברור, אבל מסתמא אדמו"ר שליט"א ייצא וידבר לפני הילדים, ובפרט לאחר שנודענו כי ביקש להכין הוק-אפ [=שידור חי] במירון ליד הציון של רשב"י...".

"השידוך נמצא בארץ-ישראל"

הרב שטרן ביקר אצל הרבי גם בימי 'מלחמת המפרץ'.

"הגעתי אל הרבי ואמרתי לרבי שמגיע לי 'מזל-טוב' על הולדת נכדי ובנוסף, ביקשתי ברכה לשידוך של בני לאחר שהוצע לו שידוך מחוץ-לארץ. הרבי נתן לי שני דולרים, אחד עבורי ואחד לרך הנולד ולאחר-מכן אמר, 'השידוך נמצא בארץ-ישראל'.

"הרבי קבע זאת בבירור בימי מלחמת המפרץ והייתי ממש בהלם, אך בהמשך, הרבי אף הוסיף ואמר: 'יציאה מארץ-הקודש עכשיו לא מסמלת טוב למעלה ולמטה' והוסיף את המשפט שנאמר באותה תקופה ללא-מעט אנשים, 'המקום הכי בטוח בעולם הוא ארץ-ישראל'".