המגזין מתפרסם באדיבות מגזין 'תורתך שעשועי' - המגזין השבועי של ילדי ישראל בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד. להצטרפות למשפחת המנויים: 04-8721251 (טלפקס). [email protected].

השבוע היהודי

פָּרָשַׁת אֱמֹר

"אַתָּה רוֹצֶה לָבוֹא אִתִּי מָחָר בַּבֹּקֶר, לַשְּׁכוּנָה הַחֲדָשָׁה שֶׁל הַבִּנְיָנִים הַגְּבוֹהִים?" – שָׁאַל מוֹטִי אֶת שְׁנֵיאוֹר עַל יַד שֻׁלְחַן שַׁבָּת. "בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הָיְתָה תְּלוּיָה מוֹדָעָה, הַמַּזְמִינָה מִתְפַּלְּלִים לְחַזֵּק אֶת הַמִּנְיָן בַּשְּׁכוּנָה הַחֲדָשָׁה. כָּתוּב שָׁם בַּמּוֹדָעָה שֶׁזּוֹ מַמָּשׁ מִצְוָה חֲשׁוּבָה, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁבֶּאֱמֶת כְּדַאי לִי לְהִצְטָרֵף לִקְבוּצַת הַמִּתְפַּלְּלִים שֶׁתִּצְעַד לְשָׁם מָחָר. אָמְנָם אֲנִי עוֹד לֹא בֶּן שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, אֲבָל זוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת חֲוָיָה מְאוֹד נֶחְמָדָה".

אַבָּא הֶאֱזִין בְּרֹב קֶשֶׁב לִדְבָרָיו שֶׁל מוֹטִי וְנִכַּר הָיָה שֶׁרַעְיוֹן הַ'טִּיּוּל' אֵינוֹ מוֹצֵא חֵן בְּעֵינָיו כְּלָל וּכְלָל.

"לֹא מוֹטִי" – אָמַר אַבָּא בְּנַחַת – "אַתָּה נִשְׁאַר מָחָר אִתִּי בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת וּמִתְפַּלֵּל עַל יָדִי. אֶת הַמִּנְיָן הַהוּא יְחַזְּקוּ אֲנָשִׁים טוֹבִים אֲחֵרִים, לֹא אַתָּה".

"אֲבָל לָמָּה?" – שָׁאַל מוֹטִי בְּאַכְזָבָה.

"כִּי בְּכָל גִּיל יֵשׁ לִיהוּדִי תַּפְקִיד הַמַּתְאִים לְגִילוֹ. בַּגִּיל שֶׁלְּךָ, תַּפְקִידְךָ לְהִתְחַנֵּךְ לִתְפִלָּה טוֹבָה וְיָפָה לְיַד אָבִיךָ. הַתַּפְקִיד לְחַזֵּק מִנְיָנִים חֲדָשִׁים, שַׁיָּךְ לְגִיל אַחֵר, מִצְטַעֵר".

"אֲבָל אַבָּא..." – לֹא וִתֵּר מוֹטִי וְרָצָה לְהַתְחִיל וִכּוּחַ אָרֹךְ שֶׁל שִׁכְנוּעַ. אַךְ אַבָּא מָנַע אֶת הַוִּכּוּחַ בְּדֶרֶךְ חֲכָמָה, וְאָמַר: "כְּדַאי לְךָ לְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, מוֹטִי. הֲרֵי לֹא מִזְּמַן הִקְרַבְנוּ אֶת קָרְבַּן הָעֹמֶר. אֲנַחְנוּ מַמְשִׁיכִים לִסְפֹּר לָעֹמֶר מִדֵּי יוֹם, אֲנַחְנוּ גַּם קוֹרְאִים בְּדִיּוּק בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שֶׁל הַיּוֹם, עַל מִצְוַת סְפִירַת עֹמֶר.

אָז בִּמְיֻחָד בִּתְקוּפָה כָּזֹאת כְּדַאי לְךָ פָּשׁוּט לְקַבֵּל אֶת דְּבָרַי, בֵּין אִם אַתָּה מֵבִין אוֹתָם וּבֵין אִם אֵינְךָ מֵבִין אוֹתָם".

"מָה הַקֶּשֶׁר?" – תָּמְהוּ מוֹטִי וּשְׁנֵיאוֹר בְּיַחַד. "מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין הָ'עֹמֶר' וּבֵין הַחוֹבָה לְקַבֵּל אֶת דְּבָרָיו שֶׁל אַבָּא לְלֹא וִכּוּחַ?".

"נוּ, בֶּאֱמֶת, הַאִם אֵינְכֶם יוֹדְעִים שֶׁהָעֹמֶר הֻקְרַב מִשְּׂעוֹרִים?" – שָׁאַל אַבָּא. "וּמַהֵם שְׂעוֹרִים אִם לֹא מַאֲכָל שֶׁל בְּהֵמוֹת?".

"אָז מָה?" – הִמְשִׁיכוּ לְהִתְפַּלֵּא מוֹטִי וּשְׁנֵיאוֹר. "מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין הַשְּׂעוֹרִים וּבֵין הַצִּיּוּת לְאַבָּא?".

"לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ בְּהֵמָה קְטַנָּה בַּלֵּב שֶׁצָּרִיךְ לְכוֹפֵף וּלְהַכְנִיעַ אוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲבֹד אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא" – הִסְבִּיר אַבָּא.

"קָרְבַּן הָעֹמֶר הַמֻּקְרָב בַּפֶּסַח וְנִלְקָח מִשְּׂעוֹרִים, עוֹזֵר לָנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה. הָעֹמֶר מְלַמֵּד אוֹתָנוּ לָקַחַת אֶת הַבַּהֲמִיּוּת, וּלְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ קָרְבָּן לְהַשֵּׁם.

אִם פִּתְאוֹם נוֹרָא מִתְחַשֵּׁק לָנוּ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, שֶׁהוּא לֹא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְנִשְׁמָתֵנוּ, זוֹהִי 'בְּהֵמָה' שֶׁצָּרִיךְ לְהַקְרִיב אוֹתָהּ.

אֵיךְ נְבַצֵּעַ אֶת הַהַקְרָבָה? עַל-יְדֵי שֶׁנַּכְרִיחַ אֶת עַצְמֵנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת 'מָה שֶׁצָּרִיךְ' וְלֹא 'מָה שֶׁמִּתְחַשֵּׁק'.

הִנֵּה בְּשַׁבָּת זוֹ לְמָשָׁל, מוֹטִי, הַסּוֹפֵר לָעֹמֶר מִדֵּי יוֹם, יִזְכֶּה לְהַקְרִיב אֶת קָרְבַּן הָעֹמֶר בְּפֹעַל. כִּי מוֹטִי יִפְעַל מִתּוֹךְ קַבָּלַת-עֹל וְצִיּוּת, יִתְפַּלֵּל יָפֶה עַל-יַד אַבָּא שֶׁלּוֹ. אֶת מָה שֶׁ'מִּתְחַשֵּׁק' לוֹ, הוּא יַקְרִיב עַל מִזְבֵּחַ לְהַשֵּׁם".

הסיפור השבועי

צוֹפֶה לְמֵרָחוֹק

זֶה הָיָה בְּשַׁחַר הַחֲסִידוּת. סוֹחֲרִים מִכָּל רַחֲבֵי אֵירוֹפָּה נָהֲרוּ אֶל הַיְּרִיד הַשְּׁנָתִי הַגָּדוֹל בְּקֶנִיגְסְבֶּרְג. בֵּינֵיהֶם הָיְתָה קְבוּצַת סוֹחֲרִים מֵעָרֵי לִיטָא, מִינְסְק, קוֹבְנָה, פִּינְסְק וּסְלוֹצְק.

בְּמַהֲלַךְ הַמַּסָּע עָלָה עִנְיַן הַחֲסִידוּת עַל הַפֶּרֶק. הֵחֵלּוּ הַסּוֹחֲרִים לְדַבֵּר סָרָה בַּחֲסִידוּת וּבְמַנְהִיגֶיהָ. רַק הַסּוֹחֵר מִסְּלוֹצְק שָׁתַק וְלֹא הִתְעָרֵב בַּשִּׂיחָה. לְפֶתַע הִזְכִּיר אֶחָד מֵהַחֲבוּרָה אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ, בְּנִימַת בִּטּוּל. אוֹ-אָז מִהֵר הַסּוֹחֵר מִסְּלוֹצְק לְהַסּוֹתוֹ. "עַל הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ אָסוּר לִפְצוֹת פֶּה!", קָרָא וְעוֹרֵר עָלָיו מִיָּד אֶת תְּמִיהַת חֲבֵרָיו. "גַּם אַתָּה 'נִתְפַּסְתָּ'?!", שְׁאָלוּהוּ בְּטוֹן נוֹזֵף.

"הַקְשִׁיבוּ וַאֲסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע לֹא מִכְּבָר בְּעִירֵנוּ וְתִשְׁפְּטוּ בְּעַצְמְכֶם", עָנָה הַסּוֹחֵר מִסְּלוֹצְק וְהֵחֵל לְסַפֵּר:

לִפְנֵי כַּמָּה חֳדָשִׁים יָצָאתִי לְרֶגֶל עֲסָקַי לְמַסָּע אָרֹךְ בָּאָרֶץ. לַיְלָה אֶחָד תָּעִיתִי בְּדַרְכִּי וְסָטִיתִי מִמַּסְלוּל נְסִיעָתִי הַמְּתֻכְנָן. הִגַּעְתִּי לַעֲיָרָה יְהוּדִית שֶׁאֶת שְׁמָהּ לֹא יָדַעְתִּי. תַּרְתִּי אַחַר בַּיִת לַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַלַּיְלָה.

נִגַּשְׁתִּי אֶל הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּקַע מִמֶּנּוּ אוֹר. הֵקַשְׁתִּי עַל הַדֶּלֶת וְהֻזְמַנְתִּי פְּנִימָה. רַק אָז נוֹדַע לִי כִּי הִגַּעְתִּי לְמֶזְרִיטְשׁ. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אֶל בֵּית בְּכִיר תַּלְמִידֵי הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, הֲלוֹא הוּא הַמַּגִּיד בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

הֻגְּשָׁה לִי אֲרוּחָה וְסָעַדְתִּי אֶת לִבִּי. פִּתְאוֹם יָצָא הַמַּגִּיד מֵחַדְרוֹ וְהִתְקָרֵב אֵלַי. דַּי בְּמַרְאֵהוּ בִּלְבַד לְהָטִיל חֶרְדַת-קֹדֶשׁ עַל סְבִיבָתוֹ. הוּא נָתַן בִּי מַבָּט חוֹדֵר וְהוֹשִׁיט לִי יָד. "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם ר' יְהוּדִי", אָמַר. "עֲלֵיכֶם הַשָּׁלוֹם", הֵשַׁבְתִּי.

הַמַּגִּיד שְׁאָלַנִי לִשְׁמִי וְלִמְקוֹם מְגוּרַי וְעָנִיתִי לוֹ. "כָּל דָּבָר בָּעוֹלָם הוּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית", אָמַר. "אִם נִתְגַּלְגַּלְתָּ לְכָאן, אֵין זֶה לְחִנָּם. שֶׁמָּא יֵשׁ דָּבָר כָּלְשֶׁהוּ בְּעִירְכֶם הַדּוֹרֵשׁ תִּקּוּן?". שָׁתַקְתִּי. לְמַעֲשֶׂה עָזַבְתִּי אֶת עִירִי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת קֹדֶם לָכֵן וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בָּהּ עַד זְמַן שִׂיחָתֵנוּ. מִטַּעַם זֶה לֹא יָדַעְתִּי עַל הַמַּגֵּפָה הַקָּשָׁה שֶׁפָּרְצָה כַּמָּה יָמִים קֹדֶם לָכֵן בִּסְלוֹצְק – מַגֵּפָה שֶׁפָּגְעָה בְּעִקָּר בַּיְּלָדִים הַקְּטַנִּים.

הַמַּגִּיד הֵנִיחַ מִשְׁקָפַיִם עַל עֵינָיו וּלְאַחַר רֶגַע אָמַר: "לִפְנֵי יָמִים אֲחָדִים הָיָה בִּנְךָ חוֹלֶה מְאוֹד וּכְבָר עָמַד עַל סַף מָוֶת. אוּלָם אַל דְּאָגָה, בָּרוּךְ ה' נֶחְלַץ מִמַּחֲלָתוֹ וְעַתָּה הוּא בָּרִיא לְגַמְרֵי".

הִבַּטְתִּי בַּמַּגִּיד בְּתַדְהֵמָה. לֹא פִּקְפַּקְתִּי בִּנְכוֹנוּת דְּבָרָיו וּבְלִבִּי הוֹדֵיתִי לַה' עַל הַחְלָמַת בְּנִי. הַמַּגִּיד הוֹסִיף וְאָמַר: "כְּשֶׁתַּחְזֹר לִסְלוֹצְק תִּהְיֶה עֵד לַמַּגֵּפָה הַקָּשָׁה הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת שָׁם וּפוֹגַעַת בִּילָדִים רַבִּים. תִּמְצָא אֶת בְּנֵי הָעִיר נְבוֹכִים וּמְבֻלְבָּלִים – חוֹקְרִים וּמְחַפְּשִׂים אַחַר הַסִּבָּה הָרוּחָנִית לַמַּגֵּפָה".

הַמַּגִּיד הִבִּיט קָדִימָה כְּצוֹפֶה לְמֵרָחוֹק וְהִמְשִׁיךְ: "לְמָחֳרָת שׁוּבְךָ תִּשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה וְגַם שָׁם יַעַסְקוּ הַכֹּל בְּאוֹתוֹ עִנְיָן. הַחֲשָׁד יִפֹּל עַל אִישׁ פְּלוֹנִי וְהַכֹּל יַאֲשִׁימוּהוּ בִּגְרִימַת הַמַּגֵּפָה. דַּע, כִּי אָדָם זֶה אֵינוֹ קָשׁוּר כְּלָל לָעִנְיָן. וּכְשֶׁיָּקוּם אַחַד הַמְּסֻבִּים לְהַכּוֹתוֹ, הִתְיַצֵּב עַל רַגְלֶיךָ, אֱחֹז בְּיָדוֹ וּגְעַר בּוֹ כִּי הוּא-הוּא הַחוֹטֵא".

שַׁבְתִּי לִסְּלוֹצְק אָפוּף תְּהִיּוֹת וּמַחְשָׁבוֹת. עִם בּוֹאִי נוֹדַע לִי מִיָּד עַל הַמַּגֵּפָה הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת בָּעִיר וּמַכָּה בַּיְּלָדִים הָרַכִּים. נִכְנַסְתִּי לְבֵיתִי וְאָז גַּם נוֹדַע לִי כִּי בְּנִי הַקָּט אָכֵן חָלָה וּכְבָר הִגִּיעַ לִכְלַל סַכָּנָה, אַךְ בְּשָׁלָב מְסֻיָּם, בְּאֹרַח פֶּלֶא, הֶחְלִים לְגַמְרֵי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדַעְתִּי בְּבִטְחָה כִּי גַּם יֶתֶר דִּבְרֵי הַמַּגִּיד יִתְקַיְּמוּ.

בְּהֶמְשֵׁךְ הַיּוֹם הוֹדִיעוּ לִי עַל בְּרִית-מִילָה שֶׁיַּעֲרֹךְ מָחָר אֶחָד מִנִּכְבְּדֵי סְלוֹצְק. הִשְׁתַּתַּפְתִּי בַּבְּרִית. הַכֹּל דִּבְּרוּ בְּעִנְיַן הַמַּגֵּפָה שֶׁמִּטֶּבַע הַדְּבָרִים הִטְרִידָה וְלֹא נָתְנָה מָנוֹחַ לְאִישׁ.

ר' אֵלִיָּהוּ, מִזִּקְנֵי הָעִיר וְנִכְבָּדֶיהָ, קָם לְפֶתַע מִמְּקוֹמוֹ וְאָמַר: "סְבוּרַנִי כִּי אִישׁ חוֹטֵא אֲשֶׁר נִכְשַׁל בַּעֲווֹן חָמוּר וְנוֹרָא מִתְהַלֵּךְ בְּקִרְבֵּנוּ וּבְעֶטְיוֹ בָּאָה עָלֵינוּ הָרָעָה הַזֹּאת". כָּל הַיּוֹשְׁבִים סָבִיב הִנְהֲנוּ בְּהַסְכָּמָה. פִּתְאוֹם עָבַר רַחַשׁ בַּקָּהָל – "מוֹטְל... מוֹטְל הוּא הַחוֹטֵא".

מוֹטְל הוּא אָדָם פָּשׁוּט שֶׁאֵינוֹ מַרְבֶּה לְהוֹפִיעַ בֵּין הַבְּרִיּוֹת. גַּם בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת כִּמְעַט אֵינוֹ מַרְאֶה אֶת פָּנָיו. "חֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַמַּגֵּפָה הָאֲרוּרָה", קָרָא לְעֶבְרוֹ אַחַד הַמְּסֻבִּים. קוֹלוֹת נוֹסָפִים בַּקָּהָל הֶחֱרוּ-הֶחְזִיקוּ אַחֲרָיו. מוֹטְל יָשַׁב דּוֹמֵם, חִוֵּר כַּסִּיד.

וְהִנֵּה קָם מִמְּקוֹמוֹ שִׁמְעוֹן, מֵעֲשִׁירֵי הָעִיר, וְקָרַב אֶל מוֹטְל. הוּא הֵנִיף יָד כְּדֵי לְהַנְחִיתָהּ עַל לֶחְיוֹ שֶׁל מוֹטְל. בִּרְאוֹתִי כֵּיצַד כָּל דְּבָרָיו שֶׁל הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ מִתְאַמְּתִים מוּל עֵינַי, אָזַרְתִּי עֹז וְתָפַסְתִּי בְּכוֹחַ בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן הַגְּבִיר. "שַׁקְרָן וְרָשָׁע!", הִרְעַמְתִּי עָלָיו בְּקוֹלִי. "הוֹדֵה עַל הָאֱמֶת כִּי אַתָּה הַחוֹטֵא הַגָּדוֹל. הִתְוַדֵּה עַל מַעֲשֶׂיךָ בִּמְקוֹם לְהָטִיל רֶפֶשׁ בְּאָדָם אַחֵר!".

שֶׁקֶט הִשְׂתָּרֵר בַּמָּקוֹם. שִׁמְעוֹן הַגְּבִיר הִבִּיט בִּי מֻכֶּה הֶלֶם. נָתַתִּי בּוֹ מַבָּט קָשֶׁה וְלֹא הֵסַרְתִּי עֵינַי מֵעֵינָיו עַד אֲשֶׁר נִשְׁבַּר וְהִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא סָמוּךְ. חָלְפוּ עוֹד כַּמָּה רְגָעִים וּלְפֶתַע פָּרַץ בִּבְכִי. הוּא הֵחֵל לְהִתְוַדּוֹת כִּי אָמְנָם נִכְשַׁל בַּעֲווֹנוֹת חֲמוּרִים בְּיוֹתֵר. לִבְסוֹף בִּקֵּשׁ אֶת מְחִילַת הַכְּלָל וְהִתְחַיֵּב קֳבָל עַם וְעֵדָה לָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה.

הַצֶּבַע שָׁב לְפָנָיו הַחִוְּרוֹת שֶׁל מוֹטְל הָאֻמְלָל. בְּתוֹךְ כָּךְ הֻפְנוּ כָּל הַמַּבָּטִים אֵלַי. "רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ?!", תָּמְהוּ הַכֹּל. "אָמְנָם כֵּן", הֲשִׁיבוֹתִי, "אַךְ לֹא רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ שֶׁלִּי, אֶלָּא שֶׁל הַמַּגִּיד מִמֶּזְרִיטְשׁ". וּמִיָּד סִפַּרְתִּי לָהֶם כֵּיצַד נִתְגַּלְגַּלְתִּי לְבֵיתוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד וְכָל אֲשֶׁר אָמַר לִי הִתְקַיֵּם. הַנּוֹכְחִים הָיוּ אֲחוּזֵי הִשְׁתּוֹמְמוּת. חִישׁ-מַהֵר פָּשְׁטָה הַשְּׁמוּעָה בְּכָל סְלוֹצְק וּמֵאָז נִזְהָרִים בְּעִירֵנוּ מִלִּפְגֹּעַ בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ.

הַסּוֹחֵר מִסְלוֹצְק סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ. חֲבֵרָיו הַסּוֹחֲרִים נִצְּבוּ סְבִיבוֹ בִּדְמָמָה, נְתוּנִים לְרֹשֶׁם דְּבָרָיו. "נוּ, מַדּוּעַ שׁוֹתְקִים אַתֶּם", הִקְנִיטָם הַסְּלוֹצְקָאִי, "שֶׁמָּא גַּם אַתֶּם 'נִתְפַּסְתֶּם'?".

מבט לגאולה

"יוֹם שִׂמְחָתוֹ"

רַבִּי אַבְרָהָם הַלֵּוִי, תַּלְמִידוֹ שֶׁל הָאֲרִיזַ"ל, שָׁהָה פַּעַם יַחַד עִם הָאֲרִיזַ"ל בְּיוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר בְּמִירוֹן, עַל קִבְרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי. אוֹתוֹ תַּלְמִיד הָיָה נוֹהֵג לוֹמַר בְּכָל יוֹם בְּבִרְכַּת "וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב וְתִשְׁכֹּן בְּתוֹכָהּ", אֶת הַתְּפִלָּה "נַחֵם הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלַיִם" (הַתְּפִלָּה שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב, הַמַּזְכִּירָה אוֹדוֹת חֻרְבַּן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ), וְכָךְ הוּא עָשָׂה גַּם בְּאוֹתוֹ לַ"ג בָּעֹמֶר.

כָּל יְהוּדִי אוֹמֵר "נַחֵם" רַק בְּתִשְׁעָה בְּאָב. אֲבָל רַבִּי אַבְרָהָם הַלֵּוִי הִרְגִּישׁ אֶת הַגָּלוּת וְהַחֻרְבָּן כָּל-כָּךְ חָזָק, כְּאִלּוּ הוּא רוֹאֶה אֶת הַחֻרְבָּן חַי לְנֶגֶד עֵינָיו, עַד שֶׁהַדָּבָר כָּאַב לוֹ מְאוֹד-מְאוֹד – וְכָתוּב בַּסְּפָרִים, שֶׁנִּשְׁמָתוֹ הָיְתָה גִּלְגּוּל שֶׁל נִשְׁמַת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא (מְנַבֵּא נְבוּאַת הַחֻרְבָּן) – עַד שֶׁהוּא אָמַר אֶת תְּפִלַּת "נַחֵם" בְּכָל יוֹם מִיְּמוֹת הַשָּׁנָה, כּוֹלֵל גַּם יְמֵי רֹאשׁ-חֹדֶשׁ וְחוֹל-הַמּוֹעֵד!

וְהִנֵּה, מָסַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי עַל-יְדֵי הָאֲרִיזַ"ל, שֶׁלְּאוֹתוֹ תַּלְמִיד הָיָה אָסוּר לוֹמַר "נַחֵם" בְּ"יוֹם שִׂמְחָתֵנוּ" – לַ"ג בָּעֹמֶר. וּלְמַרְבֶּה הַצַּעַר, נֶעֱנַשׁ עַל כָּךְ אוֹתוֹ תַּלְמִיד.

מָה אָנוּ לְמֵדִים מִזֶּה?

שֶׁשִּׂמְחַת לַ"ג בָּעֹמֶר יֵשׁ בָּהּ מַעֲלָה אֲפִלּוּ לְגַבֵּי שִׂמְחַת "מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה"!

כִּי הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי קְשׁוּרָה עִם שִׂמְחַת הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה, וְלָכֵן הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִשִּׂמְחַת "מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה".

חִצִּים וְקֶשֶׁת

בְּלַ"ג בָּעֹמֶר יֵשׁ מִנְהָג שֶׁיַּלְדֵי-חֲדָרִים יוֹצְאִים לַשָּׂדֶה וּמְשַׂחֲקִים בְּקֶשֶׁת וְחִצִּים.

כָּתוּב בַּסְּפָרִים טַעַם הַדָּבָר: בְּחַיֵּי רַשְׁבִּ"י לֹא נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן. וְלָכֵן מְשַׂחֲקִים בְּקֶשֶׁת בְּיוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ. לְהַרְאוֹת, שֶׁמֵּאָז הִסְתַּלְּקוּת רַשְׁבִּ"י יֵשׁ צֹרֶךְ בְּקֶשֶׁת.

טַעַם נוֹסָף – לְמַעֲלְיוּתָא: כָּתוּב בַּזֹּהַר "לֹא תִּצְפֵּי לְרַגְלֵי דִּמְשִׁיחָא עַד שֶׁיִּתְחַזֵי הַאי קֶשֶׁת בְּעָלְמָא מִתְקַשְּׁטָא בְּגַוְּנֵי נְהִירִין", וּבְתִקּוּנֵי זֹהַר כָּתוּב, שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ "עַד דְּתֶחְזֵי קַשְׁתָא בְּגַוְּנִין נְהִירִין לֹא תִּצְפֵּי לְרַגְלֵי מְשִׁיחָא".

בְּלַ"ג בָּעֹמֶר פָּתַח רַשְׁבִּ"י אֶת הַצִּנּוֹר שֶׁל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא גּוֹרֶמֶת לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ. לָכֵן נוֹהֲגִים לְשַׂחֵק בְּקֶשֶׁת בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, לְהוֹרוֹת שֶׁלַּ"ג בָּעֹמֶר הוּא הַזְּמַן הַמַּתְאִים לְבִיאַת הַמָּשִׁיחַ.

"כְּדַאי הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן..."

אוֹדוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר-יוֹחַאי כָּתוּב בַּגְּמָרָא "כְּדַאי הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן לִסְמֹךְ עָלָיו בִּשְׁעַת הַדְּחָק". זֹאת אוֹמֶרֶת, כְּדַאי לִסְמֹךְ עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן (גַּם כְּשֶׁתַּנָּאִים אֲחֵרִים חוֹלְקִים עָלָיו) בִּשְׁעַת הַדְּחָק.

אָמְרוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ רֶמֶז בַּדָּבָר: כְּשֶׁיְּהוּדִים נִמְצָאִים בְּמַצָּב קָשֶׁה וְדָחוּק, "שְׁעַת הַדְּחָק" – כְּדַאי הוּא רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁנִּסְמֹךְ עָלָיו, שֶׁבִּזְכוּתוֹ יִנָּצְלוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַ"דֹּחַק" שֶׁל הַגָּלוּת.

וּבְוַדַּאי כָּךְ הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים בְּיוֹם הַהִלּוּלָא שֶׁלּוֹ, שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּוַדַּאי פּוֹעֵל שֶׁיֻּסְּרוּ מֵאִתָּנוּ כָּל הַהַעֲלָמוֹת וְהַהֶסְתֵּרִים, וְנוּכַל לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחָתוֹ.

(הרבי מדבר לילדי ישראל)

סיפורי חסידים

עִסְקַת חֲלִיפִין עִם הָרַבִּי

לִפְנֵי כַּחֲמִשִּׁים שָׁנָה, הָיָה גְּבִיר וְעַסְקָן צִבּוּרִי שֶׁהִתְעַסֵּק בִּיבוּא פַּרְווֹת מֵרוּסְיָה לְאַרְצוֹת-הַבְּרִית, וּשְׁמוֹ מַר קַרְלוֹ צִיפֶּל. לִפְנֵי כָּל נְסִיעָה שֶׁלּוֹ לְרוּסְיָה הָיָה נִכְנַס אֶל הָרַבִּי לִ'יחִידוּת' אֲרֻכָּה.

בִּגְלַל עִסְקֵי הַפַּרְווֹת, שִׁלְטוֹנוֹת בְּרִית-הַמּוֹעָצוֹת לֹא בָּדְקוּ אַף פַּעַם מָה יֵשׁ לוֹ בַּמִּזְוָדוֹת. כְּשֶׁהָיָה נִכְנָס לִ'יחִידוּת', תָּמִיד כְּבָר עָמְדוּ בְּחַדְרוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָרַבִּי מִזְוָדוֹת מוּכָנוֹת עִם טַלִּיתוֹת, סִדּוּרִים וְסִפְרֵי תַּנְיָא וּבְסִיּוּם הַ'יְּחִידוּת', הָיוּ לוֹקֵחַ אֶת הַמִּזְוָדוֹת וּמַעֲבִיר אוֹתָן לְרוּסְיָה. בְּצֵאתוֹ מֵרוּסְיָה, הָיָה מֵבִיא אִתּוֹ הַרְבֵּה כִּתְבֵי-יָד שֶׁל מַאַמְרֵי חֲסִידוּת. פַּעַם בְּהִתְוַעֲדוּת הִתְבַּטֵּא עָלָיו הָרַבִּי: 'יֵשׁ יְהוּדִי שֶׁהֵבִיא לִי אֶת הַכְּתָבִים שֶׁל אָבִי אֲדוֹנִי מוֹרִי ז"ל, מִסְתָּמָא הוּא אֵינוֹ מַנִּיחַ תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תָּם, אֲבָל הוּא לֹא יוֹדֵעַ אֵיזֶה נַחַת-רוּחַ הוּא גָּרַם לִי'.

לַיְלָה אֶחָד נִכְנַס מַר צִיפֶּל לִ'יחִידוּת', וּמִיָּד כְּשֶׁנִּכְנַס, הָרַבִּי אָמַר לוֹ: 'אֲנִי רוֹאֶה עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה מְאוֹד מֻדְאָג'. בַּהַתְחָלָה הוּא לֹא רָצָה לְסַפֵּר לָרַבִּי בַּמֶּה הָעִנְיָן, מֵאַחַר שֶׁהִתְכַּוֵּן לְשׂוֹחֵחַ עִם הָרַבִּי בְּעִנְיְנֵי הַכְּלָל. אַךְ הָרַבִּי לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ, וְאָז סִפֵּר לָרַבִּי שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו מַמָּשׁ עַכְשָׁו בַּדֹּאַר חֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל מִמַּס-הַכְנָסָה. הָרַבִּי שָׁאַל אוֹתוֹ: 'יֵשׁ לְךָ אֶת זֶה פֹּה?'. וְהוּא עָנָה: 'כֵּן'. אָמַר לוֹ הָרַבִּי: 'הָבָה נַעֲשֶׂה עֵסֶק – אַתָּה תִּתְעַסֵּק בָּעִנְיָנִים שֶׁלִּי, וַאֲנִי אֶתְעַסֵּק בָּעִנְיָנִים שֶׁלְּךָ'. בְּהֶמְשֵׁךְ לְכָךְ הָרַבִּי הוֹרָה לוֹ כַּמָּה הוֹרָאוֹת פְּרָטִיּוֹת, חֶלְקָן בְּקֶשֶׁר לְחִנּוּךְ, מַשֶּׁהוּ בְּקֶשֶׁר לְבֵית-הָעָלְמִין הַיְּהוּדִי בְּפֶטֶרְבּוּרְג, וְעוֹד דְּבָרִים. אַחַר-כָּךְ הָרַבִּי לָקַח עִפָּרוֹן וְ'תִקֵּן' אֶת הַמִּסְפָּרִים שֶׁהוֹפִיעוּ בַּמִּכְתָּב שֶׁל הַמִּסִּים, כָּךְ שֶׁהַסְּכוּמִים יִהְיוּ קְטַנִּים בְּהַרְבֵּה. וְאָז הָרַבִּי הֶחְזִיר לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב וְאָמַר לוֹ: 'אֶת זֶה תְּשַׁלֵּם'. וְכָךְ הָיָה...