השר לשעבר פרופ' יובל נאמן נפטר ביום רביעי שעבר בבית-הרפואה 'איכילוב' בתל-אביב והוא בן 81. נאמן, שכיהן כחבר -נסת מטעם מפלגת "התחייה", היה שר המדע בין השנים 84-82 ושר האנרגיה והמדע בין השנים 90-92. נאמן הקים את סוכנות החלל הישראלית והוא עמד בראשה עד לפני שנה. נאמן לקה לפני שבועיים ימים באירוע מוחי ואושפז במצב קשה מאוד ביחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי כשהוא מחוסר הכרה.

נאמן נולד בשנת 1925 בתל-אביב, בגיל 15 הוא הצטרף ל"הגנה", במלחמת העצמאות הוא שירת כסגן-מפקד גדוד, כקצין מבצעים וכסגן מפקד חטיבת 'גבעתי'. לאחר הקמת המדינה הוא מונה לתפקיד סגן ראש מחלקת המבצעים של המטכ"ל. בשנת 1961 הוא השתחרר מהצבא בדרגת אלוף משנה. לאחר שהשתחרר מצה"ל מונה נאמן למנהל המדעי של הכור בנחל שורק ובמקביל שימש כחבר בוועדה לאנרגיה אטומית. בנוסף הוא כיהן כפרופסור לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב , וקיבל את פרס ישראל למדעים מדויקים בשנת 1969. נאמן זכה גם בפרסים יוקרתיים נוספים.

הקים וניהל את הפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת ת"א, ומ-1971 שימש כנשיא האוניברסיטה במשך ארבע שנים. במלחמת ששת הימים ואחר כך במלחמת יום הכיפורים שימש כעוזר ראש אמ"ן לנושאים מיוחדים. בשנת 1979 היה נאמן שותף להקמת תנועת "התחייה" והתייצב בראשה. משנת 1981 היה ח"כ, ב-1990 התפטר מהכנסת, אך שב באותה שנה לממשלה. נאמן ניסה לסכל את ההשתתפות הישראלית בוועידת מדריד על-ידי ברית בין מפלגות הימין - התחייה, צומת ומולדת. בבחירות 1992 לא הצליחה "התחייה" לעבור את אחוז החסימה ונאמן הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.

האין בזה סכנות נפשות?

השבועון החסידי 'כפר-חב"ד' מביא בגיליונו השבוע סדרה של מכתבים מהרבי לפרופ' נאמן בפרסום ראשון. באחד המכתבים כותב לו הרבי: "...אלא שבנוגע למעשה בפועל שכנראה אך זוהי מטרת מכתבו – בטח יסלח לי על שמתחיל אני, כמנהג ישראל, בשאלה בתמי', והיא, אשר בכל מכתבו אין אף נקודה אחת בנוגע להענין הבטחוני, במילים פשוטות – ענין של פקוח נפש הכרוך בנושא מכתבו. פשוט, שכשמציעים למישהו אשר יתיישב במקום אודותיו כותב, תיכף ומיד באה השאלה, האין בזה סכנת-נפשות ממש. ורק לאחרי שאפשר להבטיח לו (בודאות) שאין כל חשש בזה, אפשר לדון בהנוגע לפרטי הענין ולכללות הענין...

"מאשר אני קבלת מכתבו ולכל לראש תודה על שימת לבבו לכתוב אלי ובענין חשוב כל כך וגם מצד עצמו. אלא שבנוגע למעשה בפועל שכנראה אך זוהי מטרת מכתבו – בטח יסלח לי על שמתחיל אני, כמנהג ישראל, בשאלה בתמי', והיא, אשר בכל מכתבו אין אף נקודה אחת בנוגע להענין הבטחוני, במילים פשוטות – ענין של פקוח נפש הכרוך בנושא מכתבו. פשוט, שכשמציעים למישהו אשר יתיישב במקום אודותיו כותב, תיכף ומיד באה השאלה, האין בזה סכנת-נפשות ממש. ורק לאחרי שאפשר להבטיח לו (בודאות) שאין כל חשש בזה, אפשר לדון בהנוגע לפרטי הענין ולכללות הענין.

"בכלל אינני בעל מרה שחורה – ובהנוגע לארצנו הק' הרי אי אפשר כלל לגשת מתוך נקודת מרה שחורה, כי אם דוקא מתוך בטחון וגדול וכו' וכו'. אבל, כאמור, המדובר הוא בהערכת המצב הנוכחי כפי שהוא באמת, לצערנו הכי גדול. איני רוצה לפרט בהענין, ובפרט אשר לדכותי' דמר, שר בממשלה ומעורב בנקודה זו במיוחד, אין כל צורך בפירוט. ורק להזכיר דוגמאות אחדות ממה שקרה בעבר המקום ואיך הגיבו על זה אנשי המשטרה והעומדים על גביהם וכו'. הרי אם המצב הוא כך כשהמדובר בהתישבות של יחידים במקום, על אחת כמה וכמה כשהמדובר על דבר שכונה ושיקום רובע וכו'.

"לכאורה הרי אפשר לברר שאלה זו ולקבל הבטחה מהמשרדים המתאימים שהכל בסדר גמור, ושיגינו ככל הדרוש ועד לאופן שיהי' סמוך ובטוח שתושבי המקום ואפילו הבאים מקרוב ומרחוק לא יעיזו להזיק את מישהו וכו'. אלא שבודאי אין צורך לבאר לדכותי' דמר מדוע הבטחות אלו אינן מספיקות כלל וכלל, כפי שהראה הנסיון בעבר הלא-רחוק.

"לאור הלויאליות של מר לפעולות הממשלה הנני זהיר ביותר שלא לנגוע בנושא כאוב זה. אבל מוכרח הוא לעצם הענין. ואסתפק רק בשתי נקודות: גירוש היהודים מימית מטעם הממשלה ודוקא על ידי צה"ל ונקודה בולטת עוד יותר הנוגעת גם בפיקוח נפש, מבצע שלום הגליל, כשהממשלה עכבה כוחות צה"ל במקום מסוים מבלי להרשות להם לגמור את מבצע של"ג שהי' אפשר לגמרו במשך עוד יממה ועכ"פ שני ימים, כמפורסם, וביחד עם זה מבלי להרשות להם לחזור לארצם. ובכך הועמדו במצב של סכנה במשך כמה וכמה שבועות, ונפלו קרבנות ממש לעשרות ולמאות.

"מובן שיש בזה כמה ביאורים וחישובים פוליטיים וכו' וכו', אבל לדעתי לא בזה "הנקודה" כי אם בהחלטת של אלו הקובעים קו הממשלה האם מותר להיות פוסח על שתי הסעפים, ובפרט כשהמדובר קשור באיבוד שטחים בטחוניים ובהיזק נפשות וכו', מפני חישובים כאלו שהיו בעבר. ומה שמבהיל עוד יותר אשר כל הציבור בארצנו הק' עבר על זה כמעט בשתיקה.

אינני רוצה להאריך בדבר המצער וגם מבהיל, והעיקר שלמר ידוע המצב בפרטיות עוד יותר, כיון שגם הוא מקבל ידיעות מהנעשה בושינגטון בכל הענינים האמורים ולאמתתם, אלא שעשו מושינגטון השעיר לעזאזל לכל המחדלים הנ"ל!"...

(ראשי פרקים מתולדותיו וסדרת המכתבים המלאה מתפרסמת השבוע ב'כפר-חב"ד')