ואכן הם הגיעו, הקונסולי' הישראלית ועובדי אל-על, אנשי עסקים ו'עמך' ומשפחותיהם, כשלש מאות איש כ"י, באו לערוך את הסדר בבית חב"ד שברחוב ה-42 בשדרה החמישית במנהטן.

אולם בית חב"ד המפואר לובש ארשת חג, האולם מואר באור יקרות, עוטי מפות צחורות מסודרים לארכו, עליהם אגרטלי פרחים וסכו"ם מכובד, אט אט מתקבצים אל האולם אורחי הסדר, הם מתקבלים על-ידי התמימים במאור פנים.
ליל הסדר נפתח בתפילת ערבית. קודם לכן נקרא ציבור הנשים אל מעבר למחיצה שם מדליקות הן נרות של יום-טוב בברכה, ובקהל הגברים מתחלת תפילת ערבית. הציבור כולו, למרות שברובו המכריע איננו מוגדר 'דתי', מצטרף הוא בשמחה אל התפילה. אמירת ההלל שבסיום התפילה נאמרת בשמחה תוך שירה וניגון, בכך ניתנת הפתיחה הטובה של ליל הסדר.

את הסדר עצמו פותח המנחה הת' זאב שיחי' רויטמן בסיפור המפורסם על הגוי שבא לליל הסדר, אכל את המצות והמרורים וברח בדיוק קודם ה"שולחן-עורך". . מתוך פתיחה מבדחת זו מעדכן המנחה את המסובים על סדרו של הסדר. הציבור, כך מסתבר, קלט את המסר. הישארותו של הציבור כולו עד לשולחן-עורך והלאה העידה על כך. אך, בניגוד לסיפור בו הסיבה להישארות הייתה ה"שולחן-עורך" בלבד, בסדר זה גם חלקו הראשון של הסדר הי' מקור של הנאה לציבור המסובים.

עת מגיד. הקהל מוזג יין לכוס שני' ואל מרכז האולם נקראים הילדים שבקהל. הילדים נעמדים במרכז האולם על כיסאות ופותחים בשירת "מה נשתנה". השירה הנאמרת בתום ילדותי שובה לב, סוחפת אחרי' את קהל המבוגרים לשירה אדירה "מה נשתנה הלילה הזה. . מכל הלילות. . מכל הלילות".

לא רק בשאלות משתתף הציבור כולו, גם בתשובות: קטעי ההגדה כולה נאמרו בפי הציבור בענין רב (!). רעיון ייחודי עמד מאחורי זה. כל שולחן קורא קטע או שנים מההגדה בקול רם וכך הציבור כולו משתתף ונהנה בקריאת ההגדה. לפני קריאת הקטע 'כנגד ארבעה בנים דיברה תורה' עוצר המנחה את להט האמירה שבקהל ומפנה את תשומת ליבו של הקהל ל'בן החמישי' שכלל לא מופיע בליל הסדר, בהזדמנות זו מספר המנחה לקהל על דאגתו הכנה של הרבי לכל יהודי ועל השלוחים ששלח לכל העולם כולו להפיץ תורה ויהדות ובכך לדאוג להביא גם את הבן החמישי לסדר.

"מוציא מצה". הקהל ניגש בסדר מופתי ליטול את ידיו לפני אכילת המצה. המצות מוגשות בינתיים אל השולחנות, והמנחה מנצל את הזמן להדגיש לקהל על 'מיכלא דמיהמנותא' שבלילה הראשון. המצות, כמו שאר הדברים שבסדר נבחרו בקפידה שיהיו על הצד הטוב ביותר, ובכך לאפשר ליהודים על אף שברובם אינם נחשבים 'דתיים' לקיים את הסדר בהידור המירבי. יש לציין גם שהתמימים עוברים כל העת בין השולחנות ומסייעים לציבור בכל שלבי עריכת הסדר.

'מי המציא את הסנדוויץ'? שואל המנחה ומצליח לעורר את סקרנות הקהל. כאן מספר המנחה על הלל שהי' כורך פסח מצה ומרור ואוכלם יחד, ומורה לקהל כיצד לנהוג זכר למעשה הלל ובתוך כך מאחל שבשנה הבאה נזכה שבתוך הכריך יהי' לנו גם העיקר – זבח הפסח.

כעת ניגשים לעיקר הסעודה "שולחן-עורך". אל השולחנות מוגשים בצורה נאה מיני סלטים ודגים עשויים בטוב-טעם על-ידי קייטרינג מעולה, לאחריהם מנה עיקרית עם תוספות והכל בשפע רב כיד המלך, על מלאכת המטבח ובהגשה מנצח ביד רמה הת' יוסף יצחק שיחי' קרץ שלא חסך כל מאמץ להצלחת הסעודה, הקהל סועד את ליבו במאכלי סעודת החג והמנחה מזכיר לכולם את ה'אפיקומן' שנאכל על השובע.

'שמחה פורצת גדר'. בכוחה של השמחה לפרוץ את כל הגדרים, המחיצות וההגבלות. שירת "עם ישראל חי" נשמעת בקהל וסוחפת את כולו.ניגון מתחלף לניגון, ועמם הולכת השירה מצתעצמת וגוברת, אף אחד בקהל לא נותר אדיש לשירה ולשמחה. גלי השמחה שוצפים וסוחפים גם את הקהל ומגביהים ומרוממים אותו עמם גבוה גבוה, מעל חיי השגרה והחולין, היא מעוררת בקהל הרגשת אחדות ושמחה, שמחה טהורה הנובעת מעמקי הלב היהודי. השמחה והשירה מקבלים מוחשיות מיוחדת בשירת "והיא שעמדה. . שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו. . והקב"ה מצילנו מידם" מילים שמקבלות בימים אלו משמעות מוחשית ועמוקה.

השמחה והחמימות משרה בקהל אווירה ביתית, כל אחד חש ומרגיש כאילו עורך הוא את ליל הסדר בביתו הפרטי עם משפחתו המורחבת. ביטוי לכך ניתן עת ניגש המנחה למזוג את כוסו של אליהו הנביא וסיפר לקהל על בואו של אליהו הנביא לכל סדר יהודי בעולם. הקהל פרץ כמאליו בשירת "אליהו הנביא. . אליהו התשבי. . במהרה יבוא ויגאלנו". .
קודם סיום הסדר, אחר חצות, מתחיל המנחה שירת 'אחד מי יודע' המסורתי של ליל הסדר והקהל כולו מצטרף יחדיו בשמחה עצומה . . . אכן, אחד הוא ומיוחד הלילה הזה . .

ההשקעה ניכרת, בסדר הושם הדגשה על האמונה והצפי' לביאת המשיח, הסדר נחתם בשירה אדירה של "לשנה הבאה בירושלים". הסדר הסתיים והקהל נותר במקומו כאילו ממאן לעזוב, רק כעבור זמן ניגש אחד מהקהל למארגני הסדר ולא חוסך מילים להודות ברגש רב. "בחיי לא הי' לי ליל סדר כזה" אמר אחד נרגשות. משתתף אחר סיפר על כך שעורך מידי שנה סדר של כמאה איש, ידידים ומשפחה, "בשנה הבאה אזמין אלינו אנשי חב"ד" אמר בהמשך להתרשמותו העמוקה מהסדר. כמה מהקהל התרשמו כ"כ שהחליטו לבוא למחרת בלילה השני ולהביא את חבריהם, ואכן למחרת התקיים סדר שני עם כ-50 איש באווירה משפחתית מיוחדת.

התמימים מארגני הסדר: הת' מענדי חדד, הת' יוסף יצחק קרץ, הת' חיים ועקנין והת' יעקב סוסי מציינים, שעל אף ההתארגנות של ליל הסדר שהתחילה בשלב די מאוחר, והקשיים של הרגע האחרון, ברכותיו של הרבי ליוו שמוחש את ליל הסדר זה והצלחתו היתה למעלה מן המשוער, הקהל כולו זכה לקיים את כל מצוות הסדר, מתוך אווירת שמחה וחירות. ההצלחה נזקפת לרב יהושע מצגר שסייע רבות כל הזמן, ולכל תלמידי התמימים מ'בית חיינו' שהביאו עמם את החיות והשמחה וסייעו להצלחת הסדר. המארגנים הביעו תקוותם ואמונתם ש'בשנה הבאה' סדר זה ייערך אי"ה בירושלים הבנויה עם משיח צדקנו.