• דעות ב-COL

שרון גושן

חלפו 15 שנה לשיחה המפורסמת של הרבי שנאמרה בכ"ח ניסן תשנ"א: "עשו כל אשר ביכולתכם". האם במבט לאחור, היית מבין אחרת את השיחה מכפי שהבנת אותה בשעתו?

אני חושב שכאשר אני קורא כיום את השיחה של הרבי, אני רואה בה את הנקודה המרכזית - שהרבי דורש מאיתנו "עבודה פנימית". כפי הרבי אמר אז "העיקר  - שנמצאים אנו בגלות פנימי בעבודת השם".

הרבי פעל ופועל להביא את המשיח. הרבי המשיך והכין את העולם מבחינתו לקבלת פני משיח צדקנו.  אבל העבודה הפנימית אצל כל אחד ואחד נדרשת מאיתנו. על כל חסיד חב"ד לשאול את עצמו "מה עשיתי היום בכדי לזרז את ביאת המשיח". האם אנחנו חיים את העניין של משיח בצורה אמיתית ופנימית?

לאחר השיחה, התחלנו להתפלפל בדברי הרבי, למה בדיוק הרבי התכוון, אבל לא כיוונו לפי דעתי לנקודה האמיתית: שכל אחד בעצמו – העבודה פנימית – צריך להיות חדור במשיח, לפני שיוצאים "החוצה" ומדברים על משיח.

אנחנו מתעסקים יותר מידי עם עצמנו. כאשר הרבי דיבר בכאב שמשיח לא הגיע – הוא בכה נמצרות. האם מישהו מאיתנו בוכה שחסר לו משיח?

מה חשבת והרגשת כאשר שמעת את השיחה?

את השיחה שמעתי בביתי בצפת, באמצעות השידור שהועבר בשנים ההם בכל פעם שהרבי אמר שיחה. בתום השיחה, היינו מבולבלים מאוד ופעורי פה. ככל שהשכלנו ללמוד את הדברים הבנו שהרבי דורש מאיתנו עבודה עצמאית ופנימית.

בסגנון דומה אנו מוצאים כבר במאמר הראשון "באתי לגני" בי' שבט תשי"א, ובהמשך אותה התוועדות.

הרבי הבטיח שייתן כל הכוחות וההשפעות  מבחינתו מלמעלה, אך הוא דורש ויידרש  מ'דור השביעי', לעשות את שלו  - מבחינתם.

כך גם היה בעת מתן תורה. הקב"ה התגלה מלמעלה ונתן את הכוחות והאפשרויות, - עליונים ירדו למטה 'וירד ה' על הר סיני'. וזאת על מנת שאח"כ , יבואו בני ישראל ויעלו את התחתונים למעלה.

כך גם הרבי מצידו ייתן הכול, אבל אנחנו צריכים לפעול ולהשתמש באותם כוחות ואפשריות להכין ולהכשיר את עולם.
 
השאלה הראשונה שאנו חייבים לשאול את עצמנו -  האם וכיצד אנחנו "חיים" את הדברים.  האם התכנים והמסרים של הרבי הם הם חלק אינטגראלי ש  ל החיים שלנו.

לחיות עם הרבי פירושו לראות ולבחון כל דבר – דרך עיני הרבי.

לדוגמה - כשאנחנו שומעים בקריאת התורה את פרשת השבוע, האם אנחנו שומעים את הדברים כפי שהרבי שמע אותם? אם רצינו לדעת כיצד הרבי ראה את אותם פסוקים של קריאת התורה – יש לנו לעיין בלקוטי שיחות – ונדע כיצד הרבי שמע וראה את הדברים.

הדפיסו  היום כל שיחות הרבי בכרך נפרד, על  כל פרשה ופרשה. בכל שבוע מופיעים  בערך כ-30 שיחות של הרבי. כמה שיחות אנו יודעים וחושבים – כאשר אנו שומעים את קריאת התורה.

הפירוש "לחיות עם משיח" פירושו "לחיות עם תורת הרבי". כששני חסידים נפגשים הם צריכים  להתפלפל ב'ווארט' שראו היום מהרבי. ככה צריכה להיות "החיות" בשיחות של הרבי, לא להתמקד בדברים שאין להם תועלת.

אילו כל בית ישראל היום, היה יודע ומכיר את כל כרכי ליקוטי שיחות וכל כרכי אגרות ומאמרי הרבי, והיה בוחן כל דבר לפי ראות הרבי, והיה מבין כל דבר בתורה דרך עיני הרבי – זה מבחינתי  ביאת משיח! ומלאה הארץ דעה את ה'!

הרי אם כן – הפעולה והכיוון שיש עלינו לעשות להכין את העולם לקראת משיח צדקנו – היא ללמד את העולם את תורתו של הרבי – יפוצו מעיינותיך חוצה.

אם היית יודע אז, שיעברו 15 שנה ומשיח עדיין לא בא, האם היית עושה דברים אחרים?

הייתי מתעסק אך ורק בניסיון ללכד את השורות, ולצאת לעולם עם פרסום נכון, ונאמן לדברי הרבי.

אני חושב שצריכים היום לאחד את השורות בחב"ד. למצוא את הצד המשותף והמוסכם שאיתו כל חסידי חב"ד יוכלו לחיות בשלום, ואז לצאת מאוחדים ולהביא את התורה וחזיון של הרבי לציבור הרחב. את "האמת" שלנו לא נצליח להוציא בצורה אחרת אם לא נשכיל להתאחד סביב מוסכמות.

האמונה בדברי הרבי היא איתנה אצל כל יהודי. על העובדות שהרבי אמר כי שליחותנו היא להכין את העולם לקבלת משיח, ועל-כך ש'והוא יגאלנו' – אין כלל וויכוח. לאידך -  אין וויכוח (אצל רוב רובם של אנ"ש) כי ישנם דרכי פעולה שמרחיקים יהודים מהמסר  האמיתי אותו ביקש הרבי לפרסם – הנה זה משיח בא.

אגלה לך – כי פעמים רבות הופעתי במשותף באירועים עם ראשי המצדדים בהכרזות וכו', מקהילת חב"ד צפת, ובעת שהזכירו את שמו הקדוש של הרבי - לא הוסיפו תארים מיותרים,  ולא הכריזו וכו', כי הבינו היטב כי באותו עת ובאותו מעמד הדבר לא יגרום להעמקת האמונה במשיח.

כל הדיון הוא, אפוא, כיצד להוציא את הדברים החוצה. רובם של אנ"ש יודעים את האמת למצוא את הנקודה שמלכדת, ושבכוחה נוכל לפעול.

איך לפי דעתך צריך להבין את העובדה שהרבי מדבר בשיחה על צעקה של "עד מתי" ולמעשה מאז החל הוויכוח הגדול האם להכריז שהרבי הוא משיח?

מחוסר הבנה. ראיתי ושמעתי התבטאויות רבות של הרבי בהם הוא 'כעס' כאשר עשו מהפרסום בזהות המשיח עיקר. הרבי דיבר וכתב בצורה נחרצת ביותר על העובדה שהעיסוק בפרסום זהות המשיח – מרחיקה יהודים מדרך התורה והחסידות. חבל שמעלימים את אותם שיחות ומכתבים מעיני הציבור ומצעירי הצאן .

לאידך - ראינו שהרבי עודד שירת "יחי אדוננו" – אבל להבין מכך שזה הייעוד שלנו כיום, לפרסם את זהות המשיח - זו טעות. זה מיקוד לא נכון כלל בשליחות הרבי, ולא מועיל ואף מזיק.

רואים בפועל כאשר מתחילים לדון בזהות המשיח – לא כולם מצטרפים לאמונה הזאת, וכל אחד מתבצר בדעתו.  אך כשכאשר מגיעים ומדברים על ביאת המשיח הדברים מתקבלים אצל כל שכבות הציבור.

המסר של כ"ח ניסן הוא שהרבי נתן ונותן השפעה מלמעלה, על מנת שאנו  נוכל לפעול ולעשות את הכלי להביא את משיח צדקנו.

בכוחות  משותפים ומלוכדים נצליח!