ילדים ב-COL: תזריע-מצורע

השבוע היהודי
פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ-מְצֹרָע
תִּינוֹק חָדָשׁ נוֹלַד בַּמִּשְׁפָּחָה, אֵיזוֹ שִׂמְחָה! מִיָּד כֻּלָּם מִתְעַנְיְנִים: "וּמָתַי הַבְּרִית?". נָכוֹן אָמְנָם שֶׁזְּמַנָּהּ שֶׁל מִצְוַת הַמִּילָה קָבוּעַ לַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, אַךְ לְעִתִּים קוֹרֶה שֶׁהַבְּרִית נִדְחֵית מְעַט בִּגְלַל מַצַּב בְּרִיאוּתוֹ שֶׁל הַתִּינוֹק.
יוֹסִי מְאֻשָּׁר, אָח חָדָשׁ נוֹלַד לוֹ, קָטָן וְחָמוּד. בְּאֶמְצָעוּת הַטֶּלֶפוֹן הַצִּבּוּרִי בַּיְּשִׁיבָה הוּא מְנַסֶּה לְהִתְעַדְכֵּן בַּמִּתְרַחֵשׁ בַּבַּיִת וּבַהֲכָנוֹת לַבְּרִית. וְהִנֵּה מִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁהַתִּינוֹק 'צָהֹב' וּלְפִיכָךְ תִּדָּחֶה הַבְּרִית בְּיָמִים אֲחָדִים. "חֲבָל", הוּא מְהַרְהֵר לְעַצְמוֹ בְּעֶצֶב. "תִּינוֹק יְהוּדִי זוֹכֶה בִּשְׁעַת הַבְּרִית שֶׁיִּמָּשֵׁךְ אֵלָיו אוֹר אֱלֹקִי נַעֲלֶה שֶׁיְּלַוֵּהוּ מֵעַתָּה כָּל חַיָּיו. הַאִם הַתִּינוֹק הֶחָמוּד שֶׁלָּנוּ, יַפְסִיד כַּמָּה יָמִים שֶׁל קְדֻשָּׁה כָּזֹאת? הַאִם הוּא יוּכַל אֵי-פַּעַם לְהַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר?".
אִם יֵלֵךְ יוֹסִי, יִפְתַּח סְפָרִים וִיבָרֵר אֶת הַנּוֹשֵׂא, יְגַלֶּה שֶׁהוּא יָכוֹל לִהְיוֹת רָגוּעַ. מִלְּשׁוֹנוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ם בַּהֲלָכוֹת הַשַּׁיָּכוֹת לְמִצְוַת הַמִּילָה, מוּבָן שֶׁכַּאֲשֶׁר מִצְוַת הַמִּילָה מִתְקַיֶּמֶת לְאַחַר זְמַנָּהּ (בִּגְלַל בְּעָיָה בְּרִיאוּתִית), הִיא מוֹעִילָה גַּם לַיָּמִים שֶׁקֹּדֶם הַבְּרִית.
יוֹסִי אָמְנָם צוֹדֵק, בִּשְׁעַת בְּרִית-הַמִּילָה זוֹכֶה הַתִּינוֹק שֶׁיֻּמְשַׁךְ בּוֹ אוֹר אֱלֹקִי גָּדוֹל. אֲבָל יוֹסִי עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהָאוֹר הַזֶּה כְּבָר קַיָּם אֵצֶל הַתִּינוֹק, גַּם קֹדֶם הַבְּרִית. אֶלָּא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַתִּינוֹק אֵינֶנּוּ מָהוּל, הָאוֹר הַזֶּה הוּא בְּ'הֶעְלֵם', חָבוּי וּבִלְתִּי-מֻרְגָּשׁ.
אַחֲרֵי שֶׁמּוּסֶרֶת הָעָרְלָה, מוּסָר הַמִּכְשׁוֹל, וְהַהֶאָרָה שֶׁכְּבָר הָיְתָה קֹדֶם לָכֵן, פִּתְאוֹם מְאִירָה בְּאוֹר יְקָרוֹת. לָכֵן מוֹעִילָה הַמִּילָה גַּם לַיָּמִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיהָ.
מִבְּרִית-הַמִּילָה, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד כַּמָּה דְּבָרִים מֶרְכָּזִיִּים גַּם לְגַבֵּי עֲבוֹדַת-הַשֵּׁם שֶׁל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ:
מֶענְדֶּל מִסְתּוֹבֵב עִם זוּג הַתְּפִלִּין שֶׁלּוֹ וּמְנַסֶּה לְהָנִיחַ אוֹתָם לִמְטַיְּלִים בַּסְּבִיבָה. "סְלִיחָה, תִּרְצֶה לְהָנִיחַ תְּפִלִּין?" – הוּא פּוֹנֶה וְשׁוֹאֵל בָּחוּר צָעִיר, הַשָּׂרוּעַ עַל כִּסֵּא נוֹחַ וּמְמַצְמֵץ בְּעֵינָיו כְּנֶגֶד קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.
"לְשֵׁם מָה?" – עוֹנֶה לוֹ הַבָּחוּר בִּרְצִינוּת וּבִתְמִימוּת. "אֲנִי אֵינֶנִּי זָקוּק לָזֶה... הָיִיתִי פַּעַם בַּדַּקּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל אֵיזֶה שִׁעוּר אֶצְלְכֶם, בְּ'בֵית-חַבַּ"ד', וְשָׁמַעְתִּי שֶׁלְּכָל יְהוּדִי יֵשׁ נְשָׁמָה יְקָרָה שֶׁמְּחֻבֶּרֶת בְּקֶשֶׁר נִצְחִי עִם ה', וְשׁוּם דָּבָר שֶׁהַיְּהוּדִי יַעֲשֶׂה אוֹ לֹא יַעֲשֶׂה, לֹא יְשַׁנֶּה אֶת הָעֻבְדָּה הַזֹּאת... אָז בִּשְׁבִיל מָה אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְאַמֵּץ, אֲנִי 'בְּסֵדֶר' גַּם כָּכָה"...
בְּהֶמְשֵׁךְ הַשִּׂיחָה יִשְׁמַע הַבָּחוּר מִמֶּענְדֶּל שֶׁהַדְּבָרִים אֵינָם כָּל-כָּךְ פְּשׁוּטִים. אָמְנָם הַקֶּשֶׁר הַנִּצְחִי קַיָּם וְהָאוֹר הָאֱלֹקִי שָׁמוּר לְכָל יְהוּדִי בְּכָל מַצָּב. אֲבָל, כְּמוֹ שֶׁכָּל בֵּן רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ וּלְהַרְגִּישׁ שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ, וְלֹא מַסְפִּיקָה לוֹ רַק הַיְּדִיעָה שֶׁהוּא אָהוּב, כָּךְ גַּם אִם יְהוּדִי רוֹצֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת קִרְבַת אֱלֹקִים, אִם הוּא רוֹצֶה שֶׁהַקֶּשֶׁר בֵּין נִשְׁמָתוֹ לַה' לֹא יִהְיֶה בְּ'הֶעְלֵם' אֶלָּא בְּגִלּוּי, עָלָיו 'לַעֲבֹד' עַל זֶה. עָלָיו 'לְהָסִיר אֶת הָעָרְלָה' – לִשְׁמֹר עַל עַצְמוֹ מִדְּבָרִים אֲסוּרִים וְלֹא רְצוּיִים וּלְאַפְשֵׁר לָאוֹר הָאֱלֹקִי לָבוֹא לִידֵי גִּלּוּי.
הַבָּחוּר הַצָּעִיר מִשְׁתַּכְנֵעַ. אַחֲרֵי דַּקָּה שֶׁל מַאֲבָק עִם עַצְמוֹ, הוּא מַצְלִיחַ לְכוֹפֵף וּלְהַכְנִיעַ אֶת נַפְשׁוֹ הַבַּהֲמִית, לְהִתְרוֹמֵם מִכִּסֵּא הַנּוֹחַ וּלְהַפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלוֹ עֲבוּר הַתְּפִלִּין.
"יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה טוֹבָה" – הוּא מוֹדֶה בְּאָזְנָיו שֶׁל מֶענְדֶּל בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חוֹלֵץ אֶת הַתְּפִלִּין. "דַּוְקָא בִּגְלַל שֶׁבַּהַתְחָלָה לֹא הִתְחַשֵּׁק לִי לָקוּם וְהָיִיתִי צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל עַצְמִי, עַכְשָׁו אֲנִי מַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הִתְרוֹמַמְתִּי לְאֵיזוֹ מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה... הָאֱמֶת הִיא, שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לִי עַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת עוֹד אֶלֶף דְּבָרִים טוֹבִים בְּבַת-אַחַת"...
הַבָּחוּר מְתָאֵר הַרְגָּשָׁה אֲמִתִּית וּנְכוֹנָה. כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי נִלְחָם בְּחֻלְשׁוֹתָיו וּנְטִיּוֹתָיו הַשְּׁלִילִיּוֹת (עוֹרֵךְ 'בְּרִית-מִילָה' בְּנַפְשׁוֹ), הוּא זוֹכֶה בְּבַת-אַחַת לְאוֹר רוּחָנִי נַעֲלֶה, לְכוֹחַ וְסִיּוּעַ מִלְּמַעְלָה, הָעוֹזְרִים לוֹ לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְיַצֵּב בְּדַרְגָּה רוּחָנִית גְּבוֹהָה יוֹתֵר וְלִשְׁאֹף וּלְנַסּוֹת לַעֲשׂוֹת עוֹד וָעוֹד דְּבָרִים טוֹבִים.
הסיפור השבועי
נִסְיוֹן הָעֹשֶׁר
בְּנֵי-בֵּיתוֹ וּמְקֹרָבָיו שֶׁל הַגְּבִיר הַגָּדוֹל ר' אַבָּא גִּינְזְבּוּרְג עָקְבוּ בְּהִשְׁתָּאוּת וּבִדְאָגָה אַחַר סַעֲרַת-הַנֶּפֶשׁ שֶׁבָּהּ הָיָה שָׁרוּי בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים.
ר' אַבָּא הִתְגּוֹרֵר בַּחֲוִילָה מְפֹאֶרֶת וְרַחֲבַת-יָדַיִם בְּמִינְסְק, וְהָיָה בְּעָלָיו שֶׁל בַּנְק מַצְלִיחַ. בְּתוֹךְ נְכָסָיו הָרַבִּים נִכְלְלוּ בָּתֵּי-מְגוּרִים לְהַשְׂכָּרָה, שָׂדוֹת וּמִפְעָלִים. מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ נִדְרַשׁ לְאֵין-סְפֹר הַכְרָעוֹת עִסְקִיּוֹת. מֵאוֹת בְּנֵי-אָדָם – מְנַהֲלֵי-עֲבוֹדָה, אַנְשֵׁי רֶכֶשׁ, בַּעֲלֵי מִקְצוֹעַ וּפוֹעֲלִים לְסוּגֵיהֶם – חָרְדוּ לְמוֹצָא פִּיו.
אִישׁ-הַמַּעֲשֶׂה בִּמְלֹא מוּבָן הַמִּלָּה הָיָה. מִסּוּג הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מַרְבִּים לְהִתְלַבֵּט וּלְהִתְחַבֵּט. חוֹתֵךְ עִנְיָנִים בִּמְהִירוּת וְעוֹבֵר הָלְאָה. וְהִנֵּה כְּבָר כַּמָּה יָמִים שֶׁר' אַבָּא אֵינוֹ אוֹתוֹ אָדָם הַמֻּכָּר לַכֹּל. הוּא מַרְבֶּה לִשְׁקֹעַ בְּהִרְהוּרָיו וְאַף לְהִסְתַּגֵּר בְּחַדְרוֹ. נוֹהֵג הוּא כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַחְלָטָה גּוֹרָלִית בְּחַיָּיו.
הַכֹּל הֵחֵל בְּשׁוּבוֹ מִבִּקּוּרוֹ הָאַחֲרוֹן בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל הָרַבִּי מַהֲרַ"שׁ (רַבִּי שְׁמוּאֵל) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ (נוֹלַד בְּב' בְּאִיָּר תקצ"ד). הוּא נִכְנַס לְחַדְרוֹ, וְעָמַד לִפְנֵי הָרַבִּי – הוּא, ר' אַבָּא, הַגְּבִיר הַגָּדוֹל וְהַתַּקִּיף – רֹאשׁוֹ מֻרְכָּן וְעֵינָיו מֻשְׁפָּלוֹת, כְּתַלְמִיד צָעִיר לִפְנֵי מוֹרוֹ.
"רַבִּי", הִתְאוֹנֵן ר' אַבָּא בְּאָזְנֵי הָרַבִּי, "מַר לִי בַּלֵּב, מִפְּנֵי שֶׁטָּרוּד אֲנִי כָּל-כָּךְ בַּעֲסָקַי וְאֵין לִי פְּנַאי לִפְתֹּחַ סֵפֶר יְהוּדִי. גַּם כְּשֶׁכְּבָר מִזְדַּמֶּנֶת לִי שָׁעָה פְּנוּיָה וַאֲנִי מְנַסֶּה לְהַשְׁקִיעַ אֶת עַצְמִי בְּלִמּוּד תּוֹרָה, הַדָּבָר אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדִי מִפְּנֵי שֶׁמֹּחִי וְלִבִּי נְתוּנִים לְעִנְיְנֵי הָעֵסֶק. מַצָּבִי עָגוּם כָּל-כָּךְ עַד שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי חָשׁ מְאֻשָּׁר מֵהָעֻבְדָּה שֶׁעַל-אַף הַכֹּל עֲדַיִן אֲנִי מַקְפִּיד עַל תְּפִלָּה בְּמִנְיָן"...
כָּךְ עָמַד ר' אַבָּא וְשָׁפַךְ אֶת מְרִירוּת-לִבּוֹ לִפְנֵי הָרַבִּי. וְהָרַבִּי – אֵינוֹ עוֹשֶׂה הֲנָחוֹת לַגְּבִיר הַגָּדוֹל וְאַף לֹא מִתְפַּעֵל מֵהָעֻבְדָּה שֶׁהַלָּה מְתָאֵר אֶת הַמְּצִיאוּת כְּמוֹת שֶׁהִיא בְּלִי לְיַפּוֹתָהּ.
נָתַן הָרַבִּי מַבָּט חָרִיף בֶּחָסִיד וְאָמַר: "אַבָּא! הֲלוֹא בַּר-דַּעַת אַתָּה; אֱמֹר לִי אֵפוֹא, הַאִם זוֹהִי דַּרְכְּךָ לְהוֹדוֹת לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל שֶׁהֶעֱמִידְךָ בְּנִסְיוֹן הָעֹשֶׁר וְלֹא בְּנִסְיוֹן הָעֹנִי?! הַאִם זוֹ תּוֹדָתְךָ עַל שֶׁדַּאֲגָתְךָ הִיא כֵּיצַד לְהַרְוִיחַ כֶּסֶף נוֹסָף וְלֹא מֵהֵיכָן מַשִּׂיגִים כַּמָּה פְּרוּטוֹת לִקְצָת לֶחֶם?!"...
ר' אַבָּא שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים וְדָמַם. לִבּוֹ נִשְׁבַּר לִרְסִיסִים. בְּמִלִּים אֵלֶּה הֶעֱמִידוֹ הָרַבִּי עַל הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה. הוּא חָשׁ עָלוּב וּכְפוּי-טוֹבָה. כְּשֶׁיָּצָא מֵחֲדַר הָרַבִּי סָעֲרָה רוּחוֹ. הַסְּעָרָה לֹא שָׁכְכָה גַּם לְאַחַר שֶׁשָּׁב לְבֵיתוֹ בְּמִינְסְק. כָּאָמוּר, כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ הִבְחִינוּ בְּכָךְ. אֶת סִבַּת הַדָּבָר לֹא יָדַע אִישׁ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא שִׁתֵּף בָּהּ אִישׁ.
בַּחֲלוֹף כַּמָּה יָמִים גָּמְלָה בְּלִבּוֹ שֶׁל ר' אַבָּא הַחְלָטָה נוֹעֶזֶת. "זֶהוּ זֶה", אָמַר לְעַצְמוֹ, "הִרְוַחְתִּי בְּחַיַּי דֵּי כֶּסֶף. כָּעֵת הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהָנִיחַ הַכֹּל בְּקֶרֶן-זָוִית וּלְהִתְמַסֵּר לַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים – תּוֹרָה וּתְפִלָּה".
בְּכַוָּנָתוֹ הָיָה לְחַסֵּל כָּלִיל אֶת עֲסָקָיו. בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא בִּדְבָרִים עִם 'מְלַמֵּד' תַּלְמִיד-חָכָם, שֶׁיִּלְמַד עִמּוֹ תּוֹרָה בְּחַבְרוּתָא, כָּל יוֹם. וּכְדֵי לְתַקֵּן אֶת הֶעָבָר, כָּתַב ר' אַבָּא צַוָּאָה שֶׁבָּהּ הוֹרִישׁ אֶת מַחֲצִית הוֹנוֹ הָרַב – לִצְדָקָה.
לְאַחַר זֹאת חָשׁ ר' אַבָּא שָׁלֵו וְרָגוּעַ הַרְבֵּה יוֹתֵר. נָחוּשׁ לְבַצֵּעַ אֶת הַחְלָטוֹתָיו שָׂם אֶת פְּעָמָיו לִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, כְּדֵי לְדַוֵּחַ לָרַבִּי עַל הַחְלָטָתוֹ לָצֵאת לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה בַּחַיִּים.
הָרַבִּי קִבְּלוֹ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְר' אַבָּא סִפֵּר לָרַבִּי עַל שְׁתֵּי הַחְלָטוֹתָיו – עֲזִיבַת הָעֲסָקִים כְּדֵי לְהִתְמַסֵּר לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְצִוּוּי מַחֲצִית הוֹנוֹ לִצְדָקָה, לְאַחַר מוֹתוֹ.
הָרַבִּי הִרְהֵר קַלּוֹת בַּדְּבָרִים וּלְאַחַר מִכֵּן אָמַר: "הַהַחְלָטָה לְהַקְדִּישׁ בְּכָל יוֹם זְמַן לִתְפִלָּה בְּיִשּׁוּב-הַדַּעַת וּלְלִמּוּד תּוֹרָה הִיא הַחְלָטָה טוֹבָה מְאוֹד. גַּם הַחְלָטָתְךָ לְהַפְרִישׁ מַחֲצִית מֵהוֹנְךָ לִצְדָקָה מְבֹרֶכֶת הִיא וּבְוַדַּאי תִּהְיֶה תִּקּוּן מְסֻיָּם לֶעָבָר. אוּלָם הַכַּוָּנָה לִדְחוֹת אֶת חֲלֻקַּת הַצְּדָקָה לְאַחַר הַ'מֵּאָה וְעֶשְׂרִים' – אֵינָהּ בִּמְקוֹמָהּ. עָלֶיךָ לְקַיֵּם 'עוֹלָמְךָ תִּרְאֶה בְּחַיֶּיךָ' וּלְחַלֵּק אֶת הַכֶּסֶף לִצְדָקָה בְּמוֹ-יָדֶיךָ".
הָרַבִּי הִשְׁתַּהָה רֶגַע בִּדְבָרָיו וּמִיָּד הִמְשִׁיךְ: "כְּמוֹ-כֵן, אֵינִי מַסְכִּים לְכָךְ שֶׁתִּמְשֹׁךְ אֶת יָדֶיךָ לְגַמְרֵי מֵעִנְיְנֵי הָעֵסֶק. אִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הֶחְלִיט לְבָרֵךְ אוֹתְךָ בִּתְבוּנָה וּבְהַצְלָחָה בַּעֲשִׂיַּת עֲסָקִים, אֵינְךָ רַשַּׁאי לִדְחוֹת זֹאת. גַּם זֶה סוּג שֶׁל כְּפִיּוּת-טוֹבָה. עָלֶיךָ לְקַבֵּל זֹאת בְּשִׂמְחָה וְלַעֲמֹד בִּגְבוּרָה בְּ'נִסְיוֹן הָעֹשֶׁר'. נַצֵּל אֶת עָשְׁרְךָ לַעֲשִׂיַּת מַעֲשִׂים טוֹבִים וְהַקְדֵּשׁ כָּל רֶגַע פָּנוּי לְתוֹרָה וְלִתְפִלָּה. אִם תִּמָּנַע מִשִּׂיחוֹת בְּטֵלוֹת וּמִכָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ יְשִׁירוֹת לָעֲסָקִים – מֻבְטָח אַתָּה כִּי תִּמְצָא זְמַן פָּנוּי לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי".
ר' אַבָּא שָׁב לְבֵיתוֹ וְהֵחֵל לִנְהֹג עַל-פִּי הַדְרָכָתוֹ שֶׁל הָרַבִּי. לְאַחַר בְּחִינָה מְדֻקְדֶּקֶת שֶׁל סֵדֶר-יוֹמוֹ וּשְׁמִירָה קַפְּדָּנִית עַל הַזְּמַן – גִּלָּה כִּי עוֹמֵד לִרְשׁוּתוֹ דֵּי זְמַן פָּנוּי. וְכָךְ, מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ נָהַג לַעֲזֹב אֶת כָּל עִנְיָנָיו וְלִשְׁקֹעַ לְשָׁעָה בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה, בְּחֶבְרַת הַ'מְּלַמֵּד'.
עִם זֶה עָשָׂה ר' אַבָּא בְּדִיקָה מַקִּיפָה שֶׁל כָּל חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו וּנְכָסָיו כְּדֵי לְחַשֵּׁב בִּמְדֻיָּק אֶת מַחֲצִית הוֹנוֹ. כַּעֲבֹר כַּמָּה חֳדָשִׁים נָסַע לִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, כְּשֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדָיו, וְהוֹתִיר אֶת חֲלֻקָּתוֹ לִצְדָקָה בְּיָדָיו הַנֶּאֱמָנוֹת שֶׁל הָרַבִּי.
מבט לגאולה
כִּמְעַט בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים...
אוֹתוֹ הַיּוֹם רֹאשׁ-חֹדֶשׁ הָיָה, בֵּית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא – הַקָּרוּי בְּפִי כֻּלָּם 'רַבִּי' הָיָה מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה בְּתַלְמִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה שֶׁגָּדְשׁוּ אֶת הַמּוֹשָׁבִים הָרַבִּים וְחִכּוּ לִכְנִיסָתוֹ שֶׁל רַבָּם הַנַּעֲרָץ וּלְשִׁעוּרוֹ הַיּוֹמִי. יָדוּעַ הָיָה רַבִּי בְּמִשְׁנָתוֹ הַקּוֹלַחַת וּבְדֶרֶךְ לִמּוּדוֹ הַמְּעַנְיֶנֶת כֵּיוָן שֶׁהִיא שִׁלְּבָה בְּתוֹכָהּ מֵהַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד אֵצֶל הַרְבֵּה מֵחַכְמֵי דּוֹרוֹ. עַל-כֵּן בֵּית-מִדְרָשׁוֹ תָּמִיד הָיָה מָלֵא בְּתַלְמִידֵי-חֲכָמִים צְעִירִים וּמְבֻגָּרִים שֶׁבָּאוּ לִשְׁתּוֹת מַיִם חַיִּים – מַיִם שֶׁל תּוֹרָה וְיִרְאַת-שָׁמַיִם.
רַבִּי נִכְנַס לַיְּשִׁיבָה וְסָקַר בְּקוֹרַת-רוּחַ וּבַחֲבִיבוּת אֶת תַּלְמִידָיו הָאֲהוּבִים, הוּא הֵעִיף מַבָּט סְבִיבוֹ וְהֵחֵל לִבְדֹּק בְּצוּרָה יְסוֹדִית יוֹתֵר אֶת סַפְסְלֵי הַיְּשִׁיבָה.
הַתַּלְמִידִים הָרַבִּים לֹא הֵבִינוּ אֶת מִי מְחַפֵּשׂ רַבִּי, אוּלָם מְתֵי-מְעַט יָדְעוּ שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא רָגִיל הָיָה לִהְיוֹת בַּיְּשִׁיבָה שֶׁל רַבִּי וְכַנִּרְאֶה עֲדַיִן לֹא הוֹפִיעַ.
רַבִּי הִתְיַשֵּׁב בִּמְקוֹמוֹ הַקָּבוּעַ וְהֵחֵל בְּשִׁעוּרוֹ. חָלְפָה שָׁעָה וּשְׁעָתַיִם, הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר עָמְדָה בְּשִׁפּוּלֵי הָרָקִיעַ, תַּלְמִידִים נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים, בַּעֲלֵי-בָּתִּים נִגָּשִׁים לְרַבִּי בִּשְׁאֵלוֹתֵיהֶם – וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עֲדַיִן לֹא נִכְנַס לְשַׁעֲרֵי יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל רַבִּי.
רַק בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת לְמַדַּי – כַּאֲשֶׁר פָּנָה הַיּוֹם נִכְנַס אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְרַבִּי מִיָּד פָּנָה אֵלָיו וּשְׁאָלוֹ: "מִפְּנֵי מָה אִחֵר עַצְמוֹ הָאָדוֹן הַיּוֹם?".
אָמַר לוֹ אֵלִיָּהוּ: "מִפְּנֵי עֲבוֹדָתִי אֵצֶל הָאָבוֹת. שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לְהָקִים אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ וְלִרְחֹץ אֶת יָדָיו וּלְהַמְתִּין לִתְפִלָּתוֹ. וְאַחַר-כָּךְ הִשְׁכַּבְתִּי אוֹתוֹ עַל מְקוֹמוֹ. וְכֵן יִצְחָק וְכֵן לְיַעֲקֹב.
שְׁאָלוֹ רַבִּי: "אִם יֵשׁ צֹרֶךְ שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם יָקוּמוּ וְיִתְפַּלְּלוּ מַדּוּעַ לֹא מְקִימִים אֶת שְׁלָשְׁתָּם יַחַד? מַדּוּעַ אַתָּה צָרִיךְ לְהָקִים אֶחָד וּלְהַמְתִּין לִתְפִלָּתוֹ וְכָךְ עִם הַשֵּׁנִי וְהַשְּׁלִישִׁי?".
עָנָה לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: "מִפְּנֵי שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁאִם יִתְפַּלְּלוּ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת יַחַד יִתְגַּבְּרוּ בִּתְפִלּוֹת וּבְרַחֲמִים וְיָבִיאוּ אֶת הַמָּשִׁיחַ קֹדֶם זְמַנּוֹ".
כְּשֶׁשָּׁמַע רַבִּי אֶת דִּבְרֵי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִיָּד נִצְנֵץ רַעְיוֹן בְּמוֹחוֹ כְּדֵי לְזָרֵז אֶת הִתְגַּלּוּת מָשִׁיחַ וְאֶת סִיּוּם גָּלוּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְלָכֵן הוּא שָׁאַל אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא: "הַאִם יֶשְׁנָם כְּמוֹ הָאָבוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁתְּפִלָּתָם כָּל-כָּךְ חֲבִיבָה וּמִתְקַבֶּלֶת אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?".
"כֵּן, רַבִּי חִיָּא וּבָנָיו" – עָנָה לוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא.
מֶה עָשָׂה רַבִּי?
גָּזַר עַל כָּל תּוֹשָׁבֵי הָעִיר תַּעֲנִית וּבִקֵּשׁ מֵרַבִּי חִיָּא וּבָנָיו שֶׁיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַתֵּבָה וְיִהְיוּ שְׁלוּחֵי הַצִּבּוּר שֶׁל כָּל הָעָם. וְרַבִּי חִיָּא וּבָנָיו בְּעַנְוְתָנוּתָם הָרַבָּה הִסְכִּימוּ.
אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף הִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. כֻּלָּם נֶעֶמְדוּ וְהִתְפַּלְּלוּ וְרַבִּי חִיָּא וּבָנָיו בְּקוֹל זַךְ וּמִתְחַנֵּן הֵחֵלּוּ בִּתְפִלָּתָם הַמְּעוֹרֶרֶת לְבָבוֹת.
"מַשִּׁיב הָרוּחַ" – נִשְׁמַע קוֹלָם הַמִּתְנַגֵּן וְהַמִּתְחַנֵּן שֶׁל שְׁלוּחֵי הַצִּבּוּר הַצַּדִּיקִים, וּמִיָּד נִשְׁמַע מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת קוֹל נְשִׁיבַת הָרוּחַ הַנִּשְׁמַעַת מִיָּד לִתְפִלָּתָם.
"מוֹרִיד הַגֶּשֶׁם" – הִמְשִׁיכוּ בְּקוֹל קוֹרֵעַ לְבָבוֹת וּמֵעִיר כָּל לֵב אֶבֶן, וּמִיָּד הֵחֵלּוּ טִפּוֹת גֶּשֶׁם לָרֶדֶת לְלֹא כָּל הֲפוּגָה.
וְכָךְ הִמְשִׁיכוּ בִּתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה בִּדְבֵקוּת וּבְכַוָּנָה: וּכְשֶׁהִזְכִּירוּ אֶת הַמִּלִּים: "וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֶּה הַמֵּתִים..." – מִיָּד נַעֲשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בָּעוֹלָם וְשָׁאֲלוּ בְּבֵית-דִּין שֶׁל מַעֲלָה: "מִי הוּא זֶה שֶׁגִּלָּה בָּאָרֶץ אֶת סוֹד כּוֹחַ תְּפִלָּתָם שֶׁל רַבִּי חִיָּא וּבָנָיו יַחַד?".
וּמִיָּד בָּאוּ וְאָמְרוּ שֶׁ...אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא גִּלָּה סוֹד זֶה לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, שֶׁנִּצֵּל אֶת הַסּוֹד לְתוֹעֶלֶת עַם-יִשְׂרָאֵל.
הֵבִיאוּ לְבֵית-דִּין שֶׁל מַעֲלָה אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְהִלְקוּהוּ שִׁשִּׁים מַלְקוֹת בְּשֵׁבֶט שֶׁל אֵשׁ, וְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מִיָּד בָּא לְבֵית-מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי, לַמָּקוֹם בּוֹ עָמְדוּ רַבִּי חִיָּא וּבָנָיו בִּתְפִלָּתָם, שָׁם נִדְמֶה הָיָה כְּאִלּוּ כְּבָר מִשָּׁמַיִם נַעֲנִים לִתְפִלָּתָם וְהַמֵּתִים יָקוּמוּ לִתְחִיָּה.
מָה עָשָׂה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא? נִדְמָה לִפְנֵיהֶם כְּמוֹ דֹּב שֶׁל אֵשׁ וְנִכְנַס בֵּינֵיהֶם וְהִטְרִידָם מִתְּפִלָּתָם וְכָךְ לֹא יָכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ יַחַד בְּתַחֲנוּנֵיהֶם וְרַעְיוֹנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא – לְקַצֵּר אֶת הַגָּלוּת וּלְהָחִישׁ אֶת בּוֹא הַגְּאֻלָּה – נִגְנַז.
סיפורי חסידים
מִיהוּ הֶעָנִי
בָּעֲיָרָה לְיוּבַּאוִויטְשׁ הָיוּ נֶעֱרָכִים מִפַּעַם לְפַעַם יְרִידִים מִסְחָרִיִּים, וַאֲלֵיהֶם הָיוּ מִזְדַּמְּנִים סוֹחֲרִים מִכָּל רַחֲבֵי רוּסְיָה הַלְּבָנָה. הָיוּ בָּהֶם שֶׁלֹּא מֵחֲסִידֵי חַבַּ"ד וְאַף 'מִתְנַגְּדִים', אוּלָם הֵם נָהֲגוּ לְהִכָּנֵס אֶל הָרַבִּי.
פַּעַם אַחַת נִכְנַס אֶל הָרַבִּי מַהֲרַ"שׁ סוֹחֵר עָשִׁיר וְלַמְדָן. הוּא שָׁהָה אֶצְלוֹ שָׁעָה אֲרֻכָּה וְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בְּעִנְיְנֵי מִסְּחָרוֹ. לִפְנֵי צֵאתוֹ שָׁאַל: "מַדּוּעַ כְּשֶׁנִּכְנָס אֶל הָרַבִּי יְהוּדִי עָנִי, הוּא עוֹנֶה לוֹ מִיָּד, וְאִלּוּ לַעֲשִׁירִים עוֹבֵר זְמַן עַד שֶׁהוּא מֵשִׁיב?".
חִיֵּךְ הָרַבִּי: "כְּשֶׁנִּכְנָס עָנִי וּמְסַפֵּר עַל מַצָּבוֹ, הֲרֵי הַמַּצָּב בָּרוּר וְאֶפְשָׁר לְהָשִׁיב מִיָּד. אוּלָם כְּשֶׁעָשִׁיר מַתְחִיל לְסַפֵּר עַל מִסְּחָרוֹ, נִדְרָשׁ זְמַן כְּדֵי לְגַלּוֹת שֶׁגַּם הוּא, בְּעֶצֶם, עָנִי"...
פִּתְאוֹם הַשּׁוֹפֵט חוֹלֶה...
מְסַפֵּר שְׁלִיחַ הָרַבִּי, הָרַב גּוּרֶבִיץ:
יְהוּדִי שֶׁעוֹמֵד בְּקֶשֶׁר עִם בֵּית-חַבַּ"ד הָיָה מְסֻכְסָךְ עִם יְהוּדִי אַחֵר עַל סְכוּם שֶׁל שְׁנֵי מִילְיוֹן דּוֹלָר. הִלְשִׁין הַשֵּׁנִי עַל הָרִאשׁוֹן מָה שֶׁהִלְשִׁין, וְהַלָּה הָעֳמַד לְדִין וְהוּשַׁב בְּמַעֲצָר עַד סִיּוּם הַמִּשְׁפָּט.
הָלַכְתִּי לְבַקֵּר אוֹתוֹ בְּבֵית-הַמַּעֲצָר וּמָצָאתִי אוֹתוֹ שָׁבוּר וְאֻמְלָל. נִגַּשְׁתִּי לְעוֹרֵךְ-הַדִּין שֶׁלּוֹ, וְהַלָּה הִסְבִּיר שֶׁאֵין לִידִידִי סִכּוּי לִזְכּוֹת בַּדִּין: הַשּׁוֹפֵט אַנְטִישֵׁמִי וְאֵין סָפֵק שֶׁבְּסִיּוּם הַמִּשְׁפָּט יִגְזֹר עַל יְדִידִי כַּמָּה שְׁנוֹת מַאֲסָר.
הִגַּעְתִּי לַיְּשִׁיבָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל הַמִּשְׁפָּט, וְאָכֵן, הַשּׁוֹפֵט שֶׁהִבְחִין בִּי הִפְגִּין כְּלַפַּי יַחַס עוֹיֵן. כַּעֲבֹר כַּמָּה יָמִים הִגִּיעָה לְבֵיתֵנוּ אֵשֶׁת הַנֶּאֱשָׁם וְאָמְרָה בִּבְכִי: "מָחָר תִּתְקַיֵּם הַיְּשִׁיבָה הַשְּׁלִישִׁית, מָה יִהְיֶה?". אָמְרָה לָהּ אִשְׁתִּי, כִּי חֲסִידֵי חַבַּ"ד נוֹהֲגִים לִכְתֹּב לָרַבִּי פ"נ (פִּדְיוֹן-נֶפֶשׁ) וְלִשְׁלֹחַ לָאֹהֶל. "כִּתְבִי פ"נ עֲבוּר בַּעֲלֵךְ וְקַבְּלִי עַל עַצְמֵךְ לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת".
שָׁלַחְנוּ אֶת הַפ"נ לָאֹהֶל. כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְמָחֳרָת לִתְפִלַּת מִנְחָה בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, קִבַּלְתִּי שִׂיחַת טֶלֶפוֹן מֵאִשְׁתּוֹ שֶׁל הַנֶּאֱשָׁם: "בַּעֲלִי שֻׁחְרַר מֵהַמַּעֲצָר וְהִגִּיעַ הַבַּיְתָה!". אָמַרְתִּי לָהּ שֶׁקָּשֶׁה לִי לְהַאֲמִין... הֵשִׁיבָה לִי אִשְׁתּוֹ: "כֵּן, הוּא בַּבַּיִת", וּמָסְרָה אֶת הַטֶּלֶפוֹן לְבַעֲלָהּ: "תַּאֲמִין, תַּאֲמִין, אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ מֵהַבַּיִת"...
בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיַּסְבִּירוּ לִי כֵּיצַד זֶה קָרָה, וְהֵם סִפְּרוּ: "מִיָּד לְאַחַר שֶׁשְּׁלַחְתֶּם אֶת הַמִּכְתָּב לָרַבִּי, הִתְקַשֵּׁר עוֹרֵךְ-הַדִּין וְאָמַר שֶׁהַשּׁוֹפֵט חָלָה וְשׁוֹכֵב בַּבַּיִת עִם חֹם גָּבוֹהַּ מְאוֹד, וּמָחָר יְמַלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שׁוֹפֵט אַחֵר – אָדָם נֶחְמָד מְאוֹד – לָכֵן יֵשׁ סִכּוּיִים טוֹבִים לְשִׁחְרוּר קָרוֹב. וְכָךְ הָיָה... הַפ"נ הַזֶּה שֶׁשָּׁלַחְנוּ לָרַבִּי שֶׁלָּכֶם חוֹלֵל מַמָּשׁ נֵס"...
