הרב הרץ הסיק דמדברי אדה"ז אפשר לדייק שהוא על החפצא, ועפ"ז במאשין מצות (מצות מכונה) חסר בהשמירה מצד החפצא, וא"כ אינם "מצה שמורה".

הרב לוי יצחק ראסקין דיין ומו"צ בקהילת חב"ד לונדון נשא דברים בענין מי שטעה בתפילת מוסף של חוה"מ או שבת ויו"ט ולא הזכיר פסוקי המוספין, אם צריך לחזור, והחילוק בין יו"ט לחוה"מ במי שבמקום תפילת מוסף התפלל תפילה רגילה.

אח"כ הגיע תורם של התמימים שיחיו החוזרים הביתה מרחבי תבל:

• תחילה פתח הת' שניאור זלמן אייווס מתלמידי הישיבה קטנה כאן בלונדון בענין צליית הקרבן החגיגה, אם יש בזה חיוב (כן משמע מל' הרמב"ם "הלילה הזה כולו צלי) אם לאו, וקשר בין זה להמבואר שאין החגיגה באה אלא בטהרה (דלא כקרבן פסח דנאכלת בטומאה אם רוב הקהל טמאים).

• הת' מנחם מענדל דובאוו מתלמידי אהלי תורה – קראון הייטס, בענין יסוד וגדר הביטחון, שאינו ח"ו מן השפה ולחוץ, אלא פשוט מרגיש בטוח, ומניין בא לו הרגש הזה? ע"פ דברי הרבי בלקו"ש חל"ו ושאר מקומות ודברי הצמח צדק הובאו בספר הליקוטים ערך ביטחון.

• הת' יוחנן גורדון מישיבת חב"ד ליובאוויטש טורונטו, בענין האמונה, אף שמגדרה הוא למעלה מטו"ד, וא"כ אינה על אור הממלא כ"א על אור הסובב, אמנם מבואר שגם באור הסובב יש איזה שהיא ידיעה ולפי המבואר (בעת"ר) ובשאר מקומות אפשר להבין אפי' דרגות גבוהות יותר.

• הת' מנחם מענדל ראסקין מתלמידי ישיבת חב"ד חולון, בענין, ההולך במדבר ואינו ידע מתי שבת מונה ו' ומקדש שביעי, שי' רש"י שהשבת שלו הוא רק זכר, לרדב"ז (סי' ע"ו) זהו שבת דאורייתא, אזה"ז (סשמ"ד) כרש"י אמנם מוסיף שהוא שבת מדרבנן, ודברי הרבי (לקו"ש ח"ח) בביאור שתי השיטות, ודברי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בד"ה ויחי תרס"ו.

• הת' נתן פוטאש מתלמידי אהלי תורה – קראון הייטס בענין, המקור לאיסור אכילת תרכיבי החרוסת בע"פ, מיוסד על איסור אכילת מצה בע"פ, וכן אם חרוסת היא מצוה או רק להסיר ה"קפא" – חריפות מהמרור, ע"פ המובא בגמרא ובשו"ע.

• הת' רפאל נחמן דובאוו מתלמידי ישיבת תו"ת ליובאוויטש - ברונווא בענין עקירת גופו כעקירת חפץ דמי אבל ידו לא נחשבת מונחת.