"מי שלא מבקר בכפר, לא יודע מה הוא מפסיד"
למשפחה, לבעל הבית והעזר כנגדו - רוב שלומות.
גם אם באיחור מה, יכתב מכתב זה בלב מלא, ובהרבה הרבה תודה תודה על הכל. קבלת אורחים, יחס, טיפול, וההזדמנות שזכיתי לראות, לשמוע ולהנות מכל שנעשה ביום שמחת תורה בכפר.
זו שנה שלישית שאני זוכה לביקור כזה אצלכם, וזו הפעם הראשונה שנשאר לי משקע, נהדר ונפלא - תקוותי שבעתיד ילך ויגבר רגש זה ולוואי ואוכל לשתף גם בני משפחתי, אשר לא יודעים ההפסדים שהם מפסידים. כמו כל בני האדם אשר לא למדו קצת מענייני חסידות, ואין הם יודעים שישנו עולם עם דרך חשיבה אחרת משלהם, שהיא הרבה יותר נוחה וטובה - לזולת!!
הפעם למדתי מזעיר על משמעותה של שמחה ביום נפלא זה, אם כי רחוק אני מכל אלו משך השנה, יש לי איזה הרגשת שותפים (בעיקר ביום כזה) ועל כל שאר עניינים קטנים שאי אפשר לאמר, וכל מילה רק תקלקל את הטעם הטוב שבעניין שלנו, תודה רבה היו ברוכים וכל אשר השתדלתם והצלחתם - שכרכם.
אני מאמין שעם המטען שבאתי הביתה, ומסרתי על הרשמים שלי בכפר, גם אלו השפיעו לטובה בחוג משפחתי ומחוצה לו. כולם נהנים לשמוע סיפור חי על השמחה הגדולה.
ד"ש מיפה, שאר הבנות והחיל - אבנר. ולהתראות בי"ט... שלכם,
עזרא
(תודה לגב' פרדי ברוד שסייעה בהכנת הכתבה)