אחד מתושבי ליובאוויטש, חסיד של אדמו"ר הצמח צדק, שהיה מהדר מאד בקיום המצוות, היה בפסח מקפיד, ונזהר מאד מכל חשש, ואפילו חשש רחוק ביותר של חמץ. הוא הקפיד להכין בעצמו את כל מה שיאכל בפסח ולא לסמוך על אף אחד. בעצמו אפה את המצות, בעצמו בישל את התבשילים, ואפילו במים שהיו בביתו לא השתמש, אלא שתה רק מימי הבאר שעמדה בחצרו, שהייתה מיועדת לפסח. וכמובן שהוא לא הכניס לפיו דבר מאכל שמישהו אחר בישל.

עד כדי כך הגיעו הדברים, שהוא נמנע מלבוא אל אדמו"ר הצמח צדק בכל ימי הפסח, מחשש שמא יכבדוהו במאכל או במשתה ולא יוכל לסרב בפני הרבי. שהרי זה ייראה כאילו הוא מטיל ספק בכשרות בבית הרבי.

רק ביום אחרון של פסח (שהוא יום-טוב שני של גלויות), כאשר מקילים בכמה עניינים (בחוץ לארץ), כגון אכילת שרויה, הרשה לעצמו לבוא ולהסתופף בצלו של הרבי. כאשר הבחין בו אדמו"ר הצמח צדק הוא פנה אליו ואמר: "דע לך כי נכשלת בשוגג בחמץ בפסח! לך מהר ובדוק את הבאר שבחצר ביתך".

רץ החסיד לביתו, בדק את באר המים שבחצרו, והנה שוד ושבר, כיכר חמץ צפה על פני המים - חמץ גמור!

כשהוא מבוהל ומבועת מיהר החסיד להגיע לחצרו של הרבי ובקש מהגבאי שיכניסו בדחיפות לרבי. כשנכנס לצמח צדק הוא שאל אותו שלוש שאלות: השאלה הראשונה הייתה, למה מגיע לו עונש כבד כל-כך מלמעלה, בשעה שהוא עשה את כל מה שביכולתו להישמר מחשש חמץ, ולבסוף נכשל בחמץ ממש?! שאלתו השנייה הייתה, מכיוון שהרבי רואה הכל, והוא ראה שיש חמץ ממש בבאר שבביתו, אם כן מדוע לא הזהיר אותו הרבי מאכילת חמץ?! והדבר השלישי, הוא ביקש מהרבי "תיקון" על העוון החמור שנכשל בו.

ענה לו אדמו"ר הצמח צדק:

על שאלתך הראשונה, למה מגיע לך להיכשל בעוון כה חמור – אין זה עונש שמגיע לך, אלא זו תוצאה ישירה מהתנהגותך. אמנם על האדם לעשות כל מה שביכולתו שלא ייכשל חלילה באיסור, אבל כל מה שיעשה האדם אינו מספיק, הוא תמיד צריך לעזר ולסיוע מלמעלה, מכיוון שאתה עשית כל כך הרבה בעניין זה, וסמכת רק על עצמך, ולא סמכת גם על הקב"ה, לכן קרה לך מה שקרה.

לשאלתך השנייה, מדוע לא אמרתי לך דבר וחצי דבר, על החמץ שהיה בבאר, התשובה היא, כי פשוט לא ראיתי אותך מול עיניי, אתה הרי חששת לאכול בביתי ולא הגעת לכאן בכל ימי הפסח. ולבסוף נתן לו הרבי "תיקון תשובה" על כל מה שקרה.

את הסיפור הזה סיפר הרבי נשיא דורנו, באחת ההתוועדויות. והרבי הוסיף ואמר:

למרות שלפני אדמו"ר הצמח צדק הכל גלוי וידוע, והוא ראה את האיש גם כשלא עמד מול עיניו, כי הרי הרבי צופה ומביט למרחוק, ורואה את כל מה שקורה גם במקומות מרוחקים, בכל זאת יש הבדל בין מי שנמצא קרוב בגשמיות לרבי, לבין מי שרחוק בגשמיות מהרבי. כאשר אדם נמצא רחוק בגשמיות מהרבי קשה לרבי להעיר לו כשהוא עושה דבר-מה שאינו ראוי. ואילו כשנמצאים קרוב לרבי, קל יותר להעיר למי שמתנהג שלא כראוי.


על אדמו"ר הצמח צדק