החסידים בעיירת פוסטוויל עדיין 'נוף מוזר'
הכתבה של ברברה אייזנברג בעיתון "לוס-אנג'לס טיימס":
המוזיאון היהודי בניו-יורק מציג עבודות של 13 אמנים בנושא הזהות היהודית. צעירים, מבוגרים, ילידים ומהגרים, לבנים ושחורים, מסורתיים ומתבוללים - האמנים היהודיים ניסו להשיב לשאלה העתיקה 'מיהו יהודי' על-ידי תמונות, סרטים וקטעי מולטימדיה אחרים.
הרבה מראות מוצגות ב"פרוייקט הזהות היהודית: תצלומים אמריקאיים חדשים", אולם יש מחזה הרבה פחות שגרתי והוא היהודים האורתודוקסים של פוסטוויל, אייוה.
יליד-רוסיה ויהודי חב"דניק, אהרון רובשקין עבר מניו-יורק להתגורר בפוסטוויל בשמת 1987, הוא קנה בית מטבחיים לשעבר והפך אותו למפעל עיבוד בשר שהמשך מעבידה 350 איש.
הרבה מהם היו יהודים אורתודוקסים כמוהו, ולפי הקטלוג של התצוגה, עשו את פוסטוויל למקום מגורים להכי הרבה רבנים בארה"ב לפי שיקלול האוכלוסייה.
היהודים החסידיים של פוסטוויל הביאו איתם תרבות משלהם, ייסדו בית-כנסת, ישיבה ומקווה לנשים וגברים.
אבל מה שהצלמים אנדריאה רובינס ומקס בכר מראים בתערוכת "ברוקלין הנוספת" היא מחזות של חיים יומיומיים כמו של ילדים במחנה קיץ או ברכיבה על אופניים.
למרות זאת, הזרות של היהודים באייוה תמיד נשארת בולטת. אם זה על-ידי הכיפות על ראשם כשהם יוצא לדוג, או הכובע השחור והבגד עם השוליים ("ציצית") שחסיד לובש כשהוא קוצר את הדשא.
למקרה שפספסתם
{און אויפן וועג, נו שויין... זאל זיין נאך א קאפיטשקע ...)
הוא בטח גילה... שלא רק הדשא של השכן נראה ירוק יותר...
לחיים זעליג, לחיים ולברכה!
א כשרן און א פרייליכן פסח