מערכת COL
|
יום ח' ניסן ה׳תשס״ו
06.04.2006
חרות על לבנו – י"א ניסן במחיצת הרבי
מי גילה לחסידים את תאריך הולדתו של הרבי, מה ענה הרבי לחסיד ששאל מה פשר הנסיעה לאוהל הק', מדוע היה קהל מצומצם בהתוועדות בשנת תשל"א, עד איזה שעה נמשכה חלוקת ספרי תניא בשנת תשמ"ב, ובאיזה שנה נערכו התוועדויות בשלושה ימים רצופים ■ הרב מיכאל זליגסון, משפיע בישיבת "אהלי תורה" בניו-יורק, מגיש סקירה מרתקת על יום הבהיר י"א בניסן במחיצת הרבי מאז הגעתו לארה"ב ■ לסיפור המלא
הרבי בהתוועדות עם חסידים ב-770 * באדיבות: יעקב-קאפיל גולדברג, טורונטו
מתי נתגלה לחסידים שי"א ניסן הוא הוא יום ההולדת של הרבי?
מסורת אצל החסידים שבשנת תש"ח כשהרבנית חנה, אמו של הרבי כבר הגיעה לברוקלין, הנה בליל י"א ניסן תש"ח היא סיפרה לחסידים שהערב הוא 'יום הולדתו של בני. אם תבקשו ממנו, הוא יתוועד אתכם'.
אין לנו פרטים אודות אותו הערב, אם בפועל ביקשו חסידים התוועדות ואם-כן, מה היה בה.
בספר המאמרים תש"ט, מסופר אודת 'יחידות' של האדמו"ר הריי"צ בה אמר כי מצה הוא מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא, וזה אימרה זו נמסר מרבי לרבי. דורשי רשומות חישבו לפי אותו הזמן, שבפשטות היה זה הרבי שנכנס ליחידות אצל חותנו לרגל יום הולדתו.
הסיבה הפרטית של הרבי
גם בשנת תש"י, עדיין לא היה מפורסם כל כך יום הולדתו של הרבי.
יעיד על כך הסיפור הבא: בימים הסמוכים לב' ניסן, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב נ"ע, שאל הרה"ח ר' שמואל הלוי לויטין ע"ה את הרבי אם בכוונתו לנסוע ל'אוהל' לרגל ב' ניסן. הרבי השיב לו שהאו מתכוון לנסוע עשרה ימים מאוחר יותר, שכן אז "צריך הוא לנסוע". לשאלתו של ר' שמואל מה יש בעוד עשרה ימים שלכן חשוב כל כך לנסוע, ענה לו הרבי שזהו עניין פרטי.
לפועל, רק בי"א ניסן תשי"ב, יום הולדתו החמישים של הרבי, לבש הדבר אופי רשמי של ממש. אז ערך הרבי התוועדות (אם כי בחדרו הק' ולא בבית-הכנסת) לרגל יום הולדתו. במהלך ההתוועדות, אמר הרבי מאמר החסידות ד"ה אדנ' שפתי תפתח, שהוא פסוק מפרק נ"א בתהילים, הקאפיטל שהתחיל הרבי לומר אז.
במשך השנים הבאות, גם בשנת תשכ"א, לא התוועד הרבי ביום י"א ניסן. מאמר החסידות שהיה אומר ביום אחרון של פסח, כלל גם ביאור על פסוק מקאפיטל החדש המתאים למספר שנותיו.
בשנת תשכ"ב, כשהגיע הרבי לגיל שישים, התוועד בבית-הכנסת ב-770. הרבי ערך סיום על מסכת פסחים בגמרא, וכן אמר במהלכה שני מאמרים. הראשון, ד"ה וידבר גו' אחרי מות המיוסד על מאמר זה הידוע דשנת תרמ"ט שנדפס בי"א ניסן תשכ"ב, והשני ד"ה גדול העונה אמן יותר מן המברך.
קהל מצומצם בתשל"א
ומאז עד שנת תש"ל, נוהג זה המשיך. לא התקיימה התוועדות מיוחדת, אלא הייתה התייחסות לקאפיטל החדש במאמר באחרון של פסח.
רק עם תחילת שנת השבעים, בתשל"א, כאשר הרבי חזר מהאוהל, התפללו מנחה וכעשר דקות לאחר סיום התפילה, נכנס הרבי להתוועדות ולאחר הניגון אמר את המאמר המפורסם ד"ה ביום עשתי עשר. שם מבאר הרבי בהרחבה אודות ה"פקח אחד" שמוותר על כל הדרגות הרוחניות הגבוהות על מנת להיות קשור במלך בצורה אמיתית ולא ממוצעת.
הקהל היה מצומצם יחסית, כי לא היו מוכנים לכך שתהיה התוועדות. זכורני, שאחרי ההתוועדות כל הקהל יצא באופן ספונטני בריקוד, וכשחלק מהקהל היה במחול מצד א' של בית-הכנסת, צד השני של בית-הכנסת היה ריק כפשוטו, שהרי כמה בחורים ואברכים נסעו לחוץ לעיר.
בשנת תשל"ב, הנה בשבת ערב י"א ניסן, שבעים שנה, אמר הרבי באותה שבת, שני מאמרים. הא' ד"ה למנצח לדוד להזכיר ועסק במדרש על טענת הרועה "ואני איני נזכר" והשני היה ד"ה בעשור לחודש.
ומני אז התוועד הרבי בכל שנה ביום הבהיר של י"א ניסן.
3 לילות רצופים של התוועדויות
באור לי"א ניסן תשמ"א, אמר הרבי למזכירו הרב חמ"א חודקוב ע"ה שברצונו להתוועד התוועדות קצרה.
הדיבור בפארבריינגען זה נסב אודות יום ההילולא הקרב של אדמו"ר הצמח-צדק נ"ע. בהמשך אמר הרבי מאמר-כעין-שיחה ד"ה בכל דור ודור וביקש שישלחו לו קובצי חידושי תורה. "כל אחד יכול לשלוח בנושא בו הוא עסוק", אמר.
למחרת, י"א ניסן, נסע הרבי לאוהל ובאותו לילה, אור לי"ב, התקיימה התוועדות נוספת. זה היה לאחר שהרבי הכריז על מבצע "אות בספר התורה", ובמהלך ההתוועדות השנייה סיפר הרבי שהגיעו אליו בשורות טובות שכבר התחילו לכתוב את ספר התורה. הרבי ביקש שיזכו כמה שיותר יהודים במצוה זו.
אותה שנה היה דבר מאוד מיוחד - היו שלוש התוועדויות בשלושה ימים רצופים.
בשנה ההיא, ערב פסח חל בשבת. בדיקת חמץ, הוקדמה אם כן, לליל שישי אור לי"ג ניסן. ולמרות זאת, הרבי התיישב להתוועדות. הרבי דיבר אז על כך שזוהי "חזקה" וזה קשור בעובדה שזהו היום השלישי לכתיבת ספר התורה המיוחד.
בשנת תשמ"ב, שנת השמונים להולדת, הרבי חילק בהתוועדות ספרי תניא למשתתפים - אירוע שהמשיך עד לשעה 6:30 בבוקר שלמחרת.
בשנת תשמ"ז, אמר הרבי בסיבות יום הולדתו שני מאמרים. וזה היה התוועדות האחרונה לעת עתה לכבוד י"א ניסן. כנראה שהרבי אמר הן בפתיחת ההתוועדויות לכבוד י"א ניסן [תשכ"ב] בשני מאמרים וכן בחותמו, תשמ"ז.
בפרטיות - אודות יום גדול זה - ראה "דו-שיח" ב"כפר חב"ד" שיצא לאור לחג הפסח תשס"ג. וייתן השי"ת שבקרוב ממש נזכה לשמוע עוד מאמרי דא"ח מהרבי בבית-המקדש השלישי.
מסורת אצל החסידים שבשנת תש"ח כשהרבנית חנה, אמו של הרבי כבר הגיעה לברוקלין, הנה בליל י"א ניסן תש"ח היא סיפרה לחסידים שהערב הוא 'יום הולדתו של בני. אם תבקשו ממנו, הוא יתוועד אתכם'.
אין לנו פרטים אודות אותו הערב, אם בפועל ביקשו חסידים התוועדות ואם-כן, מה היה בה.
בספר המאמרים תש"ט, מסופר אודת 'יחידות' של האדמו"ר הריי"צ בה אמר כי מצה הוא מיכלא דמהימנותא ומיכלא דאסוותא, וזה אימרה זו נמסר מרבי לרבי. דורשי רשומות חישבו לפי אותו הזמן, שבפשטות היה זה הרבי שנכנס ליחידות אצל חותנו לרגל יום הולדתו.
הסיבה הפרטית של הרבי
גם בשנת תש"י, עדיין לא היה מפורסם כל כך יום הולדתו של הרבי.
יעיד על כך הסיפור הבא: בימים הסמוכים לב' ניסן, יום ההילולא של האדמו"ר הרש"ב נ"ע, שאל הרה"ח ר' שמואל הלוי לויטין ע"ה את הרבי אם בכוונתו לנסוע ל'אוהל' לרגל ב' ניסן. הרבי השיב לו שהאו מתכוון לנסוע עשרה ימים מאוחר יותר, שכן אז "צריך הוא לנסוע". לשאלתו של ר' שמואל מה יש בעוד עשרה ימים שלכן חשוב כל כך לנסוע, ענה לו הרבי שזהו עניין פרטי.
לפועל, רק בי"א ניסן תשי"ב, יום הולדתו החמישים של הרבי, לבש הדבר אופי רשמי של ממש. אז ערך הרבי התוועדות (אם כי בחדרו הק' ולא בבית-הכנסת) לרגל יום הולדתו. במהלך ההתוועדות, אמר הרבי מאמר החסידות ד"ה אדנ' שפתי תפתח, שהוא פסוק מפרק נ"א בתהילים, הקאפיטל שהתחיל הרבי לומר אז.
במשך השנים הבאות, גם בשנת תשכ"א, לא התוועד הרבי ביום י"א ניסן. מאמר החסידות שהיה אומר ביום אחרון של פסח, כלל גם ביאור על פסוק מקאפיטל החדש המתאים למספר שנותיו.
בשנת תשכ"ב, כשהגיע הרבי לגיל שישים, התוועד בבית-הכנסת ב-770. הרבי ערך סיום על מסכת פסחים בגמרא, וכן אמר במהלכה שני מאמרים. הראשון, ד"ה וידבר גו' אחרי מות המיוסד על מאמר זה הידוע דשנת תרמ"ט שנדפס בי"א ניסן תשכ"ב, והשני ד"ה גדול העונה אמן יותר מן המברך.
קהל מצומצם בתשל"א
ומאז עד שנת תש"ל, נוהג זה המשיך. לא התקיימה התוועדות מיוחדת, אלא הייתה התייחסות לקאפיטל החדש במאמר באחרון של פסח.
רק עם תחילת שנת השבעים, בתשל"א, כאשר הרבי חזר מהאוהל, התפללו מנחה וכעשר דקות לאחר סיום התפילה, נכנס הרבי להתוועדות ולאחר הניגון אמר את המאמר המפורסם ד"ה ביום עשתי עשר. שם מבאר הרבי בהרחבה אודות ה"פקח אחד" שמוותר על כל הדרגות הרוחניות הגבוהות על מנת להיות קשור במלך בצורה אמיתית ולא ממוצעת.
הקהל היה מצומצם יחסית, כי לא היו מוכנים לכך שתהיה התוועדות. זכורני, שאחרי ההתוועדות כל הקהל יצא באופן ספונטני בריקוד, וכשחלק מהקהל היה במחול מצד א' של בית-הכנסת, צד השני של בית-הכנסת היה ריק כפשוטו, שהרי כמה בחורים ואברכים נסעו לחוץ לעיר.
בשנת תשל"ב, הנה בשבת ערב י"א ניסן, שבעים שנה, אמר הרבי באותה שבת, שני מאמרים. הא' ד"ה למנצח לדוד להזכיר ועסק במדרש על טענת הרועה "ואני איני נזכר" והשני היה ד"ה בעשור לחודש.
ומני אז התוועד הרבי בכל שנה ביום הבהיר של י"א ניסן.
3 לילות רצופים של התוועדויות
באור לי"א ניסן תשמ"א, אמר הרבי למזכירו הרב חמ"א חודקוב ע"ה שברצונו להתוועד התוועדות קצרה.
הדיבור בפארבריינגען זה נסב אודות יום ההילולא הקרב של אדמו"ר הצמח-צדק נ"ע. בהמשך אמר הרבי מאמר-כעין-שיחה ד"ה בכל דור ודור וביקש שישלחו לו קובצי חידושי תורה. "כל אחד יכול לשלוח בנושא בו הוא עסוק", אמר.
למחרת, י"א ניסן, נסע הרבי לאוהל ובאותו לילה, אור לי"ב, התקיימה התוועדות נוספת. זה היה לאחר שהרבי הכריז על מבצע "אות בספר התורה", ובמהלך ההתוועדות השנייה סיפר הרבי שהגיעו אליו בשורות טובות שכבר התחילו לכתוב את ספר התורה. הרבי ביקש שיזכו כמה שיותר יהודים במצוה זו.
אותה שנה היה דבר מאוד מיוחד - היו שלוש התוועדויות בשלושה ימים רצופים.
בשנה ההיא, ערב פסח חל בשבת. בדיקת חמץ, הוקדמה אם כן, לליל שישי אור לי"ג ניסן. ולמרות זאת, הרבי התיישב להתוועדות. הרבי דיבר אז על כך שזוהי "חזקה" וזה קשור בעובדה שזהו היום השלישי לכתיבת ספר התורה המיוחד.
בשנת תשמ"ב, שנת השמונים להולדת, הרבי חילק בהתוועדות ספרי תניא למשתתפים - אירוע שהמשיך עד לשעה 6:30 בבוקר שלמחרת.
בשנת תשמ"ז, אמר הרבי בסיבות יום הולדתו שני מאמרים. וזה היה התוועדות האחרונה לעת עתה לכבוד י"א ניסן. כנראה שהרבי אמר הן בפתיחת ההתוועדויות לכבוד י"א ניסן [תשכ"ב] בשני מאמרים וכן בחותמו, תשמ"ז.
בפרטיות - אודות יום גדול זה - ראה "דו-שיח" ב"כפר חב"ד" שיצא לאור לחג הפסח תשס"ג. וייתן השי"ת שבקרוב ממש נזכה לשמוע עוד מאמרי דא"ח מהרבי בבית-המקדש השלישי.
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות - לקריאת כל התגובות
הוסף תגובה
2 תגובות
1.
toda
ח' ניסן ה׳תשס״ו
raba larav zeligsohn
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
2.
כל הכבוד
ט' ניסן ה׳תשס״ו
רק אתם צריכים ליכתוב יותר על הרבי תודה.
תגובה חדשה
הגב לתגובה
0
0
מאפשרים לכם לקבל
