כבר למעלה מארבעים שנה, שבעלי חברות האוטובוסים יודעים כי בתקופה שלפני פסח, עליהם לשריין מאות רכבים שבתוכנית הנסיעה שלהם כתוב היעד – כפר חב"ד. חלפו רק ימים ספורים מתום "מבצע פורים" של צעירי-חב"ד, ועוד טרם הספיקו לאפסן במחסן את התחפושות והמגילות, וכבר יצא לדרך מבצע חדש של צעירי אגודת חב"ד, יריד חוויות הפסח - תוכנית חינוכית וחוויתית על חג הפסח, המקנה לכל ילדי ישראל את ערכי החג ומנהגיו בדרך פעילה ומשעשעת.

למעלה מעשרים אלף ילדים צפויים להגיע עד תום השבוע הבא לכפר חב"ד אל המתחם המיוחד שהוכשר לשם כך. שם בין ביקור במאפיית מצות-היד הגדולה בעולם, ארוחת בוקר נינוחה בכרי הדשא, צפייה פעילה בהצגה על החג, והתנסות מרגשת באפייה עצמאית של מצת מצווה, יעשו עשרות אחראים ומדריכות מטעם צאגו"ח את המרב והמיטב בדאגה להסביר בטוב טעם לילדי ישראל הרכים את פשר החג שלגבי חלק ניכר מהם, היה לא יותר מחג שבגללו צריכים לנקות את החדר...

ביקור ראשון בכפר חב"ד

הצטרפנו בתחילת השבוע אל ילדי ביה"ס "בבלי" מתל-אביב שהגיעו עם מאה וחמישים תלמידים, הורים ומלווים להשתתף ביריד. בית-הספר, ששוכן באחת השכונות היוקרתיות ביותר של צפון תל-אביב, נחשב למוסד מצליח במיוחד. בנוסף לחינוך למצוינות ולדרך-ארץ, חרטה הנהלת בית הספר על דיגלה את ערך הדאגה לחלש, וכך קרוב לחמישית מאוכלוסיית בית בספר היא של ילדים כבדי שמיעה ל"ע, אשר מסתייעים במורות מיוחדות המתרגמות להם את תכני הפעילות בשפת הסימנים.

זו להם הפעם הראשונה, בה הם מבקרים ביריד. למותר לציין שזו גם הפעם הראשונה שהם מבקרים בכפר חב"ד... שאלנו את המורה טובה, מחנכת כיתה ב' שניה, מה גרם להם להגיע הפעם. "זו היתה המלצה של אחת האימהות החברה בוועד ההורים" משיבה טובה. "היא מכירה ממקום עבודתה מספר תושבים הגרים בכפר, ואלו סיפרו לה על הפעילות לילדים, המתרחשת בכפר בימים הסמוכים לפסח. אותה אימא הרימה את הכפפה, ויזמה ביקור של בית הספר במקום".

ובכל זאת, אני שואל, לא היו חששות בקרב ההורים מביקור של ילדיהם בכפר שכל כולו חרדי? זה הרי לא בדיוק מה שהם רגילים אליו מידי יום, וכולנו יודעים עד כמה מחבבים בצפון תל אביב חרדים... " לא היתה עם זה שום בעיה" מסבירה טובה, "כשההורים שמעו שאת היריד מארגנים אנשי חב"ד, הם ידעו שהילדים יהיו בידיים טובות ואוהבות".


הצגה משעשעת על ההכנות לפסח

לאחר שירדו מהאוטובוס, ונקלטו בתחנת הרישום, הוצמדו לכיתתה של המורה טובה שתי מדריכות שיהיו המלוות האישיות שלהן לאורך כל היום. התחנה הראשונה של כיתה ב' היתה בבית הכנסת המרכזי, שם נהנו מהצגה משעשעת על ההכנות לפסח, ולליל-הסדר עצמו. שלומי לניאדו ואביחי כהן הם צמד שחקנים המציג סב קשיש וחביב ונכד נמרץ, שובב וחובב שוקולד מושבע המתכוננים לחג הפסח. בחביבות משעשעת ממחיזים השניים את מושגי הפסח – חמץ ומצה, מצה שמורה, בדיקת חמץ וביעורו, מנהגי הסדר, עריכת הקערה, מהלך הסדר, מה נשתנה, ועוד.

בעזרת שירים עליזים הם מלמדים את הילדים את סימני החג, ואף מלמדים אותם לגלות בעצמם איזה ממתקים כשרים לפסח, ומאילו ייאלצו להיפרד למשך שבוע. וכפי שלימד אותם סבא שלומי, "וופלים זה חמץ. גם וופלים ווניל, וופלים לימון ואפילו, לדאבון ליבו של הנכד מני, וופלים עם ש-ו-ק-ו-ל-ד".

הילדים, אשר המורה טובה מעידה כי מעולם לא ראתה אותם כל כך משתתפים וחיים בפעילות, מתגלגלים מצחוק. הם שרים, מניעים את הידיים ואפילו מגלים לסבא שלומי איפה הוחבאה מצת האפיקומן...


כמו בכוורת

משם המשיכו הילדים למאפיית המצות המרכזית. שם, מעל פירמידה שהותקנה מבעוד מועד על מנת לאפשר להם תצפית נוחה, הם יכולים להביט מבעד לחלונות זכוכית גדולים בעבודה הבלתי פוסקת והמהירה במתרחשת בתוך המאפייה.

לפני כל שלב בהכנת המצה מקבלים הילדים הסבר מהמדריכה על המתרחש מצידה השני של הזגוגית. הכנת הקמח, הוספת המים, לישת העיסה, רידודה במערוכים, עשיית החורים בבצק, והאפייה המהירה בתוך התנור הלוהט – לפני כל אחד מהם, מסבירה המדריכה לילדים המרותקים על אופי הפעילות ומה הדגשים המיוחדים המלווים אותה. במיוחד מתרשמים הילדים מהמהירות שבה נעשה התהליך, ומשיתוף הפעולה בין כל אנשי הצוות. "זה מזכיר לי כוורת דבורים" אומר גיא, "גם פה כל הזמן רוחשת הפעילות".


מערוך מעץ ומזלג מפלסטיק

לאחר שהשביעו את רעבונם בארוחת בוקר, והשתובבו מעט על כרי הדשא שליד בית הכנסת, מגיעים התלמידים אל התחנה האחרונה בביקור. באוהל ענק, שהוקם במיוחד לצורך כך, הוקמה מאפית מצות שלא היתה מביישת גם את המאפייה מרכזית מעבר לכביש... הילדים מתפזרים סביב שולחנות ארוכים המסודרים בטורים מופתיים, כשלכל ילד מחכה על השולחן עיסת בצק, מערוך עץ ומזלג פלסטיק באמצעותו ייצרו את החורים במצה - בכל זאת לא לשכוח שמדובר רק בילדים, וגם הבטיחות חשובה ביותר.

גם פה, מעבירות צוות המדריכות בין הילדים ציורים מרהיבים הממחישים לילדים את התהליך שעליהם לעשות. עם הינתן האות, מתחילה הפעילות, וחלל האוהל הגדול מתמלא בצרחות ובקריאות ההתרגשות של הילדים. הם מתאמצים בכל כוחם לרדד את הצק הסרבן, מחוררים אותו במיומנות מפתיעה, ואצים רצים להגישו לתנור. שם בציפייה דרוכה הם עוקבים אחר המצה הקטנה והאישית שזה עתה יצרו הנאפית לאיטה בתוך התנור. בעיניים בורקות, הם כבר מחכים לרגע שבו יוציא האופה המיומן את יגיע כפיהן מתוך התנור הלוהט ויגיש להם אותה בחזרה.

לאחר שקיבלו לידיהן את המצה, ניגשים הילדים לפינת נטילת הידיים, ורק אחר כך בוצעים מהמצה החמה והטריה (מצת חמץ יש להזכיר) ואוכלים לתיאבון. עכשיו שואל גיא, אם אולי ניתן לקבל ביחד עם המצה גם לבנה "כי זה בטח טעים ביחד"... המדריכות המשועשעות משיבות לגיא בשלילה, והוא לא מסתיר את אכזבתו...


הבן החמישי

הגיע הזמן לשוב למורה טובה, ולשמוע ממנה סיכום לביקור. אני שואל אותה מאיזה חלק לדעתה נהנו הילדים במיוחד. טובה פותחת את פיה כדי לענות, אולם אז מתחילה להתבלבל... היא פשוט לא מצליחה להצביע על פעילות ספציפית מוצלחת, כי כולן היו כאלה. "תאמין לי" היא אומרת, "אני נמצאת עם הילדים האלו מידי יום, ועוד לא זכיתי לראות אותם כל כך נהנים, מקשיבים ומעורבים. אני בהחלט מתכוונת להמליץ לוועד בית הספר לבוא לכאן בכל שנה, ועם כמות גדולה יותר של ילדים".

לפני שהילדים עולים לאוטובוס בדרכם חזרה לתל אביב, מחלקת המורה לכל ילד שי באריזה מהודרת שכולל הגדה של פסח עם צילומים מרהיבים, חוברת ציורים הנלווית להגדה, 'מצה שמורה' עגולה וכשרה לפסח כמובן, ועלון מיוחד לילדים שהופק על ידי אגף הדוברות וההוצאה לאור בצא"ח לכבוד חג הפסח.

אחת הבנות שמקבלת מהמורה את השי, אומרת לטובה כי אין לה מה לעשות עם המצה כיון שאצלם לא חוגגים את ליל הסדר... טובה לא מתבלבלת ומשיבה לילדה כי אולי אחרי שתספר לאבא ואימא כי אפתה בעצמה ממה בכפר חב"ד, הם יחרגו ממנהגם ויחליטו לחגוג השנה סדר פסח כהילכתו.

הנה, בזכות יריד הפסח של צעירי-חב"ד, זכינו לקיים את קריאתו של הרבי מליובאוויטש, ולהביא גם את הבן החמישי, זה שכלל אינו מסב לשולחן הסדר, לחגוג סדר פסח בדרך ישראל סבא.