א

ראש הממשלה המיועד, אהוד אולמרט, הכריז בפתח נאום הניצחון שלו: העם בחר בקדימה. ובכן, המציאות היא שהעם ממש לא בחר בקדימה. פחות מעשרים וארבעה אחוזים בחרו בקדימה, ולמעלה משבעים וחמישה אחוזים אמרו "לא" לקדימה.

ב

את המכה הקשה ביותר ספג הליכוד בראשות נתניהו. הרבה הסברים יינתנו בוודאי למפלה הכואבת הזו, אך המסקנה הראשונית ואולי העיקרית היא שהזיגזוג לא משתלם כנראה. אי-אפשר להיות גם בעד ההתנתקות וגם נגד ההתנתקות. אי-אפשר מצד אחד להיות שותפים מלאים למדיניות שרון ומצד שני להיות פתאום מאוד נגד. הגדיר זאת היטב, בליל המפלה, נתן שרנסקי: "הליכוד זיגזג והציבור פשוט לא מאמין לו".

ג

למרות צהלות השמחה של קדימה והשמאל, המציאות היא שבבחירות הללו לא היה רוב יהודי שתומך בתכנית ההתנתקות או ההתכנסות. יהיו מרכיבי הקואליציה הבאה אשר יהיו, אין בכוחם לשנות את המציאות העובדתית: המפלגות היהודיות שהצהירו על תמיכתן בתכניות הנסיגה, לא זכו לרוב. נכון, העובדה הזאת לא תשנה במאומה את תכניותיו של ראש הממשלה, גם משום שכבר הורגלנו שהממשלה בישראל לא ממש מתחשבת ברצון הציבור, ובעיקר משום שהמושג "רוב יהודי" לא מקובל על אלו שבעיניהם ישראל היא "מדינת כל אזרחיה". עם זאת יש משמעות גדולה לעצם העובדה שעם ישראל, ברובו, לא הצביע בבחירות הללו על הסכמתו לעקור יהודים מעל אדמתם.

ד

על-אף שפע הניחושים והפרשנויות, איש אינו יודע, נכון לעכשיו, איך בדיוק תהיה מורכבת הקואליציה הבאה. עם זאת, ברור שאין לראש הממשלה אפשרות להקים קואליציה יציבה ללא שום מפלגה חרדית או ימנית. בנאום הניצחון שלו, כמו במהלך מערכת הבחירות, הצהיר אולמרט באופן חד-משמעי כי הממשלה בראשותו מתכוונת לוותר על חלקים מארץ-ישראל וגם לגרש יהודים מיהודה ושומרון. המפלגות החרדיות, לעומת זאת, הצהירו חד-משמעית במערכת הבחירות, כי הן מתנגדות בתוקף ל"התנתקות" ולנסיגה.

משום כך, האפשרות היחידה העומדת לפניהן היא לגבש חזית אחידה, של כל המפלגות הדתיות, ולהודיע לראש הממשלה: או שכולנו בפנים, בלי שום התנתקות, או שכולנו בחוץ. אם לא יעשו כך, משמעות הדברים שהוליכו שולל את ציבור בוחריהן, וחשד כזה כלפי מפלגות דתיות הרי בוודאי לא יעלה חלילה על הדעת.

ה

למפלגות החרדית יש בוודאי הרבה סיבות טובות ואמיתיות לרצונן להצטרף לקואליציה. הסיבות הללו, אין לנו ספק בכך, הן לשם-שמים, אמיתיות, נכונות ומוצדקות. דווקא משום כך, חשוב להביא את דברי הרבי שנאמרו יותר מפעם אחת. בהביאו את הפסוק בפרשת עקב: "הא-ל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד", הסביר הרבי כי אי-אפשר לשחד את הקב"ה בהבטחות לכספים למוסדות תורה וחוקים דתיים, תמורת הנכונות להפקיר את ארץ-ישראל ולסכן את חיי העם היושב בציון.

ו

לציבור הדתי, על כל גווניו ופלגיו, היה רגע גדול של סיפוק משותף: מפלגת שינוי, שקמה כדי להילחם נגד הדת והדתיים ורדפה באנטישמיות את הציבור החרדי – לא צימצמה את כוחה, לא קיבלה מכה קשה בבחירות, היא פשוט נעלמה כלא הייתה, מה שמלמד יותר מכל על העובדה שהעם בישראל, כולו, על מגוון דעותיו והשקפותיו, הרבה יותר טוב ממה שחשבו עליו, בטעות כנראה, אחרי הבחירות הקודמות...

ז

הרבי, בהרבה הזדמנויות, שלל בתוקף את ההנחה כי משמגיע אדם לגיל מסויים, עליו להרים ידיים, לפרוש מפעילותו הציבורית ולשקוע ב'מנוחה נכונה'. הרבי עודד ודירבן תמיד גם את המכונים 'קשישים' להוסיף לפעול ולעשות. הגימלאים, ההפתעה הגדולה של הבחירות, הוכיחו לכולם, ובגדול, שזה בהחלט אפשרי... אנו מאחלים לשמונת קשישי המפלגה המפתיעה: "עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו", ונקווה שהקב"ה גם יערה עליהם רוח נכונה לנצל את כוחם והשפעתם לא רק לרווחת הציבור שבגינו רצו לכנסת, אלא גם לשלומם וביטחונם של בניהם ובני-בניהם ושל כל העם היושב בציון.

בניסן נגאלו אבותינו ובניסן עתידין להיגאל, ויה"ר שיהא זה בניסן זה ממש.