ילדים ב-COL: פרשת ויקרא
השבוע היהודי
פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא
הִסְתַּכְּלוּ נָא עַל הַשֻּׁלְחָן וּרְאוּ, אֵיזוֹ סְעוּדָה נֶהְדֶּרֶת; לַחְמָנִיּוֹת, סָלָטִים, בָּשָׂר וּמַטְעַמִּים. לִכְאוֹרָה, הַכֹּל נִמְצָא עַל הַשֻּׁלְחָן. מְאוּמָה לֹא חָסֵר. וּבְכָל זֹאת, יֶשְׁנוֹ מַשֶּׁהוּ אֶחָד קָטָן שֶׁחֶסְרוֹנוֹ יָכוֹל לְהַשְׁפִּיעַ מְאוֹד עַל טַעֲמָהּ שֶׁל כָּל הַסְּעוּדָה. מַשֶּׁהוּ קָטָן שֶׁבִּלְעָדָיו, יְכוֹלָה הָאֲרוּחָה כֻּלָּהּ לִהְיוֹת תְּפֵלָה. מַהוּ הַדָּבָר? נִחַשְׁתֶּם נָכוֹן, הַמֶּלַח!
"וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹקֶיךָ... עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח".
מַדּוּעַ כָּל-כָּךְ חָשׁוּב לְצָרֵף אֶת הַמֶּלַח לַקָּרְבָּנוֹת הַמֻּקְרָבִים עַל הַמִּזְבֵּחַ? אִם נִתְבּוֹנֵן מְעַט לָעֹמֶק, נְגַלֶּה שֶׁהַמֶּלַח, הוּא בְּעֶצֶם מָשָׁל לְתוֹרַת הַנִּסְתָּר. הָרֹבֶד הַפְּנִימִי הֶעָמֹק וְהָרוּחָנִי שֶׁל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הוּא בִּבְחִינַת "מֶלַח".
מִן הַמֶּלַח לְבַדּוֹ, אִי-אֶפְשָׁר לִיצֹר אֲרוּחָה, הוּא אֵינֶנּוּ מַאֲכָל לְעַצְמוֹ. אַךְ הַתַּפְקִיד הָעִקָּרִי וְהַמֶּרְכָּזִי שֶׁל הַמֶּלַח הוּא לְהַעֲנִיק טַעַם לְמַאֲכָלִים אֲחֵרִים.
כָּךְ גַּם פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, הִיא רוּחָנִית וּמֻפְשֶׁטֶת וְאֵינָהּ עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ. אַךְ כַּאֲשֶׁר הִיא נִלְמֶדֶת עִם הַתּוֹרָה הַנִּגְלֵית וּמְבָאֶרֶת אוֹתָהּ, הִיא נוֹתֶנֶת לָהּ אֶת הַטַּעַם הֶעָרֵב וְהַמְּשֻׁבָּח:
חֵלֶק נִכָּר מִתַּלְמִידָיו הַגְּדוֹלִים וְהַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, הָיוּ גְּאוֹנֵי עוֹלָם וְלַמְדָנִים מְפֻרְסָמִים, גַּם קֹדֶם שֶׁהִגִּיעוּ לִהְיוֹת נִמְנִים עַל הַ'חֶבְרַיָּא קָדִישָׁא'.
מַדּוּעַ אִם-כֵּן צַדִּיקֵי עֶלְיוֹן אֵלּוּ כִּתְּתוּ רַגְלֵיהֶם וּבָאוּ עַד פִּתְחוֹ שֶׁל הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב? כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז שֶׁל תּוֹרַת הַחֲסִידוּת, הָאוֹר הַבָּהִיר שֶׁל עֲבוֹדַת ה' הַפְּנִימִית, הַמְּאִירָה אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה.
תּוֹרַת הַחֲסִידוּת מַעֲנִיקָה לְלוֹמְדֵיהָּ אֶת הַ'מֶּלַח' כְּדֵי 'לְתַבֵּל' בּוֹ אֶת הָ'אֲרוּחָה'.
תַּפְקִיד חָשׁוּב נוֹסָף שֶׁל הַמֶּלַח הוּא נִקּוּי הַבָּשָׂר מִן הַדָּם. הַמֶּלַח הַמְּכַסֶּה אֶת הַבָּשָׂר, מוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֶת הַדָּם הַצָּרוּר בּוֹ. גַּם תּוֹרַת הַחֲסִידוּת פּוֹעֶלֶת בְּאֹפֶן דּוֹמֶה, כַּאֲשֶׁר הִיא גּוֹרֶמֶת לְלוֹמְדֵיהָּ לְנַקֵּז מִתּוֹכָם אֶת הַדָּם, הַתַּאֲווֹת הַמְּגֻשָּׁמוֹת וְהַנְּטִיּוֹת הַבַּהֲמִיּוֹת:
כַּאֲשֶׁר הוּקְמָה יְשִׁיבַת 'תּוֹמְכֵי-תְּמִימִים' בִּלְיוּבַּאוִויטְשׁ הִיא הִוְּתָה בְּהֶחְלֵט חִדּוּשׁ מְרַעֲנֵן בְּעוֹלַם הַיְּשִׁיבוֹת. הֶבְדֵּלִים רַבִּים נִתַּן הָיָה לִמְצֹא בֵּין הַ'תְּמִימִים' לְבֵין תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבוֹת הָאֲחֵרוֹת. אַךְ אַחַד הַהֶבְדֵּלִים הַבּוֹלְטִים בְּיוֹתֵר הָיָה, הָעֲדִינוּת בְּתֹאַר הַפָּנִים, נִתַּן הָיָה לִרְאוֹת בְּחוּשׁ, שֶׁלּוֹמְדֵי הַחֲסִידוּת הָפְכוּ לִמְעֻדָּנִים יוֹתֵר.
לַמֶּלַח יֶשְׁנָהּ תְּכוּנָה נוֹסֶפֶת, הוּא גּוֹרֵם לְצִמָּאוֹן עַז. גַּם הָעֻבְדָּה הַזּוֹ, הִיא יִתְרוֹן נוֹסָף שֶׁל לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה. לוֹמְדֵיהָּ, חָשִׁים עַד מְהֵרָה בְּ'צִמָּאוֹן' וּבִשְׁקִיקָה לִשְׁתּוֹת מַיִם חַיִּים, וַהֲלוֹא – "אֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה". כָּךְ מַגְבִּיר לִמּוּד פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה אֶת הַתְּשׁוּקָה לֶאֱלֹקוּת וְאֶת לִמּוּד הַתּוֹרָה בִּכְלָל.
נְסַכֵּם אִם-כֵּן אֶת שְׁלֹשֶׁת הַיִּתְרוֹנוֹת הַחֲשׁוּבִים שֶׁל הַמֶּלַח אוֹתָם הִזְכַּרְנוּ:
בַּסֵּפֶר "נְשָׁמָה עִם עַצְמָהּ" מְתֹאֶרֶת דַּרְכָּם הַמְּרַתֶּקֶת שֶׁל שְׁלֹשָׁה נְעָרִים צְעִירִים מִיְּשִׁיבוֹת לֹא חַבַּ"דִיּוֹת, אֶל עוֹלַם הַחֲסִידוּת.
אֱלִימֶלֶךְ שָׁקַד עַל לִמּוּדוֹ, אַךְ חָסְרָה לוֹ הַרְגָּשַׁת הָעֹמֶק וְהָרוּחָנִיּוּת שֶׁנֶּעֶדְרוּ מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה לְלֹא פְּנִימִיּוּת, עַד שֶׁגִּלָּה אֶת הַחֲסִידוּת וְזוֹ הֶעֱנִיקָה 'טַעַם' עָרֵב לְלִמּוּדָיו.
לְאַהֲרֹן הִתְבָּרֵר פִּתְאוֹם, שֶׁהוּא שָׁקוּעַ יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת עַצְמוֹ מֵאֲשֶׁר בַּעֲבוֹדַת ה'. הַחֲסִידוּת 'נִקְּזָה' מִמֶּנּוּ אֶת הַרְגָּשַׁת הַיֵּשׁוּת, עִדְּנָה אוֹתוֹ וְאִפְשְׁרָה לוֹ לַעֲבֹד אֶת ה' בְּשִׂמְחָה.
וְאִלּוּ בֶּן-צִיּוֹן עָלָה עַל מַסְלוּל מְסֻכָּן שֶׁל הִתְקָרְרוּת וּסְפֵקוֹת... עַד שֶׁנֶּחְשַׂף לְתוֹרַת הַחֲסִידוּת וְאָז חָל בּוֹ תַּהֲלִיךְ הָפוּךְ שֶׁל 'צִמָּאוֹן' וּתְשׁוּקָה לֶאֱלֹקוּת.
הסיפור השבועי
חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא
חָכְמָתוֹ שֶׁל הָרַב הַיְּהוּדִי הָיְתָה מְפֻרְסֶמֶת בְּכָל הָאֵזוֹר. שְׁנִינוּתוֹ, חַדּוּת מַחְשַׁבְתּוֹ וּפִקְּחוּתוֹ הֵבִיאוּ לְכָךְ, שֶׁגַּם לֹא-יְהוּדִים הֶעֱרִיכוּהוּ וְכִבְּדוּהוּ. אֲפִלּוּ מֶלֶךְ אוֹסְטְרִיָּה הִתְרַשֵּׁם מְאוֹד מֵרַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְיבֶּשִׁיץ וּבִקֵּשׁ אֶת קִרְבָתוֹ כְּדֵי לֵהָנוֹת מִתְּבוּנָתוֹ וּלְהִמָּלֵךְ בְּדַעֲתוֹ הַצְּלוּלָה.
הָעֻבְדָּה, שֶׁרַב יְהוּדִי זָכָה לְמַעֲמָד כֹּה רָם, לֹא נָשְׂאָה חֵן בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הֶחָצֵר. כַּמָּה מִן הַשָּׁרִים וְהַיּוֹעֲצִים לֹא יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת הֲלִיכָתוֹ הַגֵּאָה שֶׁל יְהוּדִי בַּחֲצַר הַמַּלְכוּת, אֶת קִדּוּמוֹ, וְאֶת הַיַּחַס הַמְּיֻחָד בְּמִינוֹ שֶׁהַמֶּלֶךְ גִּלָּה כְּלַפָּיו.
אַנְשֵׁי הַמֶּלֶךְ בִּקְּשׁוּ לֹא-אַחַת לְהַפִּילוֹ בַּפַּח, לְהַטְעוֹתוֹ בְּמֵידָע כּוֹזֵב, וְלֹא נִמְנְעוּ מִלְּהָסִית אֶת הַמֶּלֶךְ נֶגֶד רַבִּי יְהוֹנָתָן. אוּלָם הוּא הִצְלִיחַ תָּמִיד לְהַבְחִין בִּמְזִמּוֹתֵיהֶם, וּמַעֲמָדוֹ טִפֵּס וְעָלָה מַעְלָה-מָעְלָה.
רָאוּ שׂוֹנְאָיו שֶׁבִּדְרָכִים אֵלֶּה לֹא יוּכְלוּ לוֹ, וַעֲזָבוּהוּ לְנַפְשׁוֹ. אוּלָם בְּמַקְבִּיל, דָּאֲגוּ לְהַמְעִיט מֵעֶרְכּוֹ בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ. כִּמְעַט תָּמִיד הָיָה מִישֶׁהוּ פּוֹלֵט אֵיזוֹשֶׁהִי מִלַּת זִלְזוּל בְּרַבִּי יְהוֹנָתָן. מַטְּרָתָם הָיְתָה לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהִתְרַשֵּׁם מִבָּרָק חִיצוֹנִי שֶׁל הָרַב הַיְּהוּדִי, אַךְ לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר אֵין הוּא חָכָם כָּל-כָּךְ.
כָּךְ נוֹלַד רַעְיוֹן הַמִּבְחָן. יוֹם אֶחָד עָמַד הַמֶּלֶךְ לָצֵאת לְמַסַּע-צַיִד. שׂוֹנְאָיו שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן בָּאוּ וְאָמְרוּ לַמֶּלֶךְ, שֶׁאִם אָמְנָם יוֹעֲצוֹ הַיְּהוּדִי חָכָם כָּל-כָּךְ, אוּלַי יוּכַל לַחְזוֹת מֵרֹאשׁ בְּאֵיזֶה שַׁעַר מִשַּׁעֲרֵי הָעִיר יִכָּנֵס הַמֶּלֶךְ הָעִירָה בְּשׁוּבוֹ מִמַּסָּעוֹ. הַמְּזִמָּה הִצְלִיחָה, וְהָרַעְיוֹן מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ.
"אֲנִי עוֹמֵד לָצֵאת מֵהָעִיר", הוֹדִיעַ הַמֶּלֶךְ לְרַבִּי יְהוֹנָתָן. "אוּלַי תּוּכַל, בְּחָכְמָתְךָ, לוֹמַר לִי בְּאֵיזֶה שַׁעַר אֶכָּנֵס אֵלֶיהָ בְּשׁוּבִי? כַּיָּדוּעַ לְךָ, קְבוּעִים בְּחוֹמַת הָעִיר שְׁנֵי שְׁעָרִים, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן – בְּאֵיזֶה מֵהֶם אֶבְחַר?", שָׁאַל הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁהוּא מַזְכִּיר לְרַבִּי יְהוֹנָתָן אֶת הַכְּלָל שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו: "חָכָם עָדִיף מִנָּבִיא".
"יָכוֹל אֲנִי לוֹמַר כֵּיצַד תִּכָּנֵס לָעִיר", הֵשִׁיב הָרַב לְאַחַר הִרְהוּר קָצָר, "אוּלָם אִם אֹמַר לְךָ זֹאת עַכְשָׁו, הֲרֵי תּוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הַהֶפֶךְ רַק כְּדֵי לְהַרְאוֹת לִי שֶׁלֹּא צָדַקְתִּי. אִם-כֵּן נַעֲשֶׂה כָּךְ: אֲנִי אֶכְתֹּב אֶת דַּעְתִּי עַל דַּף נְיָר, שֶׁאוֹתוֹ נִסְגֹּר בְּמַעֲטָפָה חֲתוּמָה. מַעֲטָפָה זוֹ תִּפָּתַח רַק בְּשׁוּבְךָ לָאַרְמוֹן. אוֹ-אָז נֵדַע אִם צָדַקְתִּי אִם לָאו".
דְּבָרָיו הַהֶגְיוֹנִיִּים הִתְקַבְּלוּ עַל לֵב הַמֶּלֶךְ. רַבִּי יְהוֹנָתָן כָּתַב בַּפֶּתֶק בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ יִכָּנֵס הַמֶּלֶךְ לָעִיר, וְהִטְמִינוֹ בְּמַעֲטָפָה סְגוּרָה, שֶׁנֶּחְתְּמָה בְּחוֹתַם בֵּית-הַמַּלְכוּת וְהֻנְחָה בְּמָקוֹם שָׁמוּר. הַמֶּלֶךְ נִפְרַד מִיּוֹעֲצוֹ וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.
בְּדַרְכּוֹ חֲזָרָה נִזְכַּר בַּ'מִּבְחָן' שֶׁעָרַךְ לְיוֹעֲצוֹ, וְהֵחֵל לַחְשֹׁב בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ יִבְחַר. הוּא נִסָּה לַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן וּלְנַסּוֹת לְכַוֵּן לְצוּרַת חֲשִׁיבָתוֹ.
לִכְאוֹרָה, מִן הָרָאוּי לוֹ לַמֶּלֶךְ שֶׁיִּכָּנֵס בַּשַּׁעַר הַגָּדוֹל, בַּשַּׁעַר הָרָאשִׁי שֶׁל הָעִיר, דַּרְכּוֹ יְכוֹלִים כִּרְכַּרְתּוֹ וְכָל פָּמַלְיָתוֹ לַעֲבֹר בְּנִחוּתָא. גַּם מְכֻבָּד יוֹתֵר לְהִכָּנֵס בְּשַׁעַר זֶה; וְאוּלַי דַּוְקָא בְּשֶׁל הָעֹמֶס וְהַדֹּחַק בְּ'דֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ' רָאוּי לוֹ לְהִכָּנֵס דַּוְקָא בַּשַּׁעַר הַקָּטָן יוֹתֵר, הַצְּדָדִי וְהָרָגוּעַ יוֹתֵר, כְּדֵי לֹא לְשַׁבֵּשׁ אֶת הַתְּנוּעָה בַּדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית שֶׁל הָעִיר.
הָרַעְיוֹן לְהִכָּנֵס בַּשַּׁעַר הַקָּטָן מָצָא בַּתְּחִלָּה חֵן בְּעֵינָיו, אַךְ מִיָּד עָלָה בְּדַעֲתוֹ, שֶׁהָרַב חָשַׁב מִן-הַסְּתָם עַל אֶפְשָׁרוּת זוֹ, וְשִׁעֵר שֶׁהַמֶּלֶךְ יִכָּנֵס דַּוְקָא בַּשַּׁעַר הַקָּטָן. אִם-כֵּן, כְּדַאי יוֹתֵר לְהִכָּנֵס מִבַּעַד לַשַּׁעַר הַגָּדוֹל, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַמֵּת אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן.
בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה הִתְלַבֵּט וְחָכַךְ בְּדַעֲתוֹ כֵּיצַד לִנְהֹג, וַעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ לִידֵי הַחְלָטָה. בֵּינְתַיִם כְּבָר נִרְאֲתָה מֵרָחוֹק חוֹמַת הָעִיר, וְהַהַחְלָטָה הָיְתָה חַיֶּבֶת לְהִתְקַבֵּל מִיָּד.
לְפֶתַע צָצָה הַבְרָקָה בְּמוֹחוֹ. הִנֵּה! הוּא יַצְלִיחַ לְהַעֲרִים עַל הַיְּהוּדִי! הוּא יְחַבֵּל תַּחְבּוּלָה שֶׁעָלֶיהָ לֹא הָיָה יָכֹל הַיְּהוּדִי לַחְשֹׁב! הוּא לֹא יִכָּנֵס לֹא בַּשַּׁעַר הַגָּדוֹל וְלֹא בַּשַּׁעַר הַקָּטָן. הוּא יִכָּנֵס הָעִירָה דֶּרֶךְ הַחוֹמָה!
עֲבָדִים חֲרוּצִים הוּרְצוּ לְפַאֲתֵי הָעִיר, וּכְלֵי-מְלָאכָה בִּידֵיהֶם. בְּתוֹךְ דַּקּוֹת מְעַטּוֹת פָּרְצוּ בַּחוֹמָה פֶּתַח רָחָב מַסְפִּיק לְמַעֲבַר הַמֶּלֶךְ דַּרְכּוֹ. לֹא הָיְתָה זוֹ דֶּרֶךְ סְלוּלָה, אַךְ הִיא נָעֲמָה לַמֶּלֶךְ מְאוֹד, וּבְעָבְרוֹ שָׁם הָיָה שָׁפוּךְ חִיּוּךְ רָחָב עַל פָּנָיו. הִנֵּה-כִּי-כֵן, חָשַׁב, הוּא הֶעֱרִים עַל הֶחָכָם הַמֻּפְלָג...
עִם בּוֹאוֹ לָאַרְמוֹן זִמֵּן אֵלָיו הַמֶּלֶךְ אֶת רַבִּי יְהוֹנָתָן וְאֶת כָּל שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו, כְּשֶׁהוּא מְהַרְהֵר בַּנִּצָּחוֹן הַצָּפוּי לוֹ. הַכֹּל נֶאֶסְפוּ בָּאוּלָם הַגָּדוֹל, וּמַזְכִּירוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ פָּתַח אֶת הַמַּעֲטָפָה הַחֲתוּמָה.
כְּשֶׁשָּׁלַף אֶת הַפֶּתֶק מֵהַמַּעֲטָפָה, אֶפְשָׁר הָיָה לַחְתֹּךְ אֶת הַמֶּתַח בְּסַכִּין. עֵינֵי הַנּוֹכְחִים נִנְעֲצוּ בְּרַבִּי יְהוֹנָתָן, אַךְ הוּא נִשְׁאַר רָגוּעַ וְשָׁלֵו, וַאֲפִלּוּ הֶעֱלָה חִיּוּךְ קַל עַל שְׂפָתָיו.
הַמַּזְכִּיר פָּרַשׂ לְפָנָיו אֶת הַדַּף וְקָרָא:
"חֲכָמֵינוּ אוֹמְרִים: מֶלֶךְ פּוֹרֵץ גָּדֵר לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ וְאֵין מוֹחִים בְּיָדוֹ" (פְּסָחִים קי,ב. וְעוֹד).
הַתַּדְהֵמָה הָיְתָה עֲצוּמָה. הַמֶּלֶךְ לֹא הִסְתִּיר אֶת הִשְׁתּוֹמְמוּתוֹ נֹכַח קְלִיעָתוֹ הַמֻּצְלַחַת שֶׁל הָרַב. "כֵּיצַד יָדַעְתָּ?", מִלְמְלוּ שְׂפָתָיו.
"יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵין מִי שֶׁיַּעֲצֹר בְּעַד הַמֶּלֶךְ מִלְּהַגְשִׁים אֶת חֶפְצוֹ", עָנָה רַבִּי יְהוֹנָתָן בְּנִחוּתָא. "יָדַעְתִּי גַּם-כֵּן שֶׁהַמֶּלֶךְ יִשְׁתַּדֵּל לְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת כְּדֵי לְהַפְרִיךְ אֶת דְּבָרַי. לֹא נוֹתַר לִי אֶלָּא לְהִסְתַּמֵּךְ עַל דִּבְרֵי חֲכָמֵינוּ, שֶׁנּוֹבְעִים מִמְּקוֹר הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית וְהַנִּצְחִית"...
הַמֶּלֶךְ קָם מִמְּקוֹמוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת וְחִבֵּק אֶת הָרַב הַיְּהוּדִי בְּאַהֲבָה. "מֵעַתָּה תִּהְיֶה יוֹעֲצִי הָאִישִׁי וְהַבָּכִיר בְּיוֹתֵר", קָרָא בְּאָזְנֵי כָּל הַנּוֹכְחִים, וּפְנֵיהֶם שֶׁל שׂוֹנְאֵי רַבִּי יְהוֹנָתָן חָפוּ.
מבט לגאולה – עם סיפור חסידי
הַמְּעִיל הַקָּרוּעַ
מִנְהָגוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי צְבִי-אֱלִימֶלֶךְ מִדִּינוֹב הָיָה לַעֲרֹךְ 'תִּקּוּן חֲצוֹת' מִדֵּי לַיְלָה בַּחֲצוֹת. בְּאַחַד הָעֲרָבִים, הֵסֵב הַצַּדִּיק עִם חֲבוּרָה מֵחֲסִידָיו וְשׂוֹחֵחַ עִמָּהֶם בְּעִנְיְנֵי תּוֹרָה וַחֲסִידוּת, וְסִפֵּר סִפּוּרֵי צַדִּיקִים הַמְּעוֹרְרִים אֶת הַלְּבָבוֹת לַעֲבוֹדַת-הַשֵּׁם.
כְּשֶׁקָּרְבָה שְׁעַת חֲצוֹת לַיְלָה וְהָרַבִּי לֹא הֵחֵל בַּהֲכָנוֹת לַאֲמִירַת 'תִּקּוּן חֲצוֹת', תָּמְהוּ הַחֲסִידִים וְהִתְפַּלְּאוּ בְּיוֹתֵר עַל כָּךְ.
בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל שְׁעוֹן הָאוֹרְלוֹגִין הַגָּדוֹל שֶׁבְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ. לְפֶתַע הִשְׁתַּנּוּ פְּנֵי הַצַּדִּיק, וּבְמַפְתִּיעַ הֵחֵל לְסַפֵּר לַחֲסִידִים אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַבָּא:
פַּעַם הָיָה עָשִׁיר מֻפְלָג שֶׁיָּרַד מִנְּכָסָיו. בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה לְאַחַר הִתְרוֹשְׁשׁוּתוֹ עֲדַיִן רָחֲשׁוּ לוֹ יְדִידָיו וּמַכָּרָיו כָּבוֹד, וּמִשּׁוּם כָּךְ עָזְרוּ לוֹ בְּמַתַּת כֶּסֶף הֲגוּנָה, וְהִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲזֹר לוֹ כְּכָל יְכָלְתָּם. תְּקוּפָה אֲרֻכָּה חָלְפָה, וּמַכָּרָיו שָׁכְחוּ לַחֲלוּטִין אֶת עֲבָרוֹ וְהִפְסִיקוּ לִתְמֹךְ בּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁלְּבוּשׁוֹ הָעֶלְיוֹן הָיָה קָרוּעַ לְגַמְרֵי וְהַבִּטְנָה הַפְּנִימִית נֶחְשְׂפָה וְנִרְאֲתָה לְעֵינֵי כֹּל.
פַּעַם בְּלֵיל-שַׁבָּת, לְאַחַר שֶׁכָּל הָאוֹרְחִים בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הֻזְמְנוּ עַל-יְדֵי הַמִּתְפַּלְּלִים הַשּׁוֹנִים לִסְעֹד בְּבֵיתָם, נִשְׁאַר הוּא יְחִידִי בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת כֵּיוָן שֶׁאִישׁ לֹא הִזְמִינוֹ. בְּלֵית-בְּרֵרָה נִשְׁאַר יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. אָכַל אֶת לַחֲמוֹ הַצַּר וְהַיָּבֵשׁ וּלְאַחַר-מִכֵּן הֵחֵל לוֹמַר תְּהִלִּים.
כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת אֲמִירַת הַתְּהִלִּים וְלֹא הָיָה לוֹ עוֹד מָה לַעֲשׂוֹת, הֵחֵל קוֹרֵא אֶת לוּחוֹת הַתְּפִלָּה הַשּׁוֹנִים שֶׁעַל קִירוֹת בֵּית-הַכְּנֶסֶת: "בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ", "קִדּוּשׁ לְבָנָה", "מוֹדִים דְּרַבָּנָן", עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאַחַד הַלּוּחוֹת שֶׁצֶּבַע אוֹתִיּוֹתָיו דָּהָה וְחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן כְּבָר לֹא נִרְאָה חוּץ מֵהַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם".
בִּרְאוֹתוֹ זֹאת הִפְטִיר וְאָמַר בְּמַר לִבּוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם גַּם אֶצְלְךָ מְבַצְבֵּץ הַחוּצָה הַחֵלֶק הַפְּנִימִי שֶׁל הַבֶּגֶד, הַבִּטְנָה, אֵין חִדּוּשׁ שֶׁגַּם אֶצְלִי זֶה כָּךְ"...
כְּשֶׁהִגִּיעַ הַצַּדִּיק מִדִּינוֹב לַמִּלִּים הַלָּלוּ, פָּרַץ בִּבְכִי, וּמֵעֵינָיו זָלְגוּ דְּמָעוֹת שָׁלִישׁ. לְאַחַר-מִכֵּן קָם הַצַּדִּיק מִמְּקוֹמוֹ וְהָלַךְ לְחַדְרוֹ.
נִשְׁאֲרוּ הַחֲסִידִים בְּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, וְשׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם אוֹדוֹת מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל הַסִּפּוּר, וְהִגִּיעוּ לַמַּסְקָנָה כִּי אֵין זֶה אֶלָּא מָשָׁל עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, וְכִי סִפּוּר זֶה הָיָה בִּמְקוֹם 'תִּקּוּן חֲצוֹת'...
סיפורי חסידים
מַטְּרַת הַמַּשְׂכֹּרֶת
הָרַב שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן גַּרֶלִיק ע"ה, רַבּוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל כְּפַר-חַבַּ"ד, הָיָה קֹדֶם לָכֵן רַב בַּעֲיָרָה בְּרוּסְיָה. חֹרֶף אֶחָד שָׂרַר מַחְסוֹר חָמוּר בְּעֵצִים. בִּרְשׁוּת הַקְּהִלָּה הָיְתָה כַּמּוּת מְצֻמְצֶמֶת שֶׁל עֵצִים וְהִתְעוֹרְרָה הַשְּׁאֵלָה, בַּמֶּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, לְהַסָּקַת הַמִּקְוֶה אוֹ לְחִמּוּם בֵּית-הַמִּדְרָשׁ. פָּסַק הָרַב לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֵצִים לְהַסָּקַת הַמִּקְוֶה.
שַׁמַּשׁ בֵּית-הַכְּנֶסֶת לֹא קִבֵּל אֶת פְּסִיקַת הָרַב וּבָא בִּטְרוּנְיָה: "הַיִּתָּכֵן?! הֲלוֹא קַר בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת וְאִי-אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ!".
כְּשֶׁנּוֹכַח הָרַב שֶׁהֶסְבֵּרָיו אֵינָם מְשַׁכְנְעִים אֶת הַשַּׁמָּשׁ, חִיֵּךְ וְאָמַר: "רְאֵה-נָא, שְׁנֵינוּ מְקַבְּלִים מַשְׂכֹּרֶת מִקֻּפַּת הַקְּהִלָּה, אַךְ יֵשׁ הֶבְדֵּל אֶחָד בֵּינֵינוּ – אֲנִי מְקַבֵּל מַשְׂכֹּרֶת כְּדֵי שֶׁיְּצַיְּתוּ לְמָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, וְאִלּוּ אַתָּה מְקַבֵּל מַשְׂכֹּרֶת כְּדֵי שֶׁתְּצַיֵּת לְמָה שֶׁאוֹמְרִים לְךָ"...
0
0
מאד נהנתי לקרוא את העיתונים
של תורתך שעשועי.
הם נתנו לי הרבה בקשר לחסידות
ישר כוח
0
0
מאפשרים לכם לקבל
