מערכת COL
|
יום כ"ו אדר ה׳תשס״ו
26.03.2006
הצבעה למרזל כהצבעה לקדימה
הפרופסור אבי דגני, נשיא מכון גיאוקרטוגרפיה, התראיין השבוע ל'חדשות חב"ד' ■ לשאלה מה יעלה בגורלן של המפלגות הקטנות כמו 'חרות', תנועת מרזל שסימנה נץ ואחרות, הוא עונה: "הסקרים לא מראים שהן עוברות את אחוז החסימה. במילים אחרות, מפלגות אלה הן בית-היוצר הגדול של הקולות שייגרפו לקדימה". והוא גם מסביר מדוע ■ לראיון המלא• בחירות ב-COL
נראה כי האדישות חוגגת לקראת הבחירות הנוכחיות. אין כמעט שלטים בצמתים. רבים אומרים בארבע עיניים וגם בפורומים רחבים, שאין בכוונתם להגיע לקלפי...
פרופ' דגני: "איני סובר כך. אני חושב שההתייחסות של קהל הבוחרים לבחירות הנוכחיות, דומה להתייחסות הבוחרים למערכות הבחירות הקודמות, אלא שהנוף הפוליטי הישראלי השתנה – והדבר אפילו מעורר עניין גדול מתמיד בתוצאות".
אבל קיימת בציבור הבוחרים איזו מבוכה...
"נכון – רבים נבוכים ומתלבטים ואינם יודעים כיצד להצביע, וכפי שאמרתי, הסיבה לכך היא השינוי בנוף הפוליטי בישראל: כמעט כל אחת מהישויות הקודמות שינתה את צורתה, למעט המפלגות החרדיות".
ותהיה לכך תוצאה בשטח?
"במערכות בחירות רגילות, 11 או 12 אחוזים של המצביעים, מקבלים את ההחלטה למי להצביע רק מאחורי הפרגוד. אני מאמין שהפעם האחוז יהיה כפול (במלים אחרות כ-30 מנדטים טרם החליטו במי לבחור) נוסף לכך, אני מאמין שגם אלה שענו לנו בסקרים ואמרו מפורשות למי הם יצביעו, לא בטוחים בעצמם. 35 אחוז מהם אמרו במפורש כי אף שהם עונים בסקר, הם לא בטוחים שהם צריכים ללכת לקלפי. לדעתי, חלק מהם יישארו בבית".
על אילו מפלגות תשפיע ההימנעות מהצבעה – ואיך תשפיע?
"ראשית, צריך להפריד בין יהודים ולהבדיל הערבים. אם חלק משמעותי מהבוחרים הערבים יישארו בבית, המפלגות הערביות לא יעברו את אחוז החסימה. במקרה כזה, לא תהיה מפלגה ערבית בכנסת והמפלגות האלה ייעלמו מהנוף הפוליטי.
"בציבור היהודי, יש מפלגות בעלות קהלים מסורתיים כמו המחנה החרדי על שלוחותיו, שאין כל סיבה שלא יקבל הפעם שישה מנדטים – ולו רק בגלל הריבוי הטבעי. עם זאת, אנחנו רואים שבתוך המחנה החרדי יש חריגה לכיוונן של מפלגות שאינן דוגלות דווקא בשמירת תורה ומצוות".
האם זו מחאה או שהנשאלים אינם אומרים את האמת לסוקרים?
"את התשובה, תגידו אתם..."
טוענים שהסקרים שלכם אינם מדויקים, מאחר שלצעירים ולעולים החדשים אין טלפונים נייחים ולכן הסוקרים לא פונים אליהם בשאלות. האם הדבר נכון, ואם כן, כיצד הוא משפיע על תוצאות הסקרים?
"מבחינה מספרית, אנחנו מגיעים לכולם. לדוגמה, אם יש קושי לקבל בסקר רגיל 'מנה' חרדית כנדרש על-פי חלקה היחסי באוכלוסייה, אנחנו מגבירים את ה'חפירה' באותה אוכלוסייה, ולכן אין סקר שבו מספר המשיבים קטן מכפי שאנחנו צריכים כדי לקבל תוצאות אמת. וכך הדבר באוכלוסיות העולים מרוסיה ובאוכלוסיות אחרות. עם זאת, יכול להיות שאלה שאנחנו פונים אליהם, לא מייצגים בצורה נכונה את כלל האוכלוסייה שהם שייכים אליה. בנושא הטלפונים הנייחים, זו תופעה קיימת ובאמת אין לנו דרך לקחת אותה בחשבון".
האם צפויות הפתעות? לשון אחרת, האם לא נצביע בסיום מערכת הבחירות על 'יום כיפור' של הסוקרים?
"צריך להבין נכון את התפקיד שלנו ואת היכולות שלנו. אנחנו פועלים כמו צלמי רחוב. אנחנו מצלמים מה קורה ברגע נתון אך איננו יכולים להתנבא ולומר בוודאות מה יהיה מחר. יכולת כזו יש רק לריבונו-של-עולם".
מדוע בכל-זאת אנחנו שומעים מכם לפעמים גם תחזיות?
"כי בסקרים שלנו אנחנו רואים מגמות ותנודות – גורמים המאפשרים לנו להצביע על הלך-רוח פוליטי מסוים, יותר טוב מבעלי הדבר עצמם".
כך גם לגבי 'קדימה'?
"לא. בניגוד למפלגות האחרות, ל'קדימה' אין שורשים ואף-על-פי שיש לה מסה של בוחרים האומרת שהרוב יצביע עבורה, אין לה 'צבא' – לכן קשה מאוד לדעת למה יצביעו המצדדים בה ברגע האחרון".
במילים אחרות, ייתכנו שינויים במספר הבוחרים ל'קדימה'.
"אני אומר שלא רק ייתכנו שינויים אלא שיהיו שינויים. אנחנו רואים אותם קורים לפנינו. הראיה, אני עושה סקר ביום שני וביום רביעי – ושני הסקרים נותנים תוצאות שונות".
האם ייתכן שהימין יקים גוש חוסם?
"על-פי הסקרים שעשינו, לא נראה באופק שום גוש חוסם.
מה לדעתך יעלה בגורלן של המפלגות הקטנות כמו 'חרות', תנועת מרזל שסימנה נץ ואחרות?
"הסקרים לא מראים שהן עוברות את אחוז החסימה. במילים אחרות, מפלגות אלה הן בית-היוצר הגדול של הקולות שייגרפו לקדימה".
תוכל להסביר איך?
"על פי 'חוק עופר', הקולות המתפזרים לכל רוח מתחלקים באופן שמעביר שליש מהם למפלגה הגדולה ביותר. אם מספר הקולות המופקרים יגיע לשישה או שבעה אחוזים מכלל קולות הבוחרים, 'קדימה' תזכה בעוד שלושה מנדטים לפחות".
בסיכומו של דבר, האם גילית בבחירות שלפנינו חידוש שלא היה בבחירות הקודמות?
"אני חושב שבבחירות הנוכחיות תתחולל לפנינו מהפכה שלמה, בשל המתכונת החדשה של המפלגות הישנות – והדבר ייראה אי"ה בלילו של יום שלישי בשבוע הבא".
פרופ' דגני: "איני סובר כך. אני חושב שההתייחסות של קהל הבוחרים לבחירות הנוכחיות, דומה להתייחסות הבוחרים למערכות הבחירות הקודמות, אלא שהנוף הפוליטי הישראלי השתנה – והדבר אפילו מעורר עניין גדול מתמיד בתוצאות".
אבל קיימת בציבור הבוחרים איזו מבוכה...
"נכון – רבים נבוכים ומתלבטים ואינם יודעים כיצד להצביע, וכפי שאמרתי, הסיבה לכך היא השינוי בנוף הפוליטי בישראל: כמעט כל אחת מהישויות הקודמות שינתה את צורתה, למעט המפלגות החרדיות".
ותהיה לכך תוצאה בשטח?
"במערכות בחירות רגילות, 11 או 12 אחוזים של המצביעים, מקבלים את ההחלטה למי להצביע רק מאחורי הפרגוד. אני מאמין שהפעם האחוז יהיה כפול (במלים אחרות כ-30 מנדטים טרם החליטו במי לבחור) נוסף לכך, אני מאמין שגם אלה שענו לנו בסקרים ואמרו מפורשות למי הם יצביעו, לא בטוחים בעצמם. 35 אחוז מהם אמרו במפורש כי אף שהם עונים בסקר, הם לא בטוחים שהם צריכים ללכת לקלפי. לדעתי, חלק מהם יישארו בבית".
על אילו מפלגות תשפיע ההימנעות מהצבעה – ואיך תשפיע?
"ראשית, צריך להפריד בין יהודים ולהבדיל הערבים. אם חלק משמעותי מהבוחרים הערבים יישארו בבית, המפלגות הערביות לא יעברו את אחוז החסימה. במקרה כזה, לא תהיה מפלגה ערבית בכנסת והמפלגות האלה ייעלמו מהנוף הפוליטי.
"בציבור היהודי, יש מפלגות בעלות קהלים מסורתיים כמו המחנה החרדי על שלוחותיו, שאין כל סיבה שלא יקבל הפעם שישה מנדטים – ולו רק בגלל הריבוי הטבעי. עם זאת, אנחנו רואים שבתוך המחנה החרדי יש חריגה לכיוונן של מפלגות שאינן דוגלות דווקא בשמירת תורה ומצוות".
האם זו מחאה או שהנשאלים אינם אומרים את האמת לסוקרים?
"את התשובה, תגידו אתם..."
טוענים שהסקרים שלכם אינם מדויקים, מאחר שלצעירים ולעולים החדשים אין טלפונים נייחים ולכן הסוקרים לא פונים אליהם בשאלות. האם הדבר נכון, ואם כן, כיצד הוא משפיע על תוצאות הסקרים?
"מבחינה מספרית, אנחנו מגיעים לכולם. לדוגמה, אם יש קושי לקבל בסקר רגיל 'מנה' חרדית כנדרש על-פי חלקה היחסי באוכלוסייה, אנחנו מגבירים את ה'חפירה' באותה אוכלוסייה, ולכן אין סקר שבו מספר המשיבים קטן מכפי שאנחנו צריכים כדי לקבל תוצאות אמת. וכך הדבר באוכלוסיות העולים מרוסיה ובאוכלוסיות אחרות. עם זאת, יכול להיות שאלה שאנחנו פונים אליהם, לא מייצגים בצורה נכונה את כלל האוכלוסייה שהם שייכים אליה. בנושא הטלפונים הנייחים, זו תופעה קיימת ובאמת אין לנו דרך לקחת אותה בחשבון".
האם צפויות הפתעות? לשון אחרת, האם לא נצביע בסיום מערכת הבחירות על 'יום כיפור' של הסוקרים?
"צריך להבין נכון את התפקיד שלנו ואת היכולות שלנו. אנחנו פועלים כמו צלמי רחוב. אנחנו מצלמים מה קורה ברגע נתון אך איננו יכולים להתנבא ולומר בוודאות מה יהיה מחר. יכולת כזו יש רק לריבונו-של-עולם".
מדוע בכל-זאת אנחנו שומעים מכם לפעמים גם תחזיות?
"כי בסקרים שלנו אנחנו רואים מגמות ותנודות – גורמים המאפשרים לנו להצביע על הלך-רוח פוליטי מסוים, יותר טוב מבעלי הדבר עצמם".
כך גם לגבי 'קדימה'?
"לא. בניגוד למפלגות האחרות, ל'קדימה' אין שורשים ואף-על-פי שיש לה מסה של בוחרים האומרת שהרוב יצביע עבורה, אין לה 'צבא' – לכן קשה מאוד לדעת למה יצביעו המצדדים בה ברגע האחרון".
במילים אחרות, ייתכנו שינויים במספר הבוחרים ל'קדימה'.
"אני אומר שלא רק ייתכנו שינויים אלא שיהיו שינויים. אנחנו רואים אותם קורים לפנינו. הראיה, אני עושה סקר ביום שני וביום רביעי – ושני הסקרים נותנים תוצאות שונות".
האם ייתכן שהימין יקים גוש חוסם?
"על-פי הסקרים שעשינו, לא נראה באופק שום גוש חוסם.
מה לדעתך יעלה בגורלן של המפלגות הקטנות כמו 'חרות', תנועת מרזל שסימנה נץ ואחרות?
"הסקרים לא מראים שהן עוברות את אחוז החסימה. במילים אחרות, מפלגות אלה הן בית-היוצר הגדול של הקולות שייגרפו לקדימה".
תוכל להסביר איך?
"על פי 'חוק עופר', הקולות המתפזרים לכל רוח מתחלקים באופן שמעביר שליש מהם למפלגה הגדולה ביותר. אם מספר הקולות המופקרים יגיע לשישה או שבעה אחוזים מכלל קולות הבוחרים, 'קדימה' תזכה בעוד שלושה מנדטים לפחות".
בסיכומו של דבר, האם גילית בבחירות שלפנינו חידוש שלא היה בבחירות הקודמות?
"אני חושב שבבחירות הנוכחיות תתחולל לפנינו מהפכה שלמה, בשל המתכונת החדשה של המפלגות הישנות – והדבר ייראה אי"ה בלילו של יום שלישי בשבוע הבא".
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
