חום גבוה אצל ילדים אינו בהכרח סימן למחלה קשה ומסוכנת. חלק גדול של ההורים מודאגים מעצם עליית החום, ולא מהגורם שהביא לעליית החום. בדרך-כלל טמפרטורת גוף מתחת ל-40 מעלות צלסיוס אינה מסוכנת כשלעצמה, ואין כל סיבה להיבהל. טיפול תרופתי יוריד את טמפרטורת הגוף של תינוק או ילד מ-39.5 מעלות ל-38 מעלות, ואין כל צורך לשאוף להוריד את החום לפחות מכך. הורדת החום מתרחשת תוך שעה עד שעה וחצי, ולכן אין לצפות לכך שהחום ירד מיד עם מתן התרופה.

טעות נפוצה נוספת, היא מתן מנה נוספת של התרופה כאשר החום לא ירד כמצופה. חזרה על מתן תרופה לאחר פרק זמן קצר מהמומלץ חושפת את המטופל לסיכונים שבמינון יתר שבין השאר כוללים פגיעה אנושה בכבד, עד כדי סכנת חיים.

חום כשלעצמו אינו סיבה להגעה לחדר מיון, אלא מידת חומרת המחלה שבעטיה נגרם החום. כאשר מחלה מלווה בסימני מצוקה, כמו קוצר נשימה, איבוד נוזלים, שינוי במצב ההכרה, כאבים חזקים ואי-שקט - יש מקום להביא את הילד לחדר מיון.

אין כל סיבה לפחד מחום. החום הוא סימפטום בלבד, ואינו מחלה. יחד עם זאת, חום גבוה מלווה בדרך כלל בהרגשה כללית רעה, לכן יש מקום לטפל בו. מצד שני קיימים ילדים שגם בזמן חום גבוה נראים ומתנהגים כבריאים ללא ירידה בתיאבון וברמת הפעילות האופיינית להם - בילדים אלו אין סיבה לתת תרופות להורדת חום כאשר הטמפרטורה היא תחת ל 40 מעלות.

לא כל ילד עם חום זקוק לבדיקת רופא מיידית.

רוב הילדים נראים חולים בזמן חום. ילדים החולים במחלות קלות שאינן מחייבות טיפול ובדיקה מיידית ייראו במצב טוב לאחר הורדת החום. לעומת זאת ילדים חולים שזקוקים לבדיקת רופא נראים חולים גם לאחר הורדת החום. הדבר מתבטא בירידה בתיאבון, אי-שקט או אפאטיות, ישנוניות וירידה ברמת הפעילות שמאפיינת את הילד כאשר הוא בריא.

קבוצה נוספת שזקוקה לבדיקת רופא מיידית, הם התינוקות שגילם נמוך משלשה חודשים. בקבוצה זו חום, ללא קשר למצבו הכללי של התינוק, או לממצאים נוספים יכול להיות ביטוי בלעדי למצבים שדורשים בירור וטיפול מיידי. אין להשהות את הפניה לבדיקת רופא או מיון בקבוצת גיל זו.

הטיפול בחום

בעת חום גבוה מעל ל-40 מעלות, או אפילו בחום נמוך יותר אך כשהילד או התינוק נראים לא טוב ניתן במקביל למתן תרופה להורדת חום, למלאת אמבטיה במים חמים (כמובן ברמה שאין היד סולדת בהם) להכניס את הילד לאמבטיה תוך השגחה צמודה ולהפעיל את ברז המים הקרים עד שבהדרגה המים יהיו פושרים. במצב זה על הילד לשהות באמבטיה כ-20 דקות בהשגחה צמודה.

בהורדת חום ע"י אקמול יש להקפיד על המינון והתדירות המומלצים על-גבי האריזה. מתן אקמול בתדירות, או מינון גבוהים אף מעט יותר מהמומלץ יכול לגרום להרעלת אקמול שסיבוכיה מסוכנים.

בנוסף לאקמול – או בשמו המקצועי פראצטאמול – ניתן להשתמש גם בנורופן – זהה לאדויל או בשמו המקצועי איבופרופן. בניגוד למתן אקמול שתדירותו כל 4 שעות (אם אכן החום עלה שוב), נורופן יש לתת כל 8 שעות. נורופן בילדים היא תרופה בטוחה עם מיעוט תופעות לוואי.

חום ופרכוס חום:

לרוב חום מתחת ל-40 מעלות אינו מסוכן כשלעצמו. ברם גם מתחת ל-40 מעלות לעיתים החום גורם לאפטיות צמרמורת וסימנים מדאיגים נוספים. הורדת החום תגרום לרוב לסימפטומים אלו לחלוף (אלא אם-כן מדובר במחלה קשה יותר). תופעה נוספת הקשורה בחום היא פרכוסים.

לתופעה זו נייחד בעתיד מאמר נפרד, אך נציין כעת שמדובר בתופעה שמהווה חוויה קשה להורים וגורמת למתח רב. מצד שני, יש לציין שלמרות שפרכוסי חום הנם מפחידים הם אינם גורמים לנזק מוחי, או כל נזק אחר והם חולפים לרוב לאחר גיל 6 שנים. לא כל ילד עם חום גבוה עלול לפרכס. רק לעד 4 אחוזים מכלל הילדים נטייה לפרכס בחום. השאר לא יפרכסו למרות חום גבוה ולמרות זיהומים חוזרים.

לסיכום:

ברוב המקרים חום הינו סימן למחלה ואינו מהווה סיכון כשלעצמו. אין לנקוט בהורדת חום אגרסיבית. המחלה שגורמת לחום היא זו הדורשת בירור וטיפול ולא החום כשלעצמו.

שלכם,

ד"ר חלמיש

הכותב משמש כרופא ילדים מומחה, מנהל רפואי של מוקדי לילה של 'מאוחדת' באזור ירושלים ומנהל רפואי של מספר מרפאות וביניהן מרפאת הרופאים של 'מאוחדת' בכפר-חב"ד.

שאלות בנושאי רפואה תתקבלנה בברכה ואף ננסה לענות על רובן.

שאלות לד"ר חלמיש במערכת התגובות.