מערכת COL | יום ט"ז אדר ה׳תשס״ו 16.03.2006

ילדים ב-COL: פרשת כי תשא

כמידי שבוע, מפרסם COL מגזין שבועי לילדים: 'בשביל הילדים'. במגזין: פרשת השבוע מעובדת לילדים, סיפורים חסידי, מבט לגאולה, תשבצים ועוד. המגזין 'כתבה מלאה'
ילדים ב-COL: פרשת כי תשא

 המגזין מתפרסם באדיבות מגזין 'תורתך שעשועי' - המגזין השבועי של ילדי ישראל בהוצאת המרכז חינוכי חסידותי של צעירי-חב"ד. להצטרפות למשפחת המנויים: 04-8721251 (טלפקס). [email protected].


השבוע היהודי


פָּרָשַׁת כִּי-תִשָּׂא / פָּרָה


בּוֹאוּ נַעֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם וּנְנַסֶּה לַחְשֹׁב, מָה יָכוֹל לִהְיוֹת מְסֻפָּר בְּפָרָשָׁה שֶׁשְּׁמָהּ: 'כִּי-תִשָּׂא'. בֶּטַח יִהְיֶה מְסֻפָּר עַל דְּבָרִים טוֹבִים וּמְיֻחָדִים בְּעַם-יִשְׂרָאֵל, דְּבָרִים שֶׁמְּרוֹמְמִים וּמְנַשְּׂאִים אוֹתָם (– כִּי-תִשָּׂא) מִכָּל הָעַמִּים.


עַכְשָׁו נִפְתַּח אֶת הַחֻמָּשִׁים, וְנִרְאֶה מַהוּ בֶּאֱמֶת הַנּוֹשֵׂא הַמֶּרְכָּזִי שֶׁל פָּרָשַׁת 'כִּי-תִשָּׂא':


"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה  לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם...  סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם".


 


אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? אֵיךְ זֶה מִסְתַּדֵּר שֶׁלְּפָרָשָׁה כָּל-כָּךְ כְּאוּבָה יֵשׁ כּוֹתֶרֶת כָּל-כָּךְ חִיּוּבִית?


הַזְּרִיזִים שֶׁבָּכֶם בְּוַדַּאי מְמַהֲרִים עַכְשָׁו לְדַפְדֵּף הָלְאָה בַּפָּרָשָׁה וּלְחַפֵּשׂ, אוּלַי בְּכָל זֹאת יֵשׁ אֵיזֶשֶׁהוּ סִיּוּם טוֹב וְחִיּוּבִי לָעִנְיָן הֶעָצוּב שֶׁל חֵטְא הָעֵגֶל. וְאָכֵן זֶה מָה שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים בַּהֶמְשֵׁךְ:


"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ... וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה ה' כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ".


 


אַתֶּם יוֹדְעִים מַהוּ הַפֶּלֶא? הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹת שֶׁקִּבְּלוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְהַהִזְדַּמְּנוּת לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה, לֹא רַק שֶׁהֵבִיאוּ אֶת עַם-יִשְׂרָאֵל חֲזָרָה לַמַּצָּב שֶׁלָּהֶם לִפְנֵי חֵטְא הָעֵגֶל, אֶלָּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּךְ! הֵם הֵרִימוּ אֶת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל וְהֵבִיאוּ אוֹתָם לְמָקוֹם קָרוֹב לַה', לַמַּדְרֵגָה הַמְּיֻחֶדֶת הַשְּׁמוּרָה לְבַעֲלֵי-תְּשׁוּבָה. הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיּוֹת הֵבִיאוּ אִתָּם "כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה" – אֶת הַהֲלָכוֹת, מִדְרָשׁ וְאַגָּדָה.


עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ מְבִינִים מַדּוּעַ נִקְרֵאת הַפָּרָשָׁה 'כִּי-תִשָּׂא'. אָמְנָם הָיָה בַּפָּרָשָׁה אֵרוּעַ שֶׁל 'יְרִידָה', אַךְ מִן הַיְּרִידָה הַזּוֹ צָמְחָה עֲלִיָּה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה...


אֶת הַתַּהֲלִיךְ שֶׁל "יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה" אֲנַחְנוּ פּוֹגְשִׁים בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בַּמִּישׁוֹר הָרוּחָנִי שֶׁל מַהֲלַךְ חַיֵּינוּ:


מֵאָז שֶׁהִתְחַלְתִּי לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת הֶחָדָשׁ, לָכְדָה אֶת תְּשׂוּמַת-לִבִּי מִשְׁפַּחַת ס. תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה, הִנָּהּ בִּרְצִינוּת מְיֻחֶדֶת, בִּמְתִינוּת וּבִדְבֵקוּת. יַלְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה מִתְפַּלְּלִים כָּל-כָּךְ יָפֶה, כָּל אֶחָד בְּהֶתְאֵם לְגִילוֹ, וְעוֹנִים "אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא" בְּהִתְלַהֲבוּת. גַּם בַּהִתְוַעֲדֻיּוֹת ר' ס. הוּא מִן הַיּוֹשְׁבִים הַקְּבוּעִים.


"מֵהֵיכָן הֵם?" – הִתְעַנְיַנְתִּי. הַאִם מֵאַחַת מִמִּשְׁפְּחוֹת הַחֲסִידִים הַוָּתִיקוֹת יְדוּעוֹת הַשֵּׁם?


"דַּוְקָא לֹא" – נַעֲנֵיתִי. ר' ס. גִּלָּה אֶת הַיַּהֲדוּת וְהַחֲסִידוּת רַק לִפְנֵי כְּעֶשֶׂר שָׁנִים. אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מָה הוּא הָיָה לִפְנֵי-כֵן... אַךְ בָּרוּר שֶׁעַתָּה, בְּכָל הֲלִיכוֹתָיו נִכֶּרֶת רְצִינוּת מְיֻחֶדֶת וְהִתְלַהֲבוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה.


 


תַּהֲלִיךְ דּוֹמֶה שֶׁל "יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה", עוֹבֵר גַּם עַל עַם-יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ:


בְּמִכְתָּבוֹ לְמַר זַלְמָן שָׁזָ"ר מְסַפֵּר הָרַבִּי, עַל "צִיּוּר הַגְּאֻלָּה" כְּפִי שֶׁדִּמָּה אוֹתוֹ בִּהְיוֹתוֹ יֶלֶד. בֵּין הַדְּבָרִים כּוֹתֵב הָרַבִּי: "גְּאֻלָּה כָּזוֹ וּבְאֹפֶן כָּזֶה שֶׁעַל-יָדָהּ יִהְיוּ מוּבָנִים יִסּוּרֵי הַגָּלוּת, הַגְּזֵרוֹת וְהַשְּׁמָדוֹת"...


 


מִתּוֹךְ יְרִידַת הַגָּלוּת, תִּצְמַח לָנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ הָעֲלִיָּה הַנִּפְלָאָה בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.


 


 


הסיפור השבועי


"בְּרָכוֹת" שֶׁכָּאֵלֶּה


יוֹם אֶחָד נִכְנְסָה אִשָּׁה נִרְגֶּשֶׁת וְנִסְעֶרֶת לַחֲדַר-הַקַּבָּלָה שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי בִּנְיָמִין דִּיסְקִין, וּבִקְּשָׁה לְיַחֵד עֲבוּרָהּ כַּמָּה דַּקּוֹת, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְסַפֵּר אֶת אֲשֶׁר בְּפִיהָ. וְאָמְנָם יוֹצֵא-דֹּפֶן הָיָה סִפּוּרָהּ:


"תּוֹשֶׁבֶת הָעִיר פְּרַיְיסֶן אֲנִי. כָּל הַשָּׁנִים חָיִינוּ בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה, מַדְחִיקִים אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא שֶׁאֵרַע בְּמִשְׁפַּחְתֵּנוּ לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, עַד שֶׁכִּמְעַט נִמְחָה מִזִּכְרוֹנֵנוּ. אֲבָל יוֹם אֶחָד הוּא שָׁב וְעָלָה.


"הַדָּבָר קָרָה כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי יַלְדָּה קְטַנָּה. יוֹם אֶחָד קָם אָבִי וְעָזַב אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת. הוּא הִשְׁאִיר אַחֲרָיו אִשָּׁה וַחֲמִשָּׁה יְלָדִים קְטַנִּים – וְנֶעֱלַם. אַחַר-כָּךְ נוֹדַע לָנוּ שֶׁנָּסַע לְאַנְגְלִיָּה, וְהֵמִיר שָׁם אֶת דָּתוֹ.


"בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים שָׁמַעְנוּ רַבּוֹת עַל מַעֲלָלָיו. נִרְאֶה שֶׁהִתְנַצְּרוּתוֹ עוֹרְרָה בּוֹ צֹרֶךְ לִנְטֹר שִׂנְאָה עַזָּה בְּיוֹתֵר לַיְּהוּדִים. הוּא נֵחַן בְּכִשְׁרוֹן כְּתִיבָה מַבְרִיק, וּמִזְּמַן לִזְמַן הָיָה מוֹצִיא-לָאוֹר כִּתְבֵי-שִׂטְנָה מִפְּרִי-עֵטוֹ, וּבָהֶם הִשְׁמִיץ וְהִשְׁחִיר אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים. הַמְּפֻרְסָם שֶׁבִּכְתָבָיו הָיָה הַסֵּפֶר 'נְתִיבוֹת-עוֹלָם', שֶׁעוֹרֵר גַּלִּים קָשִׁים שֶׁל אַנְטִישֵׁמִיּוּת וְגָרַם פּוֹגְרוֹמִים בַּיְּהוּדִים וַעֲלִילוֹת-כָּזָב נֶגְדָּם בְּאַנְגְלִיָּה וּמִחוּצָה לָהּ.


"כָּל הַשָּׁנִים בִּקַּשְׁנוּ לִשְׁכֹּחַ כָּלִיל אֶת קִיּוּמוֹ שֶׁל אָבִינוּ, וּבְמִדָּה רַבָּה הִצְלַחְנוּ בְּכָךְ. לִפְנֵי כִּשְׁנָתַיִם קִבַּלְתִּי לְפֶתַע מִכְתָּב מִמֶּנּוּ. הוּא כָּתַב, כִּי זֶה כְּבָר הִתְחָרֵט עַל מַעֲלָלָיו וְכִי שָׁב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. כּוֹחוֹ נֶחְלָשׁ וְיָמָיו כְּבָר נִקְצְבוּ, וְהוּא בִּקֵּשׁ לְבַלּוֹת אֶת שְׁאֵרִית חַיָּיו בְּבֵיתִי.


"בַּתְּחִלָּה קָרַעְתִּי אֶת הַמִּכְתָּב בַּחֲמַת-זַעַם וְהִשְׁלַכְתִּיו לְפַח-הָאַשְׁפָּה. אַךְ הַיָּמִים נָקְפוּ, וְרֶגֶשׁ הַבַּת שֶׁבִּי גָּבַר עַל תְּחוּשׁוֹת הַזַּעַם וְהַתִּסְכּוּל שֶׁמִּלְּאוּ אוֹתִי. כְּשֶׁשָּׁב וְהִפְצִיר בִּי, הִסְכַּמְתִּי לְקַבְּלוֹ בְּבֵיתִי.


"הוּא כְּבָר הָיָה זָקֵן וְתָשׁוּשׁ, וְגַם שָׁבוּר וְרָצוּץ נַפְשִׁית. נִכַּר הָיָה בּוֹ שֶׁחָזַר בִּתְשׁוּבָה אֲמִתִּית. הוּא מִעֵט בְּדִבּוּר וְאַף בְּאֹכֶל לֹא הִרְבָּה. אֶת רֹב עִתּוֹתָיו הָיָה מְבַלֶּה בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים, מִתּוֹךְ בְּכִיּוֹת קוֹרְעוֹת-לֵב.


"לִפְנֵי שָׁבוּעַ יָמִים הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ. בְּשָׁכְבוֹ עַל עֶרֶשׂ-דְּוַי, קָרָא לִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה אֶל מִטָּתוֹ. הוּא סִפֵּר לָנוּ לָרִאשׁוֹנָה אֶת סִפּוּרוֹ, כְּשֶׁמִּפַּעַם לְפַעַם קוֹלוֹ נֶחְנָק מִבְּכִי.


"הַסִּפּוּר הֶחְזִיר אוֹתָנוּ לַיָּמִים שֶׁשָּׁלֹשׁ הַקְּהִלּוֹת, אַלְטוֹנָה, הַמְבּוּרְג וּוַנְדְסְבֶּרְג, הָיוּ מְאֻגָּדוֹת יַחְדָּו וְחָסוּ בְּצִלּוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְיבֶּשִׁיץ. שְׁמוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הִתְפַּרְסֵם בִּמְיֻחָד כַּאֲשֶׁר הִתְפָּרְצָה מַגֵּפָה שֶׁפָּגְעָה בְּיוֹלְדוֹת, וְנָשִׁים רַבּוֹת מֵתוּ כַּאֲשֶׁר כָּרְעוּ לָלֶדֶת. רַבִּי יְהוֹנָתָן כָּתַב אָז קְמֵעוֹת רַבּוֹת, אוֹתָן נָתַן לְכָל הָעוֹמְדוֹת לָלֶדֶת, וְהַמַּגֵּפָה נֶעֶצְרָה.


"אֲבָל נִרְאֶה שֶׁהַשָּׂטָן הִתְעָרֵב בָּעִנְיָן. אַךְ שָׁכְכָה אֵשׁ הַמַּגֵּפָה וְהִנֵּה קָמָה וְהֻצְּתָה אֵשׁ אַחֶרֶת, אֲיֻמָּה לֹא פָּחוֹת – אֵשׁ הַמַּחֲלֹקֶת. הִתְפָּרְצָה מַחֲלֹקֶת עַזָּה נֶגֶד רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְּיבֶּשִׁיץ. בְּרֹאשָׁהּ עָמַד הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב עֶמְדִין, וְאֵלָיו נִלְווּ אֲנָשִׁים רַבִּים, שֶׁכַּוָּנוֹתֵיהֶם הָיוּ, כְּמוֹתוֹ, לְשֵׁם-שָׁמַיִם. אַךְ הָיוּ גַּם אֲנָשִׁים רָעִים, שׁוֹחֲרֵי מְדָנִים, שֶׁהִסְתַּפְּחוּ לְמַחֲנֵהוּ וְלִבּוּ אֶת הָאֵשׁ.


"סָבִי, כָּךְ הִתְבָּרֵר, הָיָה בֵּין מוֹבִילֵי הַמַּעֲרָכָה הַקָּשָׁה נֶגֶד הַגָּאוֹן רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְיבֶּשִׁיץ. אֵין לָדַעַת אִם עָשָׂה זֹאת בְּתֹם-לֵב אִם לָאו, אֲבָל זוֹהִי עֻבְדָּה. סָבִי הִתְבָּרֵךְ בְּכִשְׁרוֹן כְּתִיבָה מְעֻלֶּה, וְהַכְּרוּזִים הָרַבִּים אֲשֶׁר הִשְׁמִיצוּ אֶת רַבִּי יְהוֹנָתָן וְהוּפְצוּ בָּרַבִּים, יָצְאוּ מִתַּחַת קוּלְמוּסוֹ.


"שְׁמוֹנָה יָמִים לְאַחַר לֵדָתוֹ שֶׁל אָבִי, הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ שֶׁל סָבִי כְּפוּלָה: בְּאוֹתוֹ יוֹם הֵבִיא אֶת בְּנוֹ הָרַךְ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וְכֵן 'זָכָה' שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם מַמָּשׁ יָצָא-לָאוֹר קוּנְטְרֵס מְיֻחָד אֲשֶׁר כָּתַב נֶגֶד רַבִּי יְהוֹנָתָן – 'עֲקִיצַת עַקְרָב', זֶה הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל הַקּוּנְטְרֵס.


"כָּל הַמֻּזְמָנִים לִסְעוּדַת הַבְּרִית הָיוּ, כַּמּוּבָן, מִמַּחֲנֵהוּ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב עֶמְדִין, וְגַם הוּא עַצְמוֹ הִגִּיעַ לְשָׁם. בְּתוֹךְ הַשִּׂמְחָה הָרַבָּה בֵּרְכוּהוּ הַכֹּל בְּבִרְכַּת מַזָּל-טוֹב וְאִחֲלוּ לוֹ שֶׁבְּנוֹ הַנּוֹלָד יֵלֵךְ בְּדַרְכֵי אָבִיו וְיִלָּחֵם גַּם-כֵּן בְּתוֹרָתוֹ וּבְהַשְׁקָפָתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְיבֶּשִׁיץ. לְכָל הַמְּבָרְכִים הֵשִׁיב סָבִי בְּ'אָמֵן' נִלְהָב.


"כְּשֶׁגָּדַל מְעַט אָבִי, סִפֵּר לוֹ סָבִי עַל צֵרוּף הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. וְאָכֵן, כְּאָבִיו, גַּם הוּא נִתְבָּרֵךְ בְּכִשְׁרוֹן כְּתִיבָה יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. אַךְ לְרֹעַ הַמַּזָּל נִרְאָה, שֶׁבִּרְכוֹתֵיהֶם הַנִּלְהָבוֹת שֶׁל מִשְׁתַּתְּפֵי בְּרִית-הַמִּילָה הִתְקַיְּמוּ בּוֹ יוֹתֵר מִדַּי. כְּשֶׁהִתְבַּגֵּר, הֵחֵלּוּ מַחְשְׁבוֹת כְּפִירָה טוֹרְדוֹת אֶת מוֹחוֹ, עַד שֶׁהֶחְלִיט לְהָמִיר אֶת דָּתוֹ. אֶת כִּשְׁרוֹן הַכְּתִיבָה שֶׁלּוֹ אָכֵן נִצֵּל כְּדֵי לְהִלָּחֵם בְּתוֹרָתוֹ וּבְהַשְׁקָפָתוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְיבֶּשִׁיץ, שֶׁהִיא תּוֹרָתוֹ וְהַשְׁקָפָתוֹ שֶׁל עַם-יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ...


"אָבִי סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ בִּבְכִי קוֹרֵעַ-לֵב, וְהוֹסִיף, שֶׁהוּא מְסַפֵּר זֹאת כְּדֵי שֶׁהַדָּבָר יִתְפַּרְסֵם וִישַׁמֵּשׁ אוֹת לְרַבִּים, עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהִזָּהֵר מִמַּחֲלֹקֶת בִּכְלָל וּמִמַּחֲלֹקֶת נֶגֶד צַדִּיקִים בִּמְיֻחָד. הוּא גַּם בִּקֵּשׁ, שֶׁלְּאַחַר מוֹתוֹ אֶגַּשׁ לְרַב גָּדוֹל בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיַּעֲתִיר רַחֲמִים עַל נִשְׁמָתוֹ.


"אָנָּא, רַבֵּנוּ", סִיְּמָה הָאִשָּׁה אֶת דְּבָרֶיהָ בְּבַקָּשָׁה, "זֶה עַתָּה קַמְנוּ מֵהַ'שִּׁבְעָה', וּבָאתִי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, כִּי יִתְפַּלֵּל עֲבוּר נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָבִי הַמָּנוֹחַ, שֶׁתִּמְצָא מְנוּחָה נְכוֹנָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְיִתְמָרְקוּ הָעֲווֹנוֹת הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה בְּחַיָּיו".


רַבִּי בִּנְיָמִין דִּיסְקִין הִזְדַּעְזֵעַ לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים. עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם קִבֵּץ אֶת חַבְרֵי בֵּית-הַדִּין שֶׁלּוֹ, וְיַחְדָּו עָלוּ עַל קִבְרוֹ שֶׁל הַנִּפְטָר וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל לְמַעַן תִּקּוּן נִשְׁמָתוֹ.


 


 


מבט לגאולה – עם סיפור חסידי


לְפַלֵּס דֶּרֶךְ


שָׁאֲלוּ חֲסִידִים: כֵּיצַד יָבוֹא מָשִׁיחַ בְּדוֹרוֹת שֶׁבָּהֶם נִמְצָאִים אֲנָשִׁים נְחוּתֵי-עֶרֶךְ כָּמוֹנוּ, וְאִלּוּ בַּדּוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִים שֶׁבָּהֶם חַיוּ תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים, דּוֹרוֹת שֶׁל אַבִּירֵי דֵּעָה וּגְדוֹלֵי עוֹלָם – לֹא בָּא?!


הֵשִׁיב עַל כָּךְ רַבִּי שְׁמֶלְקֶע מֵנִּיקֶלְשְׁבּוּרְג:


מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁחֵילוֹתָיו וְגֵיסוֹתָיו צָרוּ עַל עִיר גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה. יָמִים רַבִּים חָלְפוּ עַד שֶׁהָיָה לְאֵל-יָדָם לִכְבֹּשׁ אֶת הַמָּעֹז בְּכוֹחַ אַדִּירִים, דָּבָר שֶׁגָּרַם לְהֶרֶס וּלְחֻרְבַּן הָעִיר.


מִשֶּׁהֻשְׁלְמָה הַהִסְתָּעֲרוּת, וְהִשְׂתָּרְרָה רְגִיעָה, הָיָה צֹרֶךְ בְּפוֹעֲלִים פְּשׁוּטִים שֶׁיְּפַנּוּ אֶת גַּלֵּי הַמַּפֹּלֶת וְעִיֵּי הֶחֳרָבוֹת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִתָּן לְפַלֵּס דֶּרֶךְ גְּדוֹלָה וּרְחָבָה עֲבוּר הַמֶּלֶךְ...


זֶהוּ תַּפְקִיד דּוֹרֵנוּ – לְפַלֵּס אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁאוֹתָהּ פָּרְצוּ הַדּוֹרוֹת הַקַּדְמוֹנִים...


 


חֲצִי מְלָאכָה


פַּעַם אַחַת הִזְדַּמֵּן רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשׁוֹב לְבֵית-כְּנֶסֶת בּוֹ עָמַד 'מַגִּיד' שֶׁדָּרַשׁ וְהוֹכִיחַ אֶת הָעָם עַל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם.


כְּשֶׁסִּיֵּם הַמַּגִּיד אֶת דְּרָשָׁתוֹ, פָּנָה אֵלָיו רַבִּי לֵוִי-יִצְחָק וְאָמַר: "חֲצִי מְלָאכָה בְּיָדְךָ, לֵךְ וּגְמֹר אוֹתָהּ... עַד עַכְשָׁו הוֹכַחְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם. מִן הַדִּין שֶׁתּוֹכִיחַ עַתָּה גַּם אֶת אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הַמְּשַׁעְבֵּד אוֹתָם בַּגָּלוּת, מֵבִיא עֲלֵיהֶם יִסּוּרִים וּמְעַנָּם בְּעִנּוּיִים קָשִׁים וּמָרִים"...


 


 


סיפורי חסידים


שֶׁלֹּא תִּתְפַּטֵּר!


מְסַפֵּר ר' מֹשֶׁה אַפְטֶרְגוּט מִבּוֹרוֹ-פַּארְק: תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְאַחַר בִּקּוּרִי הָרִאשׁוֹן אֵצֶל הָרַבִּי, זָכִיתִי לָבוֹא אֵלָיו שׁוּב. הָיָה זֶה בְּעֵת שֶׁנְּשִׂיא 'בֵּית יַעֲקֹב', ר' פִּינְחָס מִילֶר ע''ה – שֶׁלֹּא הָיָה חָסִיד לְיוּבַּאוִויטְשׁ אֶלָּא אַדְּרַבָּה, יְהוּדִי רָחוֹק מְאוֹד מֵחֲסִידוּת זוֹ – אָמַר לָנוּ לְפֶתַע בְּאַחַד הַיָּמִים: "טוֹב, בּוֹאוּ נַעֲבֹר אֵצֶל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ".


הָיִינוּ שְׁלֹשָׁה – הָרַב מִילֶר, ר' מֶענְדֶּל לַנְדָא שֶׁנִּמְנָה עִם חַבְרֵי וַעַד הַנְהָלַת 'בֵּית יַעֲקֹב' וְאָנֹכִי. אֲנָשִׁים רַבִּים עָמְדוּ בַּתּוֹר לְקַבָּלַת הַדּוֹלָרִים, הַתּוֹר עָבַר בְּאִטִּיּוּת אַךְ לִבְסוֹף הִתְקָרַבְנוּ לָרַבִּי וְכָל אֶחָד עָבַר בְּתוֹרוֹ וְקִבֵּל דּוֹלָר.


לְאַחַר שֶׁהָרַב מִילֶר עָבַר, קָרָא לוֹ הָרַבִּי לַחְזֹר וְאָמַר לוֹ: "אֲבָל שֶׁלֹּא תִּתְפַּטֵּר!"... הָרַב מִילֶר מַמָּשׁ הִזְדַּעְזֵעַ. חֳדָשִׁים רַבִּים וַאֲרֻכִּים הִתְרוֹצְצָה בְּמוֹחוֹ מַחְשָׁבָה עַל הִתְפַּטְּרוּת... אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה לוֹ בַּת בְּ'בֵית יַעֲקֹב', וְנִהוּל בֵּית-הַסֵּפֶר גָּזַל מֵהַזְּמַן שֶׁבִּקֵּשׁ בְּעֶצֶם לְהַקְדִּישׁ לְפַרְנָסָתוֹ – מִסְחָר בְּיַהֲלוֹמִים שֶׁעָסַק בּוֹ. נִהוּל מוֹסָד כֹּה גָּדוֹל כְּ'בֵית יַעֲקֹב' עִם אַלְפַּיִם יְלָדוֹת דָּרַשׁ זְמַן רַב. וְלָכֵן חָשַׁב כָּל הַזְּמַן עַל הִתְפַּטְּרוּת מִתַּפְקִידוֹ – וְכָאן הָרַבִּי אוֹמֵר לוֹ שֶׁלֹּא יִתְפַּטֵּר!... כְּכָל שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ, הַדָּבָר זִעְזֵעַ אוֹתוֹ וְלֹא פָּרַח מֵרֹאשׁוֹ עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן.


כְּשֶׁנִּגַּשׁ ר' מֶענְדֶּל לַנְדָא אֶל הָרַבִּי, הִכִּירוֹ הָרַבִּי לַמְרוֹת שֶׁהַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שֶׁהִתְרָאוּ הָיְתָה 19 שָׁנָה קֹדֶם... אָז עֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ זָקָן וְעַתָּה הָיָה מְבֻגָּר בְּ-19 שָׁנָה וּמְזֻקָּן, אַךְ הָרַבִּי זִהָה אוֹתוֹ מִיָּד וְאַף אָמַר לוֹ: "כֵּן, אֲבָל אַל תִּהְיֶה מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט"...


אַחַר-כָּךְ הִגִּיעַ תּוֹרִי לַעֲבֹר לְיַד הָרַבִּי, וְאָמַרְתִּי לָרַבִּי שֶׁגַּם אֲנִי הָיִיתִי אֶצְלוֹ לִפְנֵי 19 שָׁנָה. אָמַר לִי הָרַבִּי: "אִם-כֵּן, הֲרֵי אַתֶּם שְׁלֹשָׁה וְהִנְּכֶם בֵּית-דִּין. וּמָה שֶׁבֵּית-דִּין פּוֹסֵק – כָּךְ הֲוָה".


 


עִקַּר הַחַיִּים


לְצַדִּיק הַסַּבָּא הַקָּדוֹשׁ מֵלַּכוֹבִיץ' הָיָה תַּלְמִיד וּשְׁמוֹ ר' יוֹאֵל מִטְּשֶׁפְּלִי. הוּא הִתְגּוֹרֵר בַּאֲחֻזָּה שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְפָרִיץ פּוֹלָנִי. הַפָּרִיץ הֶעֱרִיכוֹ מְאוֹד עַל יָשְׁרוֹ וְחָכְמָתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הָיָה מַזְמִין לְאַרְמוֹנוֹ אֶת יְדִידָיו וּמַכָּרָיו, הָיָה מַזְמִין גַּם אֶת ר' יוֹאֵל וּמִתְפָּאֵר בּוֹ לִפְנֵי אוֹרְחָיו.


פַּעַם אַחַת שָׁאַל אֶת ר' יוֹאֵל: "הִנֵּה אַתָּה מִתְיַצֵּב כָּאן לִפְנֵי פְּרִיצִים וְרוֹזְנִים, וְכֻלָּם לְבוּשִׁים בְּמֵיטַב הָאָפְנָה שֶׁל חוּגֵי הַחֶבְרָה הַגְּבוֹהָה, וְאַתָּה מוֹפִיעַ לִפְנֵיהֶם כְּשֶׁחוּטֵי הַצִּיצִית מִשְׁתַּלְשְׁלִים מִבְּגָדֶיךָ; הַאִם אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ לְהוֹפִיעַ כָּךְ?!".


עָנָה ר' יוֹאֵל בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "לְהִתְבַּיֵּשׁ?! הֲלוֹא זֶה עִקַּר חַיַּי!".


 

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.