״שלום איז דאך מיינער״: קובץ חדש חושף את חיי ר׳ שלום פוזנר
לרגל שמחת בר המצווה של הת׳ יוסף חיים שיחי׳ זוננפלד מאלעד, בי״ט תשרי תשפ״ז, יצא לאור הקובץ ״בדרך שלום״, ובו קורות חיים, דברי תורה, סיפורים ומכתבים של זקנו, הרה״ח ר׳ שלום פוזנר ע״ה, שליח הרבי בפיטסבורג. את הקובץ ערך אחיו של בעל השמחה, הת׳ מנחם מענדל זוננפלד, הלומד בישיבת תות״ל המרכזית בכפר חב״ד. בשער האחרון מודפסים בצילום 20 מכתבים שקיבל ר׳ שלום: 12 מכ״ק אדמו״ר הריי״צ נ״ע ו-8 מהרבי.
משפט אחד מבטא היטב את רוחו של הקובץ. בניו יורק פנה פעם אל הרבי הריי״צ מקורב מהקהילה בשיקגו, ושאל אם הוא מכיר את שלום פוזנר. הרבי השיב: ״שלום איז דאך מיינער!״, כלומר ״הרי שלום הוא שלי״. בפתח הדבר כותבים הורי בעל השמחה, ר׳ אליעזר זוננפלד ורעייתו, על זקנם ״שמסר את חייו עבור הרבי וביטל את עצמו לחלוטין לשליחותו״.
לפי הקובץ נולד ר׳ שלום בי״ב חשוון תרס״ב בבאטורין שבאוקראינה. בכל המסמכים הרשמיים רשומה דווקא שנת תרנ״ה, וייתכן שהשנה שונתה כדי להתחמק מגיוס. אביו, ר׳ יצחק זלמן, היה מלמד. הוא היגר לארה״ב, וחזר לרוסיה בגלל הירידה הרוחנית שראה שם. בגיל 11 נשלח שלום לישיבה בראמען, אצל ר׳ איצ׳ע דער מתמיד, ובקיץ תרע״ה הביא אותו רבו לליובאוויטש. הרבי הריי״צ קיבל אותו בלי מבחן: ״על ר׳ איצ׳ע, מחנכו של שולם, הנני סומך״. בין חבריו לספסל הלימודים היו ר׳ זלמן שמעון דווארקין, ר׳ ניסן נעמנוב ור׳ חיים זלמן קוזלינר (חז״ק), ולפי הקובץ שימש ״מדריך״ לר׳ מענדל פוטרפס.
עם הישיבה נדד לקרמנצ׳וג, לרוסטוב ולפולטבה. ברוסטוב עבד במשרד הישיבה והיה מעורב בניהול רשת הישיבות המחתרתיות. מדי פעם נשלח לדרכים עם רשימות של מלמדים ועם כספים. בפולוצק עצר אותו שוטר, ובטרם נערך עליו חיפוש הספיק לבלוע את הרשימות. במגפת החולירע טיפל בחולים במסירות עד שנדבק בעצמו. בהמשך שלח אותו הרבי הריי״צ למז׳יבוז׳, לחזק את הגדר סביב ציון הבעש״ט, כהכרת תודה לבעש״ט על הבראתו, לאחר שהרבי הרש״ב נגלה אליו בחלום.
בשנת תרפ״ד השתדך עם בתו של ר׳ יהודה לייב צייטלין מהומיל, בשידוך שהציע ר׳ חאצ׳ע פייגין. זמן מה אחר כך היכתה במשפחה טרגדיה: אביו, ר׳ יצחק זלמן, נרצח בידי פורעים על אוניית קיטור. שלושה ימים עמד ר׳ שלום על שפת הנהר, עד שמשה את גופת אביו. בעקבות הרצח החליט לעלות לארץ ישראל. בבלפוריה עבד בסלילת כבישים, וכשתיאר באוזני הרבי הריי״צ את תנאי חייו קיבל מענה קצר: ״לא בשביל כך למדת בתומכי תמימים״. משם עבר לראשון לציון, ושם שימש מלמד ושוחט.
בשנת תרפ״ט, כשהגיע הרבי הריי״צ לביקור בארץ הקודש, שכר ר׳ שלום שוחט שיחליף אותו וליווה את הרבי לאורך כל המסע. הרבי מזכיר אותו כמה פעמים ביומן המסע, ובסופו הורה לו להגר לארה״ב. באדר תר״צ הגיע לקראון הייטס, ומשם עבר לשמש שוחט בלינדן שבניו ג׳רזי. כשבנו זלמן השתתף בבית הספר הציבורי בהצגה לקראת חג המולד, הקים יחד עם הרב אלעזר מאיר פרייל חיידר על טהרת הקודש.
בשנת תרצ״ט עבר לשיקגו, שימש שמש ומנהל בית הכנסת ״בני ראובן״ ונמנה עם ראשי הקהילה. בתקופה זו היה מעורב במאמצים להצלת הרבי הריי״צ מאירופה, ובשמיני עצרת ת״ש התכנסה בביתו אסיפת חירום. באחד המכתבים שבקובץ, משנת ת״ש, כותב לו הרבי הריי״צ: ״בודאי השתתף בהשתתפות הראוי׳ בכל הענינים הנוגעים אלי לחלצני בעזה״י מן המיצר״. בשנת תש״ג עבר בהוראת הרבי הריי״צ לפיטסבורג. שם מונה לראש ישיבת ״אחי תמימים״, והקים בית ספר לבנות ״בית רבקה״, תלמוד תורה ו״מסיבות שבת״.
בסוף ימיו חזר לארץ הקודש והתגורר במושב אביטל. בכ״ד כסלו תשנ״ה נפטר בשיבה טובה, והותיר אחריו שלושה בנים, שלוש בנות ומאות צאצאים, רבים מהם שלוחי הרבי.
שער ״דרכי שלום״ מקבץ סיפורים, וחלקם נמסרו בעל פה מבני המשפחה. כשבושש להגיע לרוסטוב, הרבי הרש״ב דאג לו. הרבנית שאלה את הרבי אם הוא דואג לבחורים כאילו היו ילדיו, והרבי השיב: ״באמת הם ילדי״. שנים אחר כך אמר הרבי הריי״צ לבניו של ר׳ שלום: ״אתם הילדים שלי״. כשנשאל הרבי הריי״צ כיצד יגדלו הבנים באמריקה, הליט את פניו בידיו, ואחר כך ענה: ״זיי וועלען גאנץ זיין״ (הם יהיו שלמים). כשבנו זושא, שנשלח לארץ הקודש, ביקש ממנו להשיג עבורו פרוסה מה״לעקאח״, השיב לו ר׳ שלום: ״הרבי שלח אותך, ואם הוא ירצה הוא ישלח לך״. גם כשהיה שליח ותיק יצא בעצמו לאסוף כספים עם השלוחים הצעירים, ונימק: ״האם הדם שלי סמוק יותר מהדם שלהם?״. כשהציעו לו לערוך התוועדות, אמר שיש כבר התוועדויות עם הרבי, ואפשר לשמוע אותן בטלפון.
שער ״תורת שלום״ מביא דיון חסידי שהתנהל בין חסידים בשנת תרצ״ו בקובץ ״התמים״, על שאלה ב״שער היחוד והאמונה״: כיצד המשל מזריקת אבן מבאר את ההתהוות התמידית של יש מאין. לצד תשובתו של ר׳ שלום, שנכתבה בתקופה שבה היה שוחט בלינדן, מובאות תשובות של ר׳ חאצ׳ע פייגין ור׳ אלטר שימחוביץ, עם הערות המחבר. שער נפרד, ״אשת שלום״, מוקדש לרעייתו ע״ה. הקובץ מספר כיצד פתחה מסעדה לאורחי הישיבה כדי לממן לבעלה נסיעה לרבי לי״ב תמוז ת״ש, וכיצד בישלה עבור הרבי הריי״צ בביקורו בשיקגו בשבט תש״ב.
בהקדמה מציין העורך כי הקובץ הוא תדפיס מתוך ספר מורחב על קורות חיי ר׳ שלום, הנמצא בשלבי עריכה מתקדמים. הוא מצטרף לקבצים נוספים על משפחת פוזנר שראו אור בשנים האחרונות. מי שיש בידו חומר או מידע על ר׳ שלום מתבקש לשלוח אותו לדוא״ל המערכת: bederechsholom770@gmail.com. תודת המערכת נתונה לנינו ונכדו, הרב לוי נפרסטק, שאסף במשך עשרות שנים כתבים וראיונות, לתמימים שניאור זלמן אייזנבך, שניאור זלמן גרליצקי, דוב בער זקלס וירוחם פישל זקלס, ולבני משפחה נוספים שסייעו בהכנת הקובץ.
מאפשרים לכם לקבל
