מה שחשבתי כשראיתי שלוחים מבוגרים מצטופפים בתמונה
השבוע חזרו השלוחים מכינוס השלוחים והביאו עמם משב רוח רענן כשהם מצויידים בכוחות מחודשים ואין ספק שאת תוצאות הכינוס נראה בודאי בהמשך השנה הקרובה.
אני באופן אישי לא הצלחתי השנה לנסוע לכינוס כדאשתקד אך תודה לא-ל, גם אם אתה מרוחק עשר אלף ק״מ מבית חיינו אתה יכול לחוש כאילו אתה שם דרך פיתוחי הטכנולוגיה העדכניים והעכשוויים.
בכל שלבי הכינוס - מלבד יום השבת קודש - ניתן להתחבר אל הנעשה שם, להאזין, לראות ולחוש את אוירת הכינוס גם ממרחק מקום. חתניי שנסעו לכינוס ונשאלו ע״י רבים מחבריי לשלומי, נענו ששלומי טוב וברגע כמימרא הם הועלו למסך ושוחחנו יחדיו.
התחושה הזו הנפלאה שגם אם הנך ממרחק אתה יכול להרגיש קרוב ובתוך הענינים באה לידי ביטוי בעיקר בשידור הישיר ששודר מהבנקעט לכל אורך שעותיו כאשר המתרגם הסימולטני מתרגם אחד לאחד את כל הנואמים וכך אתה נכנס בדמיונך אל תוך האולם הענק. ואולי אין זה דמיון כי כדברי הבעש״ט הרי ״במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא״.
הדקות המקדימות לתמונה שבהן נראים השלוחים נכנסים בזה אחר זה אל רחבת התמונות נותנת לך הרגשה שגם אתה נדחף שם בין הפארנטצ׳עס - יציעי הברזל המדורגים וכאשר אתה מהרהר על כך שאתה בישראל והן שם מול 770 אתה מתנחם בכך שבלאו הכי לא רואים לא אותך וגם לא אותם כאשר הם בטלים ביותר מ-3000 כמותם.
בהערת אגב: אבי הרב צבי אייזנבך ע״ה סיפר לי שכאשר שהה אצל הרבי בשנת תשכ״ה הוא שם לב שהחסיד הנודע רבי שמואל דוד רייטשיק ע״ה היה עומד בהתוועדויות אצל הרבי יחד עם הבחורים הצעירים כדי לא לשבת בעת ההתוועדות כמו שאר הבעלי בתים שהרשו לעצמם להתיישב.
האם עשה זאת כדי לא להרדם בעת ההתוועדות ולהשאר עירני או שמא לא אבה לשבת מול הרבי וביכר לעמוד מפני הכבוד. כך או כך, אמר לי אבי שלראות אותו בין הצעירים היה מחזה מרנין ומעורר השתאות להבין שמדובר באיש מורם מעם.
נזכרתי בתיאור הזה כאשר ראיתי את השלוחים המבוגרים שנמצאים בעשור השביעי או השמיני לחייהם מטפסים על הדרגשים ומצטופפים עם השלוחים הצעירים שעדיין לא מלאו להם שלושים שנה ומדמים לעצמם שהם צעירים כמו השכנים שלהם.
ראיתי גם כמה שמתאמצים בכל כוחם לתפוס את מקומם בשורות הראשונות והמקדימות יותר וזעקתי להם ממרחק שחבל להם על המאמץ, גם בגלל שבתמונה הכללית לא יראו אותך ובודאי שלא תבלוט יותר מאחרים וגם... הרי אתמול בשבת התוועדת בבית הכנסת בשכונה והכרזת קבל עולם ומלואו ״עבד אברהם אנכי!״ ומה קרה עכשיו שהעבדות וההתבטלות פינו את מקומן ל״איזהו מקומן״ של שלוחים נחשבים?
נחזור לעניננו: הימים הללו של הכינוס מביאים אותך לעולם אחר, גם אם נבצר ממך לנסוע בפועל ממש. ביום רביעי כאשר אלו מסביבך יוצאים לדרך ואתה מביט בהם בקנאה אתה לא יכול להשאר אדיש ולחשוב שהפעם אתה לא נוסע.
ישנו שליח צעיר במרכז הארץ שביקש ממני לאחרונה עזרה מסויימת שדורשת את נוכחותי אצלו. התקשרתי אליו והודעתי לו שאני בדרך אליו. העמסתי על המרכבה את הציוד הנדרש ויצאתי לדרך ארוכה שהסתיימה למחרת לאחר 24 שעות כששבתי לאילת.
אמרתי לעצמי אם אינך נוסע לכינוס לפחות תסע לעזור לשליח אחר שזקוק לך. לא יכולתי להשאר באילת כאילו לא אירע דבר.
בשבת קודש בלילה מתעוררים הגעגועים לרבי. בתפילת השבת בעת שירת לכה דודי אתה עוצם עיניים ומדמיין לעצמך שאתה שם בין אלפי החסידים בצפיפות ואתה שר את הלחן המיוחד של ההמנון השלוחי על המלים של לכה דודי. השירה מרוממת אותך אל על ומשכיחה ממך את מקומך שבו אתה עומד אלא שבסיום השירה אתה פותח עיניים ומתאכזב שאתה כאן ולא שם.
בדרשה שנשאתי בבית הכנסת לאוזניי הציבור ניסיתי בכל כוחי לשאוב אותם אל מחוזות אחרים ולתאר לפניהם את המקום שבו הייתי אמור להיות בו בעת הזו יחד עם אלפי שלוחים. תיארתי להם בצבעים עזים את מראות הכינוס ואת המתרחש שם כאשר הכל מתקשר לפרשת השבוע והם הבינו לליבי הגואה מחד והנפול מאידך על כך שבפועל אני עמם באילת.
בשבת האחרונה שבת בעירנו הראשון לציון ורבה של ירושלים רבי שלמה משה עמאר שליט״א שהגיע לאילת לרגל מלאות שלושים יום לפטירתו של רב העיר הרב משה הדאיה ז״ל. הראשל״צ היה אורח הכבוד שנשא דברי הספד בעצּרת המרכזית.ֿ
בליל שבת סעד הרב עמאר בצוותא עם כמה ממשפחות הרבנים בעיר ואנכי עם משפחתי בתוכם. כאשר התבקשתי לשאת דברים היה זה ברור מאליו שאציין את השבת המיוחדת הזו של כינוס השלוחים ובין היתר ציטטתי דברים מתוך ספרו המיוחד של הראשון לציון ״מצוקי ארץ״ שבו כתב מאמר ארוך ומפורט לזכרו של הרבי. (ראה שם באורך בעמ׳ קסו ואילך).
מעניין שהפרק אותו כתב על הרבי נקרא בשם ״שלוחא דרחמנא״ ובו כותב רבות על שלוחי הרבי די בכל אתר ואתר כאשר הדמות המרכזית של שליח הרבי העומדת אל מול עיניו הוא השליח הרב שלמה מטוסוב אותו הוא מהלל ומשבח להפליא ומתארו כמי שעזב את הכל מאחוריו במסירות והקרבה והגיע למרוקו למלאות את צו שליחותו ע״י המשלח כ״ק אדמו״ר.
כיון שהייתי ראשון הדוברים גרמתי לכך שכל הרבנים שנשאו דבריהם אחריי שילבו בדבריהם את הרבי ושלוחיו. חלקם סיפרו סיפור חב״די וחלקם העלו רעיונות מלקוטי שיחות והכל סבב סביב השבת שבה נקבעה בברוקלין כינוס השלוחים.
סוף דבר: כינוס השלוחים אליו הגיעו מעל 3000 שלוחים, כן ירבו הוא מעצמה ענקית. העוצמה גדלה יותר כאשר מחשבים שעוד כמספר הזה כ-3000 שלוחים נוספים לא הצליחו להגיע לכינוס מסיבות אישיות.
ונוסף על כל אלה ישנם עוד לפחות 3000 חסידי חב״ד שאמנם אינם מתוייגים כשלוחים רשמיים אך הם פועלים בעבודת הקודש כשלוחים לכל דבר החל מהנחת תפילין וקביעת מזוזות וכלה במיזמים חב״דיים מרשימים, כך שבסיכום נראה שלצבאו של הרבי עומדים הכן כל יום רבבת שלוחים.
ועל כך ניתן להמליץ ולומר על תנועת חב״ד ״את היי לאלפי רבבה״.
להערות והארות אשמח ואשיב לדורשיי במייל: menorabadarom@gmail.com או בווצאפ 0522711532
מאפשרים לכם לקבל
