קרנות ההשתלמות, נקודות הזיכוי והמע"מ בסכנה
משפחות עם ילדים, עובדים שכירים, חוסכים ובעלי דירות עלולים לגלות כי תקציב המדינה הבא יכלול שינויים שישפיעו ישירות על ההכנסה הפנויה שלהם. במשרד האוצר כבר מגבשים לקראת תקציב 2027-2028 שורה של הצעות לשינוי מערכת המס, במטרה להתמודד עם הוצאות הביטחון הגבוהות והגירעון. בין הנושאים שנבחנים: צמצום נקודות הזיכוי להורים, פגיעה בהטבות המס בקרנות השתלמות, מיסוי שכר דירה וביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות.
חשוב להדגיש: אין מדובר בהחלטות שהתקבלו, אלא בהצעות הנמצאות בשלבי בחינה וגיבוש. אישורן יהיה תלוי בהרכב הממשלה הבאה ובהחלטותיה.
הורים עובדים: פחות נקודות זיכוי בתלוש?
אחת ההצעות שעשויה להשפיע על משפחות רבות היא צמצום נקודות הזיכוי ממס הניתנות להורים עובדים.
נקודות הזיכוי מפחיתות את סכום מס ההכנסה שהעובד נדרש לשלם. המשמעות בפועל היא שהורה הזכאי לנקודות זיכוי משלם פחות מס, ולעיתים ההטבה מתבטאת בתוספת של מאות שקלים להכנסה החודשית.
במשרד האוצר טוענים כי היקף ההטבות שניתנו להורים בשנים האחרונות גדל משמעותית, וכי עלותן למדינה מגיעה לכ-14.5 מיליארד שקל בשנה.
כך למשל, משפחה שבה שני ההורים עובדים ומשלמים מס הכנסה עשויה להיפגע מצמצום ההטבה. גם אב העובד ומשתכר סכום שממנו מנוכה מס הכנסה עלול לראות שינוי בסכום הנטו שמופיע בתלוש השכר.
במקביל, באוצר בוחנים הפחתת מס הכנסה לבעלי משכורות של 25 אלף עד 53 אלף שקל בחודש. אחת האפשרויות היא לממן חלק מההקלה באמצעות צמצום נקודות הזיכוי להורים והפחתת הטבות מס נוספות.
קרנות ההשתלמות: גם החיסכון הקיים על הכוונת
גם מי שחוסך מדי חודש בקרן השתלמות עשוי להיות מושפע מהתוכנית.
כיום, קרנות השתלמות נהנות מהטבות מס משמעותיות, שהופכות אותן לאפיק חיסכון מבוקש בקרב עובדים שכירים ועצמאים. באוצר בוחנים אפשרות לצמצם את ההטבות, ולא רק ביחס להפקדות עתידיות, אלא גם ביחס לכספים שכבר נצברו בקרנות שהפכו לנזילות.
המשמעות האפשרית: עובד שהפקיד במשך שנים כספים לקרן השתלמות, והגיע לשלב שבו הוא יכול למשוך אותם, עלול למצוא את תנאי המיסוי משתנים.
מדובר במהלך שעשוי להשפיע על חיסכון שנצבר לאורך שנים, ולא רק על ההפקדות החדשות. ההצעה צפויה לעורר התנגדות מצד ההסתדרות וארגוני העובדים.
שוכרים דירה? גם בעלי הדירות עשויים לשלם יותר
הצעה נוספת שנבחנת היא ביטול הפטור ממס על הכנסות מהשכרת דירות.
כיום נהנים בעלי דירות מפטור ממס על הכנסה חודשית משכר דירה עד לתקרה של כ-5,600 שקל. באוצר בוחנים אפשרות לבטל את הפטור ולגבות מס כבר מהשקל הראשון.
לדוגמה, אדם שמשכיר דירה ומקבל עליה 5,000 שקל בחודש נהנה כיום מפטור ממס על ההכנסה הזו, בכפוף לתנאי הפטור. אם ההצעה תתקבל, גם הכנסה כזו עשויה להפוך לחייבת במס.
באוצר מעריכים כי ביטול הפטור עשוי להכניס לקופת המדינה כמיליארד שקל בשנה. עם זאת, מדובר בשינוי שדורש חקיקה בכנסת, וצפויה סביבו התנגדות מצד בעלי דירות.
גם סל הקניות עלול להתייקר
אחת ההצעות הנוספות היא ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות.
כיום, רכישת פירות וירקות נהנית מפטור ממע"מ. ביטולו פירושו הוספת מס למחיר המוצרים, דבר שעלול להתבטא בהתייקרות הקניות השבועיות.
ההשפעה עשויה להיות מורגשת במיוחד במשפחות שמנהלות תקציב מזון מצומצם. משפחה שרוכשת מדי שבוע פירות וירקות לכל בני הבית עלולה לשלם יותר עבור אותם מוצרים, אם הפטור יבוטל.
באוצר מודעים לכך שהמהלך עשוי להכביד על הצרכנים, ובפרט על משפחות שמתקשות לעמוד בהוצאות החודשיות. לצד זאת, ביטול הפטור נחשב לאחת האפשרויות שנבחנות ברצינות.
בעלי קרקעות פנויות: מס הרכוש עשוי לחזור
הצעה נוספת שנמצאת על השולחן היא החזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות. מדובר במס שהיה נהוג בישראל בעבר ובוטל בשנת 2000.
לפי המתווה הנבחן, בעלי קרקעות שאינן בנויות יחויבו בתשלום מס שנתי. הכוונה היא בין היתר לבעלי קרקעות שמחזיקים בנכס במשך שנים מבלי לבנות עליו.
לדוגמה, אדם שרכש מגרש לבנייה ומחזיק בו במשך תקופה ארוכה עשוי להידרש לשלם מס שנתי, גם אם אינו מפיק ממנו הכנסה.
במשרד האוצר רואים במהלך אפשרות להגדלת הכנסות המדינה ולעידוד בנייה על קרקעות פנויות. עם זאת, בעבר נרשמה התנגדות פוליטית למהלך, בין היתר מצד נציגי הציבור החרדי והערבי.
התשלום החודשי לעסקים עשוי להשתנות
לצד ההצעות שנוגעות ישירות למשקי הבית, באוצר בוחנים גם שינוי באופן תשלום המע"מ של עסקים.
אחת האפשרויות היא מעבר למערכת מקוונת שתאפשר תשלום מע"מ באופן מיידי, במקום ההתחשבנות החודשית הנהוגה כיום. לשם כך מבקשים באוצר להרחיב את מערכת "חשבוניות ישראל", כך שתחול על חשבוניות מהשקל הראשון.
המערכת נועדה להתמודד עם חשבוניות פיקטיביות והעלמות מס. באוצר מעריכים כי הרחבתה עשויה לצמצם משמעותית את התופעה, ובמקביל לשנות את אופן הדיווח והתשלום של בעלי העסקים.
מתי זה יקרה?
כל ההצעות נמצאות בשלבי גיבוש שונים, ואף אחת מהן עדיין לא אושרה. חלקן נחשבות באוצר לאפשרויות מעשיות, ואחרות צפויות להיתקל בקשיים פוליטיים משמעותיים.
העבודה על התקציב הבא מתבצעת על רקע הוצאות הביטחון הגבוהות, הגירעון והאפשרות לצמצום הסיוע הביטחוני מארצות הברית. במשרד האוצר מבקשים להכין מראש תוכנית שתוכל להתקדם במהירות לאחר הקמת הממשלה הבאה.
בסופו של דבר, השאלה אינה רק כמה כסף תצטרך המדינה כדי לממן את הוצאותיה, אלא גם מאילו מקורות הוא יגיע - והאם חלק מהחשבון יוטל על המשפחות, העובדים והחוסכים.
מאפשרים לכם לקבל
