כתבי היד הנדירים שנגנבו מאוצר ליובאוויטש שבו הביתה
אלפי שלוחי הרבי מכל רחבי העולם התכנסו בסוף השבוע בקראון הייטס לרגל כינוס השלוחים העולמי. בין רגעי ההתרוממות, המפגשים וההתוועדויות, נחשף סיפור יוצא דופן של השגחה פרטית: מסע שנמשך שנים, החל בשיחת טלפון מקרית בערב חנוכה, עבר דרך הודו הרחוקה והסתיים בהשבת כתבי יד קדושים של רבותינו נשיאינו למקומם הטבעי – ספריית הרבי ב-770.
את הסיפור המיוחד חושפים שני שלוחים שהיו שותפים לכל השתלשלות האירועים: הרב מנחם מענדל וילהלם, שליח הרבי למשרד התחבורה, והרב איציק ניימרק, שליח הרבי בקריית ארבע-חברון.
שיחת טלפון אחת בערב חנוכה
הסיפור מתחיל בערב חנוכה ה'תש"פ. הטלפון במשרדו של הרב מנחם מענדל וילהלם מצלצל. מעבר לקו נשמע אדם המציג את עצמו בשם מייק (מיכאל).
"שלום הרב וילהלם, חבר שלך ממשרד התחבורה הפנה אותי אליך. אני מחפש נואשות קצה חוט על השורשים שלי – סבא שלי, הגאון הרב כץ מחברון. אמרו לי שאולי תוכל לעזור".
הרב וילהלם לא היסס. הוא צירף מיד לשיחה את ידידו, הרב איציק ניימרק, שליח הרבי בקריית ארבע-חברון, המקדיש שנים רבות לחקר תולדות רבני עיר האבות.
כאשר מייק הציג את שמו של סבו, הרב ניימרק נדרך. "בוודאי שאני יודע!", השיב בהתלהבות, ומיד החל לפרוש בפניו את שרשרת הדורות ואת הייחוס המשפחתי המפואר, המגיע עד לבעל הסמ"ע הקדוש, רבי יהושע פלק כץ, ואת תולדותיו של הגאון רבי חיים כץ, רבה של חברון.
שיחת הטלפון הפכה לתחילתו של קשר אישי וחם בין מייק לבין הרב ניימרק. איש מהמשתתפים בשיחה לא יכול היה לשער לאן יתגלגל הקשר הזה.
ספר התהילים שהביא בעקבותיו ברכה
חודשים ספורים חלפו, ושוב צלצל הטלפון של הרב ניימרק. הפעם היה זה מייק, שביקש ברכה וסגולה לקראת עסקה גדולה שעמד בפניה.
"הרב איציק, אני עומד בפני עסקת ענק שעשויה לשנות את חיי. אני מוכרח לברכה, לזכות רוחנית מיוחדת. תן לי רעיון!"
הרב ניימרק הציע לו רעיון יוצא דופן: להוציא לאור מחדש את ספרו הנדיר של זקנו, הגאון רבי חיים כץ, על ספר תהילים – חיבור קדוש שהמגיד מקוז'ניץ העריך וחיבב במיוחד.
מייק התלהב מיד. "הולכים על זה!".
העבודה החלה, ומייק התמסר לפרויקט בכל כוחו. הוא גייס אנשי מקצוע, דאג לעורכים והאיץ את קצב העבודה, תוך שהוא מבקש שלא לחסוך בדבר כדי להשלים את ההוצאה לאור במהירות.
כאשר שאל אותו הרב ניימרק לפשר הבהילות, השיב מייק בהתרגשות: "מאז שהתחלנו להחיות את הספר הזה, העסקים שלי נסקו לגבהים שלא הכרתי. הברכה פשוט רודפת אותי".
לקראת ה' בטבת תשפ"א, יום חג הגאולה של הספרים, יצאו מבית הדפוס הארגזים הראשונים של הספר המחודש.
מייק, איש עסקים שעסקיו חובקי עולם, החליט שלא להסתפק בשיחת טלפון. הוא עלה על טיסה מהודו לישראל, יחד עם קבוצת אנשי עסקים מחבריו, כדי להשתתף בשמחה ובהתוועדות חסידית עם השלוחים הרב וילהלם והרב ניימרק.
מאחורי ההצלחה מסתתר כאב
ההתוועדות הייתה בעיצומה. ניגוני חב"ד מילאו את החדר, המשתתפים שמחו בהדפסת הספר ובהתחדשות תורתו של הגאון מחברון.
אולם בפינת החדר ישב אחד המשתתפים, רובי, שותפו וחברו הקרוב של מייק מהודו. פניו היו נפולות והוא נראה טרוד.
הרב ניימרק ניגש אליו ושאל ברגישות: "אחי, למה אתה עצוב כל כך דווקא בשמחה כזו?".
רובי פתח את לבו: "אני רואה מה שקורה למייק, ואני מתחנן לשינוי במזל שלי. שנים שהעסקים שלי משגשגים והכסף זורם, אבל אין לי רגע אחד של נחת. שום דבר לא הולך חלק. כל הצלחה מלווה מיד במשבר, בטרגדיה, בחרדות ובלב שבור. אני כבר לא יודע מה לעשות".
שני השלוחים החליטו שלא להניח ליהודי שכואב את מצבו.
למחרת ישבו עם רובי לשיחה ממושכת. הם ניסו להבין את שורש הקשיים, בדקו את התפילין והמזוזות וערכו יחד חשבון נפש. אך התשובה לא נמצאה.
במהלך השיחה סיפר רובי כבדרך אגב על תחביבו המיוחד: "אני משוגע על יודאיקה. יש לי אוסף פרטי עצום, מאות כתבי יד עתיקים של גדולי ישראל. בפעם הבאה שתגיעו להודו, אתם חייבים לבוא לראות אותו".
השלוחים לא שיערו עד כמה המשפט הזה עתיד לשנות את הסיפור כולו.
הרגע שבו זיהה השליח את כתב ידו של אדמו"ר הזקן
כעבור מספר חודשים הגיעה ההזדמנות. שני השלוחים נכנסו לביתו של רובי בהודו, שם הוצג בפניהם האוסף הנדיר: מאות דפים עתיקים, כתבי יד, מכתבים ושרידים היסטוריים של גדולי ישראל.
לפתע עצר הרב וילהלם במקומו.
עיניו ננעלו על צרור דפים מסוים. הוא הביט בהם שוב ושוב, פניו החווירו וידיו החלו לרעוד.
"הרב מענדל, הכול בסדר?", שאל הרב ניימרק בדאגה.
הרב וילהלם הצביע על הדפים בקול חנוק: "זה... זה של הרבי! זה כתב יד קודש שנגנב מאוצר ליובאוויטש!".
השלוחים זיהו במקום כתבי יד קדושים של כ"ק אדמו"ר הזקן, של אחיו בעל ה'שארית יהודה' – המהרי"ל – ועליהם הגהות והערות יקרות מפז בכתב יד קדשו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק.
רובי נרתע לאחור. הוא התקשה להאמין למשמע הדברים.
"גנוב?! מה פתאום גנוב?! שילמתי על זה הון עתק, בכסף מלא וחוקי!".
הרב וילהלם מיהר להרגיע אותו: "חס ושלום, אף אחד לא אומר שאתה גנב. אבל שב, תקשיב טוב למה שאני עומד לספר לך".
הוא החל לגולל בפניו את פרשת 'משפט הספרים' המפורסמת, את גזילת הספרים וכתבי היד מאוצר ליובאוויטש ואת כאבו הגדול של הרבי על כך שהספרים והכתבים הקדושים אינם נמצאים במקומם.
השלוחים הסבירו לרובי כי אין מדובר בפריטי אספנות רגילים, אלא באוצרות קודש השייכים לספריית הרבי, וכי השבתם היא עניין של אחריות וזכות רוחנית עצומה.
הרב וילהלם אף הזכיר את דברי הרבי ביחס לחומרת החזקת הספרים והכתבים שאינם במקומם, ואת המשל החריף של 'פצצה מתקתקת'.
"עכשיו אתה מבין מאיפה מגיעים המשברים שמלווים אותך?", אמר הרב וילהלם. "אתה מחזיק בביתך אוצר קודש שמקומו הטבעי נגזל ממנו".
רובי היה המום. מצד אחד, הדברים נגעו עמוק בלבו. מצד שני, מדובר היה באוסף יקר ערך, ששוויו הכספי עצום.
"זה יקר לי מדי", אמר לבסוף. "אני מוכרח זמן לחשוב על זה".
יותר משנה של התלבטות – עד ההחלטה
החודשים חלפו, וההתלבטות נמשכה. במשך יותר משנה התמודד רובי עם ההכרעה הקשה: לוותר על נכס בעל ערך כספי עצום ולהשיב את כתבי היד למקומם, או להמשיך להחזיק באוצר הנדיר.
השלוחים לא ויתרו.
באחת השיחות פנה אליו הרב וילהלם ואמר: "רובי, אנחנו עומדים בפתחה של שנת הארבעים ל'דידן נצח' – הניצחון הגדול במאבק להשבת הספרים. האם לא הגיע הזמן לפדות את השבויים? האם לא הגיע הזמן להחזיר את האבידה הביתה, לבעלים האמיתיים?".
בצד השני השתררה שתיקה ארוכה.
ואז הגיעה התשובה המיוחלת:
"כן! בואו לקחת. זה חוזר לרבי".
שתי מתנות נדירות בספריית הרבי
השיא הגיע בכינוס השלוחים העולמי, כאשר הרב וילהלם והרב ניימרק זכו להיכנס לספריית הרבי הסמוכה לבית חיינו – 770, ולהשיב את כתבי היד הקדושים למקומם.
השלוחים הגיעו כשבידיהם שני אוצרות מיוחדים, שכל אחד מהם מספר פרק אחר בסיפור ההשגחה הפרטית.
האחד – הספר המחודש של הגאון רבי חיים כץ, רבה של חברון ונכדו של בעל הסמ"ע, שהודפס ביוזמתו ובתמיכתו של מייק, והיווה את תחילתה של שרשרת האירועים.
והשני – האוצר האבוד: כתבי היד המקוריים של רבותינו נשיאינו, שנדדו למרחקים ושבו סוף סוף לספריית הרבי.
שני השלוחים מסרו את כתבי היד בספרייה, ובכך הושלם מסע ההשבה המיוחד.
"הרגשתי את המשא נושר ממני"
אלא שהסיפור לא הסתיים שם.
שעות ספורות לאחר מסירת כתבי היד, צלצל הטלפון של הרב ניימרק. על הקו היה רובי, נרגש במיוחד.
"הרב איציק, תגיד לי את האמת – החזרתם את זה כבר לרבי?!".
"למה אתה כל כך לחוץ, רובי?", שאל הרב ניימרק.
"אני מתחנן, תגיד לי: החזרתם או לא?".
"כן, רובי. החזרנו. הכתבים כבר נמצאים בספרייה של הרבי ב-770".
בצד השני נשמעה אנחת רווחה עמוקה, ולאחריה קולו של רובי נשבר מהתרגשות.
"הרב איציק, אני לא מאמין... הרגשתי את זה! הרגשתי את המשא הבלתי נסבל הזה נושר ממני!".
ואז סיפר על מה שאירע זמן קצר קודם לכן: "קיבלתי טלפון מחברה בינלאומית. יש עסקה מורכבת שאני עובד עליה כבר חמש שנים. שום דבר לא זז, דלתות נטרקו בפניי פעם אחר פעם. ופתאום, השותף הבכיר מתקשר ואומר לי: 'אנחנו חותמים. סוגרים את העסקה בדיוק לפי כל התנאים שדרשת!'".
רובי התקשה להסתיר את התרגשותו. מבחינתו, התזמון לא היה יכול להיות מקרי.
"הרגשתי שהמשא ירד ממני ברגע שהכתבים חזרו למקומם".
כך, לאחר מסע חוצה יבשות שהחל בשיחת טלפון מקרית בערב חנוכה, עבר דרך הדפסת ספר תורני נדיר והגיע עד אוסף כתבי יד בהודו, שבו כתבי היד הקדושים של רבותינו נשיאינו הביתה – לספריית הרבי ב-770.
לחיים חסידים! לחיים לכבודם של רבותינו נשיאינו, לכבודה של עיר האבות חברון, ולכבודה של תורת החסידות.
דידן נצח!
מאפשרים לכם לקבל
