כשהעולם ישן, ליובאוויטש מתעוררת לחיים
השעה 3 לפנות בוקר שעון ניו יורק, העולם כולו ישן אבל 770 איסטרן פארקוויי ער.
בחצי מהכדור אנשים כבר קמו לעבודתם, אצים רצים להכנות לכבוד שבת קודש, ובחצי מהכדור האחר העולם ישן, מסתובב מצד אל צד.
אבל בית מדרשו של הרבי ב770 איסטרן פארקוויי רועש וגועש.
קבוצות קבוצות של צעירים יותר וצעירים פחות יושבים ׳אומרים קצת לחיים׳ ושוכחים מהעולם. ומי שלא מצליח ׳אומר עוד קצת לחיים׳ עד שאין עולם. ואז עוד קצת ניגון, ועוד קצת דיבורים של ׳חב״ד׳ עד שהעולם הגשמי מתאדה ובמקומו בא ונכנס עולם רוחני, עולמה של ליובאוויטש.
בזה המקום והרגע אין עולם לחוץ ומלחיץ, תובע ודורש, כן קם ועולה לו עולם הדור, נאה ומלא זיו. עולם של אנשים שלרגע קצת שוכחים את חשיבותם העצמית, שמים בצד את הגשם ומאפשרים לרוח למלא את החלל.
קבוצות קבוצות של תמימים בני תשחורת שכל חפצם הוא יום אחד להיות ׳שלוחים של הרבי׳ יושבים עם ׳שלוחים של הרבי׳ שכל חפצם הוא להיות שוב ולו ליום אחד תמימים בני תשחורת ובעיני אלו וגם אלו כמיהה אל האין סוף של ליובאוויטש.
שוב אומרים לחיים, שוב שרים ניגוני דבקות, שמחה וגם געגוע, כך עד שהם יודעים ומבינים שהם רוצים דבר אחד, לזכות לקיים את דבריו החיים של הרבי - הגיעו אל כל יהודי בכל מקום שהוא, אל כל אחד ואחת, קחו עמכם דברים של אהבה וחום יהודי, שמחה חסידית ואמונה פשוטה, לכו והאירו את העולם באור התורה והמצווה.
הם לרגע לא שוכחים ש׳כל אחד ואחת׳ כולל אותם עצמם, גם הם יהודים, גם עליהם החובה והזכות להיות מוארים.
הו אז יעלו הם על הספסלים, יד איש על כתף רעהו והניגון של ׳ר״ח כסליו׳ ייצא מהם בעוז של שמחה ובטחון - הם יכולים לו לעולמו של הקב״ה, עולמה של ליובאוויטש תציף אותו באהבתו של הרבי לכל אחד ואחת באשר הם שם.
מכינוס השלוחים העולמי,
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
מאפשרים לכם לקבל
