ברחתי - אך לשכוח איני יכול! • המנון מבית גן-ישראל ארץ הקודש
אחת מאגרות הקודש המאלפות אודות רמת ועוצמת הקשר של הרבי לחסיד נכתבה באלול תש"י (והמשכה – בתשרי תשי"א) לאברך צעיר, מראשוני השלוחים, שביקש לפרוש מקודש לחול וללכת ללמוד בקולג' אמריקאי.
הרבי קיבל את הדברים בכאב רב. בתשובתו כתב לאותו חסיד: דע לך כי לכל מקום שתלך – הולך הרבי עמך, ואינו נפרד ממך לעולם, שכן "מי שנעשה חסיד פעם אחת, ומי שנתקשר לאדמו"ר – אשר במילא הי' כמים הפנים אל הפנים ונתקשר אדמו"ר עמו – הנה אין עוד ביכלתו להפסיק ח"ו ההתקשרות, כיון שזה תלוי גם בהאדמו"ר, והוא ברוב טובו וחסדו אסור עמו באזיקים"! ואם כן, שאל הרבי, כיצד מעלה חסיד על דעתו לגרור ולסחוב את הרבי למקום שכזה? "וואס האט ער צום רבי'ן וואס ער שלעפט עם מיט זיך אין קאלעדזש [=ומה לו על הרבי, אשר סוחב הוא אותו עמו אל הקולג']?
בקיץ האחרון, תוכנה היקר של האיגרת קיבל ביטוי בקעמפ גן ישראל ארץ הקודש בשיר מרגש ונוגע, אשר מוגש כעת להאזנה בעיבוד מוזיקלי מקצועי: ברחתי – אך לשכוח איני יכול!
השיר, ששימש בקעמפ כהמנונה של פלוגת "לב קהל ישראל", מצטרף לשירים אהובים רבים של גן־ישראל, שהפכו בעשורים האחרונים לחלק בלתי נפרד מפס הקול החב"די.
לחן: "זעקתי" – פרחי מיאמי
מילים: הרב יצחק קפלן
עיבוד מוזיקלי וקולות: חיימקה חדד
שירה: שמוליק גבעוני
אולפן: מענדי אדרעי
להאזנה:
מאפשרים לכם לקבל
