פרשת הקלפיות: מה מחפש המוסד בחקירה?
המעורבות של המוסד בחקירת החשדות לשוחד בחירות ולהתערבות זרה בישראל נובעת, בין היתר, מהצורך להתחקות אחר מקור הכספים שהועברו לכאורה במסגרת הפרשה. כך הסביר עמית אסא, בכיר בשב"כ לשעבר, שהתייחס להיבטים הביטחוניים והמודיעיניים של החקירה, לחשדות למימון מצד גורמים עוינים וללוח הזמנים הצפוף שנקבע לאיסוף הראיות.
לדבריו, מעבר לבירור החשדות לשוחד בחירות, מבקשים גורמי הביטחון להבין מי עומד מאחורי העברת הכספים, מהיכן הגיעו ולאילו גורמים ניתן לייחס את מקור המימון.
המעקב אחר הכסף: מהעמותות ועד לחשבונות בחו"ל
אסא הסביר כי חקירת הפרשה אינה מסתיימת בזיהוי הגורמים ששילמו לכאורה כספים למצביעים, אלא מחייבת התחקות אחר שרשרת המימון כולה.
"חשוב לנו לחקור את הדרך של הכסף. כשמגיע כסף לתוך מערכת הבחירות ומשלמים לאנשים שוחד בחירות, מעבר לעבירה על החוק, אנחנו צריכים להבין מה היה המקור שלו", אמר.
בהמשך תיאר את מסלול הכספים כפי שהוא נבחן במסגרת החקירה: תחילה עמותות הקשורות למפלגות, שלפי החשד העבירו כספים ששימשו לתשלום למצביעים, ולאחר מכן גופים נוספים שעשויים להיות קשורים למימון מחוץ לישראל.
לדבריו, "אם אתה הולך אחורה אל עמותות אחרות שנמצאות בחוץ לארץ, בסופו של דבר אתה מגיע לחשבונות בנק שמצביעים על כך שמדינת אויב או ארגון טרור הם אלה שעומדים מאחורי המימון".
החשש: השפעה זרה על עתידה של ישראל
אסא הדגיש כי מבחינת גורמי הביטחון, החשדות חורגים מעבר לעבירות הנוגעות להתנהלות במערכת הבחירות. לדבריו, אם יתברר כי מאחורי העברת הכספים עומדים גורמים עוינים, מדובר בניסיון להשפיע על התהליכים הדמוקרטיים בישראל ועל דמותה העתידית של המדינה.
"יש פה לא רק התערבות חיצונית במערכת הבחירות הישראלית, ברמה הדמוקרטית, אלא גם ניסיון של האויבים שלנו להשפיע על מערכת הבחירות, כי יש להם איזשהו אינטרס פוליטי להשפיע על איך תיראה מדינת ישראל בעתיד. ופה הנקודה שכרגע השב"כ והמוסד חוקרים", הסביר.
בהתייחסו לדברים שנשמעו מצד ראש השב"כ, שלפיהם לא מדובר במימון מקטאר וכי היקפי הכספים קטנים, הבהיר אסא כי מבחינתו השאלה המרכזית אינה מסתכמת בגובה הסכומים. לדבריו, יש חשיבות לבירור עצם המעורבות של גורמים חיצוניים בניסיון להשפיע על מערכת הבחירות, בניגוד לחוקי מימון המפלגות והוראות החוק האוסרות שוחד בחירות.
מרוץ נגד השעון: שבעה ימים לאיסוף הראיות
חלק משמעותי מדבריו של אסא עסק בלוח הזמנים שנקבע לחקירה. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, הקציב לשב"כ שבעה ימים להעברת הראיות הדרושות לצורך קבלת החלטה, וזאת לקראת השבעת חברי הכנסת ה-26.
אסא הסביר כי מועד השבעת הכנסת הוא נקודת זמן משמעותית בהליך, משום שלאחריה יהיה קשה יותר לשנות את ההחלטות הנוגעות לתוצאות הבחירות ולהרכב הכנסת.
"יש פה מרוץ כנגד הזמן. הזמן הקריטי מבחינתנו זה השבעת חברי הכנסת. ברגע שהכנסת מושבעת, כנראה שיהיה קשה מאוד לשנות את ההחלטות. ולכן סולברג אומר לשב"כ: יש לכם שבעה ימים להביא את הראיות אליי כדי שאני אוכל לקבל החלטה", אמר.
עם זאת, הוא הצביע על הקושי המעשי לעמוד בלוח הזמנים הזה, לנוכח היקף החומר המודיעיני הנדרש לבירור הפרשה. "המרוץ הזה כנגד הזמן הוא לא פשוט. אנחנו מדברים על הרבה מאוד מידע והרבה מאוד מודיעין שאמור להגיע מהרבה מאוד מקורות מידע", ציין.
האם ההכרעה תגיע לבית המשפט העליון?
בהמשך נשאל אסא על האפשרות שגופי החקירה יזדקקו לשבועיים נוספים לפחות כדי להשלים את איסוף הראיות. הוא השיב כי תרחיש כזה עשוי לעלות, אך יחייב בחינה משפטית של ההשלכות.
לדבריו, השופט סולברג יצטרך להכריע אם להמשיך את החקירה ולעכב את התהליכים הנוגעים להשבעת הכנסת, או לאפשר את המשך ההליך הדמוקרטי כסדרו.
אסא הוסיף כי ייתכן שהסוגיה לא תסתיים בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות, וכי בית המשפט העליון יידרש לה אם תעלה דרישה לנקוט צעדים החורגים מההליכים הקבועים בחוק.
הוא הביע חשש מפני העברת ההכרעה לזירה המשפטית הרחבה יותר, ואמר: "ופה אני לא יודע מה יקבל החלטה בית המשפט העליון, מה יהיה נוח לו מבחינה פוליטית, כי אנחנו יודעים שבית המשפט העליון נגע לעיתים לכאורה בעניינים פוליטיים. ופה הסכנה הגדולה – שגם אם סולברג בסופו של דבר מקבל איזושהי החלטה, בסוף בסוף בית המשפט העליון יידרש לזה".
הדברים נאמרו בריאיון לתוכנית "ישראל הבוקר" בערוץ 14, בהגשת עודד מנשה.
מאפשרים לכם לקבל
